בסופ"ש טיילתי להנאתי בשמורת מצוק הצינים ועלתה במוחי השאלה - מדוע כך נקראת השמורה?
אני בטוח שזה לא בגלל כמות הציניקנים שהסתובבו שם בעבר...[emoji6]
למי הפתרונים?
Printable View
בסופ"ש טיילתי להנאתי בשמורת מצוק הצינים ועלתה במוחי השאלה - מדוע כך נקראת השמורה?
אני בטוח שזה לא בגלל כמות הציניקנים שהסתובבו שם בעבר...[emoji6]
למי הפתרונים?
למיטב ידיעתי, השם "צין" מופיע במקורות היהודיים בהקשרי מדבר והוא מבולבל לעיתים עם "סין", שגם הוא מופיע באותו הקשר, בדרך-כלל ליד פארן.
בן-יהודה ניחש שמשמעות המילה צין היא קוץ, אולי סוג של דקל. כפי הנראה השתמשו בשם צין כדי לבטא נחל שהוא קוצני, צחיח או פשוט אכזב. השם סין לעומת זאת, הפך כנראה לסיני (מדבר סיני), ויתכן שמקורו באל הירח האכדי (סין), או בעיר העתיקה פלוסיום (ליד פורט סעיד של היום).
נשמע הגיוני. תודה!
השם "צין" מוזכר פעמים רבות בתורה, במשנה ובתלמוד. במקרא הוא כתוב בכתיב חסר: "צן"
באזכורים בתורה נראה כי מדובר בכינוי למדבר, המשתרע בגבול סיני והנגב - "מדבר צן"
מקור השם הוא כנראה בפשטות כינוי לדקל - "צין" וברבים: "צינין"
עיין נא בפרק ל"ד בספר במדבר, העוסק בגבולותיה של הארץ בה מוזכר "צן", "צנה" כגבול הדרומי של הארץ.
כך בתרגום הארמי לתיאור המקראי של גבולות הארץ שם: "ציני טור פרזלא" שהוראתו בשפתנו: "דקלי הר הברזל"
ברורה לפיכך בחירתה של וועדת השמות לקריאה של ואדי פ'וקרה בשם "נחל צין" ולריבוי "שמות צין" במרחב:
שמורת מצוק הצינים, צנין, צנים וכד'.
יש לדעת כי הופעתו של דקל / תמר במרחב מדברי פירושה מי תהום גבוהים.
בהקשר שלנו, מקומות כאלה אנו מוצאים בערבה, ובאגן ים המלח.
למרות שרוב התמרים מתורבתים, גידולו במקומות אלה הוא לעתים קרובות בר.
על כן מובנת בחירתו של השם "צין" לתיאור מדבר, אך עם תקווה למים:
מרחב יבשתי יבש, צחיח - אך עם מקומות ברורים ומוגדרים בהם ניתן למצוא מים טובים בקלות יחסית ובקרבה לפני השטח.
לעיתים "קדש" ו - "צן" הם שמות נרדפים בתורה לאותו מרחב מדברי, ככתוב: "ויחנו במדבר צן הוא קדש"
בנוסף, קדש היתה בתחום מדבר צן ואולי עכשיו הכל מתחבר באופן מופלא:
בנווה המדבר בקדש (ברנע) יש כמובן תמרים / דקלים,
כאן הכה משה בסלע ויצאו ממנו מים - מי תהום גבוהים....
בכבוד
PW
Pw,
תודה על ההתייחסות המפורטת והמלמדת. השכלתי!
היכן ניתן לקרוא חומרים שיסייעו לי ללמוד על שמותיהם של תאי השטח בארצנו?
חפש מפות ישנות, כאלו שהוצאו ע"י שירות המפות של צה"ל בראשיתו על בסיס מפות בריטיות. תמצא שם שמות ערביים לצד שמות עבריים מחודשים. פתח מילון ערבי עברי (או סתם גוגל) ותמצא המון מידע. אני רואה שאתה בחיפה, ואם אני זוכר נכון יש באוסף של האוניברסיטה שם כאלו. חפש גם בספרי טיולים ישנים- ניתן לעתים למצוא. אם אני לא טועה בלקסיקון של זאב וילנאי יש גם לא מעט מידע.
ואגב-
לצין יש כמה שמות שאני מכיר- נפחא לחלקו העליון (עד עין עבדת), מורה לחלקו התיכון ופוקרא לחלקו התחתון.
עיברות מעאפן של שמות מקומיים..ציטוט:
נכתב במקור על ידי זיף
וואדי אל הווא (נחל הרוחות) הפך לנחל חווה..
לפחות השאירו את מעלה נחש צמא, (נקב אל חייא אל עטאש).
האמת שכל סיפור השמות מעניין מאד, ובזמנו אפילו די העמקתי בו. יש הבדלים בין גלגולי שמות של אתרים, תאי שטח, ומקומות יישוב.
יש כאלו שעוברתו מערבית, יש כאלו שעוברתו מערבית לאחר שעברו "שיערוב" לערבית משמות יהודיים בזמנים קדומים יותר, יש כאלו שלא השתנו.
לפותח השרשור- חפש חומרים שקשורים לוועדת השמות, אפשר למצוא חלק מהפרוטוקולים שלהם.