מכונית קטנה (אולי חדשה?) במקום הג'יפ כרכב יומיומי

אני בטוח לא היחיד שחושב על זה...

הג'יפ אצלנו רכב שני, יומיומי. מכונית הליסינג עושה את הקילומטראז' העיקרי, אבל הג'יפ עדיין נוסע כמעט יומיום ומרביץ בסך הכל 12-15 אלף בשנה. זה אולי לא הרבה, אבל בדלק זה יוצא כ1,500 שקלים בחודש בממוצע, במחירי הדלק של היום.

עולה המחשבה להעמיד את הג'יפ, שהוא גם ככה לא רכב יומיומי מי יודע מה (קשה, חבוט, לא הכי בטיחותי - מודל 94) כרכב טיולים בלבד, ולקנות מכונית קטנה וחסכונית. היום בכלל אחרי שינויי המיסוי, אפשר להעמיד רכב קטן חדש, עם מערכת בקרת משיכה וארבע כריות אויר, בכ60-70 אלף שקלים. רכב כזה יעשה את אותו קילומטראז' בשליש מעלות הדלק אם לא פחות, כלומר יעלה לי 500 שקל וישאיר לי 1,000 שקלים בחודש להוצאות מימון - לא עסקה רעה בכלל. גם אין צורך ממשי בגודל - הילדות כיום במערכת חינוך במרחק הליכה, שלא לומר יריקה, מהבית, ולנסיעות ארוכות יותר יש כאמור מכונית ליסינג.

מה אומרים? מה עדיף מבין הקטנטנות הסופר חסכוניות - אלטו, I10, פג'ו 107, יש גם סיטרואן? מי כבר נוסע על כאלו, ויכול לדווח על חיי היומיום ועל נתוני צריכת דלק אמיתיים?

ואולי עדיף לחסוך מעצמי את ירידת הערך ולקנות משומשת בת שנה-שנתיים, עדיין מחפש משהו עם אבזור בטיחות מודרני.

אהלן נמרוד,
היה לי שיקול דומה לשלך.... היות ומדובר בסופה- היו פחות התלבטויות....
בשנתיים האחרונות מתנייד ביומיום על פיאט פנדה ידנית (יד שניה, הראשונה מהשכרה), המחיר היה קצת פחות מ 40,000, עבור רכב עם 66,000 ק"מ.
צריכת הדלק הממוצעת, כולל הפקקים והמזגן 1:18. בבינעירוני ללא פקקים 1:20 בקלות ואפילו טוב מזה, בתנאי שההאצות סופר מתונות והמהירות לא עולה על 90.
אפילו הגברת מחבבת את הרכב, הוא לא שיא הנוחות אך בהחלט תמורה מצויינת לכסף.
הייתי הולך על רכב יד שניה וחוסך כמה אלפים על ירידת הערך. ניתן לקנות רכב שעדין באחריות.... אל תשכח להכניס גם את עלות הביטוחים וטסט (הנוספים!) למשוואה.
לי זה השתלם.
בהצלחה ליאור.

עזוב את הבטיחות בצד לרגע - אף אחד לא קונה את הצעצועים האלה בזכות רמת הבטיחות שלהם. ארבעה כוכבי ריסוק או חמישה, ועם כל הכבוד לבקרת היציבות שלהם, אתה לא באמת רוצה לשבת באוטו כזה בזמן תאונה. הג'יפ בן ה-17 יגן עליך טוב יותר, אני מבטיח לך.
אבל אני יכול להמליץ לך בשקט גמור ללכת על זה, ולו רק בגלל צריכת דלק.
המכוניות האלה חונות בכל חור, צורכות ממש מעט ופולטות עוד פחות וזה כבר טוב.
בבינעירוני הן נוסעות מצוין. גם במהירויות של כביש 6. גם אני הופתעתי.
הבעיה שלהן בנסיעות ארוכות - הן מעייפות. כמו כל אוטו קטן, בידוד רעשים, ויברציות, רגישות לרוחות צד וכו' לא מצטין.

הכי כיפית והכי חסכונית - פיז'ו 107 (הופסק יבוא סיטרואן C1 התאומה בגלל איזה עניין בירוקרטי טפשי עם תקינה, שחכמי משרד התחבורע לא מוכנים להתפשר עליו) לא הייתי מודאג מאמינות צרפתית - מתחת לסמל האריה זו טויוטה.
הכי אוטו מכולן - יונדאי i10. חסרת חן באופן מוחלט, אבל היחידה עם דלתות אמיתיות, ארבעה חלונות חשמליים אמיתיים, דשבורד אמיתי, תחושה של אוטו אמיתי ולא צעצוע.
הכי זולה - אלטו. הכי צעצוע אבל נוסעת לא רע.
שברולט ספארק - חדשה בארץ, עוד לא ניסיתי. על הנייר יש לה המנוע הכי חזק בקבוצה הזו, אבל לא הכי חסכוני.
פנדה - קצת מיושנת ויותר יקרה וגם מפרט הבטיחות נחות מהאחרות. אבל חסכונית מאוד ומוכחת - פשוטה, אמינה וטובה..

למרות הפיתוי הגדול לקבל אחריות ארוכה, לבחור צבע ולקרוע ניילונים, גם אני הייתי הולך על משהו מיד שנייה, כי חבל על ההפסד הכספי הגדול שכרוך בירידת הערך הראשונית. כמו כן - המטרה היא חסכון בדלק, כן? וגם כוח אין כאן בכמויות... אז בבקשה לא להתפתות לגרסאות אוטומטיות/רובוטיות. חבל על הדלק שמתבזבז ועל התקלות שמחכות מעבר לפינה.

נמרוד אני כבר כמה שנים מתחבט בבעיה ובסוף גם הגעתי למסקנות.
עזוב בצד לרגע איזה סוג מכונית. כל הקומפקטיות (והחסכוניות) הם פחות או יותר אותו דבר ובאותו תג מחיר.

השאלה היא עקרונית, האם מכונית קומפקטית יכולה לעשות את העבודה.
אני עשיתי את הניסיון הזה כמה פעמים.
כל עוד מדובר בנסיעות קצרות עירוניות (עד חצי שעה) ניתן לחיות עם מכונית קטנה.
ברגע שעוברים את החצי שעה, או נוסעים בבין עירוני המצב בלתי נסבל !!!
רעש, חוסר נוחות (מעט מקום) ואפילו קליסטרופוביה.
אני לא ממש גבוה ואני סבלתי קשות ממכונית קטנה.
במידה ואתה צריך לעלות עליות המצב הופך לקטסטרופה.
המנוע מאוד חסכוני יופי, אבל הוא גם מאוד חלש.
אתה עולה עליות ב 60. ואם המכונית אוטומטית זה הרבה יותר גרוע.
ואם תקנה רכב עם מנוע חזק, הוא לא ממש יהיה חסכוני... ואז מה עשית?!

סיכום. כל עוד אתה נוסע בעיר נסיעות קצרות לך על זה!
אם אתה צריך לנסוע בבין ערוני נסיעות ארוכות, אסור פשוט אסור לנסוע עם כזאת קומפקטית
לא מדובר בהתפנקות, אלא בשפיות שלך.
אתה מגיע הביתה (או לעבודה) כמו סמרטוט.

אגב מדוע שלא תמיר את הגיפ לנסיעה על גז?!
הוצאה ראשונית גבוהה, אבל תוך שנה עד שנתים אתה מחזיר אותה

נמרוד
כשמכרתי את הגראנד קניתי קניתי סיטרואן קסארה 1.6 א' 2004 כרכב שני.
נכון שהוא לא מהחסכוניים (1:12 משולב) ויש לו רק 4 כריות אויר ו"שם" של סיטרואן,אבל בסופו של דבר ולא מעט ק"מ אני יכול רק להמליץ על ההפרדה.
סה"כ העלויות השנתיות של שלושת הרכבים בבית ירדו משמעותית, כמובן לא כולל פרוייקטים ושיפורים שהמימון אליהם מגיעה מהחיסכון על הדלק והבלאי של הגראנד.

מוני
ראיתה את התא מטען של הצירוקי?
ואייפו יכניס כבודו את כבודתו

לא ניראה לי שעשיתה את החישוב המלא.

אתה מיתכוון להחזיק רכב שלישי?! עבור שני נהגים? מהשהו פה לא הגיוני.
עלות בסיסית של החזקת רכב, ללא חישוב בקילוטמרז דיי גבוהה: ירידת ערך, מוסך, תאונה פעם בשנתיים, ביטוח, טסט, ימיי עבודה...
זה דומה לבן אדם שקונה ווילה ומשכיר אותו כל השבוע פרט לסוף שבוע...

גם אני מחזיק רכב ליסינג מלא, ואני לא רואה את עצמי עם שלושה רכבים. סע בגיפ שלך תהנה.

ד"א אני לא חושב שהקטנות פחות נעימות מאשר גיפ, אלא אם כן הגיפ שלך ליופי. הגיפ שלי רועש - מנוע סולר, כל הפלסטיקה זזה, מזגן מקרטע... אבל זה כל הכיף.
מה גם: גיפ שיושן כל שבוע 5 ימים לא ניראה לי בריא ודיי גניב.
רבין

כן ראיתי, גם בשירוקי וגם בגראנד צירוקי.

נכון חלל המטען קטן בחצי, אבל עדין הוא יותר גדול מזה של קומפקטית.
ובטיולים, יש את הגג

אגב הקסארה לא ממש נחשבת קומפקטית חסכונית...
רק לשם ענין, כמה קילומטרים בשנה נסעת עם הקסארה.
האם נסעת נסיעות ארוכות, או נסיעות קצרות בעיר?

מוני, אתה משחיר את התמונה שלא לצורך.
הקטנות החדשות שקטות יחסית. לא מווברצות יותר מדי. המזגנים סבירים פלוס, הביצועים בסדר גמור. זה לא ברמה של משפחתית ואפילו לא של סופר-מיני, אבל אפשר לחיות עם זה.
אפילו לא צפוף מדי. נכון שאין בגאז', אבל אלה לא משפחתיות.
ואת זה אומר לך מי שטרח לנסוע לאילת ובחזרה כדי לראות עד כמה זה קשה... לא, לא גן של שושנים, לא על בסיס יומיומי... אבל זה פחות נורא ממה שחושבים.
באופן אישי מה שהפריע לי באמת זה רק רגישות גבוהה של המרכבים הקלים והגבוהים האלה לרוחות צד.

20 ק"מ לליטר בקלות (אפשר לסחוט עוד קילומטרים מאותו ליטר בודד, בלי בעיה, אם רק נוהגים בעדינות) זה פיצוי רציני.

קודם כל צריך הפרדה בין קטנות לקומפקטיות
על קופקטיות לא נסעתי ולא ינסה אפילו
על קטנות גטס / סריון וכו נסעתי לא מעט ואני לא יודע על איזה נתוני צריכת דלק אתם מדברים.
בנסיעות בעיקר בין עירוניות נסעתי הרכב בימים טובים הגיעה ל1 ל 11
אני הייתי ממליץ לעבור לדיזל תחליף לגיפ דיזל שצורך באופן משמעותי פחות מבנזין נכון לא כמו קטנה אבל בהחלט לא רע

דרור כמו שאומרים בצבא "המלים האלו כתובות בדם"
אני נסעתי על בסיס יום יומי בקומפקטית.
אפילו בשתי סוגי קומפקטיות, או קטנות.
ולא רק לאילת ובחזרה "רק כדי לבדוק איך זה"

האחת פורד פיסטה והשניה פיאט פונטו.
במצטבר היה לי ניסיון של שנתיים וחצי על הרכבים הללו.
בממוצע 20 אלף קילומטר בשנה.
הפיסטה מאוד מאוד קטנה, הצלחתי להחזיק מעמד שנה ונטשתי.
הפונטו קצת יותר גדולה (ובגלל זה ניסיתי אותה) אבל גם כאן היתה אכזבה.
הרכבים הללו פשוט קטנים וצרים מדי, ואני בסך הכול מטר שבעים.
חודש חודשים אתה לא מרגיש, אחר כך אתה לאט לאט נחנק.
אין לי מושג איך משהו בגובה מטר שמונים ומעלה יוכל לנסוע בקביעות ברכב כזה !
לנסיעה חד פעמית אין בעיה, הרוטינה זה משגומר אותך.

אמרתי שהיא לא מחסכונית = 1:12 מצד שני היא נוחה גם בנסיעות ארוכות,
הקסארה החליפה את הגראנד בניסיעות היומיות של אישתי, בערך 15-20 אלף ק"מ בשנה (בלי טיולים).
כשנורית נהגה בגראנד הוא היה עושה 1:4-5 ק' לליטר
לחשבון נכנס פרמטר נוסף, שגם אם נשבר או ניזוק משהוא בטיול בסופ"ש אתה לא לחוץ בלתקן אותו מיד וביוקר.

לא בניתי טבלת excel אבל יש לי דו"ח הוצאות לפי נושאים מויזה. ובשורה התחתונה אני (שני רכבים +סיקס וחצי) חוסך.
לגבי זה שהגיפ יושב בחניה, אתה צודק. אבל זה כבר משהוא אישי, אני למשל יוצא עם הגיפ כמה פעמים בשבוע לסיבוב קצר בשדות ליד הבית בשביל הכיף.

ולחשבון מהיר:
20000 ק"מ לחלק ל-12 = 1666 ליטר (הקסארה)
20000 ק"מ לחלק ל-4.5 = 4444 ליטר (הגראנד)
ההפרש - 2778 ליטר * 7.15 ש"ח (מוזל) = 19862.7 ש"ח
וכל זה כמובן מה שהיה אצלי,
ושכל אחד יעשה את החשבון שלו.

אהלן ירון, צריכת הדלק היא במידה רבה פונקציה של אופי הנהיגה ואני אומר את זה מנסיון כיוון שאני עוסק בהדרכת נהיגה וזה חלק מהרוטינה שלי.... אפילו פעולות שנראות זניחות כגון משיכה קצרה ומיותרת של הטורים (במקומות שאין צורך), או נסיעה בהילוך גבוהה במקום שבו צריך מעט יותר מומנט (אבל לא בהכרח הרבה גז), כל אלו משפיעים יותר ממה שנדמה לפעמים.
בסופו של דבר טויטה יאריס ידנית (1.3 ולא ה 1.5), יכולה להגיע ל 1:17 בבינעירוני- בדוק.
לגבי יתר הקטנטנות- נהיגה רגועה מאוד בהחלט יכולה להפיק ממוצעים באזור ה 20 ליטר לקמ'. זה לא דימיוני. אם אני מגיע עם הפנדה המיושנת והמנוע 1.25 ל' לתוצאות כאלו, אין שום סיבה שהחדשות יותר עם מנועי 1.0 ל' ושלושה צילנדרים, לא יעשו תוצאות טובות יותר! הן אפילו מתעלות על מרבית רכבי הדיזל בזכות יחס משקל נמוך מאוד. מי שלא צריך משפחתית, הן נותנות את הפתרון החסכוני ביותר.
מוני, בנוגע לקלסטרופוביה- זה כבר עניין מאוד סובייקטיבי. אני מוכן להקריב מהנוחות היומיומית, אני נוסע לעיתים יותר מחצי שעה רצוף, לטובת החיסכון. בסופו של יום אני מתנחם בכך שכל שקל שנחסך ינוצל עד תום בסופ"ש לצלילי 4.0 ליטר שיתערבבו ברעשי הרוח והברזנט, ריח הגזים מהאגזוז וההגה הלא מדוייק........
בקיצור, רובנו, חיים בעולם של פשרות. לטעמי הפשרה הזו היא מצויינת (כמו שאמר צ'רצ'יל: "הכל ביחס לאלטרנטיבות"). מכאן לכל אחד השיקולים האישים שלו ובינהם כמובן גם עניין הנוחות וכו'.
אל נשכח מי באמת קובעת בסוף..........
ליאור.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוני אורבך

דרור כמו שאומרים בצבא "המלים האלו כתובות בדם"
אני נסעתי על בסיס יום יומי בקומפקטית.
אפילו בשתי סוגי קומפקטיות, או קטנות.
ולא רק לאילת ובחזרה "רק כדי לבדוק איך זה"

האחת פורד פיסטה והשניה פיאט פונטו.
במצטבר היה לי ניסיון של שנתיים וחצי על הרכבים הללו.
בממוצע 20 אלף קילומטר בשנה.
הפיסטה מאוד מאוד קטנה, הצלחתי להחזיק מעמד שנה ונטשתי.
הפונטו קצת יותר גדולה (ובגלל זה ניסיתי אותה) אבל גם כאן היתה אכזבה.
הרכבים הללו פשוט קטנים וצרים מדי, ואני בסך הכול מטר שבעים.
חודש חודשים אתה לא מרגיש, אחר כך אתה לאט לאט נחנק.
אין לי מושג איך משהו בגובה מטר שמונים ומעלה יוכל לנסוע בקביעות ברכב כזה !
לנסיעה חד פעמית אין בעיה, הרוטינה זה משגומר אותך.

---

שוב, אתה מקצין.
"כתוב בדם" וכו'. מי שישמע כמה זה נורא.

ראשית - סמנטיקה:
"קומפקטית" - מה שקוראים אצלנו משפחתית. פוקוס, קורולה, גולף, מזדה 3 וכו'.
"סופר-מיני" - פיאסטה, פונטו, פולו, גטס, יאריס, קליאו, 206/207 וכו'.
"מיני" או קטנה - פנדה, אלטו, ספארק, i10, 107/C1 וכו.

יש משהו במה שאתה אומר כשמדובר במכוניות ישנות. כאן מדברים על אוטו חדש מהניילון או בן שנה/שנתיים.
לא, זה חלוטין לא נינוח ומפנק ומהיר כמו מכונית סאלון. אבל זה גם ממש לא נורא. בעיר יש רק יתרונות, נקודה. בשיוט על כביש מהיר המנוע שקט, המזגן מקרר, ומחוג הדלק לא זז.

גם אני באתי למכוניות האלה עם דעה קדומה והופתעתי. למי שהדרישות שלו צנועות, זה ממש מספיק.

לפי החלוקה שלך (ואתה מבין בנושא) אני מדבר אך ורק על סופר-מיני
בעיר אני איתך. כל עוד אתה לא נוסע באופן קבוע יותר מחצי שעה יש רק יתרונות.
צריכה נמוכה נוחות תמרון חניה נוחה, מעולה.
גם בבין עירוני אם הנסיעה לא ארוכה, ניתן לסבול.

ברגע שמדובר בנסיעות ארוכות ובאופן קבוע, זו פשוט קטסטרופה!

אגב אני נסעתי גם על מכוניות סופר מיני מודרניות.
לא הרגשתי בשום הבדל משמעותי.
הם עדין היו מאוד קטנות וחנוקות.
רעש הרקע היה קצת יותר חלש אבל לא במידה משמעותית.

ברגע שאתה נוסע על קומפקטית (לפי החלוקה שלך) המצב שונה לחלוטין כי הרכב הרבה יותר גדול.
מצד שני גם תצרוכת הדלק עולה ואז מה חסכנו?!

נמרוד

קודם כל הנתונים הבסיסיים שלך שגויים. מפני שאם כיום הג'יפ עובר נסועה שנתית של כ- 12,000 עד 15,000 ק"מ , גם אחרי שהוא יהפוך לרכב לטיולים בלבד עדיין הוא יסע איזה שהוא קילומטראז' שנתי שלהערכתי לא יפחת מ- 3,000 ק"מ בשנה. לכן החיסכון בנסיעה היום יומית ברכב קטן יהיה רק על 9,000 עד 12,000 ק"מ בשנה.

בכל מקרה גם בהתבסס על הנתונים השגויים שלך וניקח בחשבון חיסכון חודשי של 1,000 ש"ח על הוצאות הדלק עדיין חיסכון זה יתקזז כמעט כולו מול העלויות הנוספות שבהחזקת הרכב השלישי הקטן והחסכוני.

סתם לשם הדוגמה העלויות הנוספות במספרים בהערכה גסה:

ביטוח מקיף + חובה + טסט לשנה לרכב הקטן כ- 5,000 ש"ח
ירידת ערך שנתית לרכב הקטן - 5,000 ש"ח
טיפול שנתי שוטף לרכב הקטן - 1,500 ש"ח
עלות הכסף (מימון הרכישה או ההפסד שבאי השקעת הכסף) - לפחות 3,000 ש"ח (5% שנתי לפי 60,000 ש"ח)

זאת אומרת בהיבט הכלכלי הטהור מה שחסכת בדלק הוצאת על ההפסדים והעלויות הנוספות של הרכב השלישי הקטן והחסכוני.

אתה כמובן מוזמן להציב מספרים מדוייקים בדוגמה שלי לפי נתונים קונקרטיים המתאימים לרכב ספציפי ויתר המשתנים הידועים לך.

היי נמרוד,

הייתי שם- שלוש מכוניות לשני נהגים. זה היה דיפנדר כרכב טיולים. בסופו של דבר ההתעסקות עם הרכב השלישי לא פוחתת. אתה הרי רוצה אותו תקין כל הזמן, מרביץ קילומטרג' לתקן פה משהו, לבטל נזילת שמן שם, ובכלל לי לפחות היתה כל הזמן תחושה שאני חייב להוציא את ה"כלב" לטיול כי הרי הוא עומד שם בחניה כל הזמן..
מבחינה כספית- שלמה כבר ענה. זה לא חוסך כלום. בקיצור- שדרג את הג'יפ שלך . תביא אותו למצב שכיף ונעים לנסוע בו ע"ח חלק מאוד קטן מההוצאה על רכב חדש.

אני רוצה להביא את הזוית האישית שלי, כמי שמחזיק שתי מכוניות + אוטו של האשה.
נוריד את האוטו של האישה מהמשוואה, נשארתי עם פאג'רו ישן ידני לטיולים + אוניה בדמות ניסאן מקסימה (שהחליפה וולוו 940).
ההוצאות פחתו דרמטית. זה לא חוכמה, כי ההשוואה היתה דיסקברי TD5 שאת מבנה ההוצאות בגינה רשמתי בפורום לנדרובר, אבל פתאום רווח לנו כלכלית. "כואב אבל פחות" - כעת אני יודע להצביע על הגנים/משכנתא/קניות/חשמל וכד' כהוצאות עיקריות ולא על הרכב.
אני בחרתי במודע באוטו גדול מאוד, בגלל הצורך לשנע ילדים, ובשביל שלא אצטרך להחליף אותו שוב אם המשפחה תתרחב.
הוצאה גדולה על רכב שנוטים לשכוח אותה היא ירידת ערך. רק מסיבה זו אני מצטרף להמלצות לרכוש רכב בן שנתיים / שלוש ואולי אף יותר ובלבד שהוא יגלה אמינות סבירה. אני מעדיף להיכנס למוסך פעם בשנה באופן בלתי צפוי ולהשאיר 1500 שקלים מאשר להשאיר "על הרצפה" 10,000 שקלים בשנה על ירידת ערך.
בנתונים שלך - הייתי מחפש רכב יפני (יסלחו לי כל הפרנקופולים) קטן ואמין, גם אם הוא ישתה 1:15 ולא 1:18.
כמובן, שצריך לשקול גם את מבנה הביטוחים - אם בכוונתך לעשות ביטוח מקיף לכל המכוניות - לא קנית אוטו זול מספיק.

אני מיתנייד ביומיום על קטנוע 250 סמ"ק .
חסכוני ביותר כ: 27 ק"מ לליטר וכמובן מגיע הרבה יותר מהר לכל מקום .
הסיקס מטייל אצלי כל סופ"ש כמעט ועושה כ: 15000 ק"מ בשנה .
על הקטנוע אני רוכב כ: 2500 ק"מ בחודש , את החשבון תערוך לבד .
עם הקטנוע יוצא גם לנסיעות ארוכות : חיפה , באר שבע , טבריה וגם אילת .
כיום לא מסוגל נפשית לנוע עם מכונית ביומיום .

אילן

אילן, בכל הנוגע לדו-גלגלי, אירועי סוף השבוע שעבר הוציאו את החשק לרבים וטובים.

אם התשובה היתה חד משמעית לכאן או לכאן, הרי שלא היה כאן דיון ולא היו דעות... שלמה צודק, ולהלן המספרים שמהווים את הבסיס לדיון:

אני נוסע ביום-יום מרחק גדול יחסית לעבודה, במכונית ליסינג, שגם עושה את כל הנסיעות המשפחתיות בסופי שבוע ובערבים. לידיעה - כ40,000 ק"מ בשנה. הרכב הזה כעיקרי במשפחה הוא נתון.

הג'יפ, עושה כ5-5.5 ק"מ לליטר בפועל. אשתי נוהגת בו ביומיום, מרחק של 15 דקות בלי פקקים, אבל לפחות בבוקר יש לה עוד 15-20 דקות של פקקים... שלמה צודק בערכתו, שהג'יפ בטיולים בלבד יעשה מקסימום 3,000 קילומטר, והפריבט הקטן המדובר יעשה משהו כמו 12,000.

עלויות קבועות של הג'יפ - 1,400 שקלים טסט, 1,800 שקלים ביטוח חובה, ממוצע של 3,000 שקלים בשנה טיפולים ותיקונים. אם יהפוך לרכב טיולים בלבד - מספר זה ירד בחצי להערכתי (מצד שני יעלה מאד המספר הנסתר של השקעות ושיפורים, שבהיות הג'יפ רכב יומיומי שאי אפשר להשבית, נמנעתי מהם לגמרי בחמש השנים האחרונות).

הוצאות הדלק הן כאמור כ1,500 שקלים בחודשים האחרונים. להערכתי, מחירי הדלק יוסיפו לעלות, ובסופו של דבר בשנים הקרובות אנחנו נתרגל לסכום עגול של 10 שקלים לליטר. אבל זה דיון אחר ודי חסר טעם...

מחיר הדלק הוא תכלע'ס הזרז לדיון המשפחתי הזה. בפועל, ג'יפ צ'רוקי מודל 94, מוגבה ונוקשה, על צמיגי MT, אינו רכב יומיומי אידיאלי, ואני בורכתי באשה סבלנית להפליא. אמנם היא מודה שיש משהו מגניב במבטים שהיא זוכה להם בוקר בוקר מהסטודנטים בטכניון, אבל מצד שני כשאורות הברקס נתקעים והמצבר נגמר (זוכר מוני שהוקפצת לעזור?) או כשהנעילה של חלק מהדלתות מחליטה לא לעבוד בימים קרים, כשהילדה מנסה לסגור את הדלת והידית נשארת לה ביד, כל אלו קצת מותחים את הגבול... מבחינה בטיחותית, זה גם לא הרכב הכי אי-אי-אי, דרור - זה רכב ישן - אין ABS, אין בקרת משיכה, אין כריות אויר, מה שיש בכל מיני מודרנית הכי זולה.

בקיצור, היא התלהבה ברגע שזרקתי את הרעיון של מכונית מיני. השיקול הסביבתי אני חושב גם ברור - כיום זה אפילו לא רכב משפחתי, היא נוסעת בו לבד לגמרי, יום-יום, הילדות בגן ובבית ספר ליד הבית. חראם על הדלק ועל הזיהום.

לכל זה מצטרף כמובן החשק לחזור למצב של רכב טיולים בלבד, שאני מכיר היטב, על יתרונותיו וחסרונותיו. אבל עברו חמש שנים ואני כבר מתגעג ליתרון - אפשר לשחק איתו ולעשות מה שאני רוצה, והיום יש לי גם מקום סגור ונוח לעשות את זה. יהיה נחמד לחזור לשפר ג'יפים.

מבחינה כלכלית גרידא, כולכם מבלבלים את המוח - ההגיון היחיד הוא למכור את הג'יפ קיבינימט, ולהעמיד במקומו באותו סכום את אותה פיאט מהשכרה בת שנתיים שהוזכרה כאן, ובכך לחסוך 1000 שקלים לפחות מהתזרים החודשי נטו, בלי שום משחקים.... אבל אני מעלה את הדיון בג'יפולוג, לא בפורום משקיעים לטווח ארוך בכלכליסט.