Article: מיומנו של סוזוקאי, חלק א': איך למדתי "להאריך" את הסמוראי
תגובה: Article: מיומנו של סוזוקאי, חלק א': איך למדתי "להאריך" את הסמוראי
נהנתי לקרוא כל מילה בכתבה!תודה צחי, גרמת לי לחייך ולהיות מבסוט עוד יותר שרכשתי לאחרונה גם סמוראי בעצמי :)
תגובה: Article: מיומנו של סוזוקאי, חלק א': איך למדתי "להאריך" את הסמוראי
ואחרי כל זה אתה עדיין מוכר?? חחח
כתבה מעולה אחי..!!
תגובה: Article: מיומנו של סוזוקאי, חלק א': איך למדתי "להאריך" את הסמוראי
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
Scrusher
השבוע יצא לי לנהוג בדיפנדר 110 (יומיים בכביש ונשברה ציריה),סופה 2 וביום שני גם נפגשתי לראשונה עם סופה 3.הסופה 3 הדהימה אותי בנוחות וביציבות שלה,אבל לעזאזל איתה,היא מרגישה כמו פרייבט!! כל הנסיעה אני חושב על זה שפשוט אין כמו הסמוראי שמחכה לי בבית...הבורות בכביש,הרעש של הברזנט,האנשים שבלי שום קשר באים אליך ושואלים "מוכר?",ילדים שמלטפים במבטים את האוטו אפילו אם יש ריינג' רובר חדש ליד (תשמע,הם צודקים). סמוראי זה פשוט אהבה! אחרי שבוע על כרכרה,מטוס ופרייבט לחזור הביתה שחוט ורק לפנטז על לישון,ופתאום הסמוראי "מסתכל" עליך ואין מצב שאתה נרדם בלי איזה נסיעה
זה מהדברים שלא נקנים בכסף.אם היה לזה מחיר,סמוראים היו נמכרים במיליונים
אה וסביון,מסכים לגבי הסטייקים,אבל בהחלט יש רעב לעוד איזה ביס או שניים....
וכמובן, החיוך + הבהוב אורות הזה שאתה מקבל ונותן בכל פעם שמולך נוהג סמוראי אחר. דקות אח"כ אני עוד מוצא את עצמי מחייך.
זר לא יבין זאת.
תגובה: Article: מיומנו של סוזוקאי, חלק א': איך למדתי "להאריך" את הסמוראי
אתה יודע מה מצחיק? שאני רואה סמוראי אני גם מחייך ומהבהב עם האורות.
הבעיה זה שתמיד הם מסתכלים עלי מוזר.
זר לא יבן זאת. :cool:
