מבולבל (שאלות של אחד ששוקל לקנות דפנדר)

ברצוני לעבור לדיפנדר, זה ברור לי אבל רק זה.
חשבתי להשקיע כ-80000 ש"ח.
מה עושים עכשיו?
האם בנזין או דיזל? מה עדיף, תחזוקה, צריכת דלק, תקלות?
האם שווה להתאמץ ולהגיע דווקה ל- TD5 ? אם כן למה?
במכירה מה קל יותר למכור?
לאיזה שנתוניים לצפות?
מחלות שצריך לבדוק בקניה?
ברעיון הרכב יסע לא מעט, במציאות רק הזמן ידבר.

תודה לעוזרים

גיל

(הכותרת נערכה. נא להקפיד על כותרת אינפורמטיבית. תודה, המערכת)

מהניסיון שלי ,
דיזל עדיף לדעתי , הדיפנדר שלי צורך 1:10 כולל שטח ...
נסעתי איתו בערך 40,000 בשנה האחרונה.

לגבי התחזוקה - אין בעייה לבצע את כל הטיפולים לבד עם קצת רקע ...
תקלות - צריך לפתח אוזניים טובות , ולשאול מה אומר כל רעש חדש שמופיע .
טפל ברעשים מבעוד מועד , בנתיים לא היו לי תקלות לא צפויות בצורה הזאת.
הרבה דברים אפשר להחליף לבד ולקנות חלפים מאוטומיני ...חוסכים ככה הרבה כסף.

לגבי קנייה - תבדוק חלודה בקיר אש , בתחתיות של הדלתות.
חופשים במערכת ההינע - דריבשפט קידמי ואחורי.
משאבת הגה - סובב עד לקצוות ותקשיב אם יש חריקות.
לבדוק חופשים בתושבות / בולמים / מוטות רדיוס וכו'

המלצה - TDI300 (לי יש TDI200 עם רמת רעש של טרקטור ממוצע)


אמיר.

אתה כנראה תקנה דיזל. לא כי זה יותר או פחות טוב, אלא בגלל שאין יותר מ20 בנזינים בארץ הקודש, וכולם משנתון 94. ביותר פירוט, יש שני 90 אמריקאים (מנוע 3.9, גיר אוטומטי וטרנספר של ריינג' רובר, מרכב פתוח), ועוד קצת פחות מ20 110 "רגילים" (מנוע 3.5 כפול קרבורטורים- יש אולי בן אדם אחד בעולם שיודע לכוון אותם, וגם זה רק כשהוא שיכור מספיק בשביל לא להתאבד קודם).

דיזל- בשנים 94-95 יש TDI200 מיושן ורועש, אבל אמור להיות יותר אמין (רק אמור. אני לא יודע על עובדות שתומכות בזה) מהTDI 300 שקיים משנת 96. מ99 יש TD5, מנוע עם בקרת מחשב.

מה עדיף?
TDI300 ניתן לתחזוקה קלה ופשוטה באמצעים "ביתיים". לTD5 כבר צריך מדי פעם גישה לסקאנר (אפשר לשלם כמה לירות לגרשון כל פעם שצריך), אבל מתחת להכל, זה עדיין מנוע- עם בלוק, בוכנות, טלטלים ומזרקים- וגם אותו אפשר לתחזק בבית, אם יש לך קצת יותר אומץ, ואם לקחת בחשבון שחלקי מערכת ההזרקה יקרים יותר (לא רק בגלל האלקטרוניקה, גם בגלל שמדובר ביחידות הזרקה, שהם מזרקים מאוד יקרים, ודורשים חלקים יקרים מסביב, שלא כמו המנוע הישן, שיש בו מערכת הזרקה מאוד פרימיטיבית).

היתרון העיקרי של הTD5 הוא שהוא יותר חדש. ג'יפ יותר חדש- פחות בעיות. המנוע גם יותר טוב בכביש, אבל אם מעניינים אותך ביצועי כביש, אל תקנה דיפנדר.

ב80,000 תוכל לקנות שנת 97 במצב טוב, ולהוסיף מעט מאוד שיפורים, אם בכלל, או שנתון ישן יותר, עם מקום ליותר שיפורים (אבל כנראה יישור קו יותר עמוק במעט- תלוי מאוד ברכב הספציפי).

כמו כל רכב שטח, המצב של הרכב תלוי באחזקה שלו לאורך השנים, יותר מבשנתון.
"מחלות" אופייניות בTDI300 יהיו חלודה בקיר האש, חלודה בדלתות, מערכת קירור סתומה (כמו בכל ג'יפ, בעצם), חופשים (זה מובנה באוטו, אבל באחד מוזנח יהיו יותר), וזהו, פחות או יותר. אין יותר מזה תקלות אופייניות ללנד רובר, יש כל מה שתצפה למצוא בכל רכב שטח אחר. אל תפחד מרכב שהיה יד ראשונה בבעלות המדינה- יותר חשוב מה עשו איתו אחרי זה.

אסף.

או. קיי.
להבנתי די כדאי ללכת על TDI300
כאשר המחירון עומד על 77000 לשנת 1998,
מבין אני כי כאן מדובר מעל למחירון.

לבדוק ציציות ולהבין שהוא לא מהניילונים, חלודה, חופשים ובעיות רגילות של רכב לא חדש.
ה- TD5 אולי אפשר למשוך עוד כמה זוזים למעלה אך סביר להניח כי יהיה מדובר ב-98 או 99, להבנתי תחילת הסידרה. אז נשאלת שאלה איך הוא בתחילת דרכו בעולם הרחב לעומת TDI300 בעל הוותק?
היכן ה- TD5 עומד מבחינת אמינות מערכות החשמל / מחשב?

והכי חשוב היכן בכלל מוצאים כזה או כזה ???

ים תודות

גיל

נ.ב.

תודה על שידרוג הכותרת והתגובות מדברות בעד עצמן.

תודה

עובדתית, הTD5 יותר אמין מהTDI בכל השנתונים. תוסיף לזה את העובדה שהוא יותר חדש- וזה גם מוסיף לאמינות. מה שכן, יש לפחות תקלה אחת נפוצה יחסית, שהיא בגדר קטסטרופה בשנתונים הראשונים 99-2000, והיא, בגדול, ספיגה של שמן בחוטי הפיקוד של המזרקים שגורמת לפסילת צמת החשמל במקרה הטוב, ופסילת המחשב במקרה הרע... ובכל מקרה זה הרבה כסף. מעבר לזה, כל תקלה במערכת ההזרקה- עולה הרבה. החל במשאבת סולר שעולה כמה אלפי שקלים וכלה במזרק שעולה.... ועולה... אבל התקלות נדירות יחסית לTDI, שגם הוא לא רכב עם בעיות מרובות (אבל רוב החלקים לא יקרים).
הTRADE-OFF הוא בין רכב אמין יותר עם חלקים יקרים (אם כבר הלך משהו במנוע- זה בוחטה), לבין רכב אמין פחות (אבל עדיין בסדר גמור) עם חלקים זולים.

לגבי השנתונים, אגב, אין בשוק 98.

עוד משהו לגבי צירוף המושגים "לנדרובר" ו"אמינות"- אני לא יודע למה אתה מצפה מהרכב שלך, אבל קח בחשבון שאם אתה קושר גורלך בגורלו של דיפנדר, בכל זמן נתון תהיה לך תקלה קטנה ומעצבנת אחת לפחות באוטו. על פי רוב זה משהו שלא צריך לתקן, ואפשר לחיות איתו שנים רבות- נגיד- מנורת איתות שלא עובדת (הקורא הנבון שואל את עצמו בוודאי- למה לא להחליף את הנורה? התשובה ברורה לכל בעל דיפנדר- זו לא הנורה. זו המנורה שאטומה באופן מושלם, ולכן המים שנכנסים אליה לא יוצאים וגורמים לקורוזיה.). אם תתקן- הטבע אינו סובל חלל ריק, והשניה תפסיק לעבוד. ואם, ברגע סינגולרי פלאי אחד כל המנורות באוטו יעבדו, מייד יצא מהמקום הפלסטיק שמסביב לכפתור נעילה של הדלת- שוב- משהו שאפשר לחיות איתו, לא רציני, אבל מעצבן.
למרות זאת, בגדול, הרכב אמין. תקלות קטסטרופליות- נדירות. ואני מדבר גם על כלי רכב מוזנחים ממש. גם עם מכלולים שהוספדו, ובתוכם שמנים לא מתאימים בעליל (אם בכלל)- אפשר להמשיך עשרות אם לא מאות אלפי קילומטרים- ויש דוגמאות של חברי הפורום שיוכיחו את זה (לפחות גיר אחד עם מעל 100 אלף ק"מ מאז המכרז, שמראש לא עבד כמו שצריך, ולכן אף פעם לא בדקו בו שמן, גם אחרי שהאוטו חנה במים ובוץ בעומק של מכסה המנוע במשך כמה שעות- אבל הוא ממשיך וממשיך וממשיך, קצת חורק, אבל לא נורא).
יש מכללים שנועדו להיכשל- על רובם כתוב "לוקאס" וזה היתרון של הTDI- יש בו מעט חשמל (תאורה וצופר, בגדול), ולכן מעט חלקים של לוקאס (למרבה המזל, בTD5 כבר אין חלקים של לוקאס, כי אם היו, הוא לא היה זז מטר). חלק אחד שלא כתוב עליו לוקאס וקיצו ידוע מראש- משאבת קלאץ'. בוא נגיד, שמרגע שקניתי את האוטו, אני משתדל להשתמש בה כמה שפחות. יש מספר לחיצות לא ידוע, אבל קבוע מראש, עד שאין קלאצ' (והרמז לזה, אגב, הוא שהנעל שלך נמסה מנוזל בלמים שנוזל עליה).

אני מכיר רכבי שטח אחרים, ויחסית לשנתונים ולהתעללות שהוא עובר כרכב שטח לשטח אמיתי- הדיפנדר רכב אמין, ואת סיפורי הזוועה- קח בערבון מוגבל.

וחוץ מכל מה שכתבתי, אני חוזר וטוען, שרכב באחזקה עצמית, לא משנה כמה מוציאים בשנה על אחזקת שבר- בסופו של דבר זה זניח לעומת העלויות הקבועות והדלק. כלומר- לא משנה את תבדוק פראדו, מגנום, דיפנדר TDI או דפנדר TD5- בסופו של דבר, מול הערימה של כסף שאתה שם כל שנה על אגרות, ביטוחים ודלק- האחזקה היא כסף קטן, ולכן יוצאת מהמשוואה.

אסף.