לחצות את דרום ומזרח אפריקה בג'יפ

שלום חברים,
אני מדריך טיולים בחו"ל שהחליט לקחת חופש מהעבודה וליסוע קצת לטייל באפריקה...
אחרי התמודדות עם האתגר הבירוקרטי והפרקטי הזה, רציתי לעזור למעוניינים ולהקל קצת על חייהם.
כתבתי קצת מנסיוני על העניין המדובר.
אני עדיין באפריקה, כך שלא בטוח שאוכל להיות זמין לשאלות וקושיות נוספות, אבל בהחלט אפשר לנסות, אשמח לעזור עוד...
תהנו, ובהצלחה.

אפריקה 2011-2012
אחרי טיול של כשנה עם רכב באפריקה הדרומית ומזרח אפריקה, חשבתי לשתף קצת - בעיקר בעניינים הטכניים, ע"מ לפשט את התהליך לכל המעוניין...
אני מטייל עם זוגתי, נוהגים בלנד קרוזר שנת 1982, בנזין, שמשמש גם לשינה (כל החלק האחורי נבנה כמיטה ומתחתיה מאופסן הציוד). התחלנו ביוהנסבורג, דרא"פ באוגוסט 2011, כעת אנחנו באוגנדה, יולי 2012, ואנחנו מתכננים לטייל עוד כחצי שנה, כולל קניה, אתיופיה וכמה מקומות שנחזור אליהם כמו טנזניה ומוזמביק.
המחשבה המקורית הייתה לטייל את דרכנו לארץ מדרא"פ, ולאזרח את הרכב. לכן נבחר רכב בן 30, כדי שיתקבל כאזרח ותיק בארץ. כמובן שהבעיות שהחלו שוב בסודן, והמהפיכה במצרים הקשו קצת על התוכניות – ונשקלה האפשרות להשיט את הרכב מטנזניה או קניה לים האדום (עקבה או אילת). בפועל התברר (קצת באיחור מצידי) – אין אפשרות לאזרח רכב עם הגה ימני בארץ. אפשר להעביר את ההגה ל"מושב של האישה" – אבל זה לא בתקציב שלנו. לכן, ככל הנראה, ישוט הרכב לאירופה וישמש שם כרכב טיולים לטיולים עתידיים.
המסלול שלנו נע במעגלים (היו לנו את הסיבות שלנו – חברים שבאו להתארח, חברים שהתארחנו אצלם, חלומות שהיינו חייבים להגשים...) – מחאוטנג בדרא"פ לבוצואנה, צפונה לנמיביה ודרך "רצועת קפריבי" מערבה, ומשם דרומה כל הדרך – חזרה לדרא"פ לקייפ-טאון. המשכנו לאורך החוף מזרחה וצפונה דרך "סווזילנד" לפארק קרוגר וחזרה ליוהנסבורג. שוב דרומה - דרך ממלכת "לסוטו" ועד חופי האוקיינוס ההודי, ושוב צפונה ליוהנסבורג (אמרתי מעגלים, לא?) ומשם לזימבבואה. חצינו את זימבבואה לאורך ההרים שבמזרחה עד אגם "קאריבה", ומשם לזמביה. ניסיון כושל להגיע לפארק "lower zambezi" בעונה הרטובה (פשוט בלתי אפשרי!), משם למפלי ויקטוריה, חזרה לצפון בוצואנה לפארק "צ'ובה" (התגעגענו לפילים), ושוב לזמביה לכיוון ה"copper belt" לאגם "קאשיבה" הלא מוכר והמדהים. חצינו מזרחה למאלאוי, טיילנו לאורך האגם דרומה, ודרך הר "מולאנג'י" חצינו לצפון מוזמביק. מצפון מוזמביק המשכנו צפונה לאורך החוף וכמה איים - וחצינו לטנזניה, משם קפצנו לביקור בזנזיבר, והמשכנו צפונה ל"נגורוגורו" ול"סרנגטי". עוד מערבה ואנחנו ברואנדה, משם צפונה לאוגנדה – עם סיבוב ארוך בכל קצוות המדינה, והתוכנית עוד ארוכה...
אנחנו אולי מטיילים קצת אקסטרימיסטים בדברים מסויימים: ישנים הרבה לילות ב"שום מקום" (אי שם ביער או חוף או גבעה – לא במקום רשמי לשינה), מבשלים ואופים הרבה על מדורה, מתקלחים באגמים, נהרות, מקלחת שדה סולרית ועוד מיני רעיונות. אנחנו מבקרים ברוב הפארקים הגדולים, אבל אוהבים לנסוע בדרכים הכי נידחות, לפגוש ולחוות מקומיים בסביבתם הכי טבעית, לטייל את הטיול שלנו ולא רק את של "מדריך הטיולים".
עד כאן קצת על הטיול שלנו כרקע לקראת הבאות. עכשיו קצת לפרטים הטכניים...
מה המגבלות של טיול כזה? כמה זה עולה? איך מתחילים? איפה? מתי? כמה צרות יש בדרך? אני אנסה לתת קצת כיוונים ותשובות...
איך מתחילים?
אני מניח שמגבלות זמן ותקציב הן גבולות הגזרה לטיול שכזה. מכאן מתחילים - בעיקר בלוחות הזמנים, בתקציב הטיול ובאיפה מטיילים. נתחיל בניפוץ איזה מיתוס או שניים... אפריקה הדרומית לא יותר יקרה לטיול ממזרח אפריקה (בהנחה ורוצים לראות פארק או שניים...). נכון, בד"כ הלינה והאוכל יקרים יותר, אבל רוב הפארקים הרבה יותר זולים באפריקה הדרומית, כך שלא צריך לפחד מדרא"פ, בוצואנה ונמיביה. מיתוס נוסף שצר לי לנפץ הוא – רוב תושבי אפריקה אכן עניים, אבל לטייל באפריקה עם רכב זה יקר!!! אין מה להשוות טיול שכזה לטיול עם תרמיל על הגב (ז"א תחבורה ציבורית) באמריקה הלטינית א במזרח... אפריקה הרבה יותר יקרה.
צריך להגביל את התקציב, לראות מה החודשים המיועדים לטיול, להבין את העונות באזור הטיול – ומשם לתכנן (מי שאוהב לעומק, ומי שאוהב לרוחב).
איפה מתחילים? הכי נוח לטייל באפריקה עם רכב בעל לוחית רישוי דרא"פ – הוא הכי מקובל ע"י הרשויות ברוב אפריקה הדר' והמז'. סביר להניח שגם במעמד הקניה התהליך יהיה יותר מוכר מאשר במדינות אחרות. דרבן, פרטוריה/יוהנסבורג וקייפ-טאון יהיו המקומות הנכונים לחפש בהם רכב יד שניה, ולזווד אותו.
בדרא"פ ערך הרכבים הוא גם הגבוה ביותר, כך שתשלמו יותר מאשר ברוב המדינות האחרות (אם כי לרכבים מסויימים, בעיקר טויוטות סדרה 60 או 80, המחיר במזרח אפריקה גבוה יותר). גם הציוד לאיבזור הרכב יקר יותר – אם כי דרא"פ היא בהחלט ממלכת החלומות לאיבזור רכב לטיול – יש בה הכל – אוהלי גג, מקררים, ציליות, כסאות, ציוד חילוץ, מגירות נשלפות... והכל מדוגם, איכותי וכמו שכבר אמרתי – יקר! אולי לא בקנה מידה ישראלי, אך כשמתחילים לצייד את הרכב – מגלים שזה הרבה כסף...
בעודי אומר כל זאת – הייתי ממליץ למי שיכול להתחיל דווקא בצפון ולרדת דרומה. ולמה? הצפון יותר דומה לאפריקה שאנחנו מדמיינים ויותר רחוק מהמציאות שאותה אנחנו חיים. הוא יותר אוטנטי, יותר קשה לטיול, יותר נידח – יותר אפריקאי. כך מרגישים מייד שאתם עמוק בטיול. לא מתעצלים להוציא מצלמה - מכיוון שהמראות שונים בתכלית, נהנים מהאוכל כי הוא אחר וחדש... כשמתחילים מאפריקה הדרומית – הנוחות מאוד מפנקת (אבל עדיין לא מתגעגעים אליה), עדיין לא מתגעגעים לבשר טוב, למקלחת חמה, לכביש סלול... והמראות לא שונים בתכלית – קצת יותר "שחור" מסביב, קצת יותר גדול, קצת יותר בלאגן – אבל זה עדיין לא אפריקה מהחלום... ככל שעולים צפונה התנאים הופכים פחות נוחים – אבל המטייל קצת מתחיל להתעייף ממשך הטיול – ולכן הכל נהיה קשה קצת יותר.
כמה זה עולה?
קצת מחירים (מבוססים על ניסיון אישי ולא סקר שוק – הכל בדולרים) כדי שאפשר יהיה לתכנן תקציב...
רכב:
מחיר הרכב: 6000-15000$ ל4X4 שנת 1985-1995. טויוטה הכי נפוצה, וגם יותר יקרה. לנד-רובר נפוץ מספיק כדי לטייל איתו וגם יותר זול לקניה.
דיגום הרכב: כ 1500$, תלוי מאוד בכמה רוצים להתפנק (מקרר, אוהל גג, חדש/יד שניה), כמה אוהבים לדגם לבד (מגירות בנויות/קנויות, מנשא מיוחד לג'ריקן או שמרלינג), כמה ביטחון ועצמאות מחפשים (כננת, מיטה ברכב, צמיגי שטח). כמובן שחלק מהציוד יכול להגיע עם הרכב במעמד הקניה, אבל תמיד יהיו דברים "קטנים" שיהיו חסרים (מיכל גז וכירה, ציוד בישול, ארגזי אחסון, ציוד חילוץ בסיסי, כלי עבודה בסיסיים, רצועות קשירה, מערכת שמע, ג'ריקנים לדלק ומים...) וגם הם עולים לא מעט.
אחזקת הרכב לחודש: אפשר לחשב בערך ממוצע חודשי של 100$ לטיפולים ותיקונים, וזה כמובן יכול להשתנת מקצה לקצה (מצב הרכב, מוסך/עבודה עצמית, חלפים סיניים/מקוריים...).
דלק: מחיר לליטר 1.4-1.8$ לליטר. סולר זול מהבנזין ב 10%.
"קרנה דה פאסאג'" (ראו "מסמכים"): 500-800$ להנפיק אחד כזה עם 10 עמודים (כל עמוד – כניסה ויציאה ממדינה), ועל זה צריך להוסיף פיקדון של 100% מערך הרכב עליו אתם מצהירים. את הפיקדון מקבלים חזרה בהנחה שמחזירים את חוברת ה"קרנה" כאשר ליד כל חתימת כניסה למדינה יש גם חתימת יציאה ממנה.
ביטוח צד ג': ניתן להוציא ביטוח לשנה למדינות מזרח אפריקה בעלות של 160$ (COMESSA - "הטופס הצהוב") – לצערי שמעתי על זה רק לאחרונה ולא לפני הטיול. כדאי לבדוק לאילו מדינות הוא תקף ובאילו מדינות אתם מתכוונים לטייל. ביטוח לכל מדינה בנפרד עולה כ 25$ לחודש שהייה באותה מדינה.
ויזות:
כאמירה כללית – כדאי לבדוק את דרישות המדינה לגבי הוצאת ויזה לפני ההגעה למדינה, ועדיף אולי גם לפני היציאה מהארץ (ואם אפשר – את הדרישות במעבר הגבול בו אתם מתכוונים לעבור לאותה מדינה).
עלות: רוב הויזות נעות בין 25-50$ לאדם, למשך 30-90 יום. ויזה לסודן – 100$
מקום הוצאת הויזה: לרוב המדינות ניתן להוציא ויזה במעבר הגבול עם הכניסה למדינה. יש מדינות הדורשות הוצאת ויזה מראש (נמיביה, אתיופיה, מעברי גבול מסויימים במוזמביק אינם מנפיקים ויזה). רואנדה דורשת מילוי ושליחה של טופס וירטואלי לפחות 3 ימים לפני ההגעה למעבר הגבול. אתיופיה מאפשרת הוצאת ויזה עם הנחיתה באדיס אבבה, אך מחייבת הוצאת ויזה מראש במדינה בה אתה אזרח, התקפה לחצי שנה בלבד, למי שנכנס דרך מעבר גבול יבשתי (בהחלט מהווה בעיה למי שמטייל טיול ארוך שמתחיל בדרא"פ).
פארקים:
כדאי להכיר את היתרונות והחסרונות של הפארקים שתפגשו לאורך הדרך – כל אחד כראות עיניו מהו חסרון ומהו יתרון (אספלט/שבילים, גדול/קטן, משולט/פראי, מאורגן למופת/שומם...).
הפארקים באפריקה הדרומית זולים יותר (כ 20$ ליום לאדם + כ 15$ ליום לרכב בעל לוחית דרא"פ + 10$ לאדם ללילה בקמפינג) מאלו באפריקה המזרחית (כ 40$ ליום לאדם + כ 150$ ליום לרכב בעל לוחית דרא"פ/כ 15$ לרכב בעל לוחית מקומית + 10-30$ לאדם ללילה בקמפינג).
הפארקים בבוצואנה, נמיביה, זימבבואה, זמביה, אוגנדה (ועוד כמה) פחות סלולים, משולטים ומפוקחים מאלו בדרא"פ, טנזניה, קניה (בהם אי אפשר לרדת מהשביל וליסוע אחרי האריה כי הוא בדרך לצוד – סביר להניח שיתפסו אותך...).
ישנם פארקים ששמם יצא למרחוק (קרוגר בדרא"פ, סרנגטי בטנזניה...) וישנם כאלה שכמעט ואינם ידועים (מורמי בבוצואנה, לואנגווה בזמביה...) – לא תמיד זה מעיד על כמות ואופי החיות בפארק. לעיתים זה קשור ליחצנות או תוכנית כזו או אחרת שנמצאת אצלנו בתודעה.
לינה:
אפריקה מציעה מגוון מקומות לינה – מקמפסייט (10$ ללילה), דרך לודג'ים (30-800$ ללילה) ועד מלונות 5 כוכבים. אפריקה הדרומית לא בהכרח יקרה ותר מאפריקה המזרחית, במיוחד כשמדובר על מקומות תיירותיים כמו פארק או שרשרת איים – שם המחירים באפריקה המזרחית מזנקים בהתאם לאופי התיירות. לעומת זאת – באפריקה הדרומית האיכות של מקומות הלינה גבוהה יותר (בדגש על רמת הקמפסייט) לעומת אפריקה המזרחית.
אוכל:
אפריקה לא דומה ולא מתקרבת לאירופה, אמריקה הדרומית ובטח לא למזרח. יש מעט אוכל רחוב אמיתי, אין גיוון רב בין המדינות ואין חידושים קולינאריים. אפריקה הדרומית עוד פחות משביעה מאפריקה המזרחית. אבל – יש הרבה הודים באפריקה, כך שמדי פעם אפשר להתענג על אוכל הודי. אפריקה המזרחית זולה יותר מהדרומית.
סה"כ: כמו שאתם רואים ישנם המון משתנים הקובעים את העלות. הייתי אומר, כמעט "משרוול" שאחרי טיסות וקניית הרכב, עלות הטיול היא כ 2000-2500$ לרכב לחודש (1-4 מטיילים ברכב).

מה לגבי עונות?
אפריקה היא יבשת גדולה! חלקה מדרום לקו המשווה, חלקה משווני, חלקה מצפון לקו המשווה וחלקה מדברי. אפריקה גובלת בשני אוקיינוסים שמשפיעים על מזג האוויר שבה. נכון לבדוק לפי אזור הטיול האם העונה היא העונה הרטובה או היבשה, והאם זו העונה החמה או הקרה. לפי צרכי הטיול נכון יהיה להתייחס לנתוני מזג האויר.
בעונה הרטובה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לטייל בחלק נכבד מהפארקים (גם ל"שימשונים" עם צמיגי בוץ וכננת – השערים סגורים!) – בעיקר בזימבבואה, זמביה, מאלאוי, מוזמביק. בעונה הרטובה מאוד ירוק ויפה – אך העשב גבוה ומקשה על זיהוי ומציאת בעלי חיים. בעונה החמה יהיה קשה עד בלתי נסבל לטייל במדינות חמת ומדבריות כמו נמיביה, צפון אוגנדה, אתיופיה, דרום סודן וכד'.
איזה צרות יש בדרך?
צרות מכאניות:
כדאי לדעת קצת מכונאות (בעצם, עדיף הרבה). הדרכים משובשות, הרכב שתקנו לא תמיד תוחזק למופת, המוסכים בדרך לא תמיד יודעים מה הם עושים, ורוב החלפים מגיעים מסין – גם אם רשום עליהם "מקורי"... החל מתקר בגלגל, דרך התחממות מנוע או מיסבים שחוקים, וכלה באובר-אול, הכל יכול לקרות. ספר תחזוקה (בסגנון היינס וחבריו) עוזר מאוד.
צרות בריאותיות:
מחלות לא חסרות באפריקה. כדאי וחשוב להתייעץ עם "גוגל" או מרפאת מטיילים כזו או אחרת לחות חודשיים לפני היציאה לטיול (יש סדרות של חיסונים שצריך לקבל). לא להיות היסטריים – לא כל עקיצת יתוש גורמת למלריה (הסטטיסטיקה אומרת בערך 1/5000, אז תתחילו לספור...), לא כל "שלוק" מים יגרום לכולירה (אני לא קניתי מים מינרלים כלל – איפה שהמקומיים שותים ונראה לי סביר – אני שותה, ועד עכשיו לא היו בעיות כלל), ושחיה באגם מאלאוי תדרוש כנראה לקחת כדורים כנגד בילהרציה – ובזה זה מסתיים. אבל – כדאי להיות ערניים לסביבה, לא להיות שאננים מדי ולברר איך מתנהגים המקומיים בכל מקום.
צרות של עולם שלישי:
כשטיילתי במאלאוי – לא היה בה דלק. באופן רשמי לא הגיע אליה דלק שנה וחצי... אפשר כמובן למצוא מדי פעם דלק ב"שוק השחור" וביוקר – אבל התחנות היו יבשות. מעבר הגבול בין מוזמביק לטנזניה היה כל כך נידח שהיינו היחידים שעברו בו באותו יום, לא ניתן להנפיק ויזה במעבר הזה למרות שבאופן רשמי אין בעיה לעשות זאת במעברי הגבול השונים (למזלנו – הוצאנו ויזה מראש), ואת הביטוח אי אפשר היה להנפיק במקום אלא רק 150 ק"מ משם בעיירה הקרובה. ביציאה מסווזילנד שכחו לרשום בדרכון שלנו כמה ימים מותר לנו לשהות בדרא"פ – מה שכמעט עלה לנו בתשלום קנס של 500$. שום דבר מהדברים המוזכרים לא היה באשמתנו – אבל בהחלט יכול היה לפגוע לנו בטיול (או בכיס). כדאי לגלות ערנות, לא לסמוך על "אנשי ממסד" שהם יודעים את עבודתם, להתנהל עם "מקדמי ביטחון" גדולים ולנסות ולצפות בעיות מראש. עדיין – בעולם שלישי כמו בעולם שלישי, אל תהיו מופתעים – הכל יכול לקרות.
צרות בירוקרטיות:
ויזה לאתיופיה ניתן להוציא רק במדינה בה אתה אזרח, או בשדה"ת באדיס אבבה אם הגעת בטיסה. בנוסף – היא תקפה רק לחצי שנה מיום ההנפקה. אם תכננתם טיול ארוך מחצי שנה שרק בסופו אתם מגיעים לאתיופיה (כמונו) – אתם בבעיה בירוקרטית. ישנם פתרונות, לעיתים יקרים (לשלוח את הדרכון עם "פדקס" לארץ לשגרירות אתיופיה להחתמה), לעיתים אורכים זמן ארוך – אבל זה לא אומר שצריך לוותר. לטייל באפריקה משמעו להתמודד עם בירוקרטיה בהרבה מאוד יצירתיות, ולעיתים עם הרבה אומץ.
מה צריך לארגן מראש?
רשיון בינ"ל. רצוי, כדי לנפנף במסמך רשמי נוסף שאולי ישחרר אתכם משוטר מציק.
העברת בעלות על הרכב. בדרא"פ התהליך מחייב אישור "תושב זמני" בדרא"פ, ולשם כך צריך חשבונות מים של הדירה השכורה שלכם (בדרא"פ כמובן) משלושת החודשים האחרונים. היות ורובנו נוחתים בדרא"פ יומיים לפני קניית הרכב – אין לנו כאלה. לכן: או שחבר מקומי ערב לכם ויכול "לסדר" לכם טפסים שכאלה, או שמוותרים על העברת בעלות ומצטיידים במסמך חתום על ידי נוטריון והמשטרה שמאפשר לכם לעבור גבולות עם רכב שאינו רשום על שמכם, ומסמך משטרתי שמאשר שהרכב אינו גנוב.
אישור תנועה (טסט). בדרא"פ חובה להוציא "אישור תנועה" בכל העברת בעלות. אם יש צורך לעשות זאת, תתייעצו עם המוכר – בד"כ אפשר "לסדר" את העניין בצורה קלה ומקובלת למדי.
ביטוח צד ג'. כפי שמוזכר כבר, comas היא אפשרות אחת לביטוח שתקף לשנה ברוב מדינות מזרח אפריקה ועלותו 160$. האפשרות הנוספת היא להוציא ביטוח לכל מדינה אליה נכנסים (בד"כ במעבר הגבול עם הכניסה) – בד"כ הוא תקף לחודש ועלותו 20-25$.
קרנה דה פאסאג'. גם מסמך זה הוזכר כבר. הוא מהווה תחליף לטופס הנקרא TIP (אישור ייבוא זמני) הבא להבטיח שהרכב לא יימכר במדינה אליה נכנסתם ללא תשלום המכס המתחייב מכך. אפשר להנפיק אותו בארץ (אם אתם כבר בעלי הרכב לטיול המיועד), או בדרא"פ. הוא תקף לשנה, עלותו כ 500$ ופרט לזה עליכם להפקיד 100% מערך הרכב המוצהר, אשר אותם תקבלו בחזרה אם תשלחו את חוברת הקרנה חתומה בחתימות יציאה מכל מדינה אליה נכנסתם והחתמתם אותו בכניסה.
ישנן מדינות המחייבות קרנה לשם כניסה עם רכב אליהן (אוגנדה, אתיופיה, רואנדה), ישנן מדינות אשר כדאי להגיע אליהן עם קרנה (קניה, טנזניה) וישנן מדינות אשר אין לכך כל חשיבות כמעט (בוצואנה, נמיביה, מוזמביק, מאלאוי, זמביה, זימבבואה, טנזניה).

אין תמונות ?

כל הכבוד על הפרוט.

נשמע ממש מדהים!

חנני
כל הכבוד על הכתיבה המושקעת, מעורר חשק לתת קפיצה לאפריקה...
אם אתה באיזור ג'ינג'ה, מסור ד"ש לחברים שלי (אולי זה הזמן לתת לך טלפונים ?)

בברכה,טושי

טושי,
זה בהחלט הזמן...
כבר הייתי בג'ינג'ה, אבל חבר מצטרף אלי מחר לשבועיים טיול ואנחנו נקפוץ עם קייק של חבר אחר לתפוס קצת גלים בנילוס...
ובמקרה גם גיליתי היום שיש לי "מאיה" שבורה באחד הקפיצים הקדמיים (אי - הכבישים של אפריקה...) - אז אולי זה אפילו יעזור להגיד שלום לחברים שלך, למרות שאני מקווה למצוא ב"kaseka market" בקמפלה את ה"מאיה" המתאימה, אבל לא נראה לי שזה הולך להיות פשוט...

לגבי תמונות - יותר קל לי לטייל באפריקה מאשר להעלות תמונות פה לאתר... כשניסיתי נאמר לי שהקובץ גדול מדי (מצלמה טובה זה בעיה...). אם תסבירו לי איך מקטינים את הגודל של הקובץ - אשמח...

ותודה על הפירגון... אני מקווה שזה יעזור למשהו מכם מתישהו. ההתחלה די מלאה בסימני שאלה, ויש הרבה הפתעות גם לאורך הדרך. דברים שלא ידעתי ויצרו בעיות (ביטוח צד ג' שכמעט חטפתי עליו קנס בזימבאבואה, משך השהות בדרא"פ שצריך להיות רשום בחתימת הכניסה...) יימנעו מכם - למרות שבטח תפגשו דברים אחרים (TIA)...

כול הכבוד על היוזמה
ותודה

מעניין לאללה ומחזיר אותי 19 שנה אחורה ....
לענייננו
כיווץ של מספר רב של תמונות במכה אחת ולגודל בר שימוש באתר אפשרי בצורה פשוטה במידה ויש לך אאוטלוק
סמן את כל התמונות אותן אתה רוצה לשלוח בתיקיית המקור
עמוד על אחת מהן והקש עכבר ימני , שלח אל.... נמען דואר כקובץ מצורף ,
ייפתח חלון שבו תקיש את תיבת הדואר של עצמך (כן אתה שולח לעצמך דוא"ל) ובנוסף תישאל על גודל הקובץ שאתה רוצה (ברירת המחדל 640x480 אתה תבחר 1024x768 )
שלח את הדואל ופתח אחר כך את התיבה ואת התואל ששלחת לעצמך
שמור את הקבצים המכווצים בתיקיה אחרת ומשם תעלה אותם

פתח אלבום בפיקסה, שים לינק. הם יעשו את השאר.

כיף לקרוא זה החלום של כולנו
מקווה להקדים את הפנסיה לטיול שנתי כזה
ולפרקטיקה איך אפשר להשיג רכב רק לחודש ?
בזמנו לצערי היה יותר זול לשכור מיניבוס עם נהג מאשר לשכור רכב רב מינוע ( זה היה חודש בקניה לפני 8 שנים ) ובאוגנדה לפני 5 שנים בכלל לא היה כדאי

עלות רכישה של לנדקרוזר 80 ידני במצב סביר היא 1.8-1.3 מיליון שילינג קנייתי, שזה בערך 65-90 אש"ח. לדעתי זו אופציה עדיפה לעומת שכירות.

רק מוסיף את דעתי הצנועה, טיול שכזה הוא אכן חוויה אבל טומן בחובו גם סכנות (בריאותיות, ביטחון אישי) ולא מתאים לכל אחד.

תעלה את PICASA למחשב שלך , יש לה אופציה ל -export שמכווץ את כל התמנות שבחרת לאיזה גודל שתבחר בלחיצה אחת .
הטיול שלך מזכיר לי נשכחות , אני מקנא זה איזור של אפריקה יפיפה .


עידו

נפלא לקרוא
נתת תמונה נהדרת על מה שמתרחש מאחורי הקלעים של סרטי הטבע המרהיבים
תודה על השיתוף
יוסי

לגבי תמונות - עדיין מתקשה... אולי אצליח בהמשך... אין לי ממש ראש לענייני מדיה דיגיטלית, אבל זה יקרה...

לגבי רכב באפריקה - יש כל מיני דרכים... אפשר לקנות ואז למכור, יש גם מי שמשכיר רכב עם נהג (שבד"כ בכיף ייתן לכם לנהוג...) ויש גם מקומות שבקלות ייקחו מכם 150$ ליום עבור טנדר 4X4 עם אוהל גג, מקרר וציוד חילוץ (נמיביה לדוגמה) - אפשר לחשוב על זה...
מי שרוצה FJ60 במצב טוב החל מאוקטובר, רישוי דרא"פ אבל איסוף ממוזמביק - מוזמן להכין כ 9000$ (מזווד לטיול) וליצור קשר... הרכב כנראה יעמוד למכירה...