אחרי 3 ימים של מזג אוויר מחורבן וקר, חברים ששמחים לעזור, בירה, דלקת ביד ימין (בפעם המי יודע כמה, לא מדובר בתאונת אוננות, זה בגלל שאני עובד על מחשב! **), ילדה אחרי חיסוני שפעת ושכנים שלא ראו בעין יפה את העובדה שיש להם בחניה גרוטאה של ספורטאז' שהולכת ומאבדת חלקים מדי יום (בעיקר לילה), סיימתי. אני עייף.
נקודת הפתיחה: הספורטאז' שלי- חום שלשול קזחסטני- עם דלתות דפוקות (הסלע ניצח) ועוד כמה חלקים חסרים- ועוד ספורטאז' חום מודל 2001, די משופר, שעבר פצצה שהשביתה אותו.
השלל: פגוש מתכת, דלתות חדשות, מיגונים, שנורקל, חלקי פנים, ובעצם..כל המכאניקה. אפשר לומר שיש לי במקלט ספורטאז', מעניין אם השכנים ירגישו.
תודות - לעופר, לטל, לקובי, לרון נחמן שאומנם לא היה שם, אבל בהחלט הציע עזרה וזה גם דבר שנחשב. חוסר תודות- לשכנים שלי, למרות שאני בהחלט מבין אתכם. אם אתם גרים ברמת גן ליד הרחוב שלי, אז עובדתית אחרי 11 הפסקתי לעשות רעש. גם אני לא אוהב שעושים לי את זה.
תמונות - בקרוב.
**אין ספק שאוננות מחמירה את הדלקת
