צריך דעה אמיתית

היי חברים,
לאחר שגנבו לי את הQ המדהים שלי בשבוע שעבר, אני מתחיל להתלבט על הרכב הבא שלי.
אחת מהאופציות שעלו הן לנד רובר דיסקברי.
אין ספק שהרכב הוא רכב מדהים מבחינת יכולות שטח, חברתיות ( תא נוסעים) וכו...
השאלה היא לגבי אמינות...
לא בא לי רכב שרק מוסך ספציפי יודע לטפל בו, לא בא לי לבלות במוסך יותר מאשר בכביש ובשטח ובטח לא בא לי לשלם עליו ביוקר לאחר הקנייה שזה בדרך כלל הסכום הקטן יותר ... היופי שהיה לי בQ הוא העובדה שהייתי יכול להיכנס לרכב בכל רגע נתון ולא היה לי את הפחד( שהיה לי אותו ברכבים הישנים שלי לפני הQ) האם הוא יניע , יתקע וכו...
מה אתם אומרים , בתור אנשים שיש להם דיסקברי, איזה מודלים הם המומלצים ביותר? מה לבדוק לפני קנייה? מה התקלות הנפוצות? מה המחלות?
ובסופו של דבר, מי שהגיע מQ אמין ביותר , האם אני אתאכזב ?
אשמח באמת לתגובות אמיתיות ותנסו להיות אובייקטיבים ולנטרל את האהבה שלכם לכלים האלה , היא מובנת וברורה
תודה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Deloya

ובסופו של דבר, מי שהגיע מQ אמין ביותר , האם אני אתאכזב ?

---

אם זו הדילמה העיקרית אז התשובה היא כן. אתה כנראה תתאכזב. ייתכן שבגדול.
אבל החיים קצת יותר מורכבים מ"רק" שאלות של אמינות. ללנדרוברים יש משהו שלרוב ה-SUV היפניים אין ולא יהיה - אופי. לטוב ולרע.
אחרי שמתאהבים בבריטי המטפטף (וקל להתאהב בו), סולחים לו על הרבה פאקים מובנים שלא היו עוברים בשום כלי יפני.

ידוע
לשמחתי יש לי ניסיון רב על הגיפים שלהם בגרסה הצבאית. זו אהבה ממבט ראשון אבל מאז שהשתחררתי עברו כבר 12 שנה והבנתי שעל חלקים צריך לשלם( אצל הרוב הגורף, המיעוט פשוט גונב אותם כמו שנוכחתי לדעת)
תודה

היה לי אחד 5 שנים.

אם יש לך ידיים טובות , ואין לך בעיה לתקן - יכול להיות רכב מאוד נוח למשפחה ואפילו עביר.

מצד שני - תתכונן להזמין חלקים באינטרנט , ולתקן דברים בעצמך , אחרת תשלם הרבה במוסכים ,

בנוסף , חייב תחזוקה מונעת , למשל להחליף צינורות מים כל תקופה , להחליף גומיות לא ברגע האחרון ,

אוזניים טובות , וברגע שיש רעש חשוד לבדוק מה זה ולסדר .

אם אין לך בעייה עם דברים כאלה , יכול להיות אחלה רכב.

בכל זאת - תתכונן לרכב עם הפתעות.

על איזה תקציב מדובר? יש לזה השפעה ישירה על כמות ה"אופי" שתקבל.

בתוך חובב לנדרוברים ובעלים של q בהווה - האופי של הרכב בא ממך ולא מהברזלים והגומיות וזה לא משנה אם הם יפנים או בריטיים.

דיסקברי מהמודלים הישנים זה רכב שהייתי ממליץ למי שיודע ללכלך את הידיים ושיש לו את הכלים לכך.

תודה על התגובות
התקציב משתנה, בין האופציה לקנות גיפ ישן יותר באיזור ה-20-30 אלף שח ולהשקיע עליו עוד 10 ליישור קו או לחילופין לקנות אחד משודרג כבר ומוכן לנסיעה באיזור ה- 40 .
כרגע הדילמה היא הין לחזור לQ כמו שהיה לי שהיה מדהים או דיסקברי או לעלות תקציב ללנד קרוזר ( שדי מעצבן אותי לשלם על רכב כזה 20 אלף מעל המחירון.
לגבי הידיים הטובות, ישנן . רק לא בא לי כל טיול לסיים במוסך ולפני כל טיול/ נסיעה לרכבת לחשוש האם האוטו נוסע או לא.
חשוב לי מאוד שהרכב יהיה מפנק, האשה נוהגת עליו במהלך השבוע ואם לה לא יהיה טוב אז גם לי לא יהיה טוב.
הבנתי שהדיסקברי עד שנת 97 היו יחסית מוצלחים ולאחריהם התחילו המון בעיות בעיקר בתחום החשמל
לגבי אופי הרכב אני מסכים:
נשמה, זה מה שאתה מכניס ויוצק לאוטו, בעיקר איך שאתה מתייחס אליו ומערכת היחסים שאתה מפתח אותו. אין מה לעשות לאחר 4 רכבי 4X4 שהחזקתי ב- 12 שנה האחרונות 2 סמוראים 1 ויטרה והQ זה חד משמעית זה.
הרכבים שלי היו מלאים בנשמה ואהבה.
לאחר שבדקתי כבר Q אחד בתקופה האחרונה מאז שגנבו לי את הבובה, הבנתי שרכבים זה כמו ילדים, אין ילדים לא טובים יש הורים לא טובים.
תודה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Deloya

לאחר שבדקתי כבר Q אחד בתקופה האחרונה מאז שגנבו לי את הבובה, הבנתי שרכבים זה כמו ילדים, אין ילדים לא טובים יש הורים לא טובים.
תודה

---

זה נכון כשמדובר ביפניים - יעילים, אמינים, אבל חסרי נשמה. את ה"נשמה" וה"אופי" הבעלים מכניס להם.

אבל עוד לא ניסית לנדרובר... כאן האופי בא בילט אין.
אתה תהיה ההורה הכי טוב בעולם, ועדיין "הילד" הזה יהיה "מיוחד מאוד". לטוב ולרע. רק שלהבדיל מילד אמיתי, שלא משנה איך יצא לך אתה תאהב אותו - גם כי זה מה יש ואין לך ברירה - כאן יש לך ברירה ועוד איך. לא כל אחד יכול לחיות עם האופי הזה.

כאחד שמתנדנד בזמן האחרון לגבי רכישת דיסקברי, אני יכול לספר ממה שאני ראיתי עד כה.
אני מניח שאתה מדבר על TD5 (דיסקברי 2), בדיסקברי 1 אין בעיות מחשב, אבל יש פלסטיקים מתפוררים לרוב....

לעומת פג'רו, הפלסטיקה הפנימית היא מספר דורות אחורה, לא פחות. רכבים מודל 2004 נראים כמו יפנים מודל 89 בפנים (ריפודי עור מהוהים, פלסטיקים שקופצים/מקרקשים וכו' או סתם לא יושבים במקומם)
מבחינת תקלות: ישנן כמה מחלות מוכרות ולא יקרות לטיפול (שמן בצמת מחשב, מודול ABS, צנרת סולר ליד הפילטר(?) מוט הגה (?!)) ובעיות חשמל למינהן (פה החלון לא יורד, שם הדלת לא ננעלת וכו')
הבעיה היא כנראה מה שאתה לא רואה ויודע (כמו שאמר לי חבר עם דיסקו באחד הטיולים כאשר הרכב שלי "נתקע" עקב אום שהשתחרר בפנהרד, אם היה לך דיסקו, עכשיו היה הולך מנוע או גיר :) - אין תקלות קטנות, כל תקלה קטנה הופכת מיד לקטסטרופה עבור מכלול יקר)

אבל, כמו שאמרו, אופי יש לו.... לכן אני עדיין מסתכל ביד 2 בכל יום מחדש...

ד"א, לעומת פגרו, קח בחשבון תיבת העברה לא ממש חכמה - ללא נעילת דיפרנציאל מרכזית, אלא אם הוסיפו "כשיפור" וכמובן, ללא נעילה אחורית, שוב, אלא אם אחד הבעלים הקודמים הוסיף.
סער

היה לי כבר כמעט כל רכב שאתה יכול להעלות על הדעת בתחום "רכבי השטח" קרי עם הילוך כוח.
כמה תובנות:
1. יפנים ככלל וטיוטה בפרט אכן הרבה יותר אמנים מכל שאר החבורה
2. אמרקאים הם אחד אחרי באמינות.
3. ארופאים בסוף

הסיבות הם פשוטות מאוד, איכות. היפנים לוקחים את כל מה שהאחרים עושים והופכים אותם לאמנים בגלל האיכות.
אבל מכאן ועד הקביעה שאי אפשר לחיות עם דיסקו, המרחק גדול מאוד.

היתרון ביפנים הוא גם החיסרון, ברכבי שטח יפנים לא תמצא משהו יוצא מהכלל, הכל ממוצע.
לא נוח במיוחד, לא עביר במיוחד, לא יפה במיוחד.
הדבר היחיד שמקבל מצוין הוא האמינות ואיכות הבניה.

בלנדרובר המצב שונה לחלוטין, הרכב יוצא מהכלל בנוחות ועבירות.
התשלום מגיע בצורת אמינות נמוכה (יחסית)

יש יוצאים מהכלל (היליקסים לדוגמא מאוד עבירים אמינים ולא נוחים) אבל ככלל זה המצב.

אחרי מה שכתבת... הייתי עובר ללנד קרוזר. זה מסלול הגדילה הטבעי של הרבה בעלי q

תודה על התגובה
אך הרשה לי לתקן, בQ וגם בקינג אם אינני טועה הרכב מגיע עם כל הנעילות האפשריות חוץ מנעילת דיפרנציאל קדמית
יש גם נעילה רוחבית וגם מרכזית וגם difflock מובנה שהגיע ישירות מהיצרן, אשר אגב עובד נהדר

אני גם מרגיש כך
הבעיה היא המחיר האסטרונומי שכל בעל לנד קרוזר מבקש
מבקשים כ- 20 אלף מעל המחירון לרכבים עם מינימום 3 ידיים ו350 אלף קילומטר.
זה פשוט נראה לי מוגזם

מפורסם כאן באתר לנדקרוזר ארוך, שחיפשתי כמוהו הרבה זמן ולא מצאתי, ואז התפשרתי על קצר. שווה לדעתי לבדוק.
לגבי דיסקברי - אתה לא מציין לאיזה רכב אתה מתכוון - לדיסקברי עד 98 או לדיסקברי החל מ 99.
הם אמנם דומים מאוד חיצונית אבל שונים במכניקה, והבעיות שלהם שונות.
אם החלום שלך הוא לנדרובר, גם אם יהיו לך 100 טויוטות - החלום לא יתפוגג.

שלום
בסכומים שאתה מדבר בדרך כלל הקניה זה החלק הקל אחזקה שוטפת שיפור \ותיקונים זה הקטע הכואב
לכן כדי לך לחשוב על יפני

יוסי

מי שבאמת החלום שלו זה לנד רובר יקנה ולא ישנה לו כמה יגידו לו שהרכב גרוע. אני מאמין שהמצב כאן שונה. אתה מתחבט עם עצמך האם להכנס למשהו שהוא ספק הרפתקאה, לחזור למוכר והטוב או להתקדם הלאה. אם יש את הכסף וכל שעוצר אותך זו הרגשת הפראייר אז לדעתי שים אותה בצד ותמשיך הלאה. אני בזמנו סיכמתי עם עצמי שאני לא קונה רכב עם יותר מ250 אלף בשעון.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי opl

אני בזמנו סיכמתי עם עצמי שאני לא קונה רכב עם יותר מ250 אלף בשעון.

---

חשבת פעם מה ההבדל בין רכב עם 300k קמ בכביש פתוח לבין רכב עם שיש לו ״רק״ 150k קמ אבל בסביבה אורבנית כל חייו?
מי אתה חושב עבד יותר?

מה אתה מעדיף, רכב שנסע יותר, אבל בתחום העבודה המתאים למנוע או רכב שנסע ״מעט״ מרחק ( והדגש על מרחק), אבל בתנאים רחוקים מאופטימלים?

יש מושג שנקרא שעות מנוע, שנוטים מאד לשכוח אותו במסגרת הבחינה הכללית של רכב משומש.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

חשבת פעם מה ההבדל בין רכב עם 300k קמ בכביש פתוח לבין רכב עם שיש לו ״רק״ 150k קמ אבל בסביבה אורבנית כל חייו?
מי אתה חושב עבד יותר?

מה אתה מעדיף, רכב שנסע יותר, אבל בתחום העבודה המתאים למנוע או רכב שנסע ״מעט״ מרחק ( והדגש על מרחק), אבל בתנאים רחוקים מאופטימלים?

יש מושג שנקרא שעות מנוע, שנוטים מאד לשכוח אותו במסגרת הבחינה הכללית של רכב משומש.

---

אפשר להוסיף ש"שעות מנוע" יכולות להיות בנסיעה, אבל גם בעמידה עם מזגן, כמו שהיתה הסופה הירוקה שלי, שלפני שהגיע אלי שימשה כרכב אבטחה של חברת החשמל בתחנת הכוח בחדרה. נרכשה בת 4 מהמכרז עם כ-100K ק"מ בלבד ובלי לראות שטח בכלל - לכאורה בתולה ורעננה - אבל ידוע לי שעמדה בכל יום שעות על שעות במקום עם מזגן ומנוע עובד ועוד סמוך לחוף הים... אלה דברים שידעתי ולקחתי בחשבון. יצא לי טוב (כי בחברת החשמל היא קיבלה תחזוקה קפדנית ומסודרת בלי לעשות חשבון לחלפים מקוריים), אבל זה לא אומר שכלים אחרים עם הסטוריה דומה יצאו טובים באותה מידה.

חוץ מזה אוטו זה לא רק מנוע.
יש עוד חלקים שמתבלים כמו גיר, טרנספר, דריישפטים, סרנים, מיסבים, ציריות, צלבים, מערכות היגוי ובלמים, מזגן, ריהוט פנימי וכו'. הכל נכנס תחת "עייפות חומר".

לק"מ יש חשיבות, אבל לדעתי לאיכות התחזוקה יש חשיבות גדולה יותר. ברכבי שטח ישנים שממילא מתבלים יותר מרכב רגיל וזוכים ליותר תחזוקה (כך זה אצלנו, ואנחנו מקווים שגם אצל הבעלים הקודמים) הק"מ ומספר הידיים הם משניים. חשוב יותר מצב האוטו בפועל נכון לרגע זה.

ברור שרכישת רכב משומש היא תמיד הימור, גם עם ק"מ נמוך - תמיד יש אלמנט של מזל. אבל סתם ק"מ שעל פניו נראה גבוה הוא לא סיבה לפסילת רכב מתוחזק היטב עם הסטוריה מתועדת וכו'.

מנסיוני אני יכול לחזק את דבריו של דרור.
זו שטות לקבוע כללי ברזל כדוגמת "לא קונה רכב עם יותר מ 250 אלף על השעון"
ולו בלבד שיש הרבה מאוד רמאויות בשוק והחזרות שעון לאחור...
בקניה של רכב משומש בשל (שלא לומר זקן) אני מסתכל על הקילומטרז רק כאינדיקציה לכנות של המוכר.
רכב עושה בממוצע בין 15 ל 20 אלף בשנה ב10 השנים הרישונות לחיו, אם הוא עשה פחות מזה יש לבדוק מאוד בקפדנות למה!
גם אחרי 10 שנים הממוצע הזה פחות או יותר נשמר.

אני בודק את מצב הרכב לגופו, איך הוא נראה, הדגשים בטיפול שלו, חלקים מקורים וכו...
הכי חשוב הוא המוכר, ואם יש לך את האיסטיקטים הנכונים אתה יכול להריח שקרים מקילומטר.
הרבה מאוד מידע אפשר להוציא מהמוכר כבר בשיחה הראשונה, אבל זה מיומנות שצריך לפתח, וקשה ללמד אותה.

דרור,
זאת בדיוק הנקודה.
בזמנו נסעתי לעבודה 90 קמ לכל כיוון, בכביש פתוח.
הנסיעה לקחה כשעה.
הק״מ השנתי היה גבוה.

היום,אני נוסע בפקקים גם שעה, אבל עובר רק חצי מהמרחק הזה.

הרכב עובד הרבה יותר קשה עכשיו מאשר בכביש הפתוח.

לכאורה, הרכב שנסע פחות קמ אמור להיות במצב טוב יותר, אבל ממש לא ככה.

אני מתנצל על מחטף השרשור...

אני כנראה לא יורד לסוף דעתכם, אנחנו מדברים על כלים שעברו כ-3 ידים ומעלה ובדרך כלל 250 אלף קמ ומעלה. איך אני יכול לדעת מה עבר על הרכב מיומו הראשון? חוץ מלבדוק את הרכב במכון/מוסך/לבד ולתחקר את המוכר מה עוד אני יכול לעשות? מי יספר לי על ה200 אלף שעשו שאר הידים?
כמה מהם יכולים להמציא לדעתכם היסטוריית טיפולים מיומו הראשון?