אופנוען

חברים,
מי פה בעל משפחה ורוכב על אופנוע?
ביום יום, לא שטח בסופ"ש.

יש לי כמה תהיות קיומיות בנושא.

ask away...
כבר אני אומר לך שלא תאהב את התשובות.

אני עד לא מזמן. תשאל בלי לפחד, וכך גם תרכב...

ביומיום על קטנוע 250CC בסופ"ש על הסיקס 4200CC .
ממוצע 2000 ק"מ בחודש - הרוב בגוש דן .

אילן

ההתלבטות -

עד גיל 35 בערך ורגע לפני החתונה רכבתי על אופנועי כביש-ספורט "כבדים", אך לא קיצוניים ומאד אהבתי (במקביל וגם עם קצת הפסקה מהג'יפים).
לקראת הסוף עשיתי תאונה באשמתי, היו כמה נזקים לגוף ולכלי, אבל יחסית לא משמעותי ויצאתי בזול.

היום, בגיל 42, אני שוב חושב על אפשרות לחזור לתחום, בעיקר כי אני מאד אוהב,
אך מכיוון שהיום אני כבר אב לשני ילדים, זה מרתיע אותי.

אני יודע מה זה להיות רוכב בג'ונגל התחבורתי של ישראל.
אם היינו באירופה, כבר מזמן הייתי מחזיק כלי.

מצד שני, נתקלתי בכמה אבות בשלים שרוכבים על דו"ג קבוע (איפה יואב שלקח ממני את הסטריידר?!).
המחשבה היא לעלות על כלי מתון, בלי שום אספירציות ספורטיביות. משהו איכותי, טוב ומהנה, של בני 40 + ;).
יש כמה קנדידטים, אבל זה לא משנה כרגע.

לא מתכוון להרכיב אף אחד, לא לטייל בסופ"שים, רק לסוע לעבודה, איזה 40 ק"מ ביום בפריפריה.
מכיר ויודע את האפשרויות של השתלמות ושיפור של מיומנויות רכיבה (לטובת הצלת חיים, לא להשחיז רגליות) באופנוען מאומן וכד'
וזה גם חשוב מאד.

החשש/התלבטות ברורה אני מניח.

אשמח לדעות,
מרגיש שכל דעה "בעד" מבוססת על הכחשה והדחקה...

תודה,
שוקי.

כל עוד אתה מבין שתאונות זה חלק מהרכיבה על אופנוע בארץ, סבבה. אין מה לעשות נגד זה, זה עניין של מזל נטו גם אם תהיה הרוכב הזהיר והטוב ביותר, ומעבר לזה רוכב שעוד לא עשה תאונה - יעשה. זו המציאות הקרה ומי שאומר אחרת הוא מהסוג שהרגע ציינתי וחי בהכחשה.
לגביי איזה אופנוע, אם תרצה להכנס לזה גם בזה אפשר לעזור לך להתלבט.
רק דבר אחרון - לחזור לרכב על אופנוע אחרי תקופה בלי, בחורף, בארץ - לא משהו. הייתי מציע לך לחכות לאביב.

אני ימשיך מה שכתב זה לפני ודעתי תהיה די ברורה, רכבתי כ 15 שנה על כלים שונים ביניהם מאלה שציינת, את התאונה שלי עשיתי ליד הבית(תאונות קורות והיו גם לפני אבל לא ברמה הזאת), כשהייתי אבא ל 2, כמו המחשבה שלך הכלי שימש אותי לעבודה וחזרה(עצמאי הייתי) , אחרי אישפוז ארוך מאוד, ניתוחים וכו' כולל בית לוינשטיין, לא מסוגל לעלות על כידון שוב...
בקיצור תוותר.

בלי לבלבל יותר מדי את המוח....T-MAX .

רכבתי על קטנוע עד לפני שנה, מכרתי כי הגעתי למסקנה שאין מצב להיות באמת מרוכז 40 דקות לכל כיוון כל יום כל יום, כשיש גשם, והבוס מעצבן, ונשארת עד מאוחר, וסתם יצאת מוקדם כי אתה חולה וכו'...... ובשביל למות לא צריך לרכב על 600 בנס הרים, מספיק שניה של חוסר ריכוז.
אישית כאבא אני לא מאמין שאחזור לרכב ביום יום על דו"ג.
יש בי המון תשוקה לרכיבה, ואני מבטיח לעצמי שבעתיד אקנה כלי לשטח לסיבובים בסופ"ש. כמה שעות של ריכוז וכיף, ולהמשיך לנהוג ביום יום בתוך קופסה.
מצד שני ביום יום אני נוהג בטרנספורטר 87, לא בדיוק רכב עם 5 כוכבי בטיחות....

כן...
אין כוונה לרכיבה בגשם.
לזה יש את הפראדו.

קיבלת את התשובה שלך.
תאונה וחומרתה הן עניין של מזל נטו גם אם אתה סופר זהיר וסופר מרוכז.
אז או שתדאג לאיזה ביטוח שיסדר את המשפחה שלך כשלא תהיה לפרנס או לחילופין כשתהפוך לנטל או שלפחות תחכה שהילדים יהיו עצמאיים.
(או שתעשה מה שהרוב עושים ופשוט אל תחשוב על זה ותדחיק).

היה לי חבר ז"ל שהשאיר אלמנה ושלושה יתומים כי איזה טמבל עם מכונית לקח סיבוב רחב ונכנס בו חזיתית.
מאז החלטתי שאני לא עולה על הכלי הזה כל עוד יש לי ילדים שתלויים בי.
בזמן האחרון קצת נשברתי מהתנועה ועברתי לאופניים חשמליים.

כמו שהציעו לך אם אתה עושה את זה אז לפחות תידאג לביטוח שארים טוב.

Sent from my Lenovo A3500-FL using Tapatalk

כמות החברים שאיבדתי מגיעה כיום לפחות למספר האצבעות ביד אחת.
על הפצועים כולל קרובי משפחה ואנוכי איבדתי ספירה מזמן...

עדיין - אפשרי גם לאיש משפחה להיות בעלים של דוג וגם לנסוע עליו ביום-יום, בכבישי ישראל ועריה.

אגב רכבתי גם במדינות עולם שלישי ושרדתי לא רע בנתיים...

זהירות צריך לנקוט גם עם רכב.

למות אפשר גם במעלית...

צר לי לבשר לך, אתה יכול להיות זהיר כמה שתירצה אבל זה מזמן כבר לא תלוי בך(ברוכב).
כל יום כמעט יש דיווח על רוכב שניפגע, תסתכל בתוכנית בוקר בכתוביות הקטנות שרצות למטה, זה הפך לשיגרה שכבר לא מדווחים על זה בחדשות עצמם.

לי יש נסיון של כמעת 30 שנה בנהיגה.
מתוכן רכבתי כ 5 שנים על אופנוע (עד שהתחתנתי)
אני ירדתי מהאופנוע מרצוני הטוב , אף אחד לא הכריח אותי.
עד עכשיו אני מאוד מתגעגע.
אבל...
הסיכוי לעשות תאונה עם אופנוע שווה לדעתי בערך כמו הסיכוי לעשות תאונה ברכב.
אם מדובר ברוכב זהיר ומרוכז !
תאונות קורות , גם ברכבים וגם באופנועים
הבעיה היא ההשלחות של התאונה.
מה שנגמר במכונית בתיקוני פח, נגמר בפגיעה בגוף ושהיה ארוכה בבית החולים.
קל מאוד להגיע למקרי נכות ואף מוות באופנוע.
אותי תמיד הפחיד להיות נכה מודה.
אם אתה מת, העניו נגמר, הימרת והפסדת, אבל נהנת בדרך.
אבל אם אתה נכה...
להיות מטופל כל החיים שלך עד המוות, כאשר הילדים שלך צריכים לספוג את הטיפול בך ??
ועזבו כרגע את הביטוח, לא הכל נגמר בכסף. הילדים שלך והחברים שלך לא צריכים לראות אותך שותה אוכל משקית.
שמשהו מתילנד ינגב לך את התחת וישים לך חיתול ל 30 שנה הבאות עד שתואיל בטובך למות.

אז אני מסתכל בקנאה אחרי כל אופנוע כבד שעובר, וממשיך לנסוע ברנגלר..

אני רכבתי מאז הצבא על דוש"ים כרכב עיקרי לעבודה ולטיולי שטח. כמובן שעברתי תאונות, קלות מאוד למזלי אבל היה לי ברור שזה עניין של זמן עד ה big one.
במקביל נולד לי ילד שני וראיתי שהאופנוע עומד בסופ"שים ולא ממלא את הייעוד שלו - בצער החלטתי למכור, וקניתי את ה4X4 הראשון שלי (ואופני הרים בהמשך).
לקח לי שבע שנים להבין שזה לא זה - מי שלא רכב לא יבין זאת, אומר רק שזה כמו להתנזר מסקס.
ואז חזרתי לאופנועים, אבל אנדורו מיקצועי רק לסופ"ש. לעבודה אני נוסע בדיסקו, עם הרבה קיצורי דרך בבוץ :cool:.
לא שאין סיכון ברכיבת שטח ספורטיבית (בוא נגיד שיש לי הכרות אישית עם יותר מאורטופד אחד), אבל זה בטל בשישים לייד הסיכון שברכיבת כביש יומיומית, והכי חשוב זה מביא יופי של מזור לחשקומיצין.. - נסה ותהנה.

נשוי ואב לשניים
בבית אופנוע שטח לאנדורו.
אופנוע כביש כאוטו
והיילקס לחורף וטיולי משפחה פעם בחודשיים.

שני השקל שלי:
בדיוק כמו בשטח גם רכיבה חייבים ללמוד ,קרי הדרכות מגרש בלימת חירום התחמקות ממכשול כניסה להחלקה וכן הלאה...

את תחלואות תרבות הנהיגה בישראל כתבו פה לפני אבל ואצלי זה אבל גדול הפקטור של הזמן הוא קריטי ולעמוד כל יום ארבעים דק עד שעה וחצי עם עדר רכבים שכולם עסוקים בניידים לא מתאים לי... ולכן בהנתן מזג טוב אני בבוקר עולה על האופנוע וכך מספיק גם זמן איכות בבוקר עם המשפחה וגם מגיע למקלחות...

אם העבודה או המגורים שלך קשורים לבועת המרכז אזי קנה אופנוע בהתאם לצורך(נפח ,טווח רכיבה,מיומנות,אחזקה וכו) . קח שני קורסי רכיבה במצבי חירום(מגרש למה שהזכרתי קודם ושטח לטובת איבוד אחיזה). ותמיד תרכב כאילו מנסים להרוג אותך על הכביש(קצב 2, בועות בטיחות,ציוד מיגון ראוי).

אם יש לך שאלות אחריי שקיבלת החלטה אז בכייף

בברכה

נשוי ואב לשניים
בבית אופנוע שטח לאנדורו.
אופנוע כביש כאוטו
והיילקס ןלחורף וטיולי משפחה פעם בחודשיים.

שני השקל שלי:
בדיוק כמו בשטח גם רכיבה חייבים ללמוד ,קרי הדרכות מגרש בלימת חירום התחמקות ממכשול כניסה להחלקה וכן הלאה...

את תחלואות תרבות הנהיגה בישראל כתבו פה לפני אבל ואצלי זה אבל גדול הפקטור של הזמן הוא קריטי ולעמוד כל יום ארבעים דק עד שעה וחצי עם עדר רכבים שכולם עסוקים בניידים לא מתאים לי... ולכן בהנתן מזג טוב אני בבוקר עולה על האופנוע וכך מספיק גם זמן איכות בבוקר עם המשפחה וגם מגיע למקלחות...

אם העבודה או המגורים שלך קשורים לבועת המרכז אזי קנה אופנוע בהתאם לצורך(נפח ,טווח רכיבה,מיומנות,אחזקה וכו) . קח שני קורסי רכיבה במצבי חירום(מגרש למה שהזכרתי קודם ושטח לטובת איבוד אחיזה). ותמיד תרכב כאילו מנסים להרוג אותך על הכביש(קצב 2, בועות בטיחות,ציוד מיגון ראוי).

אם יש לך שאלות אחריי שקיבלת החלטה אז בכייף

בברכה