Article: דעה אישית: רכב שטח לטיולים בלבד, טוב או רע?

ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/conte...׳•׳‘-׳�׳•-׳¨׳¢

כתיבה יפה מאוד, ובאמת זו נקודה מעניינת למחשבה.

השאלה היא איפה עובר הגבול?
אם אני לא נוסע עם האוטו ביום יום, אבל כן נוסע איתו כל שבוע - שבועיים?

והאם אחד מבעלי המקצוע יוכל לשפוך אור, האם יש אמת "מדעית" בנוגע לעניין הזה? האם באמת לא בריא לרכב לעמוד הרבה ולמה זה יכול לגרום?

דרור ,
התחושה האישית שלי מלהפוך את הרכב שלי לרכב לטיולים בלבד היא בדיוק הפוכה.
כבר כמעט 3 שנים אני מוציא אותו לבור ולטיולים בלבד, פעם בכמה חודשים אני עושה איתו סיבוב מנהלתי (רק כי אני כלכך נהנה )
אצלי האוטו לא הפך להיות פחות אמין.

בנוסף אל תשכח כי היו לך גם תקלות בזמן שהאוטו היה רכב יחיד זוכר את טיול פסח 2011 שהתפוצץ לך רדיטור בדרך הביתה ?
אולי הסופה הזו לא כלכך אמינה כמו הסגורה ?

דרור למה אתה מפחיד אותי בדיוק אחרי שעברתי לקטנוע והג'יפ נוסע אחת לשבוע סתם כי אני חייב להניע אותו לעשות סיבוב (בדר"כ זה לחבר בסביבה ובכלל לא לשטח).

האמת שזה ידוע, אני מישתדל פעם בשבוע שבועיים לנסוע עם הג'יפ לעבודה, מרחק של 20 ק"מ מהבית

התקלה האחרונה היתה לי דווקא במשאבת דלק חשמלית בת שנתיים :(

כתבה מעניינת, ומרתקת, ניהניתי לקרוא אבל לדעתי המסקנה שגוייה.

יש לי רכב עם מוניטין "מצויין" - דיפנדר 94 שמתפקד כרכב שלישי, חוץ מטיולים נדירים אני נוסע איתו פעם בשבועיים לעבודה כדי ל"ערבב את השמן". בשמונה שנים עשיתי 21 אלף ק"מ.

דרור צודק: זה לא כלכלי. זה תחביב, עיסוק, תחליף פסיכולוג.

אני עושה טיפול פעם בשנה (בלי גורו), עם שמנים סבירים ובסה"כ לא נתקעתי איתו. (היו תקלות קטנות שטופלו בשטח: אום שהשתחררה בדיפ' קידמי, פאן קלאצ' שהשתחרר וזהו. מהטיפול של הישור קו בקניה לא נגעתי בצלבים, במיסבים - כלום.

אני די בטוח שאם היתי עושה על הדיפנדר את הקילומטראז שאני עושה על רכב הליסינג: 40 אלף בשנה, אפילו בכביש, היו לי הרבה יותר הוצאות על אחזקה ותיקונים.

הטעות היא להסיק מהפרט לכלל, לכל סוג תקלה יש הסתברות לכך שתקרה והיא לא תלויה באחרת: הרדיאטור לא נסתם מזה שהוא עמד וזה לא קשור לזה שהאלטרנטור מת. פשוט ברכב ישן ההסתברות לקלקול יותר גבוהה. גם חלק גדול מהבלאי נגרם כתוצאה מהזמן שעבר ללא קשר לק"מ: גומיות שמתייבשות, מעגלים אלקטרוניים שמתבלים, חלקי אלומיניום מתפוררים וכד'.

ברמה הפרטית של כל רכב יכול להיות שלא תהיה תקלה שנתיים, ויכול להיות שיבוא רצף של תקלות בזו אחר זו שיוציאו את הנשמה. (למרות שמבצעים אחזקה מונעת נכונה)

כמובן שיכולה לבוא סדרה של תקלות גם לרכב שנוסע מעט - זה לא ביטוח. המערכות מזדקנות, וההסתברות לתקלה ספציפית היא אקראית, והמשמעות של אקראי זה שהיא יכולה לקרות בלי קשר לתקלה אחרת, את הרדיאטור הסתום לא מעניין שהאלטרנטור עייף או שהמחז"ש יבש.

לדעתי (ומנסיוני) אם מחליפים שמנים לפי זמן (ולא מרחק), אם נוסעים כמה עשרות קילומטר כל שבועיים - שלושה, לא רק שלא ייגרם נזק לרכב אלא הבלאי יהיה נמוך יותר (וגם הוצאות הדלק...)

שלמה

תרשה לי להוסיף....

בחצי השנה האחרונה הייתי באותו המצב, הדיפנדר בחניה ואני על משפחתומטית שעלי למכור בשביל קרובי משפחה ולא מצליח (מישהו רוצה C4 שנת 2008...?). עם טסט וביטוח ואפילו רשות להנות קצת מהפזומט...

אחרי החודש הראשון הרגשתי רע ומדוכא ללא הסבר אמיתי.
עברו עוד שבועיים עד שאשתי עלתה על העניין - ״אולי תיקח את הדיפנדר לסיבוב ?״ - שתבינו, מדובר על נהיגה של חצי שעה על אספלט בכביש 4. לא שביל, לא בוץ ולא שטח.
חזרתי כמו חדש !
מאז, שאשתי תיקח את הילדים לגן במשפחתומטית, אני לא מתקרב לדבר הזה כמעט. הסיטרואן פשוט הלחיצה אותי עם הסגולות הדיכאוניות שלה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

אצלי הסמוראי יוצא למרעה אחת למספר שבועות, היו אף תקופות שנסע רק לטסט החצי שנתי וחזרה. לא נגרמה כול תקלה כתוצאה מכך (טפו טפו טפו..). הוא מאובק בתוכו ולא איכפת לי, זהו ייעודו.
תן לג'יפ ולך להתרגל למצב, נראה לי באמת יותר חסכוני ונוח.

אני דווקא ''מאמין'' בזה שאם רכב \גיפ לא נוסע תקופה דברים לא טובים קורים
אם יש קצת מים בביצה אז בתוך שבועיים שלא נוסעים תאסף לה חלודה בכל מיני מקומות
ויש עוד מלא דוגמאות
גם אצלי הגיפ עומד משבוע לשבוע ולפעמים שבועיים וגם יצא שחודש
אני לא בוחר בזה כי אני עם רכב של העבודה ולא יכול ''להיתפנק'' ולסוע עם הגיפ לעבודה
אבל אם ההיתי יכול להניע ולסוע כל יום ההיתי עושה את זה בכיף
אני חושב שזה יעשה לו רק טוב
וכמו שדרור אמר בנסיעה עירונית התקלות מתריעות על בואם עוד ברחוב ולא במדבר

מה שאני אומר זה שלג'יפ יש תפקיד מסוים מוגדר - לנסוע לטייל.
הטיולים יקרים. אני מטייל מעט מאוד בהשוואה לשנים עברו. טיול אחד בחודשיים זה המקסימום.
בין לבין הוא עומד. אז הוא יכול לתפקד קצת גם כאוטו. לנסוע מדי פעם לעבודה, לקניות, להסיע ילדים (שמשתגעים עליו).

בכל מקרה, לא אמרתי שאם הוא ייסע ביומיום הוא לא יתקלקל.
נהפוך הוא - ברור שיהיה יותר בלאי, אבל ההפתעות הקטנות הללו יבואו בנסיעה לעבודה או לקניות. מרחק קצר מהבית, שום בעיה לחזור הביתה בכוחות עצמך, והסיכוי שבגלל שטויות כאלה יתחרבן לך טיול שחיכית לו המון זמן - קטן הרבה יותר.
אצלי האוטו עומד ואני עסוק בבעיות היומיום, הרבה בחו"ל, כולל לתקופות של חמישה ימים רצוף ויותר - יש מצב ששבועיים-שלושה אני לא מניע אותו בכלל. מי מדבר על לעשות סיבוב?... זה מה שמביא אותו למצב של הזנחה, למרות שהוא מקבל טיפול גדול כל חצי שנה - מסננים וכו' נשארים כי הם חדשים ואין בהם אבק וליכלוך, אבל שמן שנמצא בתוך המנוע מתחמצן גם אם הוא לא בשימוש - אז אני מרוקן מהמנוע שמן מנוע שבקושי נסע 1,000 ק"מ ואפילו לא הספיק לשנות לגמרי את הצבע - ומחליף בחדש. נוזל קירור - מחליף כל שנה לפני הקיץ. למה? ככה (ומסתבר שזה לא עוזר. עדיין הצטברו משקעים וליכלוך שסתמו לי רדיאטור) גריז חדש כל חצי שנה בכל צלב ופיטמה - כנ"ל. ועדיין הג'יפ מרגיש לי מוזנח. למרות שהוא חונה במקום מקורה וסגור, אני מגלה גומיות שמתייבשות ונסדקות, צינורות גומי שמפתחים סדקים. הזעות שמן. צפצופים למיניהם. חריקות. כשהוא נסע ביומיום כל אלה לא היו. כל תחושת ההזנחה הזו הביאה אותי לפני שבועיים לחשוב אפילו על מכירה שלו... פשוט הרגשתי שחבל שהוא נרקב ככה לאיטו - שמישהו אחר ייסע וייהנה ממנו, אני אנוח קצת מג'יפים כמה חודשים, שנה, שנה ומשהו, ואחסוך את הכסף לקראת משהו אחר, חדש יותר. אבל כמו שהמחשבה הזו באה, ככה היא נעלמה. לא מוכר.

הג'יפ חוזר לשימוש. הוא לא יחזור להיות יומיומי, אבל אני אסע בו פעם-פעמיים בשבוע. "אערבב לו את השמן והדלק" בתדירות יותר גבוהה. רוצה לשמר אותו במצב חי, להכריח את התקלות להופיע בשימוש מנהלתי ולא להפתיע אותי בטיול. מה שבטוח - האוטו ישן וצריך הרבה יותר צומי. צומי שלא תמיד זה יתבטא בהוצאת כספים, אלא בזמן ובסבלנות.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הג'יפ הזה באמת קצת פחות אמין מקודמו אבל זו לא חוכמה ואני לא מופתע - ההוא נגנב לפני שלוש שנים והם בני אותו גיל. לוחית רישוי עוקבת. ברור לי שהשנים לא עושות שום דבר טוב למכוניות ואם הירוק לא היה נגנב יש מצב שהייתי חווה איתו היום רצף דומה של תקלות במכלולים שפשוט היו מתעייפים (שם הכל היה מקורי מהיצרן ומעולם לא נפתח - מנוע, גיר וכו')

שי, אל תתבלבל. זה היה בפסח 2010. אז הלך בג'יפ הרדיאטור המקורי שלו שהיה אז בן 15, בדרך הביתה אחרי טיול ונאלצתי לסחוב 250 ק"מ עד הבית עם איזה 18 עצירות לקירור - אמרתי ניחא. רדיאטור ישן, עשה את שלו. לא ראיתי טעם להשקיע בשיפוץ נבלה רקובה לכן קניתי רדיאטור חדש מקופסא. 3 שורות הווי דיוטי, תוצרת חוץ. מילאתי נוזל קירור איכותי. הג'יפ נסע מאז פחות מ-20K ק"מ, מתוכם השנה האחרונה שבה בקושי יצא מהחניון שלו - והנה הרדיאטור היפה הזה סתום לגמרי... מערכת החימום שבשנה שעברה היתה אופה אותי בחורף, לא חיממה בכלל. גם שם הכל היה סתום בליכלוך. עכשיו אחרי ניקוי יסודי של מערכת הקירור (במפתיע לא יצא הרבה ליכלוך, כולו היה ברדיאטורים), המנוע מרגיש גיבור והחימום - פחד אלוהים. אפשר לאפות פיתות ומטפונות מתחת לפתחי האוויר. עכשיו ריך לעקוב ולראות איך המערכת תתנהג לאורך זמן.

דרור,
אני יכול להעיד שהדיפנדר שלי ישב בחניה משך שנה שלמה, כשטיילתי באמריקה. ניתקתי ת'מצבר, שמתי 55 PSI בצמיגים, ואורי הראל הזיז אותו חמישה מטרים קדימה אחורה, כל 3 חודשים. חזרתי לארץ, חיברתי המצבר (100 אמפר בנזונה), הנעתי, וזהו. ציפיתי לנזילות מחזירי שמן, תקלות צנרת, נאדה, כלום. עכשיו יש לי את המוטרוהום באמריקה, אני מפחד לחזור ולהניע אותו, אחרי שנתיים...

מצד שני ובארץ, אני כמעט שלא נוסע בדיסקו, רוב הזמן מסתובב עם האופניים או ביונדאי של דורית. אבל, מקפיד לצאת איתו לסיבוב אפילו קצרצר, פעם-פעמיים בשבוע. אני מרגיש שבלי זה, יבואו צרות, בוודאי במחלקת החשמל, אבל לא רק.

סע בו רמי. סע.
אם לא תיסע בו הצרות יגיעו.

ועוד לא דיברתי על נזקים מכל מיני חיות (מחרקים למיניהם עד עכברים) שמאמצות את הרכב שעומד לבית זמני שלהן...

דרור,
אתה צודק במאת האחוזים, כל רכב שיעמוד יותר מידי, צפוי לתקלות תדירות יותר.
קורוזיה מתפתחת יותר מהר, צינורות מתייבשים יותר מהר, אטמים נסדקים יותר מהר, ותקלות "ממתינות" מגיעות מהר יורת.
זה לא קשור לג'יפ או לרכב פרטי...נכון שג'יפ נועד שיטיילו איתו" אבל הוא בראש ובראשונה (לא אצלינו בראש כמובן) מכונה - ומכונה צריכה לעבוד.
יש גם לא מעט דוגמאות גם מתחום האופנועים...
ג'וי

את האמינות האגדית, הכמעט לא הגיונית, של הסופה הירוקה תנצב"ה, אני זוקף לזכות העובדה שהיא נסעה כל הזמן. יום יום. 15-18K ק"מ בשנה.

כמעט הפסקתי את הקריאה אחרי צמד המילים הפותח "פולני טוב"......
אבל המשכתי בכל זאת, אף על פי.
המסקנה שלי ידועה ומוכרת....I told you so.......

כתוב יפה , נהנתי לקרוא ומסכים עם כל מילה !
אני מעל ל-10 שנים מחזיק רכבי פרויקט בצד והגעתי לאותן מסקנות, רכב שעומד מפתח בלאי.
אני מקפיד לנהוג בו גם כשלא צריך וגם כשלא בא לי.

רכב כמכלול צריך לעבוד, הנוזל קירור, שמן המנוע, נוזלים הידראוליים למיניהם משמשים כחומרי סיכה.
נהיגת כביש ממושכת ורציפה היא QA הכרחי לרכב שטח.

נראה לי שההרגשה של מתקלקל יותר היא בגלל שנוספות תקלות אחרות מאלו של רכב שבעיקר נוסע.
בתקופה שהרכב בקושי נסע אכן היו תקלות בלאי עמידה, מחז״שים, אטמים וצינורות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי motorica.net

כתוב יפה , נהנתי לקרוא ומסכים עם כל מילה !
אני מעל ל-10 שנים מחזיק רכבי פרויקט בצד והגעתי לאותן מסקנות, רכב שעומד מפתח בלאי.
אני מקפיד לנהוג בו גם כשלא צריך וגם כשלא בא לי.

רכב כמכלול צריך לעבוד, הנוזל קירור, שמן המנוע, נוזלים הידראוליים למיניהם משמשים כחומרי סיכה.
נהיגת כביש ממושכת ורציפה היא QA הכרחי לרכב שטח.

---

רעיון, אין לך כוח להוציא את הכלב לטיול ? פנה לילד שמטייל עם כלבים !
אין לך כוח\זמן\סבלנות להוציא לך את האוטו לטיול ? פנה לילד (רצוי עם רישיון) שיוציא לך את האוטו לטיול !

אם אתה ממש רוצה אני מוכן עוד מעט לעשות את זה
(זה לא נחשב פרסומות נכון ? שלא יחסמו אותי בטעות :D)

קראתי (את הכתבה ואת התגובות) ומודה שקצת חייכתי.
כל מהנדס אמינות טירון יודע שקצב תקלות בפעולה (של רכיב אלקטרוני / מכאני נע) לעולם יהיה גבוה יותר מקצב התקלות שלו באי פעולה (בסדר גודל ויותר).
כמובן שיש רכיבים בעלי אורך חיים מוגבל (אטמים חלקי גומי) שאותם יש להחליף ללא קשר לפעולה/אי פעולה.
הקרקושים והרעשים שאתם שומעים זה בגלל שהנסיעה במיצויטה הרבה יותר שקטה ושעוברים לגיפ האוזן יותר רגישה.
מניסיוני, ממליץ לכל מי שאוהב ג׳יפים להחזיק אותו כרכב טיולים (על אף העלות הגבוהה) ללא חשש.

העלות הגבוהה היא עניין נתון. אי אפשר להתחמק ממנו.
מה שמפריע לי ברכב שעומד, זה שהוא מתקיל בבעיה דווקא כשהוא יוצא לטיול.