הנחיות חדשות ששלח חבר.
לתשומת הניגשים לטסט...
Printable View
הנחיות חדשות ששלח חבר.
לתשומת הניגשים לטסט...
עתיק. תעשה חיפוש.
ואני שמעתי על גזירה חדשה,פסילת רכבים מוגבהים,גם אם זה ע"י
קיט יעודי.
רציתי להגביה את הרכב ב 2" והמתקין אמר לי לחכות,יש דיון
עם משרד התחבורה לביטול הגזירה.
אחת לכמה זמן הם מוציאים אחד כזה, כבר שנים.
פשוט עושים קופי-פייסט ומשנים את התאריך.
שום דבר לא השתנה במשרד התחבורע. הכל אסוראסוראסור.
מה שהשתנה זה בשוק ה-4X4.
בשנים האחרונות עלו על הכביש רכבי שטח רבים מדגם ספציפי שהגיעו ביבוא אישי.
כל מיני פרצות אפשרו להם להעביר מידות צמיגים חריגות באמת. אני לא מדבר על 33' ו-35'. גם 37' זה כבר לילדות עם קוקיות. הצעקה האחרונה במירוץ החימוש שלהם זה צמיגי 40 אינץ'....
לכבוד הצמיגים הללו הם החליפו סרנים, התקינו ערכות הגבהה חריגות. השקיעו כסף רב.
מה שהתקבל זה כלי רכב ייעודיים לעבירות אקסטרים, מפלצות שכל קשר בינן לבין הרכב הסטנדרטי די מקרי ושכנראה כבר לא בדיוק מתאימים לנסיעה על כביש ציבורי. אלה כלים שגם באמריקה כבר לא תראו נוסעים על כביש אלא משונעים על נגררים. כולנו יודעים במה ובמי מדובר.
זה היה ברור שהחריגות שלהם, בבחינת השתנה מהמקפצה תוך כדי שהם אוחזים במגאפון וצועקים לכולם לבוא ולראות כמה שלהם הכי גדול, יצרמו בעיניים לשוטרים ולפקידונים והמערכת תתעורר. והמערכת אצלנו מתעוררת לאט - אבל כשהיא מתעוררת, היא דורסת את כולם ללא אבחנה. כמעט את כולם.
כל זה לא מטריד אותם. הם עדיין עושים מה בראש שלהם.
לחבר'ה האלה יש מספיק כסף כדי לשמן את מי שצריך על מנת שהכלים הללו ימשיכו לנסוע בכביש, "חוקיים" למהדרין. והם ימשיכו. עוד מעט, כשלכל החברים שלהם על רכב דומה גם יהיה 40' והם יצליחו לטפס באותם מקומות, ואז ידידינו כבר לא יהיו ייחודיים ומגניבים כמו היום, אז ה-40' ייחשב בעיניהם לקטן ונראה אותם על 42' ואחר כך גם על-44'.
גם על הכביש כמובן. "חוקי" לגמרי. שיהיו בריאים.
אז הם חוגגים. ובשורה התחתונה אלה אנחנו, על הגבהות של 2-4 אינץ' וצמיגי 31 או 33, שמשלמים את המחיר.
כשאתה צודק אתה צודק.
אני בדרך כלל צודק.
אם לא תמיד.
וגם צנוע.:D
תאמין לי, אם היה לי שקל על כל פעם שצדקתי, הייתי מסודר היום והיה לי אוטו כמו שלהם, על צמיג 40' רשום ברשיון ובדיוק כמוהם, הייתי שם פס על כל העולם.....:D
אם רק היית מקבל שקל על כל פעם שאתה צודק ולא מפסיד 109 על כל פעם שאתה טועה גם לך היה גיפ חדש עם גלגלי 40 והיית מחזיק מגאפון ביד [emoji350][emoji350][emoji350][emoji87]
מלשינון ? ;)
חס וחלילה. לא צריך מלשינון.
המפלצות נוסעות בגאווה על הכבישים. אי אפשר לא לראות. זה ממש מופע אורקולי.
האמת היא שאין לי בעיה עם זה. אבל קצת צורם כשבוחן מתווכח אם גלגל 31 בולט או לא ולמה יש על הג'יפ כנפונים רחבים (כדי להסתיר חריגות ושינויי מבנה, מה זאת אומרת למה...) או שוטר מתנדב מטומטם בגיל שהיה צריך להיות מאופסן בהוספיס סיעודי שמתעקש שהחלפתי סרנים (...) ועוד נוזף בי שלא אלמד אותו כי הוא מכיר ג'יפים עוד ממלחמת ששת הימים (...) ומה פתאום יש לי נדנדה משולשת ולא מקורית מפח שמתעקם....
אבל לדברים האלה מותר לנסוע.
תכלס כן... 70 אלף שקל לסרן של טרה פלקס... יש שם מהנדס בקצה שתכנן את זה. ועוד ערימה של פקידונים שדופקים על זה עמלה
צר לי לאכזב אותך דרור אבל ראיתי כבר אחד על 41.5
ואני מניח שהג'יפ שלך (דרור) סטנדרטי לחלוטין?
קצת בעייתי להעביר ביקורת על מי שעובר על החוק אם גם אתה (ואני, וכולנו) כזה.
או שמצייתים לחוק או שלא. אין באמצע.
נראה לי שהג׳יפ של דרור הוא מהיחידים שעדיין סטנדרטיים...
אבל זה לא העניין.
יש מגמה רעה מאוד גם לטעמי, של מי שמגזימים. יש לקחת ג׳יפ ולהרכיב קיט הגבהה ולעלות בשתי מידות צמיגים - מה שעדיין משאיר את הרכב פחות או יותר בגבולות של מה שהוא היה כשיצא מהחנות.
ויש לבנות את כלה ג׳יפ מחדש - לעלות ב50% במידת הצמיגים, להרכיב סרנים מתלים מערכת הנעה בלמים ובעצם כל מה שמתחת ולא מעט ממה שמעל השלדה - חדש ושונה מאוד מהמקור.
זה כבר לא הג׳יפ שיצא מהמפעל. זה כבר רכב שונה לחלוטין שאני לא יודע מי עומד מאחורי התכנון שלו. יותר מדאיגים אותי אפילו כמה כאלו שאני כן יודע מי עומד מאחורי הבניה שלו.
אז קמו כמה בעלי מקצוע שנאלצו להעביר את הקומבינות האלו רישוי, והעלו את הסוגיה למשרד הרישוי. ומשרד הרישוי שלא מתעניין בניואנסים פשוט פוסל הכל כולל הכל ומהדק את הפיקוח.
אסף.
אין רע בשיפורים. יש רע במשפרים חפיפניקים. ויותר מכך - איסורי כסתח במקום אישורים חוקיים מבוססי בדיקות.
במדינות מסוימות באירופה ובאוסטרליה וניו זילנד מותר לשפר רכבים ולהעביר אותם בדיקה שמאשרת את השיפורים. צמיגים, הגבהות, טמבונים משודרגים. כל זה אינם המצאה ישראלית או קומבינה. אבל רק בארץ מכסתחים את הנשמה.
תנו לזה לדעוך. תנו 200-300 שקל למוסכניק שלכם לטסט ויאללה לשטח.
הסופה שלי משופרת בגבולות הטעם הטוב.
בוא ונאמר שאין בה שום דבר שאמור להכשיל אותה בטסט. אם אני אקח אותה לטסט היא כמובן תיכשל פשוט כי היא סופה אבל בשביל זה יש מוסכניק אמין שמקבל דמי טירחה ונכנס איתה למסלול. אני לא מעביר ניירת תמורת שלמונים אצל מאעכרים שמחתימים אותה מתחת לשולחן.
שיפורים בטעם? אין לי בעיה לפרט. הכל חוקי:
צמיגים 31 טויו MT. זו מידה אופציונלית מהיצרן. חוקי.
יש לי ג'נטים 8' עם אופסט ובניתי לכבודם הרחבות לכנפונים שמכסות את הצמיגים לגמרי והוא עובר ככה טסט בלי בעיה.
שתי נעילות - הכי שיפור לעבירות.
כלוב התהפכות מלא - הכי שיפור לבטיחות.
מושבים טובים של פרייבט כלשהו - הכי שיפור לנוחות ולגב שלי.
בולמים של קוני - הייתי רוצה משהו טוב יותר, כשיהיה כסף. בינתיים הם עובדים טוב וזה מספיק והותר.
בקרוב תחזור הכננת (כבר רשומה ברשיון).
קפיצי עלים גמישים מאוד וארוכים יותר = יש הגבהה כלשהי. לא מוגזם. כשהקפיצים היו חדשים זה היה 4'. היום זה בטח באיזור ה-3' ואחרי העמסה לטיול אולי יורד עוד חצי אינץ' וזה ממש לא מטריד אותי. האמת? גם לא את מכון הטסטים. כי זה לא רק לא נראה גבוה אלא זה באמת גם לא ממש גבוה.
ובכלל, גובה רק לשם גובה זה רע. רע מאוד. גם אם ארים את הסופה על קיט 10 אינץ' תיאורטי, עדיין הנקודות הכי נמוכות יהיו הסקידפלייטים של הקפיצים והביצה של הדנה 60 האחורי והם תמיד יתגרדו. הגירודים באמת מעניינים לי ת'ביצה - אבל אוטו גבוה מדי הוא גם תמיד לא יציב, וגם ההיגוי שלו תמיד מחורבן, ולפעמים הוא גם מטפס פחות טוב, ותמיד בעייתי יותר בשפ"צים... והכל בשביל מה? פוזה?... בגילי (48) כבר עברתי את השלב הזה.
וזהו. ממש לא צריך יותר.
אני נוסע עם מוט מייצב מחובר בכביש, ומנתק בשטח. אח"כ מחבר שוב.
אני נוסע עם מוט פנהרד מקורי מחובר. כל הזמן. כן, אני יודע שזה מוריד לי קצת מהמהלך, וגם ככה יש לי מהלך יפה לטעמי. אבל חשוב לי היגוי נורמלי בכביש ואוטו שכשמסובבים את ההגה שלו, הוא מגיב מיד ולא מתנדנד כמו ציפי לבני.
הג'יפ שלי מתוחזק פיקס. לא צורך שמן, לא נוזל שמן, לא מעשן. אין בו חופשים. כי אחרי כל טיול הוא עובר בדיקה מקיפה ומקצה חיזוקים.
המנוע שלי סטנדרטי, בן 20. 314,000 ק"מ. נבדק על דיינו ומוציא נתוני יצרן. עם הממיר. אני נוסע עם ממיר קטליטי אורגינלי של Jeep שמיועד ספציפית למנועי 4.0L. לא אילתורים ולא תחליפים. הוא קצת יותר יקר אולי מכל מיני תחליפים (לא בהרבה, תאמין לי), אבל בגלל שהוא מתאים למנוע, הוא לא מוריד לו כוח וגם מאריך ימים וקילומטרים והג'יפ שלי עובר בדיקת זיהום אויר בלי בעיה ולא מרעיל את סביבתו. ותאמין לי, ממש לא חסר לי כוח. לפעמים, כשלא אכפת לי על הדלק, אני לוחץ. והוא נותן... א-מחייה.
הרצפט הצנוע הזה מספיק לי לכל תרחיש עבירות בטיול - והטיולים של הקבוצה הקבועה שלי הם רק בעבירות קשה עד קשה מאוד ולפעמים עוד קצת.... ומי שחושב שואדי-אל-עין היה קשה, אז סתם כדי לעורר לכם ת'תיאבון - בשבוע שעבר חבורת המשוגעים שלנו הרימה שוב את הרף. הרבה הרימה. אולי יותר מדי.... עברנו הרפתקאות ששוות סיפור יפה וצבעוני, אבל האוטו שלי לא ייצר שום דרמה ולכן גם לא הצטלם טוב. וזה פשוט כי הוא עבר הכל כמו מלך בנסיון ראשון ובקלות שאפשר לומר שהפתיעה אפילו אותי. כמובן חזר ללא שום נזק. וזה רק בזכות העובדה שהוא מאוזן ולא מוגזם. משופר רק איפה שצריך.
כשמשפרים, חשוב מה הייעוד של הרכב וחשוב עוד יותר לשמור על איזון של כל המרכיבים מ-א' ועד ת' וכמובן - על אמינות - צריך שהאורקסטרה תנגן בתיאום. נכון להיום אני לא צריך ולא רוצה אוטו שיודע לעשות רק סלעים, או רק דיונות, אבל מתנהג כמו טרקטור מסומם בשאר התרחישים. מנסיוני הדל (25 שנות ג'יפאות, מתוכן 16 על סופות) אני חושב שרכב שטח שייעודו טיולים, והוא משופר בטעם ומתנהג מאוזן, גם נשבר פחות וגם הרבה יותר אמין וחשוב מזה - הוא בטוח - ואני מתכוון לבטיחות! כשאני יוצא מהשטח מטיול קשה מאוד, סוגר מוט מייצב וממלא אויר בצמיגים, והופ - הג'יפ שלי נוסע על כביש כמעט כמו פרייבט. נעים, שקט, מדויק, נוח (יחסית לסופה, כן?....). עוצר בקו ישר, לא משייט ולא מתנדנד. מחזיק את הכביש טוב בפניות. וזה חשוב לי. הרבה יותר חשוב מעוד סלע או מעלה בשטח.
עם כל הצניעות? כנראה שהתיאוריה שלי היא הנכונה.
אז אני מבין שזה רק אני לא יודע על אילו רכבי מפלצות נעולים על צמיגי 40" מדובר?
כל מיני רנגלרים. ובזמן האחרון גם כמה היילקסים.
הכל סבבה, באמת. אין כאן צרות עין (מבחינתי לפחות). אלו כלים מרשימים מאוד וכל הכבוד למי שבונה אותם ולמי שמשקיע סכומים כאלה. אבל אני לא רוצה אותם לידי בכביש.
אסף.
יש מספיק רמזים בלי לנקוב בשמות.
עיני לא צרה באנשים שיש להם הרבה כסף ומשקיעים אותו בתחביב שהוא גם התחביב של כולנו. נהפוכו, אני מפרגן להם לגמרי.
אבל אני לא מפרגן למי שמזלזל בחוקים בצורה הכי בוטה שאפשר ומסכן לא רק את עצמו ואת חיי הסובבים אותו אלא גם את המשך קיום התחביב עבור כולנו.