לכבוד הגברת זהבה גלאון
שמי לא יאמר לך הרבה אבל אני קרובו של אחד מאלה שמסתכנים במדינות עימות.
לצורך העניין שמו Y.
לאחר שהופעת עם שאלותייך בכנסת הוא קיבל הוראה לעזוב את המדינה בה הוא שוהה, עם רעייתו הגיורת.
שניהם נסעו כאלף ק"מ למעבר הגבול עד שהגיעו למקום מבטחים בארץ סמוכה.
את הסיבה לא פירטו להם, אבל הם יכולים לשער.
Y שירת עם X בארץ קודמת. תמונותיהם נמצאות במצלמות אבטחה במקומות שונים.
שניהם בעלי חזות מערבית באותן ארצות.
ברגע שתמונת X פורסמה יש להניח שגורמי הביון, בעיקר במדינות העימות איתנו, יכניסו את תמונת הסוכן X לתוכנות החיפוש המשוכללות שיש להם ויעלו דרכו על חבריו המצולמים איתו.
כל עוד תמונת הסוכן X לא נחשפה, הם לא היו בסיכון מיידי. לבד מטעויות אחרות שעלולים לקרות. מרגע פרסום התמונות הכול השתנה.
עכשיו אני מבקש לשאול אותך מספר שאלות כח"כית ערכית. את אחמד טיבי איני שואל . מטעמים ידועים. הוא אינו משרת את הנרטיב הציוני –על דרך ההמעטה .
אם X חטא והיה צריך לעמוד לדין, ומאידך צריך לבודדו כדי שלא ידלפו סודות מדינה היכולים לסכן אחרים- מה הפתרון האחר מלבד לבודדו בתא מיוחד? הרי לתת לו להתערבב עם כולם זו ערובה להוצאת המידע. בכלא יש מספיק גורמים פליליים וביטחוניים שיוציאו את המידע החוצה.
מה החלופה שלך, להוציאו להורג?
האם חלופת התא הבודד.לא ראויה יותר?
כבר היה משהו לפניו שישב שם 13 שנה באותו תא, יגאל עמיר ובידודו תאם גם את הערכים שלך.
מדוע במקרה של הסוכן X שהזמן ששהה שם היה קצר, הדבר נורא בעינייך כ"כ?
אמת , הסתירו את שמו וזהותו , אבל זאת כדי ששותפיו לפעילות שעדיין פועלים לא ייחשפו. כך גם לגבי פעולותיהם הסודיות בהן גם הוא השתתף.
את הכשל של השב"ס לגבי ההתאבדות , (מקרה לא חריג לצערנו בבתי הסוהר), היית יכולה לברר בדיסקרטיות, אפילו לבקש סוג מסוים של 'שותפת סוד'. מה הביא אותך לרוץ לספר לחבר'ה, כלומר לאויב. תוך שימוש בבימת הכנסת החסינה ביחד עם הח"כ בעל האינטרסים הזרים?!
ועכשיו לשאלות בתחום של אתיקה ומוסר:
1. האם שאלתם את משפחת האסיר –אם הם רוצים בפרסום הפרשה.
א. הרי מדובר בצורת מוות שבמקרים רבים בני המשפחה רוצים להצניעו .
ב. משפחתו הציונית ידועה בקהילתה, מעתה היא תצטרך לחיות בין חברי הקהילה- נבוכים מחשיפת ספור לא מחמיא על יקירם. על התאבדות , על בגידה. מה תגידי להם שהוא הושם בכלא מפני שלא הצטיין כסוכן מוסד? גם אלו המעטים מכוחות הבטחון שהיו שם לפניו , היו עם רקע קשה מאד של סיכון אחרים ו/או המדינה.
כדי להוכיח לך שהמשפחה לא רצתה את הפרסום, הנה דברי הכתב האוסטרלי שבשביל סקופ לא היסס להביך את המשפחה:
"פניתי למשפחה במלבורן והם הבהירו שהם לא רוצים שום מעורבות בסיפור. הם עברו טראומה גדולה מאוד בגלל אבדן בנם, פגשתי אותם וכל המפגש היה די טראומטי מבחינתם"
3. האם, גב' גלאון, שאלת את אלמנה אם היא מוכנה לחיות כעת עם הצורך להסביר בעתיד לילדים?
4. בהכירנו אותך גב' גלאון כאשה עם חושים צנועים ועם ערכים אמיתיים של יושר ומרץ וודאי עשית את כל המאמצים לברר זאת לפני שטרחת בכנסת לפרסם את הפרשה -בשדור חי- תוך שימוש בחסינות . אם לא עשית זאת האם תהיה מוכנה להתנצל לפני המשפחה, לפצותה אפילו כספית -על החשיפה המביכה?
נכון שלא את פרסמת ראשונה את הספור.
אבל אין ספק שהעצמת אותו. את וחברך למפלגה, ניצן הורביץ שמגלה ממש סימני מצוקה, על שהספור נשמט מידיו למרות שידע על כך לפני חודשים.
עכשיו לנושא אחר. אל ועל המדליף המקורי של הספור הבטחוני , ישראלי שחי פה והפר את החוק. כדי לעקוף את הצו החוקי על אסור פרסום של בית משפט בישראל ,הוא נפגש עם הכתב האוסטרלי הפר את החוק והוציא את הפרסום באמצעותו. הנה דבריו הזהירים –של הכתב- כדי למזער את אשמת הישראלי למקרה שהלה ייחשף,להלן:
הוא סיפר שפגש את המקור לסיפור בביקורו בישראל בחודש אפריל אשתקד: "הוא נתן לי פרטים בסיסיים על בן ואמר לי שהוא בעצמו לא יכול לספר את הסיפור אבל זה סיפור שאנשים בישראל חייבים לשמוע".
האם תהי מכונה לגבות חקירה בנושא. הרי מדובר בישראלי מפר חוק.
האם תסכימי לתהליך העמדה לדין של הכתב הזר במקרה ויגיע לישראל-הוא מגיע לפה לעיתים קרובות. הוא הרי הפר צו בית משפט ישראלי. האם לא הגיע הזמן לשים סוף לתהליך של עקיפת תקנות הצנזורה וצווי בית משפט, תוך סיכון ענייניה הביטחוניים של המדינה.
מתוך תחושה הנשענת על נסיון העבר, אני נוטה לשער,שתצאי בשצף קצף נגד החקירה ונגד ענישה של הכתב.
נגיד פה משפט קשה וכוללני אולי , אבל צריך לאומרו עם כל הזהירות המתבקשת. אני יודע באיזה מעגלים את פועלת ומסתובבת.
אותם חוגים גם הגנו על גניבת המסמכים הסודיים מאלוף פקוד מרכז של החיילת .
כבר שמענו מהם טעונים מדוע בכלל שומרים על חסיון.
בעיניהם מה שעושים במוסד מיותר. עת שלום היא , המוסד מיותר וצריך לקעקעו בודאי למזער את כוחו.
אצלם יש שמחה על כל כשלון של המוסד. את השמחה לאד ראינו בפרשת חיסול מחמוד אל-מבחוח בדובאי, כשפורסמו התמונות.
והנה כמעט שמחה לאד בפרשה הנוכחית בעתון הארץ. לאלוף בן לא ברור מדוע בכלל המוסד שומר סודות ולועג ל"עסקי השו-שו"
(אלוף בן) דמיינתי אתמול שאני פוגש את ראש המוסד, תמיר פרדו, ומשכנע אותו להתנתק לכמה ימים מעסקי השו-שו והדיונים אפופי הסיגרים והוויסקי, ולהתחבר לפייסבוק, לטוויטר ולאינסטגרם. סתם כדי ללמוד איך מתנהלת התקשורת בימינו, בין אנשים רגילים, שמנהלים את חייהם ללא תחקירים ביטחוניים, טלפונים מוצפנים ובדיקות פוליגרף. אולי היה מגלה, שמחוץ לגדרות המאובטחות של לשכתו מתנהל עולם שלם ללא גבולות ומעצורים, שבו אנשים מחליפים בחופשיות מידע, דעות ואפילו תצלומים.
הבאתי לפניך את הדברים בתקווה שתחשבי מחשבה שניה על הנושא .
אני מרשה לעצמי גם לפרסמם כמכתב גלוי לאחר הנזק הגדול שעשית לטעמי .
