ללא כותרת-אתם יכולים לתת לה כל שם שתבחרו

זה כבר כמה שנים שאני כותב פה בפורום,חי ,נושם,מתרגז,לומד ומקבל,
כל פעם אני נפעם מחדש מהדמויות כאן שלפתע יוצאות מאחורי המסך,
מאחורי שורות האותיות המתקבצות למילים ומשפטים,
מנסה לדמיין לי את ההוא שכותב ואני לא מכיר אישית ונהנה מהכתיבה,
לפעמים כן לפעמים אפילו קצת עצוב כשהעברית הנכתבת איננה מאוייתת
נכונה,
אך הדבר המרגש אותי ביותר הינו הגיוי הזה שיש כאן חברות וחברים שהם
פיות טובות ולאכי אמת,
אך יש דברים שמטלטלים אותי ומסדרים לי את סדר ההתייחסות לחיים,של מי אני ,מה אני,ואיך לא לשקוע ולהמשיך קדימה,
זה לא סוד שאני כבר מזמן לא ג'יפ חדש משנת 1952 שלא נשבר,פה ושם יש סדקים,כאן נשבר ציר,שם מחליפים צינורות,
לפעמים צריך גרר להכניס אותי למוסך לשיפוץ חלק שנדפק,
אך השבוע נדהמתי בצורה שרק הבהירה לי כמה מיוחד הוא עולמנו,כן העולם שלנו כאן באתר הזה,
ומעשה שהיה כך היה,
ביום ד קבעתי עם אחד מחברי הפורום שיביא לי משהו לחנות,האיש אמר לי שהוא מלווה אישה לבילינסון ויגיע איתה לראת צהרים,
הג'יפאי שלנו מגיע עם אישה צעירה יפת מראה ועיניים כואבות ועצובות והיה ברור שהיא נאבקת להראות שהכל כרגיל(היא חזרה מטיפול במחלקה האונקולוגית)
רענו מתנדב כל פעם שצריך לסייע לה להגיע ממקום מגוריהם שאינו קרוב לבלינסון לטיפולים,ובכלל הוא ומשפחתו מחבקים אותה,
התפתכה שיחה בין האשה הצעירה הזו אם לבת לבין רעייתי שהינה אחות מאוד וותיקה שבין היתר התמחתה גם בסיעוד נפגעי מחלת הסרטן,
שני דברים קרו לי ביום ד האחרון,הראשון-לראות בת חווה שעברה ועוברת סבל רב ולא יודעת באם יהיה מזור למחלתה ולמעשה עלולה להפרד מכל היקר לה,אך האמונה שלה ודרכה לדאוג שהעולם סביבה יהיה טוב ונטול פוזות ובאמץ נדיר,אז מי אני לקטר על תחלואי?
השני-אדם יקר,חבר מביננו שנותן חלק מעצמו לאדם שאינו בשר מבשרו להשען עליו בכל כובד משקל האין אונים (וזה משקל כה כבד)
פשוט מרטיט לבבות,ואני גאה להיות במקום שכמוהו יש לא מעטים
לא הייתי כותב זאת לולא פגשתי למחרת עוד חבר בפורום שאותו הכרתי רק מהמסך,
ליד ביתו פתח שולחן שטח ומזג קפה מהטעימים ששתיתי,השיחה קלחה(אני חושב שרוב הזמן אני דיברתי) ובין היתר נסבה על הדמויות הממלאות כאן את הפורום,
אין ולא היה אתר כזה שמכיל כה הרבה וגם נותן פינה קצת לצאת מהג'יפאות ולחפור קצת בנפש,
חברים ,פשוט תודה על מי שאתם
חג שמח

אנסה להיות פילוסופי
בלידה מחלקים לך 5 קלפים, במשך החיים אתה יכול לנסות ולהחליף 3 מהם, יתכן ותקבל יד טובה ואולי לא אבל בסוף הבית תמיד זוכה.

או: זה דרכו של עולם. ותפסיק להתרגז. אין על מה.

יוסי, כשנפגשנו אמרתי לך - זה לא "אתם" אלא "אנחנו", כי גם אתה חלק מאותה קהילה עליה אתה מדבר.