אל תראו מופתעים לנוכח הגזרות הכלכליות - אמרתי לכם לפני 4 חודשים - תזכורת

מצ"ב פוסט שפרסמתי לפני מס' חודשים:

מחאה חברתית 2012: אתם הולכים להידפק חזק, אבל לפחות תבינו למה


מחאה חברתית
והיום זה היום, באמצע של מאי, בו נקראנו לשוב לכיכר
להמשיך המלאכה, להוסיף המחאה, שהתחלנו, זה לא מכבר
ומכיוון שכולנו, חיים בריאליטי, וההיא בשנה שעברה
אז זו שעכשיו, בשביל לשמור על הרצף – תיקרא "העונה השניה"


והנה אני כאן, עבדכם הנאמן, פותח חלון לעתיד
ולמרות כוונה, לבנות כאן קצת מתח, את הסוף אגלה ואגיד
וצר לי בזאת, שלמרות התוכנית, של שחקן, במאי ומפיק
ורמת ציפיות, שבניתם לבטח, גם אותה אאלץ להוריד


שבאופן כללי, סדור וסכמטי
קבוצות יש שלוש – זה עניין מתמטי
תמיד זה היה כך, לכו תבדקו, זוהי כלל אינה אלגוריה
אל תתעצלו לבודקני, חפשו במחשב, זה פשוט הגיון ההסטוריה


קבוצה ראשונה, וראשונה להזכיר, יוזמי המחאה – אנרגטים
ותמיד שם איתם, כצל על גבם, מרפי הידיים – הסקפטים
ולמול שתי האלה, יד ביד הם הולכים, מזה, אין ספור בשנים
ניצבים בזווית, שומרים על מרחק מה – קבוצתם, של הפרשנים


ובעוד שתפקיד קבוצה ראשונה – להקימכם ממרבצכם
הקבוצה השניה, עסוקה היא במרץ – כתמיד, לרפות את ידכם
קבוצת פרשנים, שלרוב הם בגרוש, עסוקים בתחזיות
מה יהי בסופו של הקיץ החם – כרגיל דבריהם הם שטויות


יוזמי המחאה ינסו ויגידו שאם רק נתאחד ונקום
בסוף המחאה, באמת! תאמינו! נשפר את מצב היקום
ואלה הסקפטים, שרועים בספה, לא יקומו, ממרבצם
"כלל לא משנה מה תעשו או תגידו – כפי שהיה, יישאר לעולם"
וקבוצת פרשנים, תתחלקה לשנים, ותנבא רעיון ואת זה שמולו
האחת שהפעם השלטון עוד יקשיב פה, והשניה שתסביר למה לא


ואני ברשותכם, ותודה שהסכמתם, אביע דעה רביעית
שתבהיר בבירור, מה הולך להיות כאן, ומתחייב על התחזית
על פניו זה פשוט, לא הגיוני, לחלוטין, זה לא ריאלי
שמספר האופציות, כשיש שתי דעות, הוא בפועל עניין רציונלי
דעה א' = אחד, דעה ב', זה כבר שתיים, ושילוב שלהן הוא שלוש
ומי שטוען לאופציה אחרת – בפירוש, נפל על הראש


רגע, רגע, אחיי, לאט לכם ידידי, אל תהיו צרי אופקים
שיום סוף המחאה, הוא כלל לא רלוונטי, צריך עוד הרבה להמתין
הן ברור לינוקא, לתינוקות בית רבן, בקיצר לכל – באשר הוא עולל
שראש ממשלה, לא חשוב לי כלל מיהו – לא יתעלם מעניין זה בכלל


ויגיד אז הראש (ממשלה כמובן), שקשוב הוא לדבר הציבור
ומיד מכנס ישיבת ממשלה שתדון, במענה חד וברור
ומשום שעניין, בנפשנו הינו, ומאוד, מאוד רציני
תתמנה בדחיפות, ועדה של מומחים, שתיתן מענה אמיתי


ובזמן דיוניה של ועדת המומחים, שאינני יודע את שמה
אך יודע הינני, אל נכון איזה לא: טרכטנברג- כי זה כבר היה
ויבואו אליה לתבוע הנתח, עשרות קבוצות לחצים
והכל בברכת שר אוצר וגם רוהמ – כי לכל שמוק יש זכות בוחרים


ויבטיחו פתרון, למעמד הביניים וגם לעיירות הפיתוח
ומקום חרדים, לא ייפקד, ועוד עשרות קבוצות של מיקוח
ובסוף תהליך, יסכמו סעיפים וישבו לעשות החשבון
יגלו העלות, במליארדים נמדדת, ולזה אין פתרון


ופקידי האוצר, כשישמעו על הסכום, כף ידם תכה בפדחת
והנה גם לכם ההסבר הראוי, מדוע רובם מתהדרים בקרחת
ואחרי איומים, שישמיעו כולם, במשא ומתן מקוצר
תובא להצבעה, הצעת ועדה, וללא ככל וסרק - תאושר


אז תגידו אלי, מדוע שחורות, הינך כותב וחוזה?
ואשיב לכם כאן, המשיכו לקרוא, העניין לא נגמר אך בזה
שתחילת היישום, בלווי חגיגות, את לב כולם הוא ירחיב
אך אחרי שתלכו, חזרה לביתכם, ייפער לו הבור בתקציב


ושוב תתכנס, ישיבת ממשלה, "להתאים"- נשמע זה מוכר?
את יישומו של הדו"ח, של אותה ועדה, למצב "החדש" שנוצר
ותוצאת הישיבה, בוודאי תנחשו, תתכנס לקיצוץ סעיפים
ומימוש סעיפים שעדיין נותרו – ימומן ממיסים חדשים


אז תבואו תגידו, לא נורא הדבר, שעדיף מחצית תאווה
ויגחכו ציניקנים, שמחצית השניה, תחכה למחאה הבאה
אולם תהה זו בורות, אטימות של הדעת, מאותיות קטנות להתעלם
שמהות העניין היא: מה יקוצץ, והשאר, מי יממן?


ראשונים לקיצוץ, סעיפים הנוגעים - למעמד ביניים אומלל
אותו יימכרו, ואותו גם יוליכו, כדרך הקודש – שולל
ואותו הציבור, שיצא למחאה, בשנה שעברה ועכשיו
יגלה שמיסים חדשים מוכוונים הם, באופן ישיר – רק אליו


והרי לכם כאן, דוגמה מצויינת, ל"היפכא מסתברא" מודרני
מעמד הביינים רצה רק לטוב – וסופו, מוכה ואנמי
שחשוב לשנן דבר הרב החשוב: הרב מאיר אריאל
שמי שנדפק פעם אחת – לא יוכל עוד להיגמל