אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
קבוצת מטיילים שירדו משביל מסומן בטיול רגלי התייצבה בבית המשפט כנגד קנסות שהטילו פקחי רשות הטבע והגנים על כל אחד מהם.
בדיון הסכימה הפרקליטות לבטל את הקנסות של המטיילים ולקנוס "רק" את המדריך. המדריך מצידו הסכים לשלם את הקנס.
הרשות יצאה וחצי תאוותה בידה...
http://www.haaretz.co.il/news/scienc...mium-1.2442705
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
כמו בסגירת הבריכות, גם כאן הכל הוא תוצאה של יעוץ משפטי ועלויות הביטוח.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
קם הגולם על יוצרו ...
מתקרב הרגע שכולם ישימו ז... אחד גדול על כל הרשויות כולל מע' המשפט !
אפילו הכנסת מתחילה לקלוט שצריך להגביל את המפלצת (מערכת המשפט) שקמה על יוצרה (בג"ץ מסתננים 2 דוגמה טובה לכך).
רענן
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
מה שיותר מקומם, זה שגופים מאורגנים שיש להם הסדרים אלו ואחרים עם הרשות, יכולים ללכת שלא במסלול, ולעשות חניוני ליל מחוץ לחניונים הרשמיים.
באותו המעמד שפקח ברר האם אנחנו יוצאים מהשמורה לפני החושך, הוא ליווה קבוצת רוכבים ומטיילים רגליים שסידרו להם חניון וקרשים למדורה באמצע השטח, שלא בחניון.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
זה שהרט"ג רודפת אחרי מטיילים רגליים וקונסת אותם זה לא חדש.
הכתבה הזו פשוט שופכת קצת יותר אור על הנושא.
לצערי, כמו כל דבר בחיים, צריך לבחור בדיוק איפה עושים פיפי. עדיף לא מהמקפצה או שלפחות לא תהיה גבוהה במיוחד...
בלי כל קשר, הפקח שנתן דו"ח לשוקה רווק בהחלט היה צריך הרבה עזות מצח! (גם מהצד של הפקח לא היה מזיק לו היה חושב פעמיים מאיפה לעשות את הפיפי...)
למי שלא מכיר, ירידה מסימון שבילים דורשת הליך בירורקרטי מסורבל מעט שלא כל אדם פרטי יכול או רוצה לעשות.
בעקרון זה דורש 2 דברים עיקריים:
1. שהמסלול המדובר יהיה מקובל על הפקח האיזורי (בד"כ יש מסלולים "מוכרים" שהפקח יכול לאשר אותם גם בלי סיור מקדים).
2. קיום ביטוחים נרחבים והגשת הפוליסה ואישור קיום הביטוח לרט"ג.
מנסיוניו, במידה ומתקיימים שני סעיפים אלו ניתן לקבל אישור.
זה מסביר מדוע בד"כ רק גופים גדולים ומוכרים יקבלו את האישורים האלו. שוב, הסיבות הן בד"כ בירורקרטיות.
המסלולים המאושרים ידועים הן לגופים והן לפקחים ובמקרים האלו ההליך די "סטנדרטי".
חוגי סיור לדעתי מובילים בהיקף קבלת האישורים הללו.
שאר תנועות הנוער למיטב הבני לא מרבות לטייל בשבילים לא מסומנים. (חוגי סיור לא נחשבים תנועת נוער)
כמו הרבה דברים, לדעתי גם כאן ברט"ג צריכים לשנות את הגישה.
כמו במקומות אחרים בעולם, לדעתי יש לפתוח את "השמורות הסגורות" למטיילים לפי מכסות. רכישת ביטוח ע"י המטייל הפרטי בתיווך הרט"ג ושלום על ישראל.
אבל כמו הרבה דברים במדינה שלנו, גם את זה הצליחו לסבך לגמרי.
כך יוצא שבאמת שטחים מבודדים נרחבים ומרהיבים ביופיים למעשה לא מאושרים לטיול בשום דרך חוקית. (אבל למשחתי הם עדיין מטויילים...)
באמת חבל!
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
זה מה שקורה כשמציבים בראש רשות חשובה מינוי פוליטי לא מוצלח, פקיד אפרורי ותו לא.
במדינה שבה אזרחיה נדרשים מעת לעת להגן על מדינתם בגופם, הקשר הבלתי אמצעי לארץ חיוני כדי לטפח את האהבה והזיקה למולדת.
מהיכן שאב מאיר הר-ציון את המוטיבציה להילחם על הארץ?
במקום למצוא פתרונות יצירתיים לנושא הביטוח, הרט"ג בחרו כרגיל בדרך הקלה. איסור גורף, ריקון בריכות מים יפיפיות....פחחחחחחחח
והתוצאה, בני הנוער יטיילו בניכר, ילמדו ויכירו ארצות אחרות ואולי גם ישתקעו שם. אז גם יהיה לפקחים המהוללים פחות עבודה....
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
במקרה של הכתבה אני לא חושב שיש קשר למינוי של המנכ"ל.
האכיפה כנגד מטיילים רגליים שיורדים מסימון שבילים אינה חדשה.
אני נתקלתי בה בפעם הראשונה כבר בתחילת שנות ה- 90 כחניך צעיר בחוגי סיור כאשר נכנסנו לטייל בקטע הלא מסומן של נחל הבניאס.
כבר אז ידענו היטב לקרוא להם בשם: "רשעות שמורות הטבע"...
אגב, אותו שוקה רווק מהכתבה פרץ עבורינו דרכים באותו טיול....
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
האכיפה הזו אכן לא חדשה.. מה שחדש הוא ההיקף שלה והיעדר מוחלט של מידתיות באכיפה.
למשל במקרה של שני חברי האתר שהחנו את הג'יפ מחוץ לשמורת טבע, על שביל, במקום מותר, והלכו ברגל מרחק קצר עם המחצלת ופק"ל קפה כדי לשבת תחת עץ להפסקה.
הם קיבלו דוח על ירידה משביל מסומן. ברגל.
מיותר לציין שהפקח שהגיע לתת להם את הדו"ח הגיע ברכב. בערוץ ללא שביל מסומן.
מידתיות.
ואכן, לתת לשוקה רווק דו|ח על ירידה משביל הוא בבחינת עזות מצח קיצונית. הפקח כנראה לא מבין שהוא נותן דו"ח לאדם שבסנדליו פתח רבים מהשבילים בארץ.
ובמאמר מוסגר - כשעבדתי בחוגי הסיירות במשך כמה וכמה שנים, עסקנו בין השאר בסימון השבילים. הגישה היתה לא לסמן את כל שבילי הטיולים, כדי שיהיו שבילים מסומנים למי שחפץ בכך, ושבילים נוספים, לא מסומנים, בהם יהיה אפשר לנווט ולסייר ללא תחושת ה"עדר" הנובעת מהשביל המסומן. כל זה נעשה עם הרבה מחשבה ועם הרבה "מתח" בוועדה לסימון שבילים בין המצדדים בסימון יתר ובין המצדדים בזה שלא צריך לסמן כלום חוץ מהשבילים הראשיים ומי שלא יודע לנווט ולסייר בלי סימון עדיף שיישאר על השבילים הראשיים בלבד. והנה אחרי כמה שנים, לפתע התהפכו היוצרות ושביל שאז הוחלט לא לסמנו בכוונה, הפך לשביל שאסור לצעוד בו... קצת היפוך של "כוונת המשורר".
אסף.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
ובמקום להתארגן הרבה אנשים ובצורה מסודרת כנגד הרש(ע)ות, כרגיל במדינה שלנו אוהבים ומעדיפים לבכות.
אתם מדברים על מדינות אחרות - ברוב המדינות שאני מכיר, אם גוף גדול עושה עוול לאזרחים, מגיע הרגע שבו הם יוצאים להתקפה.
הבעיה היא שלרוב האנשים זה לא באמת אכפת והם לא מוכנים לנקוף אצבע כדי לשנות את המצב.
מדברים על מחאת הקוטג' ואיך שהיא לא הצליחה? - היא כן הצליחה! הצליחה לגרום לביבי להבין שאנחנו עם של מסכנים ושאין לנו רצון להילחם בעוולות.
מחאת הקוטג' הזיזה הרבה הרים, הבעיה שהיא נגמרה וכשמסקנות טרכטנברג לא יושמו - אף אחד לא קם והדליק את המחאה מחדש. זאת הבעיה.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
לדעתי הגיע הזמן שהג'יפאים יבנו משלחת מוסכמת שתדרוש פגישה עם מנכ''ל הרשות - לאחר הכנה של דרישות וטיעונים באמצעות עורכי הדין שלנו.
המשלחת אמורה להפגין עמדה של אפס סובלנות לדרישות הזויות ולדוח''ות על גבול החוקיות שיורדו ישירות מהמנכ''ל לפקחים בשטח.
יש להבהיר למנכ''ל שכוחנו בשטח עולה עשרת מונים על כוחה של הרשות - ועל כל פקח בשטח יש לנו מאה ג'יפים שמוכנים לאכוף על הרשות התנהלות הגיונית ,ומאוד כדאי להם לשתף עימנו פעולה ולא להביא אותנו לעימות מיותר שכולם יסבלו ממנו - כולל הטבע היקר לכולנו.
אני לא מוכן לסלוח לרשות על כך שבטיול האחרון שלי נסעתי מספר שעות עד שהגעתי לעץ מצל בתוך וואדי - ושבכניסה אליו מוצב שלט האוסר ירידה מהשביל או לינה מתחת לעץ הבודד. - הרשעות בהתגלמותה.
גם כל חניוני הלילה חייבים לעבור רוויזיה מקיפה בגלל מיקומם האומלל שנבחר כאילו בכוונה רעה במקומות הכי חשופים לרוחות, שמש ואבק.
עלינו לדרוש הקמת עשרות מקומות כדוגמת בורות לוץ עם שרותים מסודרים - ללא תשלום - כפי שמגיע למשלמי מיסים עליהם מתקיימת הרשות.
אם לא ניקח את הנושא הזה לידינו - נמצא את עצמנו בקרוב מאוד מכניסים להוצאות הטיולים גם אלף ש''ח קנס לכל טיול.
מי מוכן לקחת על עצמו את ההתארגנות הזו ? וכמו שאומרים - יפה שעה אחת קודם.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
רכס... חלילה לנו אם יוקמו עוד חניונים "מסודרים" כמו בורות לוץ.
אני מוכן לשלם כדי שיבטיחו לי שלא יקימו חניונים כאלו ושישמרו באמת על הטבע וישאירו אותו נגיש רק למי שמוכן להתאמץ בשביל זה, ולא יהפכו אותו לאתר תיירות עממי.
אסף.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
חיים,
זה באמת יפתר כשהרשות לא תהיה אחראית לחוסר אחריות של מטיילים.
בשנים האחרונות הם מפחדים מתביעות, ולא רק מרצון עיוור לשימור טבע.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
בואו לא נתווכח על תוכן השיחה עם המנכ''ל. נעלה מה שיוסכם עם כולנו. העיקר הוא האם לדעתכם כדאי לעשות את הצעד הזה במטרה להעמיד את הרשות על דרישותינו ועל הדרדרות יחסיה עם המטיילים בשטח.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
בערוץ 10 בודקים את האפשרות לערוך על כך תחקיר. התחקירנית של דב גילהר מחפשת מידע על הנושא.
תגובה: אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
מצחיק שצה"ל טוחן את השטחים האלה מכל הכיוונים דווקא על שבילים לא מסומנים. מניעת תנועה משום העדר ביטוח הוא לא פחות מתרוץ בירוקרטי מטופש. בהמשך להצעתו של יונתן, רט"ג יכולים להוסיף עוד משפט על השלטים שלהם בכניסה לכל שמורה אשר מבהיר כי אין לה אחריות ביטוחית וכי על כל מטייל לבטח עצמו+ציון מס'ט של מוקד רט"ג בתיווכו אפשר לבטח בשיחת טלפון פשוטה. עוד רעיון להפעיל לחץ על הרשות היא באמצעות הצפת נציב תלונות הציבור בתלונות. בתקווה שהנהלת רט"ג תקבל לפחות בקשות להסברים חדשות לבקרים.
אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)
במקום שיש חפיפה בין שמורה לשטח אש, בעל הבית הוא הצבא.
על הנייר, לפי לשון החוק, הצבא לא כפוף לחוק רט״ג.
זה לא מבטל שתפ צמוד של צהל עם רט״ג להגבלות בשטחי אש רגישים, כדי שהשטח לא יחרב לגמרי.
אני בעד הסרת האחריות מרטג לנזיקין בשמורה.