דיון טכני - שיטה מיטבית לחיבור קולר בנוסף "לחליל" שברדיאטור

שלום לכולם,

הקדמה (ופירגון),
מכיוון שזה הפורום המקצועי ביותר בארץ, רוצה לפתח דיון בנושא שלא הצלחתי לקבל החלטה חד משמעית גם בקריאה אין סופית של מידע מפורומים מקבילים בחו"ל .

הדילמה,
איזה שיטה עדיפה בחיבור קולר נוסף "לחליל" :
שיטה א' - יציאה מהגיר וכניסה "לחליל", יציאה "מהחליל" וכניסה לקולר החדש, יציאה מהקולר בחזרה לגיר.

קובץ מצורף 49471

שיטה ב' - יציאה מהגיר וכניסה לקולר החדש, יציאה מהקולר וכניסה "לחליל", יציאה "מהחליל" בחזרה לגיר.


קובץ מצורף 49472

הערה - מבחינתי נושא ביטול "החליל" לא קיים על הפרק. בבקשה לא לחזור לויכוח נושן זה.

אתחיל מהסוף,
שיטה א' היא הנפוצה ביותר במימוש בחו"ל. בנוסף היא השיטה שמופיעה באתרי יצרני קולרים רציניים (היידן , B&M ) .

יתרונות שיטה א' :
1. בוודאות יעילה יותר בקירור שמן הגיר לעומת שיטה ב .
עפ"י אחד המאמרים שקראתי, בשיטה זו הטמפרטורה של השמן החוזר נמוכה ב-5% .
2. מימוש קל יותר מבחינת ניתוב הצנרת.
3. בחורף חימום מהיר יותר של נוזל הקירור ברדיאטור המנוע.

חסרונות שיטה א' :
1. השמן הרותח שיוצא מהגיר מחמם את נוזל הקירור בחלק התחתון שהוא יותר קר, למעשה מחזירים למנוע נוזל חם יותר ממה שהיה צריך
להיות ללא ספיחת החום של שמן הגיר.
כלומר, מע' הקירור של המנוע צריכה לעבוד קשה יותר. ייתכן שטמפ' המנוע תעלה בעקבות כך.
2. בחורף ייתכן קירור יתר של שמן הגיר (בעיקר בבוקר ובנסיעת שיוט שהטורק נעול).

יתרונות שיטה ב' :
1. הולכת החום של שמן הגיר לאוויר נעשית בעיקר ע"י הקולר. כך שהשמן שחוזר דרך "החליל" פחות מעיק על מע' הקירור של המנוע.
2. המעבר דרך "החליל" מייצב את הטמפ' של השמן לכיוון 80-85 מעלות (מה שבד"כ קיים בחלק התחתון של הרדיאטור) וזה מצוין לחורף.
3. עבור מצבים קיצוניים (גרירה בעליה ביום חמסין), לדעתי יעילות הקירור זהה לשתי השיטות.
פשוט כי הקולר לא יצליח לקרר השמן מתחת ל 85 מעלות, לכן נוזל קירור המנוע יספח אליו את חום השמן "מהחליל" כמו בשיטה א' .

חסרונות שיטה ב' :
1. השמן המוחזר לגיר בטמפ' גבוהה יותר לעומת שיטה א' (לא במצבי קיצון).
2. ניתוב מוסבך ומעט ארוך יותר של הצנרת.

אשמח לקבל הערות/הארות או תובנות חדשות שיעזרו לי להחליט (אני נוטה לכיוון שיטה ב').
אגב, מאמר מקיף יותר לעקרונות התקנת קולר וטיפים למימוש, ניתן לקרוא כאן :
http://www.isuzu.org.il/isuzu/index.php?showtopic=9457

שנה טובה
רענן

נראה לי שעייפת אותם :-))
כידוע, כ90% מהבלאי בגיר אוטומטי נגרם בטמפרטורות קיצוניות, כלומר, לא בטמפרטורת טווח עבודה.
לכן, לדעתי שיטה ב עדיפה
אתה מקבל טמפ' יציבה בלי התיחסות ל AMBIENT TEMP

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי tzagi

נראה לי שעייפת אותם :-))
כידוע, כ90% מהבלאי בגיר אוטומטי נגרם בטמפרטורות קיצוניות, כלומר, לא בטמפרטורת טווח עבודה.
לכן, לדעתי שיטה ב עדיפה
אתה מקבל טמפ' יציבה בלי התיחסות ל AMBIENT TEMP

---

גם אותנו ...
מתוך סקרנות, למה אתה מתעקש לעבור דרך הרדיאטור המקורי ?
ולא מבטל אותו לגמרי ?

אני לא מתעקש על כלום
כול אחד יעשה מה ראוי בעיניו (וישלם את המחיר)
כנאמר ונכתב בכתבות טכניות 96789 פעמים, יש סיבה טובה מאד שגיר אוטומטי מודרני (ולא משנה איפה בעולם או איזה יצרן) מחובר דרך הרדיאטור
וזה להביא את השמן גיר לטמפ' הנכונה (טמפ' הפעלה)כמה שיותר מהר ולשמור על הטמפ' הזאת בצורה מדוייקת בלי שנויים שקשורים לטמפ' חיצונית.
הנוזל ברדיאטור משמש לא רק כנוזל קרור אלא גם כמיצב טמפ'
אם אתה מעוניין ללמוד עוד על הנושא, לא חסר חומר טכני מSAE ברשת, אבל כולם משעממים רצח.
תכין קיסמים לעיניים.