איפה זה?
מה זה?
למה זה שימש?
מה מיוחד בזה?
מה עוד בסביבה?
בין הפותרים נכונה יוגרל מבצר נהדר בראש הר
(בשביל העניין- תשובה לא מלאה לא תספק)
Printable View
איפה זה?
מה זה?
למה זה שימש?
מה מיוחד בזה?
מה עוד בסביבה?
בין הפותרים נכונה יוגרל מבצר נהדר בראש הר
(בשביל העניין- תשובה לא מלאה לא תספק)
נראה לי חלק מאמת המים להרודיון
יקירי,ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
אני לא אקלקל, רק אוסיף זוית משלי.
PW
כאמור החידה עדיין פתוחה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דידין
הסיפון באמת המים לסרטבה.
המבצר נקרא אלכסנדריון, ונבנה כנראה ע"י אלכסנדר ינאי.
יותר פרטים אשמח גם אני לשמוע, (כמו למשל מאיפה התחילה אמת המים)
יפה לך.
אבל כאמור במקרה הזה, תשובה לא מלאה לא מספיקה .
חסר לנו: למה זה שימש? (לא כולם מבינים מה זה סיפון) ו- מה מיוחד בזה?
אז הנה בקצרה, סיפור המקום:
עקב המבנה הטופוגרפי, חוסר הימצאותם של מקורות מים טבעיים והאזור המדברי בו הוא שוכן, מבצר הסרטבה חייב בנייה של מערכת מים ייחודית. מערכת זו הייתה צריכה לתת מענה למספר גורמים אשר היוו קושי באספקת המים למבצר. לאור המחסור במקורות מים טבעיים, היה צורך באיסוף מי נגר ע"י תעלות שיובילו לבסוף את המים אל בורות גדולים שנחצבו בגבעה עליה ממוקם המבצר. המבנה הטופוגרפי הייחודי של האיזור חייב בנייה של תעלת מים ארוכה מאד ומתונה מאד בשיפועה אשר אספה את כל הנגר שמקורו בגשם היורד מסביב לקו פרשת המים של הרכס הנמצא מערבית למבצר הלו הוא רכס קוניטרה. הובלת המים מרכס קוניטרה אל הבורות במבצר נתקל בקשיים עקב אוכף גדול הנמצא בין שני אלו.
מצב זה, חייב את המתכננים לתכנן סיפון אדיר מימדים באורך של כ- 250 מ', אשר יחצה את האוכף וימשיך את הובלת המים אל התעלות הפתוחות שמצידו השני של האוכף. מנקודה מסוימת בקצה המזרחי של התעלה ברכס קוניטרה, הוכנסו המים אל תעלה סגורה והובלו ע"פ העיקרון הפיסיקלי של "כלים שלובים", עד למוצא אשר היה נמוך בס"מ בודדים בצידו המערבי של האוכף. משם המשיכו וזרמו המים בתעלות פתוחות עד לבורות המים.
הסיפון, היה בנוי על בסיס סוללת אבנים מוגבהת אשר הגיעה בבסיסה לרוחב של עד 40 מ'. במרכז האוכף מתנשאת הסוללה לגובה של כ- 6 מ'. המים זרמו בתעלה סגורה שמידותיה היו כ- 60 ס"מ. תקרתה הייתה בנויה לוחות אבן גדולות, והיא נבנתה על מצע בנוי אבנים מסותתות.
מערכת מים זו היא מהגדולות והמורכבות שנמצאו בארץ והסיפון עצמו הוא מהמיוחדים המוכרים בעולם מהעת העתיקה.
מערכת מים זו הבטיחה שקט ליושבי המבצר שכן אירועי גשם בודדים במשך עונה אחת הספיקו ע"מ למלא את בורות המים ולספק את צרכיהם של היושבים במבצר.
יש להוסיף, כי מערכות מים מסוג זה מוכרות בארץ בעיקר מהתקופה ההליניסטית-חשמונאית, להבדיל מהרומאים שהיו בונים במקרים כאלו גשרים ועליהם מובילים את המים באמות מים פתוחות.
במקרה של מבצר אלכנסדריון (סרטבה) ששימש בין היתר את הורדוס לאחר תקופת אלכסנדר ינאי, אילו האחרון היה אחראי למערכת המים היינו מצפים למצוא שרידים של גשר מפואר כסמל לעוצמת הבנייה שייחדה את אותה תקופה. זו אחת הסיבות שלשמן משייכים את הסיפון הנ"ל לימי החשמונאים.
סיפורו של הסיפון הוא דוגמה חייה ונושמת ליכולות הנדסיות מרהיבות שהיו קיימות לפני למעלה מ- 2000 שנה. למרות אמצעי המדידה הפרימיטיביים שהיו ברשותם, הצליחו המהנדסים של התקופה לבנות מתקנים מרשימים למדי שלא היו מביישים אף מהנדס של ימינו.
בעיני לפחות, זה פלא!
להנאתכם, מצורפות תמונות נוספות של הסיפון ותמונות של בורות המים בחלק המזרחי של המבצר.
בנוסף, מספר סרטוטים של מערכת המים כפי שמופיעים בספרו של פרופ' אדם זרטל, "סקר הר מנשה ד".
ולסיום סוגיה שאשמח אם מישהו יפתור: האם זה סיפון או גיחון?
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
בסרטבה (ובמקומות רבים נוספים) זהו גיחון (המכונה לעיתים גם "סיפון הפוך"). צינור סגור המאפשר העברת מים דרך עמקים. כאשר הפתח המקבל את המים גבוה במעט מהפתח המוציא / שופך אותם החוצה מהצינור הסגור. על כן מתקיימת הזרימה מחוק "כלים שלובים". הכינוי "סיפון" במקרה זה הוא כפי הנראה אינו נכון. למעשה, בעברית סיפון הוא "גישתה". צינור סגור המאפשר לרוקן מים מראש כלי קיבול גבוה אל מפלס תחתון יותר או כלי נמוך יותר. ("הפוך" מגיחון). בתמונה:
שים לב לעוד נתון מעניין:
כפי שמתברר מעיון בתרשימים, אנשי הסקר הבריטי - קיצ'נר וקולדר, לא הבינו שתעלת האיסוף היא טבעת סגורה ושלמה, המחוברת בשני קצותיה לגיחון - כפי שאנו יודעים היום מעיון בתצלומי אוויר ובתרשים המודרני של זרטל.
תודה על המידע.
שתי הערות:
א. דברים לא ברורים בקשר ל'גיחון'. רוחב סוללה של ארבעים מטר, בשביל להשיג רק 6 מטר גובה, נראה מוגזם.
למה החתך של הסוללה קעור? אני מבין את הצורך לבנות אותה, למרות שלכאורה היה אפשר לבנות גיחון עמוק יותר, בשביל להקטין את הלחץ בגיחון, אבל לא עדיף למלא את תחתית האוכף בסוללה, במיתאר ישר פחות או יותר?
ב. הופנתי מויקיפדיה, ככל הנראה אלכסנדריון איננו הסרטבהhttp://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAt...ticle_23.2.pdf
אחרי גיגול קצר, הגעתי למאמר הזה http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?...ryID=80&Page=1 של דוד עמית.
הוא מסביר שהיו שני מתקנים נפרדים ע"מ להתגבר על האוכף: סוללה שנשאה על גבה אמת מים, הגובה בשיא האוכף כעשר מטר.
ו'גיחון' (ככל הנראה מתקופה מאוחרת יותר).
"האוכף ומתקניו[3]
האמה המשיכה לעבר האוכף שבין רמת ראס קוניטרה לבין רכס המבצר (איור 2, ב). כאן הובחנו שרידים של שני מתקנים בנויים, שבעזרתם התגברה האמה על נחיתותו הטופוגראפית של האוכף, אלה נסקרו ותוארו לראשונה על ידי משלחת הסקר הבריטי ונבדקו שוב בידי יורם צפריר בשנת 1971.[4] המיתקן האחר(האחד?) הוא סוללת אבן רחבה ומוצקה, שנשאה בראש את אמת המים. כיום הסוללה הרוסה ברובה, ורק בקצותיה שדרה אמת המים המקורית (איור 3). אורכה הוא 187 מ' וגובהה המירבי היה כ-10 מ'. רוחב בסיסה השתנה בהתאם לגובהה, והוא נע בין 2 מ' בשוליה ל-3 מ' בתחתית האוכף, שבה הגיעה הסוללה לגובה מירבי. פני הסוללה בנויים מאבנים מהוקצעות , וליבתה מעשה יציקה של אבנים ומלט. אמת המים שבראשה, הייתה מטויחת בטיח סידי לבן ושופצה מאוחר יותר על ידי מריחה של שכבת טיח נוספת בגוון אפור.[5]
המיתקן השני הוא גיחון (סיפון הפוך), העשוי אמה בנויה, המכוסה בלוחות אבן כבדים ומלוכדים בטיט סידי רב. בדיקת הגיחון מלמדת, שהוא נבנה מצפון ובצמוד לקיר האבן שנשא את האמה (איור 4). החללים שבין האבנים מולאו בטיט סידי וטויחו בשכבת טיט שאטמה את הגיחון מבחוץ. הטיח והטיט בגיחון הם בעלי גוון אפור. אורך הסיפון היה 192 מ' וגובהו המירבי 12.5 מ'. הפרש הגבהים בין תחילתו ובין סופו היה 2.11 מטרים.[6]
השימוש בגיחון באמה המתבססת על מי נגר הינו מפתיע. מים אלה נושאים עמם סחף רב, אשר שקע בוודאי בתחתית הגיחון וגרם קשיי תיפעול למערכת כולה. עם זאת, מידות תעלת הגיחון – 60 ס"מ רוחבה ו-80 ס"מ גובהה – איפשרו את הזחילה פנימה לצורך ניקוי סתימות. מובן מאליו כי שני המתקנים לא פעלו באותו הזמן, אלא בשתי תקופות שונות. מן המקורות ההיסטוריים אנו למדים על קיומו של המבצר בימי החשמונאים, ונראה שנוסד בימי אלכסנדר ינאי. המבצר נהרס בידי גאביניוס בעת מרידות החשמונאים כנגד הרומאים, ושוקם בדי הורדוס. מכאן, שניתן לייחס את האמה על גבי הסוללה הבנויה לימי החשמונאים ואת הגיחון לימי הורדוס.[7]"
למה מפתיע?ציטוט:
נכתב במקור על ידי בן החושך
רוב מערכות המים בדרום מתבססות על הטייה של מי נגר ממערכות מדרוניות פתוחות, שבחלקן הגדול אין מערכת שיקוע בכניסה לבור המים.
ההסחף המגיע לבור המים בסופה של תעלת האיסוף מבוסס על חלקיקים שמרחפים במים, לא על חלוקים וחצץ גס כמו שמכירים בשטפון, זאת מערכת של אנרגיה מאד נמוכה.
בהר הנגב יש הרבה מערכות פתוחות לאיסוף נגר שהשטח התורם מנוקז ע"י תעלות הטייה נמוכות באורך של מאות מטרים כל אחת, ומנקזות שטחים של עשרות דונמים במצטבר לבור יחיד, ולמרות חוסר תחזוקה (הבדואים לא משקיעים סנטימטר לתחזק) עובדות מעל אלף שנה.
כמו מערכות מים לאיסוף נגר ממקומות אחרים, גם כאן היתה חייבת להיות תחזוקה עונתית שמשמעותה ריקון פיזי של המשקעים מהבור או מקטעים בתעלה בהם יש עמידה או כמעט עמידה של מים.
ערב טוב לחברים המלומדים.
אמנם לקח לי קצת זמן אבל אתייחס לשתי ההערות:
1. לגבי המאמר של מערכת המים. משהו לא מסתד לי... -
המאמר מתאר את שתי המערכות שפעלו בתקופות שונות. כתוב כי גובהה המירבי של האמה הפתוחה היה כ- 10 מטר:במקביל, כתוב כי גובהו המירבי של הגיחון היה 12.5 מטר:ציטוט:
"המיתקן האחר(האחד?) הוא סוללת אבן רחבה ומוצקה, שנשאה בראש את אמת המים. ..... וגובהה המירבי היה כ-10 מ'"
מכאן שגובהו של הגיחון עולה על גובהה של האמה מה שלחלוטין לא הגיוני שכן הגיחון נבנה כדי לחסוך כאמור גובה שהיה חסר באוכף המדובר. אולי אם היינו רואים את האיורים שמתוראים במאמר העניין היה מובהר. לא ברור...ציטוט:
"המיתקן השני הוא גיחון (סיפון הפוך), ... וגובהו המירבי 12.5 מ'"
2. הנושא השני הוא בדבר זיהויה של הסרטבא. קטונתי מלהביע את דעתי מול כותבי מאמר מלומדים שכאלו. מה שכן, ביסודן של סוגיות זיהוי אתרים בגיאוגרפיה ההסטורים עומדים שלושה עקרונות מנחים שבלעדיהם אי אפשר לדבר על זיהוי אתרים והם:
1. השתמרות השם
2. מקורות הסטוריים
3. ממצאים ארכיאולוגיים
לאחר קריאה של המאמר המצורף, לא הצלחתי למצוא בכלל התייחסות לממצאים ארכיאולוגיים בדבר הצעת הזיהוי החדשה. גם המקורות ההסטוריים המתוארים לא מהווים להבנתי בסיס חזק להצעה.
למעשה, הכותב מבסס את עיקר הצעתו לזיהוי החדש על גלגול סבוך של השתמרות השם שלי באופן אישי, כקורא אובייקטיבי, קשה לעקוב אחריה.
שוב, קטונתי מלהביע דעתי על ההצעה. אני כן יודע שהעבודה שאני הגשתי בנושא זיהוי האתר "גבע פרשים" בגיאוגרפיה ההסטורית לא הייתה עוברת ללא התייחסות ל- 3 הייסודות שרשמתי לעיל.
אני מסכים שיש קושי עם הנושא של קו המשואות (ואף הדגשתי את הדבר לחברים שהיו איתי בטיול האחרון כשהיינו בראש המבצר) אך דרוש לטעמי עוד מידע כדי לבסס את הזיהוי המוצע.
בסופו של דבר נראה לי שלנו כמטיילים מספיק להתרשם מעוצמת הבנייה והמורכבות ההנדסית שעליה הצליחו להתגבר לפני למעלה מ- 2000 שנה.
שימו לב גם לסיכום מאמרו של דוד עמית:
בעיני כפי שכתבתי- פלא!!ציטוט:
ייחודו של מפעל המים לאלכסנדריון הוא בהתבססותו אך ורק על איסוף מי נגר עילי, וזאת באזור מדברי שחון למדי.[13] נתונים מגבילים אלה העמידו בפני מתכנני המפעל ובוניו אתגר קשה במיוחד. שרידי המערכת מוכיחים, כי הללו עשו שימוש בידע הטכנולוגי וההנדסי המתקדם ביותר שעמד לרשותם באותה עת, תוך יישומו לתנאי השטח המיוחדים, שאותם הטיבו להכיר. עובדות אלו , ומעל כל – יכולתו של המפעל לספק למבצר קרוב ל-5000 מ"ק – מעמידים אותו בשורה אחת עם פאר מפעלי הבנייה של תקופת הבית השני.
תודה על החידה המעניינת יונתן .
וגם לכל מי שחלק מהידע שלו באמת נושא מעניין.
אגב סתם הערה , הרומאים אכן הצטיינו גם בבניית מערכות מים ,אך לצערם באותם ימים לא ידעו על רעילותה של העופרת.
והם השתמשו בה ליצר קווי מים כמו למשל קו המים בקיסריה בו נמצאו שרידים של עופרת ,
שהייתה זמינה מאוד אך גרמה לתחלואה גבוהה .
יש האומרים אפילו שהיא חלק ניכר מנפילת האימפריה הרומית .
יונתן, הצלחת לבלבל אותי ולא שמתי לב שזה ישן...
לא יודע מה בילבל את בעז,בכל אופן יפה שהעלת את הפוסט
החשוב והמלומד להשכלתנו.
בביקור הבא בסרטבה נשתמש במידע.