Printable View
שאלת תם .
אם במתלה נפרד , בו הדיפרנציאל " סטטי" מישור היוק (לגל ההינע ) של הדיפ ממוקם במקביל למישור היוק בתיבת ההעברה .
הגיוני .... מקבילות " מבטלת את הרעידה ( כוח צנטרפוגלי ) .
מה קורה בסרו חי בו התנועה ממבט צד ביחס לרכב היא רדיאלית או יותר נכון פרבואלית ?
איי השיניים באצבע .
איך למקם את הסרן ביחס למישור היוק שבגיר ?
באיזו נקודה לחפס מקבילות או ....
מעניין .
למגיבים תודה .
לחפש את המקבילות ב " גובה נסיעה " ?
למה לא לגרום למקבילות לכל אורך התנועה ?
לפעמים עדיף להתחשב גם במרווח גחון ?
הרבה פעמים חוסר מקבילות "עוזר" למגבלות הזווית של הצלבים.
ה 2 אגורות שלי ;)
במבט צד, אתה שואף להיות קרוב למקבילית, אז נשמרת המקבילות.
אבל זה לא באמת מקבילית, לטובת תכונות אחרות.
ואז אתה בכל זאת שואף למינימום שינוי בזווית הסרן לאורך התנועה..
אסף.
צריכה להיות מקבילות (+- מעלה) בגובה העבודה של המתלים, איפה שהג'יפ נוסע כרגיל. התנועה היא קשתית אבל בסך הכל קטנה - ברמה שהשינוי במעלות הוא די קטן, והקשת קרוב מאד לקו ישר. ברכב עם מהלך מתלה גדול ביחס לאורך דרישפט קטן - ג'יפים קצרים ומוגבהים - יש בעייה, ואז עוברים לדרישפט עם שלושה צלבים. קרדן כפול ביציאה מהטרנספר, עוד צלב בכניסה לדיפרנציאל, הדרישפט מצביע מהדיפרנציאל לסרן.
למשיבים תודה .
נמרוד הכל ברור חוץ מהמצביע .דיפ לסרן ?
קרדן כפול=היילקס וכו", מהלך מתלה קצר לרוב.
המהלך פחות משנה, משנה יותר הזוית - וזה נגזרת של אורך הדרישפט. איפה שהוא קצר יש בעייה - גלי הינע קדמיים הרבה פעמים זה הפתרון (לא רק בהיילקס, גם אצלי בצ'רוקי).
זה דבר שצריך לדעת אותו טוב טוב, כי מה שחשוב זה שהזוית בסרן יהיה כמו הזוית בטרנספר, אחרת כל הדרישפט יהיה לא מאוזן. מה שנמרוד אמר זה נכון שאם אתה לא מצליחצ לעשות אותו זוית בביצה וגם בטרנספר אז את צריך לשים קרדן כפול בטרנספר ואז מוכרחים שהיוק בביצה יהיה בול בכיוון של הטרנספר. ככה יהיה מאוזן ובלי רעידה של הדרישפט. אני עשיתי כזה הרבה, ותמיד עם כפול בטרנספר ורגיל בביצה וזה ככה אפפעם לא רעד. וזה טוב גם בדרישפט קצר אפילו שקצר לא טוב כי אוכל צלבים מהר, דאוד