גיוס רכב בחירום - מספר שאלות.
בשנה האחרונה אני מקבל סוג של צווי גיוס לרכב של אשתי, אני מוסר לו אותם אבל הוא לא עושה איתם כלום - סרבן גיוס.
לאחרונה ניסיתי לדבר עם היר"ם - אשתי שעל שמה הרכב מטופלת בשלושה תינוקות, אין מצב שהיא תגיע לרח' יהודה הימית ביפו במהלך היום, אני עובד בשעות בשעות הפעילות שלהם מן הסתם. הם בעצמם טוענים שבסה"כ מדובר בקשקוש פרוצדורלי אבל מתעקשים שנתייצב בעצמנו (לא צריך את הרכב, רק את הרשיונות), ביקשתי לשלוח להם את המסמכים בפקס או כל דבר אחר למעט התייצבות אישית או לחילופין שישלחו לי צו מילואים חד יומי. לא מסכימים לכלום.
ביננו מדובר במשהו כמו שעתיים כולל נסיעות + הוצאות נסיעה, להמשיך להתעלם מהם עלול לעלות יותר/ לקבל זימון למשפט שיגזול יותר זמן, לא רוצה להישמע קטנוני- אבל לא נראה לי הסיפור הזה - אני משלם יותר מיסים ממה שאני מרוויח, משרת במילואים, לא זכור לי שהמדינה השתתפה איתי בקניית הרכב. מה הזכויות שלי במקרה הזה ? למה אני צריך לספוג את ההוצאה הזאת ?
אני יודע שיש כאן מפקדי ירמי"ם במיל', אנא ענו לעניין ולא מתוך הפוזיציה, הצבא לא מעוניין לשלם עבור גיוס למילואים לכל דבר ועניין - סבבה, אנחנו חיים בעידן הפקס, האינטרנט והטלפון, את הרכב ממילא הם לא מבקשים אפילו לראות אלא רק לקבל הצהרה בכתב וחתימה - למה שלא יקבלו בדואר ? למה לטרטר לחינם ?
