איפה שמים את הטלפון הסלולארי בXJ?

מצ"ב פרויקטצ'יק לחיבור בין צ'רוקי בן 20 שנה לסמארטפון מודרני. המקום הריק בדיוק מול אצבעות יד ימין, מעל שקע המצית, פשוט ביקש שיחברו אליו את הטלפון, במקום החיבור המקובל לשמשה שהוא גבוה, מפריע לשדה הראייה ולא מסתדר עם סך השמש שאשתי מאלו שמקפידות להשתמש בו גם בחורף (כל אחד והחינוך המוטורי שלו). יצא יציב ביותר. מה שצריך זה:

עריסת סמארטפון סינית כלשהי, מינוס הזרוע שנדבקת לשמשה
ברזל
בוקסה ישנה שנכנסת בכוח לתוך המתאם של העריסה
קצת סקוץ' Dual Lock 3M (או סרט דביק דו-צדדי כלשהו)
דבק מהיר + סודה לשתייה (להדבקת הפלסטיק לבוקסה)
רתכת מיג :D
דיסק
ספריי צבע שחור

קובץ מצורף 78362

קובץ מצורף 78361

קובץ מצורף 78363

קובץ מצורף 78359

קובץ מצורף 78360

יפה מאוד.

איך זה שכלכך נקי אצלך בפנים ? אתה עושה מסדר עם מברשת שיניים?

אני רואה שהשתמשת בטלפון של אישתי...

לא הבנתי איך חיברת את הפלאח לדש?
בחרת יופי של מיקום לטלפון.
דובי היה פותח שם חור עם ג׳יקסו....

למה ג׳יגסו אם יש צ׳יינסוו ? 😉

מה הקטע של דבק מהיר וסודה לשתייה? זה מחזק את העניינים?

זה כדי להדביק פלסטיק למתכת "לתמיד".

בועז - זה מחובר לדשבורד עם Dual Lock שזה כמו סקוצ' אבל חזק. היה יכול להיות עם סתם דבק דו צדדי, השתמשתי במה שהיה מתחת ליד.

לכאורה.
ל 3M יש תוסף "מקצועי" לדבק מהיר.
איך שלא יהיה אל תבנה על זה כעל דבק חזק במיוחד... ואם אפשר תשתמש בדבק של לוקטייט או 3M

הדבק לא בא לבד. החיבור צריך להיות מכאני, והפתרון הוא ספציפי לכל מקרה. פה פירקתי את הזרוע שמתחברת לחלון, ונשארתי עם תותב גלילי קטן מפלסטיק שאותו הייתי צריך לחבר איכשהו למסגרת המרותכת. חפרתי עד שמצאתי בוקסה ישנה שנכנסת בלחץ לפלסטיק (אם הייתה לי מחרטה הייתי חורט תותב בקוטר מדויק, וגם קודח ומבריז בו חור ונועל את זה עם בורג קטן). את החלק האחורי של הבוקסה חתכתי והשחזתי עד שנשאר האורך שאני רוצה, וריתכתי אותו למסגרת. בשביל לחבר גליל פלסטיק שיושב על גליל מתכת בלחץ - דבק מהיר זה פתרון לכל החיים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

מה הקטע של דבק מהיר וסודה לשתייה? זה מחזק את העניינים?

---

הסודה לשתייה מזרז את תהליך ייבוש הדבק (משתיים-שלוש שניות לחלקיקון שנייה). רואים ממש את האדים שנוצרים מהתגובה הכימית (זהירות, זה ציאניד..).

חוץ מזה, השילוב יותר חומר מוצק, לעומת נוזל/ג'ל הדבק, שמשמש ריקמת חיבור בין שני החומרים שמדביקים.

וחוץ מזה, החומר שנוצר יכול לעמוד בפני עצמו, כבסיס לעיבוד, שיוף, חירור, הברזה וכל מה שאתה רוצה.. יוצר חומר חזק כמו בטון.

אני עושה ממנו ממש יציקות, במקום חלקי פלסטיק שחסרים ו/או שבורים ללא תקנה - מדביק נייר דבק מתחת, על מנת "לגשר" בין חלקים ולתת בסיס "ליציקה", מטפטף קצת דבק ומפזר סודה וחוזר חלילה, עד למילוי מספק של החלל/חור/רווח.
כדי להגביר את יכולת ההצמדה/הדבקה, אני משפשף/משייף את פני השטח.
ההדבקה חזקה ביותר.

תעשה נסיונות - מעניין מאוד.
פתאום תראה שיש מליון מקרים שיית יכול לתקן בשיטה הזו, כמו כפתורי הפעלה ברכב, ידיות פתיחת דלתות ברכב - לפני שבועיים שלושה תיקנתי את ידית הנהג של האקספדישן, החלק שמתחבר לכבל המתכת, שהולך למגנון הנעילה, נשבר (ידית פלסטיק מצופה ניקל) - הודבק יותר טוב מהמקור. עד כדי כך, שהידית החלופית שהזמנתי, אוחסנה במגירה...

בועז העלה לפני שגמרתי לכתוב..

אני חולק על בועז.. שוב:rolleyes:.

שנים (למעשה, עשרות שנים) אני משתמש ב-SUPER GLUE הזול ביותר שיש וזה יוצר הדבקה חזקה ביותר! (!).
התחלתי עם השיטה הזו, באופונוע הראשון שלי (סוזוקי GSX400) להדבקת פיני הפלסטיק שהחזיקו את חלקי הפלסטיק במקום. הפינים האלה כל הזמן היו נשברים - אחרי ההדבקה בשיטה הזו מעולם לא נשברו.

בדוגמא האחרונה, ידית הפלסטיק של האקספדישן עובדת לפחות 20 םעמים ביום (כל יום) ונושאת בעומס של משיכת כבל הפלדה, שפותח את הדלת - כוח לא מבוטל ללא שום בעייה - במקרה זה הדבקתי שני חלקים נפרדים (שבר "מושלם") לעובי (!!), משהו בעובי של פחות מ-3 ממ' (למי שיודע איך חלק כזה נראה).

אחרי כמה נסיונות ושיכלול השיטה (כמו לחורר חלקים וליצור "עוגנים" - מסיבך הרבה פחות ממה שזה נשמה.. ממש) אתה יותר חלקים חזקים יותר מהמקור - פשוטו כמשמעו..

בתור משתמש די כבד בסופר גלו למגוון מטרות, זה נשמע מעניין.

אתה פשוט מורח את הדבק על שני המשטחים שאתה רוצה להדביק זה לזה, מצמיד אותם ואז מפזר סודה לשתייה? או לפני ההצמדה?

כן... בערך.
אבל לא לפני ההצמדה - הייבוש הוא מיידי.

אם אתה מדביק שני משטחים זה לזה, על פני השטח - ז"א שהדבק לא נראה, מטבע הדברים, לא תוכל להשתמש בסודה וגם לא צריך.
בכל מקום בו הדבק "נראה", ז"א שרואים מין פס כזה של הדבק הנוזלי, כמה גרגירים של סודה (ממש לפזר עם שתי אצבעות, כמו מלח) ותראה את הקסם מתרחש.

תנסה "על יבש" - לא פחות ממדהים, מגוון האפשריויות - אתה לא תאמין מה תיקנתי כך (האחרון היה תיבת אויר של הגראנד החדש "שלה").

כשאתה מפזר את הסודה, תשים לב שמיד עם המגע, הסודה סופגת את הדבק ומשנה צבע מלבן לשקוף כזה. אם אתה שם יותר מידי סודה ויותר מידי מהר, הגרגירים הראשונים יוצרים קרום (הסודה גורמת להתקשות מיידית של הדבק) שמונע מהשאר לספוג את החומר - אז נותר קרום קשה, שמתחתיו דבק נוזלי, שבד"כ לא מתייבש טוב (אין אויר לייבוש) - הפיתרון, לחורר חור קטנטן עם קיסם ו/או לשבור את הקרום ולפזר עוד סודה.

אפשרות נוספת, בחריצים ארוכים - לפזר כמות גדולה (יחסית. עדיין מדובר כמעט מאוד סודה..) של סודה ולגרוף אותה לאורך הדבק עם האצבע.. כמו שאמרתי, הייבוש הוא מיידי וכמעט לא נדבק חומר לאצבע (כמו קמח, שמצפה בצק ומונע הדבקות לקרש).

אפשר (ומומלץ כשצריך ויש אפשרות) גם לעשות את כל הליך בשכבות: כמה טיפות דבק-פיזור סודה - עוד כמה טיפות - עוד סודה - וחוזר חלילה, עד שמגיעים לעובי הרצוי. כך אפשר למלא חללים וחורים ורווחים. אח"כ אפשר, כאמור, לעצב, לשייף, לקדוח לצבוע... הכל.

אני אומר לך, תבזבז קצת דבק וקצת סודה ותנסה - מהר מאוד תגיע למומחיות - וכמו שאמרתי, נשמע הרבה, הרבה יותר מסובך ממה שזה..
לי, אישית ולחברים (נדהמים, אני חייב לציין) הפטנט הזה חסך מאות ואלפי שקלים (ממש כך) על כל מיני חלקים וחלקיקים בבית ובכלי הרכב.

אנחנו בתחילת הליך של מעבר דירה ושיפוצון, אבל אנסה למצוא זמן להעלות "מדריך" מצולם עם דוגמאות.

פד גזה ודבק 3 שניות יוצרים אפקט זהה רק שכאן ניתן לעצב את הבניה/תיקון בצורה יעילה יותר מחומר אבקתי.

כמו שנאמר קודם לכן, זהירות משאיפת העשן כתוצאה מהריאקציה!

כל השבר הזה הודבק בשיטה הזו.א
פשר לראות שזה שבר רציני וארוך ולא אחיד והפלסטיק, ממנו עשוי החלק, דק וגמיש, על גבול הפריכות (בושה לגי'פ..)

• לפני ההדבקה, שייפתי/חיספסתי את השטח שמסביב לשפתי השבר.
• אח"כ חיברתי כמה מקומות את השפתיים זו לזו עם דבק, בצורה רגילה (שתי טיפות והצמדה לכמה שניות), על מנת "למקם" את החלקים.
• השלב הבא היה "לרוץ" עם השפורפרת לאורך השבר ומיד אח"כ לפזר קצת סודה (כל פעם על חלק של כמה סמ' - מטעמי נוחות).
• במקומות שהרווח בין השפתיים היה גדול, יש שתי שיטות, בשתיהן החיבור חזק כמו יתר ההדבקה:
  
  • כמו שסותמים חורים בריתוך - לשים טיפה ולפזר סודה, עוד טיפה ועוד סודה פנימה יותר, עד שהרווח נסגר.
  • לשים נייר דבק "מאחורי" הרווח/חור ואז לטפטף דבק וסודה. הנייר מחזיק את החומר ונוצרת יציקה מחברת - עניין של שניות לרווחים גדולים יחסית.
  
  
• במקרה זה, לצורך "גימור" יפה ואיטום לאויר, אחרי גמר ההדבקה מרחתי הכל בתחליף נוזלי לאיזולירבנד - מין נוזל שחור, שמתייבש למעיין גומי אטום, שעמיד בטמפ' גבוהה.

כש"היא" תחזור עם הרכב, אצרף צילום של ה"מוצר המוגמר" - מחזיק יפה מאוד כבר כשבועיים (מחכה לחלק חדש) ועומד בטמפ' גבוהות, של כמעט 30 מעלות בחוץ ומנוע V8 ולחצים וויברציות בהתאם.
קובץ מצורף 78373קובץ מצורף 78374קובץ מצורף 78375קובץ מצורף 78376קובץ מצורף 78377

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Ranster

פד גזה ודבק 3 שניות יוצרים אפקט זהה רק שכאן ניתן לעצב את הבניה/תיקון בצורה יעילה יותר מחומר אבקתי.

כמו שנאמר קודם לכן, זהירות משאיפת העשן כתוצאה מהריאקציה!

---

הגזה יוצרת/מהווה "בסיס" לדבק הנוזלי ומחזקת את המבנה (משהו כמו הרשת בקירות גבס ובבטון) אבל לא מהווה "זרז" בייבוש ולא מחזקת את הדבק עצמו - פשוט הדבק נספג בבד, שטח הפנים שלו גדל ואז הוא מתייבש (באופן) טבעי, מהר יותר.
הסודה מתרכבת עם החומרים בדבק ויוצרת ריאקציה כימית חזקה - כמו החלק הפעיל במערובת המלט. הברזל באמצע תורם לחוזק המבני אבל אין לו שום קשר לראיקציה שנוצרת בעירוב החומרים במלט עם מים...

פעם הסבירו לי את זה במעבדת הזיהוי הפלילי בי-ם, אחרי ש"גיליתי להם את אמריקה" (כך חשבתי לרגע..).
בזיהויי פלילי משתמשים באידי הציאניד של הסופר-גלו,על מנת לגלות ו"לייצב" טביעות אצבע נסתרות, על כל מיני משטחים. ההליך מתבצע במיכל אטום (ציאניד) ומחומם, על מנת להאיץ את הליך שיחרור אדי הציאניד (ש"צובעים" את הטביעות)- אמרתי להם שאם יוסיפו סודה, ההליך יזורז...
צחקו עלי ואמרו שמכירים ואם יעשו מה שהצעתי, עם כמות הדבק הנדרשת (והסודה בהתאם) ומהירות הריאקציה, סביר להניח שלא כולם יצליחו לצאת בחיים מהמעבדה...

חוץ מהאדים, הראקציה יוצרת חום גבוה - יש ניסויי עם סופר גלו וכדור כותנה, שעולה באש, במגע עם הדבק...
בקיצור, בזהירות עם הגזה - השילוב שלה עם הסודה... אני תמיד מעדיף לותר על הגזה...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

בתור משתמש די כבד בסופר גלו למגוון מטרות, זה נשמע מעניין.

אתה פשוט מורח את הדבק על שני המשטחים שאתה רוצה להדביק זה לזה, מצמיד אותם ואז מפזר סודה לשתייה? או לפני ההצמדה?

---

וואי זה אחד ה"טריקים" העתיקים של מתקני גיטרות

וואו. גם גיטרות...

יש בדיחה/סיפור על זה שהסודה לשתייה זו המצאה של... שום דבר.
ואז התחילו "לדחוף" את החומר הזה לכל דבר...
זה, לדעתי, אחד השילובים המוצלחים ביותר של סודה לשתייה...

במקום גזה אפשר להשתמש באיזולירבנד חבלה חזק/איכותי שהסיבים שבו חזקים בהרבה מגזה.

את האיזולירבנד שמים על ההדבקה.

בגלל שהתוצר היבש של הסופרגלו והסודה קשיח, וגם שביר, אחרי כמה נסיונות עם התהליך, מצאתי שיעיל מאד אני להכניס פנימה סיבים שעוברים בין החלקים שאני רוצה להדביק.

לא הבנתי.
אתה מדביק איזולירבנד על ההדבקה? מה זה עוזר? איך זה "נכנס לחומר"?

כמו שתיארת שאתה משתמש בנייר דבק, תשתמש באיזולירבנד שיש לו סיבים באריג.

בסיבים אני משתמש כשאי-אפשר לשים איזולירבנד, ואז פשוט תמצא סיב סינטטי כלשהו, אפילו מליבה של מיתר, ותניח לרוחב התפר שאתה רוצה להדביק, ואחרי זה תחתוך או תשרוף את הקצוות.