טיפ צילום – 7: עוד על קומפוזיציה (אזהרת תוכן אינטליגנטי)

המילה "קומפוזיציה" מתייחסת למיקום האלמנטים בתמונה. אין קשר ישיר לטכניקה (חשיפה) אך אין ספק שהיא יכולה לעזור (חשיפה נכונה של האלמנטים).
קומפוזיציה נכונה היא עניין של תרגול, הרבה מודעות לסביבה, ראיית הנולד ואינטליגנציה ריגשית.

כמו שציינתי בעבר, על טעויות טכניות אפשר לסלוח, קומפוזיציה גרועה פשוט לא עוברת מסך.

שיפור מיומנות הצילום והקומפוזיציה בפרט מחייבת תהליך עצמי מאוד קשה ומסובך – ביטול האגו שלנו וקבלת ביקורת מהסביבה. מאידך, צלם שאינו יודע לקבל ביקורת ואינו פתוח לדעות נוספות לא יגיע לבשלות מקצועית (ואני לא מתכוון לפרנסה).

הפעם אני אתמקד בכלל מאוד שכיח בציור ובצילום – כלל הפרספקטיבה האסימטרית (או בשפת העם: חוק השליש).

נחזור על משפט הפתיחה: המילה "קומפוזיציה" מתייחסת למיקום האלמנטים בתמונה.

מהם אותם "אלמנטים" החשובים לצלם?
הנושא כמובן והוא הרכב, או הנהג על רקע הרכב, בת הזוג, הכלב, וכדומה ( לא לפי סדר חשיבות...)
אולם, הבעיה היא לזהות את האלמנטים הפחות חשובים (כביכול...):

• השביל או הכביש
• חברי הקבוצה בטיול
• השמש השוקעת
• רכב נוסף
• פסגת ההר או הדיונה....
• תהליך מעניין ברקע

צלם שיצליח לזהות אלמנטים אלו יצליח להפיח חיים בתמונה בנאלית עם סיפור שחוזר על עצמו. זה בעצם כל ההבדל בין עוד תמונה לתמונת אפקט ה "וואו". אתם רוצים לגרום לצופה להביט בתמונה, לגרום לו לשאול שאלות, להתעניין, להסתקרן....במונחים מסחריים זה יכול להיות ההבדל בין מוות מהיר לקמפיין משעמם או הצלחה מיידית לקמפיין מקורי.

עולם התאוריה, החוקים והקווים המנחים בבניית הקומפוזיציה פשוט מדהים ומן הסתם לא אוכל לדבר על הכל במשבצת של "טיפ צילום".
אני כן מעוניין להרחיב מעט על חוק הפרספקטיבה האסימטרית, וכך זה מתחיל -

הצילום חב המון תודה לציור ולגילויים המרעישים שבאו בעקבותיו:

• שליטה באור ע"י רמברנדט – הראשון שהעז למקם את הנושא בחושך
• התמקדות בשוליים ע"י ג'ון זינגר סרג'נט – האומץ לצייר את שולי החברה ולא את עשיריה
• שיכרון הצבעים לשיקוף מצב הרוח ע"י זרם האימפריוניסטים – מותר לשנות את צבעי המציאות לטובת העברת המסר
• שבירת המובן מאליו ובנייה מחדש של הנושא ע"י זרם הקוביזם (פיקאסו) – תהליך שאין לו אח ורע בהסטוריה של האמנות
• מיקום הנושא בשולי התמונה – מה שהחל כשערוריה הפך לזרם מרכזי

נתחיל עם הציור הבא (ג'ון תומס סמית', 1816) –
לפני שאתם מגלגלים את הדף מטה, השקיעו מספר דקות בניסיון להבין מה מייחד את הציור.
קובץ מצורף 84629

בציור נראה מקבץ נדבות עם הבעת פנים ברורה ופרטי לבוש מדוייקים. הצייר אפילו לא חסך במאמצים לצייר את אוזניו השמוטות של הכלב כדי להעצים את התחושה הכללית המתקבלת מצפיה בציור. מנגד, נראות שתי דמויות ברקע שאינן ברורות לגמרי. גם המעילים שלהם חלקים וחסרי פרטים.
הניגודים בציור פשוט מושלמים:

• דמויות הרקע מפנות את הגב לצופה ואילו הנושא מביט בצופה
• דמויות הרקע חסרות פרטים ואילו הנושא מפורט יתר על המידה (כפתורי המעיל, פסים במכנס, דש כפול במעיל ועוד)

עוד פרט מעניין – הנושא ממוקם בשליש הציור השמאלי ואילו דמויות הרקע בשני השלישים הנותרים.
מה הרוויח מכך הצייר?

מבחינה פסיכולגית/רגשית, סימטריה יוצרת נוחות אצל הצופה. מיקום סימטרי של הנושא בציור משרה אווירה אופורית כאילו הכל מושלם. זו הסיבה שאנו אוהבים יופי – פנים יפות סימטריות...

בציור למעלה, הצייר רצה לשבור את האווירה האופיטמית בעזרת הוצאת הנושא מהמשבצת הנורמלית ומיקומו במקום פחות רציונלי, כלומר – בצד.

ומה הקשר לצילום רכב?
(אם שרדתם את ההקדמה הנ"ל, אשרכם)
רובנו מצלמים את הנושא כאשר הוא ממוקם במרכז התמונה. זה נחמד. אבל זה לא גרוייסע מציאע.
נסו למקם את רכב בשליש התמונה הימני, או השמאלי, או העליון או התחתון..

אבל עדיין לא סיימנו!

זה לא מספיק למקם את הנושא, צריך לדעת למלא את שאר מרחב התמונה בתוכן שתורם להבנת הסיפור, מן רמז לצופה....קוראים לזה סיפור רקע.
בואו ננתח את התמונות הבאות:

קובץ מצורף 84630

בתמונה זו קל לזהות מהיכן מגיע הרכב, כלומר – הכביש המתפתל, הנופים וכמובן אלמנט התנועה מספרים סיפור שיכול להתפרש לכמה גרסאות, הכל תלוי בדימיון הצופה. וזו מילת המפתח – להצית את הדמיון. רמזנו לצופה היכן צולמה התמונה והוא יכול להשלים את הפרטים כראות עייניו. אילו התמקדו רק ברכב ללא סיפור הרקע, אזי לא היה גירוי כלשהוא לסקרנות הצופה. .

בצילום רכב נוסע חשוב ליצור תחושה של המשכיות בעזרת רמז לעבר או לעתיד (תמונות למטה).
קובץ מצורף 84631קובץ מצורף 84632

יש כמובן גם היבט מסחרי למיקום הרכב בשליש התמונה – זה פשוט יותר נוח למקם את הטקסט באזור "מת".
קובץ מצורף 84633

סיפור הרקע צריך לרמוז משהו על הנושא (שימו לב לדוגמאות בטיפ הקודם). לצלם רכב יורד מדרגה זה נחמד. לצלם פנים מודאגות ברקע זה חזק!
לצלם את השותף שלכם לטיול זה חשוב. לצלם ברקע את המבנה הנבטי שביקרתם לפני מספר שניות זה מסקרן...
קובץ מצורף 84634

החוק היחידי שקובע הוא חוק הדמיון והוא פשוט – אין גבולות. זה הפלפל שלכם וזה סימן ההיכר שלכם.

אם מישהו יומר לך – "ראיתי תמונה ומייד חשבתי עליך...זה בדיוק הסגנון שלך..." – זה עצום! זה משוב שכל צלם מייחל לו. להיות שונה, לא ללכת עם הזרם. זה ההבדל בין קומפוזיצה של צלם א' וצלם ב'.

ניפגש בשטח,
אבנר

אבנר שלום.
ה"טיפים" שלך מרתקים.
תודה.
ירון

אבנר, ההודעות פורום האלה ממזמן היו צריכות להפוך לסדרת כתבות.
כתוב נפלא, מושך ומעניין. למרות שמספק הרבה תאוריה "טכנית", הכתיבה לא מרגישה כמו כתיבה טכנית בכלל.

למען האמת, אני לא כזה חובב צילום, אני פשוט נהנה לקרוא את מה שאתה כותב.
תודה!

תודה ירון ואביעד, זה מאוד מרגש לקרוא תגובות כאלו.

אני מתחיל לחזור על עצמי אבל אין ברירה...
כיף גדול לקרוא!

תודה רבה על ההשקעה בנו.

כל הפואנטה היא בקומפוזיציה.
למה באמת שלא תמצא נישה מתאימה ותעבור לסדרת כתבות?
ותודה,כייפ לקרוא את "הטיפים".

זה עוד יהפוך לסדרת כתבות... אנחנו מחכים שאבנר יסיים את הסידרה כדי לתת לה את הפורמט המגיע לה.

אסף.

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

תודה שוב לכולם !