הגבהת בית מצערת לסופה, סוגים ? גדלים ? חברות ?

שלום לכולם,
אני מעוניין להתקין הגבההת בית מצערת אצלי בסופה ויש לי כמה שאלות:
1. האם יש סוגים שונים של הגבהות ?
2. האם יש גדלים שונים ?
2. האם יש חברות שונות? מה ההבדל ביניהן ? והאם באמת יש ביניהן הבדל ?
3. האם יש סיבה שמוצר כזה עולה אצל יאנוביץ' 340 ש"ח, בחו"ל 80 $ וממישהו שמציע כאן בפורום ב - 400 ש"ח ?

(אני יודע ש"המהדרין" חורטים גם את בית המצערת לקוטר רחב יותר. לא זו כוונתי)

דבר נוסף, לפי מה שראיתי ההגבהה למעשה רק כביכול מאריכה את צינור הגומי שנכנס לבית המצערת ומשם וצא לפילטר אוויר. הקוטר כניסה נשאר
אותו קוטר. אם כן איך ייתכן כניסה רבה יותר של אוויר ? ? שכביכול משפרת את התערובת ומביאה לתוצאות טובות יותר של המנוע ?

אשמח לעזרה ?

יש כמה סוגי הגבהות להערכתי כולם טובות , יש מצב שזו או אחרת הם בעלות פני שטח יפה יותר וכ"ו . הגבהת בית המצערת מגדילה בעצם את נפח סעפת היניקה , וע"י כך אפשר להגיד שיש יותר אויר זמין לראש המנוע , עם חריטת בית מצערת ל-62 מ"מ תרגיש גם תגובה חדה יותר בדוושת הגז .
המבנה הספיראלי של חריטת ההגבה אמור להאיץ את כניסת האויר לסעפת היניקה ובו זמנית לסדר את מולקולות האויר רגע לפני כניסתם לסעפת היניקה .
לכל ההגבהות החריטה היא 62 מ"מ .

במקור ההגבה נועדה למנועים עם קרבורטור שם היא אמורה לערבב היטב את תערובת הדלק עם האויר , הרעיון נלקח משם .

כול'ה חתיכת אלומניום עם או בלי ספיראלה בפנים.

קח בחשבון שה "ברך" שיושבת מעל המצערת תקבל זוית חדה יותר שכן המתערת עצמה מתרוממת.



תכל'ס, לדעתי- מיותר.
קיבלתי, התקנתי, נסעתי, פירקתי.

אצלי יש הגבהה שייצרו לי מאלומיניום בגובה של 3ס'מ בקוטר של 62 מ'מ
ובזמנו חרטתי את התחתית של הבית מצערת ל60 (שכולו יהיה אותו קוטר) ובאמת הרגשתי איזה שיפור
עכשיו הגיעה לידי מחרטה אז הגדלתי את כל הבית מצערת ל62מ'מ ובניתי פרפר חדש ולא הרגשתי שינוי כלכך רציני ממה שהיה ליפני

עוזר או לא? בדקנו, פעם.

http://www.jeepolog.com/j6tech_TBS_test.htm

אסף.

תראה לדעתי שיפור קטן בהספק קשה ״להרגיש בתחת״ ובגלל זה רק הוכחה של דינמומטר וכו׳ יראה מה נשתנה ואם אני לא מרגיש את זה אז מה יצא לי מזה שיש עוד כמה סוסים ואני לא מרגיש אותם ורק רואה אותם על הנייר? אז לדעתי כל הבדיקה הזאת לא שווה משהו מיוחד אם לא מרגישים את זה בפועל אם תשפר ותרגיש את זה אז זה שווה משהו לא חוכמה רק על הנייר*