Article: לקראת הדאקאר - לעשות את זה ב-רנו 4

ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/conte...׳”-׳‘-׳¨׳*׳•-4

אין, אין על הסרטים האלה, בכיכובם של האחים מורו. היו זמנים, היו ימים. ימים הרבה יותר יפים מאשר היום, כאשר הדאקאר הוא מפלצת כלכלית.

אבל...רנו 4 זה לא בדיוק מה שאתה מתאר.
זו אחת המכוניות המוצלחות ביותר בכל הזמנים.
מה שבא לעולם כתשובה לסיטרואן דה-שבו המקסימה, התגלה אולי כברווזון מכוער, אבל לעומת הדה-שבו שהיתה לה בעיקר כריזמה אבל מעולם לא היתה מכונית של ממש, הרנו 4 המכוערת היתה מכונית אמיתית ואפילו מצויינת. לעומת הדה שבו בקושי הזיזה את עצמה מהמקום - רנו 4 האיצה ממש, שייטה במהירויות נורמליות, אפילו תלת ספרתיות, יכלה לגמוע מרחקים, היו לה אחיזת כביש גבוהה וכושר עבירות מפתיע ביחס למכוניות שמונעות בשני גלגלים בלבד, המתלים מסוג מוטות פיתול היו רכים והנסיעה היתה נוחה ביותר. אפילו הספק המנוע לא היה 20 כ"ס אלא 34 סוסים טבין ותקילין ממנוע 845 סמ"ק. עם מנוע ה-1,108 סמ"ק היא כבר נסעה נהדר.
אבל מה שהעניק ל-4 תהילת עולם, היתה האמינות והשרידות שלה. זה אוטו שלא נגמר, סבל התעללויות מזעזעות ועמד בהן בגבורה. אותן רנו 4 צבאיות הגיעו לכל חור בסיני, על כבישים או מעבר להם, ואני יודע את זה ממש טוב - זה היה רכב הת"ש החביב ביותר על אבא שלי.
מיותר לציין שמאז הופסק ייצור ה-4, רנו מעולם לא הצליחו לשחזר את האמינות המופתית שלה.

קודם כל, רנו 4 נחשבת לאחת המכוניות הנוחות ביותר שהתגלגלו בכבישי ישראל בשנות ה60-70, כמובן ביחס לגודלה ומחירה. גם המנועים נחשבו אמינים להפליא. מדובר ברכב שנועד לתת תשובה לדה שבו - על כל המשתמע מכך.אני לא שייך לדור ההוא, שנהג ברנו4, אך פעם, לפני הרבה שנים, נשלחתי על ידי עורך אכזרי (יואב קווה) לחצות את רמת הגולן ולהגיע לראש החרמון-ביום הקר ביותר השנה. המכונית שסופקה היתה רנו 4 של אספן חביב. היה שלג, גשם, חרא על הכביש- והרנו היתה נוחה כמו קציפת תותים.ומעבר לכל זה- אני בכלל נכנסתי לקרוא את הכתבה הזו כי מאוד עיניין אותי מה יש מתחת למכסה המנוע ומה עשו למכלולים - ולא מצאתי שום דבר, חבל. חיפוש מהיר העלה, לדוגמה, שתחת מכסה המנוע שכן מנוע משופר של רנו 5 גורדיני שהפיק 145 כוחות סוס....

זכרונות מהצבא :מי שלא ראה את מבטי-ההשתאות של נהגי המרצדסים ליד ה-"וילה" בעליי / לבנוןכאשר הגענו לשם עם ה-"רנו 4" במלחמת לבנון הראשונה , לא ראה פליאה מימיו...הרכב הזה "חרש" את הארץ ואת לבנון - ואף לא פעם אחת נתקענו איתו .בשלב מסויים זה היה גם רכב התנ"ש שלי , וכשבנותי היו קטנות הן תמיד רצו סיבובעם "האוטו הגבוה" (כן , לרכב הזה היה מירווח-גחון מ ד ה י ם , שהתאים למטרהשלשמה הוא יוצר : רכב לחקלאים) .ה-"רנו 4" של המדור שבו שירתתי היה אחד האחרונים שנשארו , והיה לנו אישור(מודפס ומנויילן...) מאיזשהו קצין בכיר בחיל החימוש להגיע למגרש בצריפין שבוהיו כל הרכבים שיצאו משרות , על מנת לאתר ולהחליף חלקים לטובת הרכב שלנו -וכך יצא שזה היה ה-"רנו 4" הכי משופצר בצה"ל...רק כשהחלו להופיע חורים בריצפת הרכב - השביתו לנו אותו , ואני עדיין מתגעגע אליו...

זכיתי להיות בעליו הגאה של רנו -4 כתומה וחביבה במשך מספר שנים בהן הסתובבתי בין תל אביב לחוף גולן שבכנרת, אף תקלה , אף בעיה , תמיד נסעה וחזרה נסעה וחזרה בנוחות ואמינות מדהימים. את המזגן החליף חלון הזזה צר שהמרפק בקושי היה נכנס בו ופתח אוויר חם סמוך לשמשה החליף את בקרת האקלים. אני מסתכל בסרטונים ומתגעגע לימים בהם יכולנו גם אנחנו לתת גז בשבילי המדבר כשכל מה שהיה צריך זאת קסדה. בלי תקנות בלי חוקים ובלי זיוני שכל .כל כך חבל שמה שהיה יכול להיות באמת ספורט מוטורי בהישג ידו של כל עמך הפך לספורט לעשירים בלבד.

+1 ובגדול.
אז זה היה ספורט אמיתי.
היום עם כל התקנונים, החוקים והבירוקרטיה שמסביב, זה הפך לקוריוז שמיועד למיליונרים בלבד.
תנסה לדמיין רנו 4 "סינפאר" כזה שמנסה להתחרות היום - אוטו ששקל 600 ק"ג היה הופך ל-2000 ק"ג, כי היו ממלאים אותו בברזלים לכבוד "בדיקת הקריסה" הקדושה, וכדי לשכנע בוחן כזה או בוחן אחר שהיא משוריינת מספיק טוב, ואחרי כל הויה-דולורוזה הזו, כדי שבכלל תוכל להזיז את עצמה מהמקום בקצב סביר היא היתה נזקקת למנוע של קורבט ולא של גורדיני...
תבדקו קצת כמה מתוך כל הכסף שמושקע היום בבניית מכוניות מירוץ, הולך נטו לבניית הרכב, וכמה זה לכבוד הנגזרות של דרישות החוק המיותר הזה.
תבדקו - ואז כולם יבינו שהמרוויחים הגדולים מכל החוק הזה אלה ה"בוחנים המוסמכים" ומעבדת הטכניון שעושים מזה קצת כסף, מחסני הברזל, ובעיקר הסדנאות שיש להן פרנסה טובה מלחתוך מכוניות קיימות ומוכחות וטובות ובניתן מחדש לטובת החוק.
לי החגיגה הזו מזכירה ברית מילה - למתחרה הקטן מקצצים מכל הכיוונים, וכולם מסביב חוגגים עליו.

רנו 4... הרכב היחיד בעולם עם בסיס גלגלים שונה בין צד ימין לשמאל? אסף.

האביזר הכי מיותר ברנו 4 , היה הקלצ'.
חץ משילוב לראשון, היתי מחליף הילוכים באופן מדהים ללא קלצ'.
אבל כמו שזכור לי מהרכבים הצבאיים, היציבות לא היתה משהו.כל סיבוב קטן הרגשתי כאלו הרכב על שני גלגלים.

כמו הדה-שבו וכמו כל צרפתיה ישנה אחרת בעלת מתלים ארוכים מאוד ורכים מאוד, גם רנו 4 היתה מגלגלת חזק בפניות.
אבל תחושת חוסר היציבות קצת מטעה - בפועל אחיזת הכביש שלהן טובה. חוץ מזה שהן קלות מאוד ולא מספיק מהירות בשביל לייצר עומסים אמיתיים..

הנה קישור מעניין, אמנם בצרפתית, על דגמי רנו SINPAR (שזה כנראה כמו "דנג'ל" בדגמי פיז'ו וסיטרואן - יצרן מתמחה שמוסיף מערכת 4X4)
http://rallyast.mforos.com/1227891/8...n-competicion/

לאבא שלי היתה כזאת צהובה. רכב שטח אמיתי. לאן לא נכנסה. הכי כיף היה איתה בים...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

רנו 4... הרכב היחיד בעולם עם בסיס גלגלים שונה בין צד ימין לשמאל? אסף.

---

ואני רק שאלה , למה?
עידו

QUOTE=עידו לוריה;424712]ואני רק שאלה , למה?
עידו[/QUOTE]

כי מוטות הפיתול האחוריים ממוקמים זה מאחורי זה.
אני יודע שתגיע השאלה המתבקשת, אבל זה ממש לא השפיע על התנהגות הכביש.

קובץ מצורף 54032[

+1 לכל התגובות מעליי, איזה חוויות היו בטח בימים ההם...אלו האנשים והמכוניות שיצרו את המוניטין של המירוץ המאוד שונה היום,
נאד מים, כלי עבודה+פטיש ואולי גם וונטילטור כחול על הדשבורד זה כל מה שהיה צריך

מֶרְד! מֶרְד אָלור!

כמה רנו 4 סינפאר הגיעו גם לארץ, לחברת חיפושי הנפט (חנ"ה). הוציאו אותן למכירה במכרז בתחילת שנות ה-80 ולצערי הרב היו כמה "חכמים" שהצליחו להניא אותי מלגשת למכרז הזה. "לא תמצא חלקים", "זה אוטו עם המון תקלות" וכן הלאה. אני מצטער על זה עד היום, לא יודע אם מישהי מהמכוניות האלה - היו שלוש או ארבע במכרז - שרדו.תראו בקישור שדרור הכניס איזה דרייבשפט ארוך הולך לציר האחורי, כי הגיר היה לפני המנוע...בחברת חנ"ה, אגב, עברו במהלך השנים לא מעט כלי רכב 4X4 ו-6X6 , ביו היתר משאיות של FWD ועוד דברים מעניינים.

אגב, בסרט הראשון ( זה משנת 82) רואים את האחים מורו מתחרים ברנו 20 שהוכנה במיוחד לדקאר, עם הנעה 4X4. בשנה הזו הם ניצחו, כשאחד היריבים העיקריים שלהם היה ג'קי איקס עם מרצדס ג'י. בהמשך הם השתתפו בראלי עוד כמה פעמים עם רנו 18 אבל לא הצליחו לשחזר את ההישגים שלהם מהשנים הקודמות.הרנו 20 שלהם צוידה במנוע 1600 עם טורבו, שהפיק 135 כ"ס.

רכב מדהים ופשוט מאוד

דרור,זה לא שרנו לא הצליחו עד היום לשחזר את האמינות. זה הפוך - הם עושים הכל כדי שלא תהיה אמינות.דה, שבו, חיפושית, מיני מיינור וגם הרבה מאוד רכבים אמריקאים נבנו עד שנות ה-70 במחשבה ארוכת טווח. היום מתכננים את הרכב כך שהוא 'יגמר' פחות או יותר כאשר נגמרת האחריות המורחבת. חלילה שהוא יחזיק יותר מזה.