חידת מקום בקטנה:

מה?
היכן?
מי בנה?
מתי?
ומה אחר כך?
ומה בסוף?
בין הפותרים נכונה יוגרל מלך.


(נא להמנע מתשובות חלקיות. ברור שרבים יודעים היכן, אבל כאמור - זה ממש לא מספיק...)

מכיר,מכיר,אבל אין סיכוי שאענה על כל הקושיות.
גשר ממלוכי בדרך החוגגים.
אחר כך מבצע עובדה.
בסוף נסלל חדש מקביל.

יקירי:
שני שליש יש לך, אבל פטור בלי כלום אי אפשר, "לא באנו להנות וגו' "

מדובר כמובן בגשר הממלוכי בערוץ נחל שלמה שעליו עובר כביש מעלה אילת המנדטורי.
הבריטים ניצלו כאן דרך עתיקה הרבה יותר, הלא היא "דרב אל חג' " - שהוראתה "דרך החוגגים".
דרך זו חצתה את חצי האי סיני וחיברה את העיר הגדולה - סואץ, השוכנת בראש המפרץ המערבי של ים סוף - אל עקבה, העיר הגדולה ששוכנת בראש המפרץ המזרחי של ים סוף. הנתיב נפרץ והוכשר על ידי השליט המצרי - אבן טולון, במאה השמינית לספירה. אבן טולון הכיר בחשיבות מנהג העלייה לרגל של המוסלמים (ה - "חג' ") והחליט לסייע למאמינים לקיים את המצווה החשובה ביותר לכל מוסלמי. מאוחר יותר, שופצה הדרך על ידי המושל המצרי קנצווה אל - עורי. אז גם נבנה הגשר על ערוץ הנחל. המושל איברהים פחה הוסיף ושיפר את הדרך במאה התשע עשרה למטרות צבאיות ויכולת הנעת כוחות צבא גדולים במהירות מצד לצד בסיני.

הקטע בו עובר הכביש על הגשר קרוי "נקב עקבה" - שהוראתו: "מעבר עקבה". אנחנו קראנו לו "מעלה אילת". קטע זה הוכשר על ידי הבריטים לראשונה בתקופת המנדט למעבר כלי רכב ממונעים. לאחר מלחמת העצמאות הורחבה הדרך וצופתה באספלט על ידינו. לאחר בניית שדה התעופה"עציון" בבקעת הירח, נסלל כביש חדש שחיבר את העיר אילת עם קע - א - נקב ושדה התעופה.
לבסוף, לפני כחמש עשרה שנה, נסלל קטע כביש חדש בתוואי נוח יותר מהנתיב הקדום - ודרך מעלה אילת הישנה ננטשה סופית, למעט טיולים וסיורי מורשת שעדיין נוסעים לאורכה.
קטעים מן הדרך הישנה ניתנים עדיין לבחינה והערכה, בנויים בשיטת ה"סולינג" - דרך מרוצפת אבנים - ללא סלילה וציפוי באספלט, כמנהג הבריטים ועושי הדרכים הקדומות לפניהם.

הגשר עצמו בנוי מאבני גיר מסותות, ברוחב של חמישה מטרים, עם קמרון בגובה של כשלושה מטרים - למעבר המים. הגשר שמור באופן מפליא ומעורר הערכה. ניתן להכיר כי הטיח המקורי - עדיין במקומו, אם כי בכמה מקומות חיזקו הבנאים הבריטיים את הטיח - וכן הוסיפו מלט לחיזוק נדבכי האבן של הגשר למען יוכל לשאת את משקל כלי הרכב הממונעים בדרך הרחבה שהעבירו עליו.

והמלך? הלא הוא שלמה מלך ישראל, החכם באדם.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי PW

הבריטים ניצלו כאן דרך עתיקה הרבה יותר, הלא היא "דרב אל חג' " - שהוראתה "דרך החוגגים".

---

אני יודע שהביטוי "דרך החוגגים" הוא ביטוי מאוד מקובל בעברית לדרב אל חג', ז"א דרך העליה לרגל למכה (במקרה זה הנתיב שמגיע ממצרים - درب الحج المصري)
אבל התרגום הנכון לעברית הוא "דרך העליה לרגל", מאיפה הגיעו לביטוי הזה של "דרך החוגגים" ?
אולי P יצליח להאיר את עיני, למיטב ידיעתי לשורש חג' בערבית אין משמעות שקשורה לחגיגות ( حَجّ רבים حِجَج שורש حجج).

זה נכון, וחשוב.
חאג' - העליה לרגל וגם העולה לרגל.
כלומר - אכן, דרך עולי הרגל.
בעברית זה קרוב מאוד לחג - חוגגים, ולדעתי לא במקרה- הרי העליה לרגל ביהדות היא בחגים.

אסף.