Printable View
בשעה טובה הותקנה ההגבהה של 3" (נמרוד, סביון, תודה על ההשקעה).
שוב קשה לי לעלות למעלה :) מזכיר דיפנדר (עד שמניעים).
המהלך השתפר בצורה משמעותית. בעיקר שמים לב בחלק הקדמי כשהמייצב מנותק כמובן.
הבעיה: ב-100קמ נסיעה פגשתי פעמיים ב death wooble - משהו שעד היום לא הכרתי ב-14000 מייל.
מה עושים עם זה?
תתחיל בלבדוק את ההידוק של כל מה שקשור לפנהרד, בולם הגה וכו.
זה בד"כ מקור הבעיה, וכדאי לפתור את ההידוק מוקדם, לפני שהוא הופך לחור אובלי בתושבת.
אסף.
צריך לקחת אותו לכיוון פרונט מקצועי! אנחנו כיווננו רק שפור כדי למרכז את ההגה.
מוטות הגה בתצורת y כמו של סופה או מנאקל לנאקל כמו ב wj ? כמו שאסף אמר - חופש קטן בפנהרד או בולם הגה עייף - זאת התופעה שתקבל אחרי הגבהה.
נאקל לנאקל, כמו בסיקס. תיקון טעות - לא נגענו בשפור, רק בדראגלינק כדי למרכז את גלגל הגה (אחרת האוטו לא ממש רוצה לנסוע... הוא מזהה שההגה לא ממורכז ובקרת ההחלקה מתערבת כל הזמן....). אין חופשים - כל התושבות, חורים, בושינגים - כמו חדש.
היום בבוקר ביקרתי בפרונט-אקס בראשון לציון.
לאחר בדיקה הכל תקין מבחינת כיוון פרונט. זוהה חופש קל בתפוח היגוי.
מעבר לזה מוטי גם הציע להחליף בולם הגה.
הזדמנות מצויינת להגיד תודה למוטי מפרונט אקס שעל הדיאגנוזה והקפה הוא לוקח רק חיוך...
בקרוב נחליף את התפוח ונראה אם זה יעזור.
ריכוז של מידע שמצאתי בעניין:
http://www.wranglerforum.com/f33/dia...les-78034.html
ניתוח מקיף ומעניין. כתב הרבה מאד אבל שורה תחתונה הוא אומר שזה חופשים בפנהרד בלבד, ושיש אי התאמה מובנית בין הברגים (M14) לבין קוטר החורים בתושבות והקוטר הפנימי של הבוקסות. הפתרון על פי הכתוב - הקפדה על הידוק נכון ותכוף של שני קצוות מוט הפנהרד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי landY
אז זה מה שהייתי עושה דבר ראשון - כמו שהאמריקאי ממליץ, מהדק שוב ועם ידית מומנט את שני הברגים לאחר שהאוטו נסע קצת ו"התיישב", ובודק תקופתית.
עדיין אני לא מקבל את ההסבר הזה עד הסוף - חופש תמיד יהיה בעניין הזה, גם עם הבוקסה מתאימה על הבורג התאמה טובה, החורים באזניים ברכב מייצור סדרתי תמיד קצת גדולות יותר. כמו כן, אני מהנסיון שלי לא נתקלתי אף פעם בתופעה גם כשהיה חופש מוגזם וברור מבוקסה אובלית בXJ שלי.
מבחינה תיאורטית, אף פעם לא הבנתי את המתלה המוזר הזה של ג'יפ, עם חמש זרועות. הוא לא אמור לעבוד... אם נשים מיסבי קצה נקודתיים בכל הקצוות של כל ארבע הזרועות והפנהרד, המתלה יהיה נעול לגמרי. הגומיות הן שמאפשרות לו בכלל לעבוד. ואני חושב שצריך להיות קשר בין המתלה המוזר לבין התופעה שהיא די יחודית למותג ג'יפ.
אפשר הסבר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
מתלה סרן חי אמור לנעול ארבע דרגות חופש, ולאפשר שתי דרגות חופש - עליה של הסרן מעלה מטה, וסבסוב שלו (מה שאנחנו קוראים הצלבה). ארבע דרגות חופש נועלים על ידי ארבע זרועות - קוים במרחב. בלנדרובר שלך אגב יש לכאורה שלוש זרועות - שתי זרועות רדיוס ופנהרד - אבל כל זרוע רדיוס, מתחברת לסרן בשתי נקודות, והיא, אפשר להגיד, "זרוע וחצי".
בג'יפ יש חמש זרועות. חמש קווים מרחביים, 10 נקודות חיבור בין הסרן לשלדה, ואם כולם היו "נקודות" - מיסבי קצה בלי חופש - הסרן היה יכול רק לעלות ולרדת, אבל לא לסבסב, בכלל.
כן. את זה אני יודע.
לא הבנתי מדוע אתה חושב, שהגישעפט הזה, ברנגלר, לא אמור לעבוד.
גם בלנד רובר (מלפנים), התנועה מתאפשרת בשל גמישות החיבורים/הגומיות/בושינגים - לכל הכיוונים.
ברנגלר, עדיין תהיה תנועה, גם ללא גמישות בנקודות החיבור.
לכן לא הבנתי למה דווקא ברנגלר, אתה חושב שלא אמור לעבוד.
לעצם "ריקוד המוות".
אני החלפתי את כל חיבורי הפנהארד, מבושינגים למייסבי קצה.
לאחר רעידות קשות (מאוד - פחד) לאחר שיבוש בכביש (נבדק שוב ושוב, על אותה מהמורה, במהירויות שונות) וחיזוק הברגים (חזק. ללא מומנט) שהביא לשיפור זמני קצר, התברר שמייסב קצה קדמי אחד קצת רופף בתושבת - תיקתק קצת, למי שיש לו נסיון במייסבי קצה "קשיחים".
לאחר החלפת המייסב, הבעייה נפתרה (מאוחר יותר עברתי לבושינג פוליאוריטן, בעל זויות גדולות, במקום מיסב קצה אחד - לטובת הנוחיות והשקט).
מה אני אומר.
לא חייב להיות חופש משמעותי/מורגש או הגדלה מסיבית של חור הבורג, כדי להביא לבעייה המוזכרת - הייתי בודק את מייסבי הקצה (אם יש) או הידוק הבושינגים בתושבות, אולי אף מעבר למומנט המומלץ.
גם מהנסיון שלי, החופש בפנהרד יכול להיות קטן ביותר , צריך להסתכל על החיבורים כשמישהו אחר מסובב את ההגה . הבולם המקורי הוא זה שעובד שם הכי טוב כשהוא תקין , אבל המיקום שלו פגיע. יש שמוסיפים עוד בולם הגה כדי להתגבר על התופעה.
היום הוחלף בולם הגה, הזרועות העליונות כוונו מחדש ונראה לי שזה הסתדר. אדווח אחרי נסיעה מהותית יותר
טוב, נראה שהעניין נפתר.
השאלה הפתוחה היא מה קדם למה, הבולם או ה-WOOBLE.
מנסיוני התופעה תמיד קיימת ורוצה להתרחש.
אם ״הרגת״ את המשוב החיובי שלה עם בולם ,טוב.
אם ע״י שינוי קאסטר או ביטול חופשים או לחץ אויר /לאגרים/צמיגים/גאומטריית היגוי.....,גם טוב.
כל המטרה היא להרוג את התגברות עוצמת ההרמוניה של המכלול.
תמיד תהייה את ההרגשה שזה רוצה להתחיל.... (משהו דפוק מהייסוד בתכנון או בביצוע).
השאלה מה אחראי לאותו תדר עצמי של הסרן ואיך משנים את התדר הזה,
אני לא מומחה אבל תקח לדוגמה תופעות דומות כגון:
כמה פעמים יצא לך לנהוג ברכב במהירות איטית עם גז קבוע ופתאום עם שינוי קל בתאוצה הרכב נכנס להרמוניה של קפיצות קדימה ואחורה ?
אפשר להאשים את הגמישות של המיכלול ,כגון תושבות מנוע/גיר בגמישותם ועוד רכיבים במערכת ההינע בעלי חופש ״קפיצי״ מדי.שגורמים להחזיר מומנט הפוך לחופשים הקיימים במכלול וליצור את התדר עם העוצמה המתגברת ללא שליטה.
במקרה שלנו(ג׳עג׳וע המוות) ישנם חופשים קיימים במערכת ההיגוי/פנהרד ,שבעצם משם זה בדרך כלל מתחיל,הגמישות/קפיציות של המיכלול גורמת להחרפת העוצמה.ברגע שהגבהת את הרכב יצרת זויות ומומנטים גרועים יותר על המכלול שמראש עם תכנון לא משהו,דבר שמגביר את התופעה.
זה ההיגיון שלי
איך משנים את התדר? על ידי מרסן = בולם ההגה. בשביל זה הוא שם, בכל רכב.
הנה ראיון שערכנו עם חברת BDS לפני חודש ב2012 Moab Easter Safari ושאלנו אותם על התופעה:
http://www.youtube.com/watch?v=XPjRelBr17I