נכתב במקור על ידי
Zambia-protocol
לא בדיוק אוף טופיק אבל לא הצלחתי לחשוב על מיקום אחר להעלות את זה.
אני אוכל את הלב.
למה? אז ככה.
אני השתחררתי מהצבא והיה לי ברור עוד הרבה לפני הצבא שאני חולה במחלה.
אז כשהשתחררתי כמובן שרציתי רכב 4X4. לאחר הרבה חיפושים ושיקולים לכאן ולכאן קניתי סובארו טנדר 4X4. (טעות רצינית מספר 1)
לאחר שבוע ויום הרכב ירק את המנוע.(לא מטאפורית) בטימטומי פתחתי את מכסה המנוע לאחר ששמעתי רעשים לא טבעיים, כאשר הרכב עדיין עובד, דבר ראשון קיבלתי זרם קיטור לפנים (מזל שיש משקפי שמש) בתוספות של שמן שחור שנזרק לכיוון הרצפה. ולקינוח עוד כמה חלקים לא ברורים וליווי של בק פיירים מחרישי אוזניים בניצוחו של האגזוז.
לאחר יומיים במוסך. שבהם הוחלפו בלוק מנוע+ראש כמובן. קלאץ', כי "המנוע החדש יגמור לך את הקלאץ' מהר אם לא תחליף" זה הציטוט של המוסכניק. כמה צינורות מים שנפרצו ועשו לי אחלה כוויות בפנים(תודה רבה) +סרן אחורי חדש (מסתבר שהרכב בכלל לא היה ב4X4 כשחשבתי שהוא כן).
וכל הבלגן הזה במחיר המאוד מפתיע(לא בציניות) של 2000 שקלים חדשים. שגם אותם לא אני שילמתי כי במעמד קניית הרכב סוכם עם המוכר שאם הולך מנוע הוא מכסה את ההוצאות. והוא כמובן מסודר עם בעל הבית.
לאחר מכן הרכב לא הציג בעיות כל שהן עד המכירה שהייתה חודש בערך אחרי הקנייה. למה? שני מקומות, קטן, רועש, מאוד לא נוח ובשורה התחתונה לא התאים לטיולי השטח שלי.
לאחר מכן נקנה איסוזו איפון שנת 00 3.1 ידני. לא טעות באותו הרגע אבל עם התקציב שהיה לי אז והמצב שהייתי בו, עם הידע שלי היום לא הייתי קונה אותו. (מצד שני אם לא הייתי קונה אז לא היה לי את הידע הזה).
הטנדר שירת אותי נאמנה במשך שנה וקצת מלהגיע ולחזור לעבודה, דרך טיולי בוץ ברמת הגולן ועד לטיולי שטח של כמה ימים בדרום. אבל אני בכלל לא הייתי צריך טנדר. מה אני קבלן? גנן? מעביר סחורות? לא סך הכל מדריך טיולי טרקטורונים. ואז נמכר עם קלאץ' במצב סופני לבחור שהוריד לי את המחיר של הקלאץ' מהמחירון הוציא סטיפה של שטרות נתן לי אותם ולאחר העברת בעלות נסע איתו למרכז. ואני עם הכסף הזה +כסף שחסכתי טסתי לאוסטרליה.
כמובן שגם שם רציתי 4X4 אז קניתי 4X4, לנד קרוזר שנת 87(טעות רצינית מספר 2) בהמת דיזל לבנה. אני קראתי לו ביסטי. אבל ביסטי לא רצה לצאת מסידני. הרכב היה נכבה באמצע נסיעה על הכביש המהיר או לא מהיר. אחרי בירורים טירטורים חפירות ושאר ירקות הובן ש: שילמתי מחיר מוגזם על הרכב, פיספתי קשות את הדיפ' האחורי שכנראה תוך 2K היה גורס עצמו לשבבים והפייר דה לה רזיטנס, משאבת סולר מכנית שברגע שהיא מתחממת היא מפסיקה להיות יעילה והמנוע גווע ברעב לסולר(יכול להיות אחרי 10 דקות בעמידה בעלייה או באמצע הכביש המהיר או פתאום בתוך העיר). ולאחר 20 ד' מניע כמו בהמה שוב. לתקן את התקלה עלה באזור ה-1500 דולר אוסטרלי(מקביל לאמריקאי ובשלב מסויים עלה עליו) אז הוחלט שאת הרכב אני לא מתקן. נכנסתי לאחד מעשרות אם לא מאות מסוחרי הרכב בפארמטה רואד. (אם אתם באזור סידני ומתכננים לקנות רכב זה המקום.) וכמובן בלי לספר לו על הבעיה ועם המצאה של שקר כלשהוא מאונברסיטת אין לי מושג השארתי שם את הלנד קרוזר ולקחתי פורד פאלקון סטיישן שנת 96. (משתמשת באותו בלוק מנוע וגם ראש מנוע כמו הסופה לפי מה שאני זיהיתי ) רכב מגניב לגמרי אמריקאית שתוכננה ומורכבת באוסטרליה כדי לתקוף את המרחקים העצומים של המדינה העצומה הזאת. הרים של כוח גלים ענקיים של מומנט והמון המון מרחב פנימי (ספסל 3 מושבים מקדימה, ידית הילוכים על מוט ההגה)
הפאלקון "נמכרה" במחיר שאני לא מוכן לחשוף במעמד הזה, לא בקטע של לפגוע ברגשות פשוט לא ניכנס לפרטים. הפצע עדיין שורף מדי פעם.
בניו זילנד החלטתי לשכור רכב לאחר הבלאגן העצבים וכאבי הראש של להתעסק עם קנייה ומכירה של רכב בזמן מוגבל מאוד בארץ זרה.
חזרתי מהטיול שלי לפני חודשיים, ובגלל מגורי בצפון הרחוק יהיה לי מאוד קשה ומעיק להשתמש בתחבורה הציבורית.
לכן הוחלט על קנייה של רכב. ואז נכנסתי למילכוד, כדי להגיע לעבודה כל שהיא אני זקוק לרכב, וכדי להחזיק רכב אני צריך עבודה. (הביצה והתרנגולת מישהו?)
התקציב נקבע והוצא מן הבנק בשטרות.
ולאחר ההיתגברות על הבעיה של להגיע למקומות ולבדוק רכבים כי אין לי ניידות, (אני רוצה להודות לאמא שלי ולחברים.)
ולאחר בדיקות של כמה וכמה כרכרות אמריקיות סכום לא מבוטל של כרכרות ישראליות 3 גמלים יפנים ו6 Qים דיזל קצרים.
עדיין לא מצאתי רכב מתאים.
ואז נכנס העניין ההגיוני.
למה 4X4? למה לא פריווט זולה לקנייה ואחזקה? כי זה קטן לי (אני בחור גדול) כי זה נמוך לי (אני די גבוה) וכי אי אפשר לטייל עם זה בשטח.
אבל מה לעשות הגורל זרק לידי אופציה לקנות רכב שאני יודע בדיוק את המצב המכני שלו (קרוב למושלם) אבל המצב החיצוני והקוסמטי שלו ראו ימים יותר טובים. אבל במחיר מגוחך.
וככה יצא שאני מצאתי את עצמי עם רובר 200 מנוע 1.4 ידנית, עם מכות בפח שיפשופים מסביב ובצבע של מכולת זבל ירוקה.
וכל פעם שאני רואה סופה היילקס סי גיי או פאג'רו קצר יוצא שאני אוכל את הלב, ומקלל את עצמי על ההחלטה שעשיתי.
הבעיה היא שמאז עבר בקושי שבוע. ואני עדיין מעיין במודעות ביד 2. למה? כי אני עדיין רוצה 4X4 ואני עדיין לא ירדתי מהעניין. אני לא יודע כמה זמן אני ישאר עם הרובר, אני רק מקווה שזה לא יגיע לאותו מצב כמו אז עם הסובארו. אבל כמו שזה נראה השלבים עד עכשיו דומים מאוד.
חיפוש מייגע, אי מציא של משהו משביע רצון, קנייה של רכב מסגמנט אחר,(עכשיו אני פה) ואז, ג'ננה וקניית רכב לא הגיוני בעליל.
אז מה אני מנסה להגיד?
כלום. שום דבר. אפילו לא נקודה עיניינית אחת.
אז למה כל החפירה הזו?
משחרר אדי קיטור והדי קיטור. כדי לא להתחרפן.
למרות שאני יודע שבסופו של דבר אני אחזור ל4X4 וזה יהיה בכל הכוח.
לא איזה טנדר סובארו שני מקומות 4 הילוכים לא עובר את ה100 גם עם רוח גבית ואחרי משאית.
לא איזה ג'יפון דוגמאת הCRV הראב 4 טריוס ודומיהם
וגם לא איזה איסוזו איפון נמוך ללא אפשרות לצמיגי שטח או נעילה אחורית במחיר של מתחת ל-15 K.
לא ולא, אני ידהר על בהמת 4X4 משופצרת משודרגת ומחוזקת. אטחן סלעים ארחיף חולות ואחתוך את הבוץ.
אהיה ידוע בכינוי ביגי ואהנה מכל רגע.
ולמה זה?
כי בסך הכל, זה יותר זול מטיפול פסיכולוגי.
אם ברצונכם לצפות בתמונות של הרכבים הקישו 1
אם קראתם את חיבור ולא נהנתם אנא קיפצו לי בזיגזג:)
אם קראתם את החיבור וברצונכם להגיב אנא עשו זאת לאחר הצפצוף ביייייפ
כל טוב וחג שמח אנשים.
ברק
