תזכורת ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש(ומסתמכים על הזקנים )''הירוק הזה '' שלכם
הירוק הזה.....
בתור לקופה בסופרמרקט, אמרה הקופאית הצעירה לאשה מבוגרת כי עליה להביא בעצמה את שקיות האריזה, כי שקיות הפלסטיק אינן טובות לסביבה.
האשה המבוגרת התנצלה והסבירה: בזמני לא היה לנו את הדבר ה"ירוק"
הקופאית אמרה: "זו הבעיה שלנו היום. לדור שלך לא היה אכפת מספיק כדי לשמור על הסביבה".
אכן, היא צדקה – לדור שלנו לא היה את ה"ירוק" הזה, בזמנו.
באותם ימים, החזרנו בקבוקים של חלב, סודה ובירה לחנות. החנות שלחה אותם חזרה למפעלים שבהם רחצו ועיקרו אותם ומילאו אותם מחדש. כך השתמשו באותם בקבוקים שוב ושוב. כך הם, למעשה, מוחזרו.
אבל אז לא היה לנו את ה"ירוק" הזה.
עלינו רגלית במדרגות כי לא היו לנו מדרגות נעות בכל חנות גדולה ובכל בנין משרדים. הלכנו את חנות המכולת ולא טיפסנו לתוך מכונית בעלת 300 כוחות סוס, בכל פעם שהיינו צריכים ללכת שני רחובות.
אבל, היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.
בימים ההם כיבסנו את חיתולי התינוקות כי לא היו חיתולים חד-פעמיים. ייבשנו את בגדינו על חבלים בשמש, ולא במייבשים זוללי אנרגיה. הרוח ואנרגיית השמש אכן ייבשו את בגדינו. ילדינו לבשו בגדים זה-אחרי-זה, כי לא תמיד רכשנו עבורם בגדים חדשים.
אבל, הגברת הזו צדקה, לא היה לנו את ה"ירוק" הזה בזמננו.
אז, היו לנו מקלט טלויזיה אחד ומקלט רדיו אחד בבית - לא טלויזיה בכל חדר. למקלט הטלויזיה היה מסך קטן בגודל ממחטה (זוכרים?), לא מסך בגודל של מדינת ישראל.
במטבח בחשנו וערבלנו בידיים, כי לא היו לנו מכשירים חשמליים לכל פעולה.
כאשר ארזנו חפץ שביר, כדי לשלוח אותו בדואר, השתמשנו בעיתון ישן כדי לרפד את האריזה למניעת שבירה, ולא היו קלקר או פתיתי פלסטיק, או יריעת בועות פלסטית, לשם כך.
באותם ימים, לא הפעלנו מנוע ושרפנו בנזין כדי לקצור את הדשא. השתמשנו בכוח הגוף שלנו כדי להניע את מקצצת הדשא. התעמלנו על ידי עבודה, כך שלא היינו צריכים ללכת למועדון בריאות כדי לרוץ על מכשירי הליכה המופעלים על ידי חשמל.
אבל, היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.
שתינו מברז המזרקה כאשר היינו צמאים ולא השתמשנו בכוס או בבקבוק פלסטיק בכל פעם שהיינו צמאים.
מלאנו את עטינו בדיו בכל פעם שהיה צורך בכך, ולא רצנו לקנות עט חדש. החלפנו את סכין הגילוח במכשיר, ולא השלכנו את כל המכשיר רק בגלל שסכין הגילוח שבו קהה.
אבל, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.
באותם ימים, אנשים נסעו באוטובוסים וילדים רכבו על אופניים אל בית הספר, או הלכו ברגל, במקום הפיכת האמא שלהם לשירות מכונית של 24 שעות.
היה לנו שקע חשמל אחד בחדר, לא בנק של שקעים כדי לחבר אליהם תריסר מכשירים. לא היה לנו צורך
בחפיץ ממוחשב כדי לקלוט אות מלויין המרוחק אלפיים מייל, בחלל, כדי למצוא את חנות הפיצה הקרובה (בכלל לא היו אז חנויות פיצה).
אכן, האם אין זה עצוב שהדור העכשווי מקונן על כך שאנו, הזקנים, כה בזבזנים בגלל שאין לנו את ה"ירוק" הזה...
נא העבירו זאת לעוד זקן אנוכי הזקוק לשיעור משמנדריק בדבר שמירת הסביבה....
תגובה: תזכורת ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש(ומסתמכים על הזקנים )''הירוק הזה ''
יופי... אבל כמה משאבים לקח להאכיל את הדינוזאורים בזמנך ? על זה לא חשבת !
(סתם... כתיבה מקסימה, ממש יפה)
תגובה: תזכורת ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש(ומסתמכים על הזקנים )''הירוק הזה ''
הייתי גוזר לקופאית הזאת את הלשון!!! פשוט חוצפה שנובעת מבורות וחוסר אכפתיות . אגב מה שהיה והיום (כמעט ואין) זה ערכים ומוסר ואת זה אומר צוציק בן 26
מור
תגובה: תזכורת ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש(ומסתמכים על הזקנים )''הירוק הזה ''
לא יודע על מה אתה מדבר, אני מייבש את הכביסה עד היום על החבלים.
תגובה: תזכורת ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש(ומסתמכים על הזקנים )''הירוק הזה ''
רק דבר אחד לא הבנתי- מה הקשר ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש?
איך העובדה שמישהו מקים זעקה חברתית כי כבר בלתי אפשרי לחיות כאן- קשור לזה שפעם ההתנהלות היתה שונה??
נכון, אולי פעם המצב היה מעט יותר טוב מבחינה אקולוגית, איך זה קשור אחד בשני?
חוץ מזה, אני מסכים איתך ב 90%
ה 10 הנותרים זו רשימה מאוד ארוכה של דברים שכן עשו פעם והיו מאוד מאוד בעייתיים.
תגובה: תזכורת ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש(ומסתמכים על הזקנים )''הירוק הזה ''
בולשיט...
אולי תחזור 2000 שנה לעבר, שם הכול היה ירוק, לא?
יש יתרונות לטכנולוגיה ויש מחיר לטכנולוגיה. אני בהחלט מודה שעם חלק ממה שכתבת אני מסכים אבל תמיד יש נטייה לראות את העבר בצורה רומנטית.
תגובה: תזכורת ליושבי האוהלים שלא גומרים את החודש(ומסתמכים על הזקנים )''הירוק הזה ''
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
אפיז
הירוק הזה.....
באותם ימים, החזרנו בקבוקים של חלב, סודה ובירה לחנות. החנות שלחה אותם חזרה למפעלים שבהם רחצו ועיקרו אותם ומילאו אותם מחדש. כך השתמשו באותם בקבוקים שוב ושוב. כך הם, למעשה, מוחזרו.
מעניין כמה מים בוזבזו כדי לרחוץ את הבקבוקים וכמה חומרי ניקוי זרמו עם המים למי התהום = השתיה שלנו?
אבל אז לא היה לנו את ה"ירוק" הזה.
עלינו רגלית במדרגות כי לא היו לנו מדרגות נעות בכל חנות גדולה ובכל בנין משרדים. הלכנו את חנות המכולת ולא טיפסנו לתוך מכונית בעלת 300 כוחות סוס, בכל פעם שהיינו צריכים ללכת שני רחובות.
ועד שהתחילו להשתמש במעליות בנו בניים נמוכים- עד שלוש קומות - במקום רבי קומות שמנצלים יותר נכון את הקרקע
אבל, היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.
בימים ההם כיבסנו את חיתולי התינוקות כי לא היו חיתולים חד-פעמיים. ייבשנו את בגדינו על חבלים בשמש, ולא במייבשים זוללי אנרגיה. הרוח ואנרגיית השמש אכן ייבשו את בגדינו. ילדינו לבשו בגדים זה-אחרי-זה, כי לא תמיד רכשנו עבורם בגדים חדשים.
כדי לכבס חיתולים היה צורך באבקות כביסה והמון מים וכל החומרים הרעלים האלו מצאו (שוב) את דרכם למי השתיה שלנו
גם היום הרוב הגדול מייבשים את הבגדים בתליה כשאפשר (בחורף משתמשים במייבש)
אבל, הגברת הזו צדקה, לא היה לנו את ה"ירוק" הזה בזמננו.
אז, היו לנו מקלט טלויזיה אחד ומקלט רדיו אחד בבית - לא טלויזיה בכל חדר. למקלט הטלויזיה היה מסך קטן בגודל ממחטה (זוכרים?), לא מסך בגודל של מדינת ישראל.
צריכת החשמל של מקלט אחד פעם שווה ערך לכמה מסכים מודרניים - טכנולוגיה יותר טובה...
במטבח בחשנו וערבלנו בידיים, כי לא היו לנו מכשירים חשמליים לכל פעולה.
פעם גם חיו פחות שנים
כאשר ארזנו חפץ שביר, כדי לשלוח אותו בדואר, השתמשנו בעיתון ישן כדי לרפד את האריזה למניעת שבירה, ולא היו קלקר או פתיתי פלסטיק, או יריעת בועות פלסטית, לשם כך.
מה זה עיתון? וברצינות למה לקחת סיכון שמשהו ישבר? מה התועלת?
באותם ימים, לא הפעלנו מנוע ושרפנו בנזין כדי לקצור את הדשא. השתמשנו בכוח הגוף שלנו כדי להניע את מקצצת הדשא. התעמלנו על ידי עבודה, כך שלא היינו צריכים ללכת למועדון בריאות כדי לרוץ על מכשירי הליכה המופעלים על ידי חשמל.
בגלל ההתנהגות של הדור הקודם וקבלת ההחלטות השגויה היום אין לנו מים להשקות את הדשא ואין בכלל מה לכסח
אבל, היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.
שתינו מברז המזרקה כאשר היינו צמאים ולא השתמשנו בכוס או בבקבוק פלסטיק בכל פעם שהיינו צמאים.
ושוב אם הדור "ההוא" היה קצת יותר אחראי ועם מודעות היום היו לנו מים ראויים לשתיה בברז ולא היינו צריכים פלסטיק!
מלאנו את עטינו בדיו בכל פעם שהיה צורך בכך, ולא רצנו לקנות עט חדש. החלפנו את סכין הגילוח במכשיר, ולא השלכנו את כל המכשיר רק בגלל שסכין הגילוח שבו קהה.
היום אפשר לקנות עט או מכונת גילוח בלי לקחת משכנתא כי הטכנולגיה השתפרה - זה רע?
אבל, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.
באותם ימים, אנשים נסעו באוטובוסים וילדים רכבו על אופניים אל בית הספר, או הלכו ברגל, במקום הפיכת האמא שלהם לשירות מכונית של 24 שעות.
במשך שנים הדור הקודם לא פעל ואפילו הזניח את נושא התחבורה הציבורית והביטחון האישי - היום אי אפשר לנסוע באוטובוס
ולשלוח את הילדים החוצה לכביש - כי מסוכן שם!
היה לנו שקע חשמל אחד בחדר, לא בנק של שקעים כדי לחבר אליהם תריסר מכשירים. לא היה לנו צורך
בחפיץ ממוחשב כדי לקלוט אות מלויין המרוחק אלפיים מייל, בחלל, כדי למצוא את חנות הפיצה הקרובה (בכלל לא היו אז חנויות פיצה).
אכן, האם אין זה עצוב שהדור העכשווי מקונן על כך שאנו, הזקנים, כה בזבזנים בגלל שאין לנו את ה"ירוק" הזה...
מה שבאמת עצוב זה שהדור הקודם חי חיים קשים, מזדקן בבושה , ובעיקר אחראי לכך שגם הדור הנוכחי והבא אחריו יסבלו מהמחדלים שהם הורישו
לשמחתנו הדור הנוכחי מתעשת לוקח אחריות ופועל כדי לשנות את המצב.
האבסורד הוא שהזקנים (עם הרבה כבוד) מנסים להוכיח אותנו ועוד לטעון שאני צריך לסבול כמו פעם . הגזמתם
הדור שהקים את המדינה עשה כאן משהו אדיר הם הרימו מדינה מכלום- הדור הבא - ילידי הארץ - חוץ מלדאוג לעצמם לא עשו יותר מידי -העיקר שהם רוצים תקע אחד בקיר......
נא העבירו זאת לעוד זקן אנוכי הזקוק לשיעור משמנדריק בדבר שמירת הסביבה....
על החתום: שמנדריק:cool:
