יש מקום יותר טוב לידיעה הזו מאשר פורום רכב צבאי ?!
http://mobile.mako.co.il/pzm-magazin...&pId=565984153
וזו ההזדמנות לתת כמה מתכונים...
Printable View
יש מקום יותר טוב לידיעה הזו מאשר פורום רכב צבאי ?!
http://mobile.mako.co.il/pzm-magazin...&pId=565984153
וזו ההזדמנות לתת כמה מתכונים...
יש לי הרגשה שאנחנו נקבל את זה חזרה , עם שם אחר ...ועוד יהיו שיקנו את זה :)
זה מזכיר לי נשכחות.
היינו אוכלים את זה רק כשלא היתה ברירה ולא היה משהו אחר. מטגנים את זה עם ביצה או צולים על "פלנצ'ה" (מכסה של קופסת תחמושת).
בסתיו 1985, במוצב נידח וזרוק אי שם בלבנון, כל האספקה נגמרה וחיינו כמה ימים טובים על קופסאות זיתים, עד שהגיעה שיירה... בימי הרעב האלה היינו מוכנים לתת הרבה תמורת שקית לחם פרוס צה"לי משלשום וקופסת לוף...
בתקופה ההיא היתה לי אז כלבת אייריש-סטר גרגרנית מאוד, ובאחת היציאות הביתה הבאתי לה כמה קופסאות - היא סירבה לנגוע בזה - וזה אומר משהו.
אנחנו היינו מכינים חביתת לוף. אני אהבתי מאוד.
רק לזכור לא להוסיף מלח, העסק מספיק מלוח בלי תוספות.
אבא שלי היה מתחנן שאביא לו כמה קופסאות מהצבא והוא היה מתעקש להכין את זה בתוך קופסאת השימורים עצמה ועל גזיה. למרות שהיינו בבית....
היתה גם ״רולדה הודו״ - את זה לא סבלתי, יש גבול לכמה מלח אני מסוגל לעכל...
זה לא מלח...ציטוט:
נכתב במקור על ידי Tourist
נוסטלגיה... לאכול את זה בשטח אחרי יום שלם של חימום בתריסים.... אחחח....
(זה בטח בריא בערך כמו לדוג בקישון... אבל למי איכפת...)
אוכל חתולים משובח.
רק להחליף תוויות ואף אחד לא ידע שזה היה פעם אוכל לחיילים
קובץ מצורף 77596
אפשר לעשות מזה כסף טוב באיביי, אני בטוח.
Original IDF "Loof" battle rations
Collectors edition
No expiration date
http://img.mako.co.il/2012/01/12/luuuuuuuuuuf_c.jpg
איפה ג'ו - כמה החברים שלך מטקסס, אלו שמתכוננים לאפולקליפסה ובונים מקלטים אטומיים - ישלמו תמורת קופסה?
המגעיל מכולם - בולי ביף, מין תערובת בשר נחות+שומן שנראתה נא לגמרי, עם ריח מזעזע. גם את זה הכלבה האיסטניסית שלי דחתה בבוז... היה לי איש צוות שמן, מה זה שמן? שמן!!!! 130 ק"ג של חן, קפלים וריח זיעה חמוץ, שהיה אוכל את זה קר(!), בכפית(!!!) בבוקר (!!!!!!!...............) הריח הנורא של התערובת הזו גבר אפילו על ריח הזיעה החמוץ שלו, ואתם כבר מתארים לעצמכם כמה כיף היה להיות איתו בצריח...
רולדה הודו היה מגעיל בפני עצמו אבל סביר בהשוואה לבולי ביף (טוב נו, גם לגרד פגר של חתול מהכביש זה סביר בהשוואה לבולי ביף)
הבא בתור היה הלוף. אני לא השתגעתי על זה אבל כשלא היתה ברירה, אכלנו את זה. אחרי חימום/צלייה/טיגון זה היה בסדר איכשהו.
אבל במקום הראשון במצעד הגועל המשומר - "רולדה עוף" - קןפסה נדירה בהרבה, שכבר היתה ממש לא רעה. (יחסית כן?...)
מתכון מנצח לבשר צה"לי משומר - קבלו את ה"מחבת":
לוקחים כל מה שיש בחמישיית מנות הקרב - לוף, רולדה הודו, בולי ביף, רולדה עוף, אפונה, תירס, שעועית במיץ עגבניות, גרעיני חומוס וכו'. קוצצים את הבשר לקוביות. ומערבבים את הירקות לכדי תערובת צבעונית.
קוצצים כמה בצלים גדולים, חותכים כמה עגבניות לקוביות.
מחממים שמן במחבת גדול (כשאנ יאומר "גדול" אני מתכוון למחבת גדול! = מחבת צבאי שסחבתם מהמטבח הגדודי) הבישול מתבצע כמובן על כלב גז (שום גזייה/כירה שאנחנו מכירים, למעט הגזיות הגדולות באמת, לא משיגה את האפקט של כלב גז צבאי) וזה אומר שצריך לשתף את הרס"פ בחגיגה.
כשהשמן לוהט מזהיבים בו את הבצלים, מוסיפים את תערובת הבשרים ו"סוגרים" אותם בטיגון, אחר כך מוסיפים את העגבניות והירקות המשומרים. אפשר לשפר עם רסק עגבניות. מתבלים במה שיש - פלפל, הרבה פפריקה (לא צריך כמעט לשים מלח אם בכלל -הבשר כבר מלא במלח). אם יש בצוות מישהו תימני או מרוקאי אסלי שמביא מאמא שלו פלפלים חריפים - אז לקצוץ ולהוסיף (שהחריפות תחפה במשהו על הטעם...). מדי פעם לטעום - כשזה מרגיש מוכן, מורידים מהאש ואז כל הצוות יושב על האדמה מסביב למחבת עם כיכר לחם צבאי פרוס ומנגב בתנועות סיבוביות ישר מהמחבת.
זה חם, משביע ומנחם ויש לזה פוטנציאל להיות להיט. בכל פעם שהכנתי, החבר'ה ניגבו את המחבת עם הפרוסות-לחם וניקו אותו עד הסוף.
מי שיודע להכין את זה טוב, יכול בתנאים מסויימים להביס את מיטב השקשוקות. ("תנאים מסויימים" - מוצב באיזור הר דב, קור כלבים בחוץ ולא אכלתם שום דבר כבר יומיים).
חזק נמרוד...
קרעת אותי עם התאריך תפוגה
זה הרולדה עוף, שהיו בה גם עצמות שהיית יכול לאכול בדיוק בטעם ובמרקם של בשר העוף עצמו?ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
לזה אתה קורא "לא רע"? :rolleyes:
ציטוט:
נכתב במקור על ידי shmil
אף פעם לא נתקלנו בעצמות... בכל מקרה, כולם העדיפו את זה על כל בשר משומר אחר. הכל יחסי בחיים, כן?...
בכל מקרה, בשביל ה"מחבת" זה היה מצויין. היינו צעירים ואופטימיים ואחרי יומיים-שלושה בהר דוב או בלבנון שאתה אוכל רק זיתים, זה מרגיש כמו מעדן.
אני כזה ׳צעיר׳ ?
לא מכיר בולי-ביף ולא מכיר רולדה עוף
מאידך, גם טונה אף פעם לא ראיתי
דרור, בפגישתנו בכרמל, החרמתי לחיילים את קופסאות הבוטנים ממנות הקרב, אני יכול לאכול כאלה כל היום (וזה בטח היה יכול להוסיף סטייל ל׳מחבת׳ שלך...)
לא מכיר בולי ביף?....טוב נו, לנצח תישאר צעיר לח ודביק.
המחבת סובל הכל.
ואני מתכוון להכל - כשאתה באמת רעב לא אכפת לך מה יש בתוכו, וכל מה שהיה בקופסת מנות הקרב נשפך למחבת - גם מלפפונים חמוצים, גם חלבה. גם שפופרת ריבת שזיפים (למי זוכר).
דרור, אתה סתם מלכלך...ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
היו גם מנות מארבים עם שוקולד ורד הגליל וקבנוס משובח...
ציטוט:
נכתב במקור על ידי eysham
זה מעדן מסוג אחר. היינו דוחסים פרוסות נקניק, קוביות שוקולד, בוטנים, סוכריות וכו' לאחד הפאוצי'ם באפוד ואחרי כמה שעות היה מתקבל גוש של "חטיף אנרגיה" משובח מהסוג שאפילו חיים רכס בימים הטובים שלו היה מוריד את הכובע.... מיותר לציין שבזמן מארב, אף אחד לא עיקם את האף והכל נזלל בתיאבון.
בולי ביף - פרה שעלתה על מוקש. נארזה AS-IS
לוף - מגעיל. אוכל של אין מוצא, ולא יהיה מה לאכול גם מחר.
רולדה הודו - כבר אכיל.
באחד הימים בסדיר כשלא היתה ברירה פתחנו קופסא.
אני לא זוכר מה היה כתוב על המדבקה אבל בתוך הקופסא ראינו בברור נוצות וטופר של עוף מסוג כל שהוא...
הבדיחה אז היתה: איך בסביבת המפעל של ריכרד לוי (למי שזוכר) אין בעיה של בע"ח משוטטים......
היתה כמובן הבדיחה (?) שבצוואה הוא ציווה את גופו ל...מפעל.