ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/conte...A2%D7%95%D7%AA
Printable View
ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/conte...A2%D7%95%D7%AA
הכתבה יפה מאד. אמנם קצת נסחפתם עם תיאורים כמו "שמו עבר מפה לאוזן" אבל ניחא. אני אמנם לא אחזור לשם עם רכב שלא מתוקן ע"י מחלקת החימוש אבל טוב לדעת שהוא עדיין מטויל.
אגב, אתם לא הראשונים שחשפו אותו ברשת: למשל.
אתה צודק מן הסתם - הכתבה המוזכרת אינה הראשונה ברשת שבה מוזכר הציר (אבל נחמד להזכר) - מדובר על תקופה שבה החלו לצמוח הפורומים באינטרנט, ואזכורים מן הסתם היו גם בפורומים שקדמו לג'יפולוג - 4X4.co.il, אתר המרכז הישראלי לסיור, וג'יפטריפ.
אבל לפני הפורומים הראשוניים הללו, לפני עידן האינטרנט, עמוד-ענן וכולי, אני חושב שנכון להגיד שרוב המידע על טיולים עבר מפה לאוזן - השתתפת בטיול, הכרת מסלול חדש, הובלת טיול עם אנשים אחרים, הם הכירו את המסלול וכן הלאה. אם זה במסגרות צבאיות ואם זה בקבוצות הג'יפאים הקטנות של אז, כמו "עמותת הג'יפים" שהקים (למיטב זכרוני) ג'וי בירן.
זה נשמע כמעט פרה הסטוריה אבל בין הפה לאוזן לאינטרנט היתה מדיה כתובה ;-)
עיתונים, מגזינים וספרים שתיעדו מסלולים.
אכן ג׳וי בירן
מה זה "קבוצות קטנות"...
לכל טיול של עמותת הג'יפים הגיעו איזה 50 כלים. לך תזיז ותנהל שיירה כזו.
מבחינתי כל קבוצה שמעל 6-7 כלים היא גדולה מדי, וכשאני חושב על זה היום, ג'וי בירן, יענקל'ה זלצר, מוקי פרחיה ושאר שמות ידועים שאז הובילו את המגה-טיולים האלה, לקחו אז על עצמם סיכונים ואחריות אדירים. הם היו פשוט תותחים.
אז גם רוב הכלים היו CJיים ובלייזרים ברמות שיפורים/תחזוקה שונות ומגוונות, ממפלצות מדהימות שמצויידות בכל טוב אמריקה ועד גרוטאות רקובות שמודבקות במוחטה וחוטי ברזל. בכל טיול היו המון תקלות טכניות והמון עצירות לתיקונים ועד שהאחרונים הגיעו הראשונים היו עומדים איזה שעה... בכל מקרה, רוב הזמן כולנו עמדנו וחיכינו - שהאחרון יגיע, שמנועים יתקררו, שכולם יגמרו לתקן תקלות, שיהיה פחות חם, שייגמר הגשם, מה לא...
באחד הטיולים היותר מפורסמים לארץ המרדפים, המוביל התהפך והתגלגל במדרון ארוך-ארוך (במזל בלי נפגעים. אפילו הג'יפ חזר הביתה בנסיעה), וג'יפ אחר פשוט התפרק לחתיכות וננטש בשטח כי אי אפשר היה לחלץ אותו, והחבר'ה חזרו אליו למחרת עם כלים כבדים וציוד והוציאו אותו משם.
בועז אתה אולי צוחק אבל כשמסתכלים על העניינים מלמעלה - האם המדיה המודפסת יותר קרובה ל"פה לאוזן" או לאינטרנט? איזו מהפכה גדולה יותר - גוטנברג או גוגל?
בהקשר שלנו לספרי הטיולים היתה תקופת עדנה קצרה מדי, בין תחילת עידן רכבי הפנאי בישראל עד להתבססות האינטרנט, בקושי עשור...
בסך הכול ולמרות שנדמה שהיא תמיד היתה כאן, גם תרבות ה 4x4 האזרחית לא וותיקה מדי בארץ.
דרור בטח יתקן אותי אבל תחילתה לדעתי אי שם בשלהי שנות ה-80. ושיאה בתחילת ה 2000 יחד עם מחירי סולר אטרקטיביים במיוחד.
לפחות לגבי הכרתי חלק גדול מהמסלולים באזור תודות לחברים מחצבה ועין יהב שהיו שותפים לטיולי אופנועים.
משם בכלל הכרתי את השטח
תקופה קצרה אבל מאוד משפיעה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אני עד היום מתייעץ מדי פעם בספרים של אבירם למרות שהרבה מהמידע בהם כבר מאוד לא מעודכן....
אסף.
היה פעם מין "מועדון ג'יפים" בסוף שנות ה-70, תחילת שנות ה-80.
"עמותת הג'יפים" זה סיפור של תחילת שנות ה-90.
הספרים של אבירם הם נכס צאן ברזל, יש בהם המון מידע שימושי, אבל רוב המסלולים לחלוטין לא רלוונטיים היום. בטח אלה מהספרים הראשונים.
פעם !!!
פעם סתם נסענו לטייל,,והכרנו כמעט את כל מי שעבר מולנו ,,, היום כולם עם חלונות כהים ומזגן.
פעם היו רק מפות צבאיות לבנות (ולא התברברנו),,,,היום כל מכשיר ניווט מביא אותנו ל"שפת מצוק"
פעם נסענו עם פטיש 5 ק"ג ,,לשבור סלעים על מנת לעבור הלאה,,, היום כולם עם נעילות וכו'
פעם נסענו ישר מהר חריף מערבה!! ,,,,,היום אסור להתקרב אפילו לשם.
פעם היו ג'יפים מכל מיני צבעים אפילו ירוקים אבל על אף אחד לא הייה "סמל" !,,היום הכל מסומן ו"שפיט"
פעם היו רכבי מטרות שאפשר היה לפרק סוויצ'ים ומתקני ג'ריקנים ,,,,והיום צריך לקנות בחנות.
פעם היה פעם,,,,
חזק יחיעם, אהבתי.
לשבור סלעים זה היום השחתת ערכי טבע ונוף - גם שפיט :-)
טיילו עם רכבי 4X4 הרבה לפני שנות ה-80, אבל זה היה מיעוט שבמיעוט
אפשר היה לנסוע יום שלם בשטח בלי לפגוש אף אחד, גם לא בדואים...
שמורים אצלי ספרי ההדרכה הכחולים "ישראל מדן ועד אילת" שהיו של אבי, בהוצאת משרד הבטחון מאמצע שנות ה-60 בערך, שאיתם ועם סט נלווה של מפות 1:100,000 טיילנו בכל הארץ
כתבה יפה.
זה XL7 יורד שם ?
בדיוק קניתי כרכב שני כזה לפני שבועיים.
זה לא אמיתי !!!
דניאל
זה אכן XL7. לרכב שלום, וכתוצאה מכך גם לנהג, שהחזיר לאשתו את האוטו שטוף פנים+חוץ ביום ראשון בבוקר :)
מה הגובה גחון של XL7 ? (כן אני מבין שאני קצת מגזים, אבל יש לי רעיון...)
פחות מחיפושית, אם זה מה שאתה שואל...
אסף.
אז מה הסיכוי שלי ללא נעילות והילוך כוח ? (היציאות מהנחלים)
מכיוון שרבים וטובים יקראו את הכתבה המצוינת בעתיד, כדאי למנוע אי הבנות מצערות - הXL7 שבתמונה אינו בתצורה המקורית ולכן יכל למסלול זה, כמו גם לרבים וטובים אחרים. המשלים לאמירה זו היא שגם במצבו הנוכחי, בלי מכוון מומחה כמו החתום על הכתבה, אני לא בטוח שלא היה נגרם לרכב נזק משמעותי.
אומי - הקשיים במסלול אינם מתמצים במדרגה המפורסמת, להבנתי, ומבלי להוריד מהביצועים המרשימים אליהם אתה מגיע, אין סיכוי.
דן.
דן, לא סתם שאלתי על היציאות מהנחלים, הם לא מצולמות, ולכן אין לי דרך להעריך את הקושי שם.
לגבי המדרגה, אין לי ספק שזה חתיכת אתגר לחיפושית, גם מוגבהת עם צמיגים וכו', אבל בירידת מדרגה המכשול העיקרי (לא היחיד הוא הגחון) לכן שאלתי על גובה הגחון.
בגדול ? אין ספק שציר המצלעות זה חתיכת קפיצה מעל הפופיק.
אבל אם יש מישהו שמספיק פסיכי כדי לבוא לחפק אותי עם רכב שטח קונבנציונלי (סופה,דיפנדר,ריאו) יש מצב שאני אנסה. (עם רצועות חילוץ וכננת, כי יהיה בהם צורך :) )
אומי, 2 בעיות עיקריות:
1. במסלול יש לפחות עליה אחת שאני זוכר שאתה תהיה חייב גרירה. על זה עוד תתגבר עם יש אתך רכב גיבור.
2. המדרה: הבעייה אתה היא לא הגבוה, למרות שגובה בהחלט משפר משמעותית את הפוטנציאל לרדת אותה ללא נזקים.
בכניסה למדרגה יש קטע מעט טריקי. אתה חייב להכנס אליה בשיפוע צד די חריף, אחרת אתה בוודאות מגרנש את דופן שמאל על הפינה של המדרגה.
במידה ונכנסת לא בדיוק בכיוון הרצוי, אתה חייב לתקן ברוורס ולהסיט את הגלגלים הקדמיים ללכיוון הנכון. איך אתה עושה את זה עם נעילה אחורית בלבד? גם כננת מרכב מאחורה לא בהכרח תתן מענה למצב הזה.
זה לא שזה לא אפשרי, אבל פוטנציאל הנזקים גדול.
תבוא לפחות עם מגיני סף בריאים!
ותן תאריך! אולי אצטרף...