חורבות של גשר לא מזוהה.

ברצוני לדעת למה שימש הגשר הנ"ל? האם זאת דרך עתיקה או משהו ששייך בעבר למחצבות.העלתי את התמונות לא כחידה. המקום נמצא מזרחית מנחשולים ליד המחצבות.

לא מכיר את שרידי הגשר אבל האם הכוונה לנחשונים או נחשולים.?
אם נחשונים אז יש לי השערה שזה חלק מתוואי המסילה מלוד לרנטיס שנבנה ע"י הבריטים בזמן מלחמת העולם הראשונה(על קו העוג'ות)
אם זה נחשולים - (ליד טנטורה) אין לי מושג

טעות שלי זה נחשונים. כך חשבתי רוחב הגשר מעיד על תוואי של רכבת.

רוחב הסוללה הוא צר מהרגיל, לכן נראה שהמסילה היא תורכית.

http://upload.wikimedia.org/wikipedi...wer-shaded.png

ערך מורחב – הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נוצר צורך להעביר כוחות ואספקה אל עבר החזית עם הצבא הבריטי שהתקדם ממצרים דרך חצי האי סיני. לשם כך האריכו הטורקים את המסילה שיצאה מעפולה (שם התחברה לרכבת העמק) דרך ג'נין אל טול כרם ומשם דרומה דרך ראש העין ללוד כציר לוגיסטי עיקרי. משם הם המשיכו את המסילה דרך באר שבע וניצנה אל תוך סיני עד לקוסיימה במאמץ להגיע אל תעלת סואץ. כחלק מהמאמץ להשלים את המסילה במהירות, נעקר הקטע המערבי של מסילת הרכבת לירושלים בין לוד ובין יפו, לאחר שהמסילה (שהייתה בבעלות חברה צרפתית פרטית) הולאמה. כמו כן נבנו שלוחות מסילה אל שכם ואל אזור חדרה על מנת לספק עצים וחומרי גלם להקמת המסילות והפעלת הרכבות.
במקביל הצבא הבריטי התקדם צפונה דרך חצי האי סיני לכיוון עזה, כאשר אספקתו התבססה על מסילת רכבת שהונחה לאורך חוף הים התיכון עם התקדמות החיילים. לאחר כיבוש עזה המשיכו הבריטים את המסילה אל לוד דרך איסדוד ורחובות וכן סללו מסילה בין רפיח ובאר שבע.

table jump

[/TR]
[/TABLE]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נוצר צורך להעביר כוחות ואספקה אל עבר החזית עם הצבא הבריטי שהתקדם ממצרים דרך חצי האי סיני. לשם כך האריכו הטורקים את המסילה שיצאה מעפולה (שם התחברה לרכבת העמק) דרך ג'נין אל טול כרם ומשם דרומה דרך ראש העין ללוד כציר לוגיסטי עיקרי. משם הם המשיכו את המסילה דרך באר שבע וניצנה אל תוך סיני עד לקוסיימה במאמץ להגיע אל תעלת סואץ. כחלק מהמאמץ להשלים את המסילה במהירות, נעקר הקטע המערבי של מסילת הרכבת לירושלים בין לוד ובין יפו, לאחר שהמסילה (שהייתה בבעלות חברה צרפתית פרטית) הולאמה. כמו כן נבנו שלוחות מסילה אל שכם ואל אזור חדרה על מנת לספק עצים וחומרי גלם להקמת המסילות והפעלת הרכבות.
במקביל הצבא הבריטי התקדם צפונה דרך חצי האי סיני לכיוון עזה, כאשר אספקתו התבססה על מסילת רכבת שהונחה לאורך חוף הים התיכון עם התקדמות החיילים. לאחר כיבוש עזה המשיכו הבריטים את המסילה אל לוד דרך איסדוד ורחובות וכן סללו מסילה בין רפיח ובאר שבע.[/QUOTE]

עם כל הכבוד על ההשקעה בבירור הנושא (בחיי בלי ציניות).
אתה מערב 2 מסילות
הקטע שאתה נותן מתייחס למסילה הטורקית שנסללה מתחנת הרכבת בסבסטיה*(תחנת מסעודיה ,היכן שעלתה לראשונה התנחלות אלון מורה) לכיוון טול כרם והלאה דרומה.
התוואי שאני מדבר עליו , הוא סלילת שלוחת מסילת ברזל בריטית לכיוון רנטיס כחלק מהמאמץ המלחמתי שלהם להבקיע את קווי הטורקים שהתבססו על חזית משפך הירקון (אל-עוג'ה) עד נחל ייטב (נחל עוג'ה היכן שמגלשת הבטון-עד היום יש לי צלקת בישבן מלפני כ 30 שנה) שבבקעת הירדן-אמה מה נקרא ,קו העוג'ות,

אין קשר בין המסילה הבריטית לטורקית

* לאור הצלחת קו "רכבת העמק" החליטו הטורקים לבנות מסילה מעפולה דרך ג'נין/שכםרמאללה לירושלים.
התוואי כבר הוכן עד סבסטיה (שמרון העתיקה) ואפילו הוחל בבנית מנהרות כדי לעקוף את סבסטיה(אחר כך חזרו בהם המתכננים)
פרוץ מלחמת העולם הראשונה קטע את המשך סלילת התוואי לירושלים והוחלט "לרדת" לכיוון טול כרם ומשם ללוד ודרומה עד קוסיימה.ותעלת סואץ.כאמור כחלק מהמאמץ המלחמתי הטורקי.

לפני כשנה הייתי בטיול שערכה מדרשת שומרון באזור סבסטיה ותחנת מסעודיה סיור - לצערי לא מוצא את התמונות .

עוד תוספת קטנה לנושא מסילות הרכבת במזרח השרון/שומרון.

כשבנו הטורקים את קו הרכבת מסבסטיה ללוד דרך טול כרם, הם בנו שלוחה מטול כרם צפונה לכיוון מושב אחיטוב של היום. תפקידה של שלוחה זאת היה לספק עצים להסקת הקטרים הצבאיים מיער השרון ואזור צומת עירון/ברקאי של היום.

על תוואי זה בנתה אחר כך ממשלת המנדט את הקו הראשון בין לוד לחיפה דרך טול כרם,אחיטוב,חדרה מזרח והלאה לכיוון חיפה.
קו זה התבטל עם סלילת מסילת הברזל הנוכחית. (הוותיקים שכאן בפורום עוד הספיקו לנסוע בקו זה).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%...A8%D7%95%D7%9F

נראה כגשר מעל נחל בית עריף, דרומית מערבית לרנטיס. במחקר שנערך לאחרונה ע"י אבי ששון מהחוג ללימודי א"י,מכללת אשקלון מדובר במסילה צרה בריטית שנסללה במלחמת העולם הראשונה מהכפר ג'ינס (ליד לוד) לככר לובן תוך 6ח' ושמשה את הצבא רק לחודש אחד עד הפריצה הגדולה צפונה והבקעת החזית הטורקית-גרמנית.