נראה כאילו הדגם החדש חלש בהרבה מהקודם, במגזין אוטו כתוב שהדגם שיובא לארץ הוא בנפח2.4 ליטר ו-150 כ"ס. אז בגילגול החדש שלו היילקס הופך לטנדר הכי חלש? הספק של 150 כ"ס זה כמו סובארו XV
Printable View
נראה כאילו הדגם החדש חלש בהרבה מהקודם, במגזין אוטו כתוב שהדגם שיובא לארץ הוא בנפח2.4 ליטר ו-150 כ"ס. אז בגילגול החדש שלו היילקס הופך לטנדר הכי חלש? הספק של 150 כ"ס זה כמו סובארו XV
לא יודע לגבי ההספקים בהילקס החדש אבל הלנדקרוזר החדש אם מנוע זהה וככל הניראה גם אם הספקים זהים והכי"ירוק בעולם" וצריך למלא בנוסף לסולר גם מיכל "אורייה"תחשוב טוב טוב אם אתה רוצה דבר כזה.
טל
הלנדקרוזר מגיע לארץ עם מנוע 2.8 ליטר, את ההיילקס החדש היבואן בחר להביא עם מנוע 2.4 ליטר בלבד, למרות שיכל להביא גם את ה2.8. אולי הם מתכננים לעשות את זה בעתיד - בעוד שנתיים להכריז על "שדרוג" ולהתחיל להביא את המנוע הגדול. המטרה שלו בסופו של דבר היא למקסם מכירות.
אישית, אין לי בעייה, 150 כ"ס זה די והותר, 30 כ"ס יותר ממה שיש לי בהיילקס הנוכחי, ואם הבחירה הזו באה לשמר את יתרון האמינות של טויוטה - מקובל עלי.
רק שלהסתכל על כ"ס בלבד זה לא מספיק !ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
צריך להביא בחשבון את המשקל .
מנסיון (חוץ מפרייבטים של מאזדה) הרכבים משמינים בכול החלפת דור.
זאת הסיבה מדוע אנחנו נזכרים בערגה בביצועים של אלפא שנות ה 80 ,
למרות שהיום כול משפחתית אוטומטית בעלת יותר "סוסים" .....
רענן
נראה לי שאתם עושים עניין גדול מ כ"ס ולא מתיחסים
לנתוני המומנט.
זו לא תחרות למי יש יותר גדול,זה בקטע של
למי יש יותר חזק.
אף אחד לא מתגעגע לביצועים של אלפות משנות ה 80, אלא אם מדובר במהירות מ 0 ל 100% חלודה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי raanan
כל משפחתית סטנדרטית של היום תהיה מהירה יותר מכל אלפא סטנדרטית משנות ה 80' , תהיה אוחזת יותר, ואמינה פי 1000.
מתגעגעים לרומנטיקה ולאווירה שהיו פעם במכוניות אלפא ישנות.
זה נכון למרות שראיתי רכב אחד יוצא מן הכלל .ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב
התכוונתה למהירה יותר בקו ישר .ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב
אמינות, צודק (בעיקר בהיבט מערכת החשמל , סה"כ המכניקה כולל המנוע היו אמינים אם טופלו נכון).
אוחזת ?
עם צמיגים איכותיים של היום וחלוקת המשקל הנכונה של אלפא (גיר מאחור),
אין הרבה משפחתית שמתנהגות טוב מאלפות הנאה אחורית .
כנראה אתה מתבלבל בזכות מערכות ה TC וה ESP שמאפשרות לכול גולם מאחורי ההגה להיות נהג מהיר.
כיבוי מלא של המערכות הללו והנהג חוזר לפרופרציה שלו ....
לא יודע לגביי רומנטיקה (ה X שלי הרגישה שהיא בתחרות מתמדת מול האלפא ...),
אבל הצליל מזוג קרבורטורים דאולרטו עם פילטרים רשת + אגזוז FREE FLOW אמיתי,
אין דברים כאלה היום !!! (כמובן לא בטווח המחירים השפויים )
רענן
על זה אומרים "זיבי".ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב
לאלפא-סוד 1.5 היו "רק" 105 כ"ס על 850 ק"ג בערך. יחס ההספק למשקל טוב משמעותית משל כל משפחתית מודרנית.
כיול מתלים, יחסי העברה קרובים ונכונים בגיר, חלוקת משקל, דיוק היגוי, אחיזת כביש ועוצמת בלימה שלא נראו כמותם אז, וגם היום נותנים בראש לרוב המשפחתיות שאתם מדברים עליהם, ואפילו ללא מעט מכוניות קצת יותר ספורטיביות.
רענן צודק - היצרנים מגדילים את כל המכוניות בשקל-תשעים בכל החלפת דור.
האלפא-סוד של תחילת האייטיז נחשבה אז משפחתית קומפקטית, בגודל של גולף דור 1, אופל קדט ופורד אסקורט. היום כל אלה קטנות משמעותית מכל סופר-מיני מודרנית וקלות ממנה בכ-200 ק"ג.
וכן - היו גם דברים "בלתי מדידים" כמו צליל, תחושה, חיבור ישיר ונטול פילטרים בין הכביש, האוטו והנהג. כל מה שאין היום, גם לא באלפא, פשוט כי זה לא פוליטיקלי-קורקט. אז אל תמדדו רק אפס למאה בקו ישר (למרות שגם שם האלפא תפתיע בגדול ותברח מהמשפחתיות המודרניות), אלא זמנים מנקודה לנקודה בכביש מפותל אמיתי. ככל שהוא יהיה מפותל ודורשני יותר, כך היתרון של האלפא יילך ויגדל.
כן, היה צריך לדעת לנהוג בה. לדעת לבלום נכון, להיות מאוד עדינים עם ההיגוי הסופר-מהיר והסופר מדויק, לדעת לשמור על המנוע ברצועת הכוח היעילה שלו, לא להתבייש למשוך סל"דים לכיוון ה-8,000. להרגיש את האוטו, שזה כל מה שאין היום - כי במכוניות מודרניות אין שום תחושות. הכל מנוטרל ומסונן.
יותר מזה? לרבים מאוד היום נדמה שהם נהגים גדולים כי המכוניות של היום באמת בטוחות ובעיקר יודעות לתקן טעויות נהג. אז בואו ואספר לכם שהרבה יצרנים סומכים היום לחלוטין על מערכות הבטיחות האלקטרוניות ולא משקיעים יותר מדי בכיול השילדות והמתלים. נראה אותכם גיבורים גדולים ומכבים את ה-ESP בכביש "אמיתי" שכזה, בטח אם הוא רטוב, ומצליחים לשמור את הרכב על הכביש. אני חותם לכם שתקבלו את האם-אמא של התת-היגוי ופשוט תעופו מהכביש. ואני לא אגיד כאן שמות של מכוניות חדישות שללא ה- ESP הן לדעתי חרא צרוף ומלכודת מוות. אל תנסו את זה בבית....
מלבד השיפור בבטיחות, באמת אפשר להצביע על התקדמות מטאורית גם בנושא האיכות - אף מכונית היום לא מחלידה ולא מתפרקת, לעומת האיטלקיה של סוף הסבנטיז ותחילת האייטיז שנשרו ממנה חתיכות והתחילה להחליד עוד על האוניה בדרך מהיצרן לסוכנות.... וגם אלה שמקובל להגדיר אותן כ"לא אמינות" (כל מיני דגמי צרפתיות-אוטומטיות וכו') ייחשבו לשיא האמינות לעומת האלפא שדרשה כוונוני מאיידים תכופים ולעתים אחרי כל נהיגת התחרעות.
בשנתיים שהיתה לי אלפא-סוד 79' צהובה עם מנוע 1.5 משופר, אי שם בין 1988 ל-1990, היא היתה בסך הכל אמינה מאוד, בטח ביחס לחיים הקשים שעברה אצלי.... אבל במבט מפוכח לאחור זה היה אוטו שאולי לא התקלקל הרבה, אבל הוא כן דרש תשומת לב בלתי פוסקת. זו בפירוש לא היתה מכונית של להתניע ולנסוע להתחרע בשבת בנס-הרים או סדום-ערד או ערד-מצדה או טיסה נמוכה לאילת בשעתיים וחצי (אמיתי) באישון לילה - ואחר כך סתם לזרוק בחנייה. אלה מכוניות שלא יכלו לסבול הזנחה או תחזוקה חפיפניקית או אי הבנה מכנית או כל סוג אחר של קצר בתקשורת בין האוטו לבעליו. כווני מאיידים היו צריכים להיות מדוייקים, אחרת האוטו זייף וגימגם. מערכות קירור היו צריכות להיות כל הזמן במצב ללא דופי, אחרת הוא התחמם. חלפים מתבלים למיניהם כמו רפידות בלמים, צלחות, מצמד וכו' היו צריכים להיות מקוריים (ויקרים), אחרת הם לא היו עומדים בעומס. נוזלים למיניהם (שמנים, קירור וכו') היו צריכים להיות האקזוטיים והמשובחים ביותר שבנמצא, כדי שמנוע משופר עם גלי זיזים חמים ויחס דחיסה מוגדל שטס ל-8,000 סל"ד כעניין שבשגרה, ימשיך לעשות את זה לאורך זמן בלי שיקרוס. אני לא צוחק, בחיי. כבר ב-1988 הייתי משתמש רק בשמן סינטטי מלא Mobil1, רק בנוזל קירור כחול של Audi ורק במצתי Golden Lodge שכל מי שנסע אז לאירופה היה מכתת רגליים בין מוסכים וסדנאות שיפורים ומחפש לי. האצבע היתה צריכה להיות תמיד על הדופק - כל נסיון לחסוך ולחפף היה עלול להיגמר בעוגמת נפש יקרה.
האלפא הזו היתה כמו מאהבת פסיכופטית, כזו שלוקחת אותך לשיאים שלא חווית כמוהם, ומצד שני לא תירתע לתקוע לך סכין בגב ברגע שתזניח אותה ולו רק קצת. בואו ונאמר שדרכנו נפרדו בדקה ה-90 ממש, רגע לפני שהאוטו-יצר-הרע-הזה היה שולח אותי לבית סוהר או חמור מכך - לבית קברות.
לחיות עם מכונית על הקצה בצורה כזו זה משהו שלא מתאים לכל אחד. גם אם אז כולם נורא רצו והתלהבו, הסתבר מהר מאוד שלא ידעו או יכלו להתמיד ככה לאורך יותר מכמה חודשים בלי שיקרה משהו קטסטרופלי - מכני או חס וחלילה פיזי. התדמית הספורטיבית והביצועים החזקים פיתו הרבה נהגים צעירים וחוליגניים להשתולל עם המכוניות האלה, והם לא ידעו לנהוג בהן כמו שצריך - לכן המכוניות האלה נגמרו מהר מאוד. רובן מתו בתאונות קשות (חלקן עם הרוגים) ולא בגלל חלודה. אפשר להקביל את זה לאיביזות עם מנועי טורבו - FR וקופרה של היום. תסתכלו מי נוסע במכוניות כאלה ואיך הן מסיימות את חייהן.
לגבי ההיילקס - 150 כ"ס זה לא חלש. אולי לא מדובר בארנבת רמזורים, אבל זה באמת די והותר לטנדר דיזל.
תסתכלו על נתון המומנט ובאיזה סל"ד הוא מתקבל, האם יחסי ההעברה מחולקים נכון - אני מנחש שהוא יסחוב מצויין גם בעומס מלא. איך הוא יבצע מול טנדרים אחרים מסוגו, זה כבר יותר מעניין. כשיגיע לארץ, יקבל מבחן השוואתי מול האנטר ודימקס.
ברלי - תקרא שוב את מה שכתבת ותראה שהרומנטיקה מתנגנת מכל משפט שלך. הרומנטיקה של זמנים שהיינו צעירים ויפים, ובלי צלקות החיים.
אתה מתענג על זכרונות האלפא שהיתה לך, ועל מיליון דברים שלא מעניינים 98% מהאוחזים בהגה שרק רוצים להגיע לעבודה או לארוחת החג אצל הדודה בחיפה. 98% מהאנשים לא ממש רוצים מאהבת פסיכופאטית. (למעט אלו עם הלנדרוברים, שהם מבחירה עם כזו אחת).
קבל תיקון: כבר אז הם לא רצו.
הם רצו אוטו זול, שאפשר יהיה לדחות את הטיפולים שלו בלי סוף, להשקות אותו בדלק 91 אוקטן מזוהם, בשמן פיגולים ובמי ברז מלאים כלור ואבנית, שלא יהיה אכפת לו לקרטע על צמיג אליאנס לא עגולים כי ממילא הוא מווברץ כמו משוגע והעיקר - מצולקים ומלקקים פצעים מנפילת הבורסה ב-1983, "שישמור ערך". לאוטו הזה קראו סובארו DL והוא הפך לאגדה כאן.
זה שהוא היה עגלה, וצפוף, ולא נוח, לא החזיק את הכביש וכשהוא עף ממנו חדשות לבקרים הוא ברוב המקרים הוא גם נקרע לשני חלקים - לא היה חשוב לאף אחד. העיקר שהוא לא התקלקל והיה קל למכור אותו. כולנו כאן מעריצים את העגלה המחורבנת הזו למרות שהיא נסעה הכי רע שאפשר עוד כשהיתה חדשה. הכל רק כי היא היתה אמינה. בדיוק כמו היום עם טויוטה - הסובארו DL היתה אז האוטו של "העדר". כל "המבינים במכוניות" שבתכל'ס הבינו אולי בכסף, לא במכוניות - ולכן רצו אוטו שלא יעשה להם בעיות. כזה ששומר על הערך ושיהיה קל למכור אותו. מה שנקרא "סחיר".
העדר אף פעם לא טועה, וגם אז הם לא טעו. כלומר מי מהם ששרד את התאונות בהן הקקמייקה היפנית היתה נגזרת לשניים (כבר אז היו כאן 400 הרוגים בשנה בתאונות, למרות שמספר המכוניות על הכביש היה בערך שליש ממה שיש היום)
אני כבר אז הייתי קצת סנוב. הייתי גאה לנסוע במכונית שונה, שהתכל'ס שלה היה איך היא נוסעת ולא איך היא נסחרת. היא נסעה פי אלף יותר טוב מהסובארו הכי טובה והכי יקרה דאז (הקופה המוזרה XT טורבו, שאנחנו, הסנובים עם עם האלפות המשופרות, נהנינו להתעלל בהן ובנהגיהן ברייסים המזדמנים של לילות שישי). לסובארואידים, אלה שהיום נוסעים בקורולה, בפריוס ובלנדקרוזר, נשאר רק המפלט האחרון - הם נופפו במחירון לוי יצחק וגיחכו "זה אוטו בלי שוק. כשתרצה למכור, תחכה חודשים ותצטרך לחתוך במחיר. אף אחד לא יקנה אלפא".
הנהנתי בראש ואמרתי "נראה". כשהגיע הזמן להיפרד, זה לקח בדיוק יומיים ובסכום לא קטן מעל המחירון.
ככה אז, גם היום - לכל סיר יימצא מכסה, לכל דוגמנית סתומה יימצא הכדורגלן ולכל מכונית יימצא הקונה. כל המכוניות החדשות של היום הן טובות ובטוחות - את תואר האייקון של העדר ירשה טויוטה, אלפא אולי כבר לא מחלידה, אבל זו פיאט מחופשת שירדה לזנות, סובארו של היום זה אוטו טוב באמת, כמעט לאניני טעם - ומי שאוהב מכוניות ואוהב לנהוג, וכמו אז כך גם היום - אלה באמת מעטים - יעדיף אוטו שונה משל כולם. גם אם זה ידרוש ממנו יותר - יותר זמן, יותר תשומת לב, לעתים גם יותר כסף.
זה ככה גם בשטח. יש ג'יפ ולנדרובר ויש את היפנים והקוריאנים. אלה מדברים ללב ואלה לראש. אתה תקרא לזה "רומנטיקה", אבל יש עדיין מי שרוצה להינות. מעטים, אבל יש.
דרור, יחתיכת מניאק,אתה יודע לכתוב, כשקוראים אותך יש אפילו את הריח של הנבלות האלה כשאתה פותח להן את הדלת ומקבל את ההסנפה הראשונה לאף לפני שאתה מתרגל לריח הייחודי של כל אחת מהן.-רומנטיקה ,כבר אמרנו.
שעתיים וחצי אילת ? -מאמין לך,רק 40 דקות איטי יותר משלוש Rנבות ,שרצו עד לפאב "יתוש בראש", בלילה אחד של 1991.
בדיוק כמו שאתה מתאר, כלי רכב "נושמים" ,עם קריזות,אין מקום לטעויות .
אבל על מה מדברים ?,ומה הקשר לפאקינג טויוטה היילקס החדשה ?
בתור אלפיסט עם סוד 1.2 שבועות עד היום, מזדהה עם כל מילה למעט נושא הבלימה. היא בולמת מעולה עם ארבעה דיסקים כל עוד השניים הקדמיים על הגיר לא נרטבו/התלכלו משמן (מה שקורה די הרבה באלפא)/התחממו עד התעוותות.
במקרה כזה אתה יורד על הברקס עם כל הכוח ולא יודע באיזה צד של הכביש אתה מסיים...
Sent from my m1 note
הללוו..ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
היום הכנסתי לחנייה אחת כזו, שנת 91, יד שנייה( היד השנייה כולה חצי שנה), ואם היא תעמוד בתיאורי אמינות שלך,הרווחתי.
לעלות עלי. היה מסע בזמן לאחור.
ההיילקס שומר על קו ישר יותר טוב ממנה, אבל אין מה לומר, זה רכב שאתה מרגיש אותו, ולנהוג ברכב כזה מעלה חיוכים.