אין על רוזנבלום .

הכותב הטוב ביותר ב(ה)ארץ ,קטע טרי מהיום:
"רבים מתלוננים על עליית מחירי המזון. מעטים יודעים להעריך את העובדה, שעבור אותו כסף, ולרוב במוצרים שאינם בפיקוח, אנו מקבלים גם ספרות טובה - לרוב בניחוח כפרי־סלאבי; כזו שלא היתה מביישת את טורגנייב, שולוחוב, צ’כוב ואפילו את טשרניחובסקי.לדוגמה: רציתם לקנות לחם, קיבלתם סאגה משפחתית. על האריזה, לצד איור של שקיעה כפרית, ייתכן שתמצאו את סיפורה של סבתא־רבתא פניה־גיטל, שאהבה פרפרים, פוזמקאות רקומים ואת סבא לייב־יענקל, שאהב סוסים, חולצות רוסיות וחרמשים חלודים. היו השניים יושבים מול השקיעה וממוללים בידיהם גרעיני חיטה, עד שבאו הקוזאקים ובנפנוף קלשונים הבריחו אותם לארץ ישראל. על אדמת בזלת גלילית ישבו השניים ומוללו את גרעיני החיטה, שאותם חפנו באגרופיהם כל הדרך. לבסוף קמה פניה־גיטל ואפתה מהגרעינים לחם. זה התברר כטעים ביותר - והיחיד, ובעצם האחרון - שאכל לייב־יענקל מעודו. על קברו של לייב צמחה חיטה וכעבור שנים - בלי קשר לכל הנ”ל - נוסדה באזור התעשייה החדש של הר־פיח מאפיית “הטבון העתיק”, הקיימת מאז שנת 2011.
והוא הדבר בתה. חיפשתם תה, וקיבלתם את סיפור החליטה של סבתא מפרומה, שהכירה דווקא גליציאנר רזה בשם פינקלברויט, שנחבט בראשו על ידי סוס. עמדה מפרומה והתקינה חליטה מגרעיני בורגול ושורש זנגוויל והניחה על מצחו הקודח. ובינתיים - במקום אחר, בזמן אחר - הוקמה חברת ויסוצקי."