בראש רשימת הדברים ש(כמעט) בלתי אפשרי לעשות עם תינוק

אני מרגיש צורך לשתף בחוויות יום אתמול:
נניח שקניתם רכב שטח לראשונה, אחרי שנים שאתם חולמים על זה, כשבוע לפני שהאשה היקרה ילדה, ולכן בטח לא הספקתם לטייל איתו הרבה, ועוד יותר בטח לא הספקתם לטייל עם האישה באוטו (כי היא עסוקה בלהניק ובלישון); עכשיו נניח שפתאום מזדמן לכם יום חופש מהעבודה, והילד הגדול בגן, ולאשתך ולך בא לעשות משהו ביחד, ופתאום עולה הרעיון להסובב קצת עם הגי'פ (ובמקרה זו גם עונה מקסימה - ירוק, פריחה, שמש, וכו'). אבל, אופס, יש לכם תינוקת בת חודש וחצי שלא הולכת לשום מקום, ואי אפשר ללכת לשום מקום בלעדיה. מה עושים? ובכן, ככה נראה היום שהיה לי אתמול:

6:30 - אני מתעורר (לא זוכר אם זה מספר שהונח לי על הראש (הגדול, בן 3, רצה שאקרא לו. זה שנחרתי בעיניים עצומות לא הפריע לו לחשוב שאני כשיר לגמרי לקריאת סיפורים. מעניין - לילדים אין כמעט את שלב האפיפות. הם מתעוררים ועוברים ל mode של פול-גז תוך שניות), או שזה היה "מאמי, אתה יכול להחליף לה? היא עשתה קקי"). בכל מקרה, התעוררתי.
7:00-8:00 - אני עסוק בלהחזיק תינוקת לא נינוחה, תוך נסיונות לרוקן את שלפוחית מכל הלילה, קצת לנקות את הקרומים מהעיניים, ולשתת כוס מים. אשתי עסוקה בלנהל את הגדול, כשהמטרה היא להניע אותו לצאת מהבית, כדי שיגיע לגן.
8:30 - אשתי חזרה מהגן, בלי הילד כמובן. שקט... אה, בעצם לא: יש גם תינוקת בבית. והיא לא רוצה לרדת מהידיים.
9:00 - אנחנו מחליטים לנסות לצאת, לראשונה ביחד, לסיבוב בשדות עם הג'ימני החדשה שלנו
9:30-10:00 - אני מארגן את האוטו. דואג שהכל יהיה מאובטח (מילא שהמקוש יעוף עלי, אבל על תינוקת רכה?), מכין פק"ל תה (אם בכלל נטרח לפרוק רגלית בשטח ולשבת על האדמה. מתחילה העונה החמה והשדות מלאים קרציות. מילא קרציות עלינו, אבל על התינוקת? לא טוב.)
10:00-10:30 - מתקין סלקל באוטו, במושב האחורי, לא כי לא נטרלתי את הכרית אויר נוסע בגימני, אלא כי איזה מין יום כיף זה יהיה אם אשתי תשב מאחורה? שהתינוקת תהיה מאחורה!. א-מה-מה: אני מגלה שהג'ימני יותר קטן ממה שחשבתי. חגורת הבטיחות מאחורה בקושי, אבל בקושי, מצליחה להקיף את הסל קל המפואר שרכשנו. בקושי, אבל הצלחתי. עכשיו נשאר רק לצאת מהבית.
10:45 - נכנסים לאוטו. אאוץ' - זוכרים את הסלקל? התקנתי אותו מאחורי המושב שלי, כי במושב שמאחורי הנוסע מותקן דרך קבע כסא הבטיחות של הגדול. ומה גיליתי? שעכשיו אני לא יכול לקחת את המושב שלי אחורה עד הסוף. אם אתם כמוני, 1.85, זה משמעותי.
10:50 - יצאנו לדרך.

נסענו ממצפה הראל ללטרון, קצת מעברי בוץ, קצת אבנים, לא משהו משמעותי. עדיין, אני הכי רגוע בעולם על הגז, שהקטנה מאחורה לא תקפוץ יותר מדי (ובכל קפיצה אני חושב על נזק בלתי הפיך שאולי אני גורם לגוף הקטן הזה), וכל הזמן אני חושב לי שני דברים:
1. השתגעתי? מה אני עושה בשטח עם ילדה בת חודש וחצי?
2. איך אסביר את מה שאני עושה עכשיו, למי שיבוא לחלץ אותי במקרה ואתקע? הרי זה נראה כחוסר אחריות משווע.

בסופ"ש נהנינו. התינוקת ישנה, לא נתקענו, ראינו פריחה מקסימה ושדות, שתינו תה בלטרון. יום כיף, לא?
הרי - זה היה או לעשות את זה ככה, או לא לעשות בכלל, ולחכות שהקטנה קצת תגדל. אבל עכשיו הפריחה, ועכשיו ירוק בחוץ, ועכשיו דיגדג לנו להסתובב.
לחיי ההנאות הקטנות.

הכל טוב ויפה רק שכל הרופאים בתחום ממליצים לא לנסוע בשטח עם תינוקות עד גיל 10 חודשים בגלל (חוסר) התפתחות שרירי הצוואר ונזק אפשרי לחוליות..

אלא אם אתה בדואי והדרך היחידה להגיע לאוהל היא לנסוע בשטח.

שלום
יש לי 4 ילדים כולם נסעו בשטח מגיל חודש, הבעיה היחידה כולם חולי שטח, ולשני הגדולים יש ג'יפ, דבר אחד חשוב כסא מיוחד ומדוגם לתינוקות, לא להתפשר.
נמרוד

יפה אך מסוכן.
אני התאפקתי (קשה!!!) עד גיל שנה.
היום בגיל שנתיים וחצי הקטן לא מוכן לעלות אל אף רכב פרט לסופי.
ולא מעניין אותו שנוסעים עד הגן (בתוך המושב), והיום הכי קר בשנה, ויורד גשם זלעפות, וברד בגודל של כדורי טניס, וסופי בכלל פתוחה כי בחורף האחרון החלטנו שאפשר לסוע בלי הברזנט בצד...

תתחדש,
מזל טוב,

אחלת אותה...
אבל אני מוכל תמיד לאכול אותה כך...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נמרוד - מערד

שלום
יש לי 4 ילדים כולם נסעו בשטח מגיל חודש, הבעיה היחידה כולם חולי שטח, ולשני הגדולים יש ג'יפ, דבר אחד חשוב כסא מיוחד ומדוגם לתינוקות, לא להתפשר.
נמרוד

---

מה הקשר בין מחט לתחת?
רופאים שזו התמחותם אומרים לך חד-משמעית שזה לא בריא ובקלות יכול להפוך לאירוע מסוכן (טלטלות שגורמות לשטפי דם במוח), אז איך אתה שדי בברור לא רופא בהכשרתך נותן המלצות חסרות אחריות בניגוד לבעלי מקצוע בתחום?
זה לא ציריה שתישבר, זה תינוק.
מילא עם ילדיך תעשה ככל העולה על רוחך, אבל לתת המלצות חסרות אחריות הלאה?

אצלי הצטרפו לטיולים בגיל שנה+ (וגם אז לטיולים קצרים "בשבילי קק"ל").
לטובתם (ולטובתי) טיולים "אתגריים" / ארוכים, משתדל לעשות בלי האישה והחברה הצעירים (בני 3+)

השרשור הזה קצת תפס כיוון שלא התכוונתי. די ברור שזה לא בחירה שצריך לאמץ - להוציא תינוקות לשטח (וכמו שנאמר - אלא אם אתה בדואי שגר בשטח).

באתי ממקום של לספר סיפור ולשתף בחוויה.לא סתם השרשור הזה מופיע בפורום אופ-טופיק.

אחלה סיפור (בלי ביקורת) מאחד שממתין למספר 2 (ילד)

יואב

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי heminew

השרשור הזה קצת תפס כיוון שלא התכוונתי. די ברור שזה לא בחירה שצריך לאמץ - להוציא תינוקות לשטח (וכמו שנאמר - אלא אם אתה בדואי שגר בשטח).

באתי ממקום של לספר סיפור ולשתף בחוויה.לא סתם השרשור הזה מופיע בפורום אופ-טופיק.

---

אחלה סיפור, לא באתי לקטול אלא להעיר תשומת לב למשהו שאולי לא היה ידוע לך.
אני עדיין חושב שיש ערך מוסף לציין שזה בעייתי.. בשביל הבאים שיקראו את החוויה ויהיו מודעים לכל ההשלכות האפשריות.