Printable View
הג'יפ הולך לעבור לאח"י באמצע שבוע ולשם כך נדרש כלי רכב נוסף בבית... האשה תיהיה עם הליסינג שלי ואני מתלבט בין כמה דגמים
הסכום הוא עד 30 (ברזל לא שקל יותר)
הדגמים שנכנסים בסכום הזה הם:
C4 2008-2009
308 2008-2009
B4 2007
Mazda 3 2008-2009
הלב אומר להתפנק עם הb4 למרות הצריכה שלה (1:7/8).
כל מי ששומע את ההתלבטויות ישר את הצרפתיות , מצקצק פעמיים על הb4 וקופץ ל3 .
נ.ב , אני בוגר מזדה 3 כשהיא היתה חדשה וגם אז היא לא היתה מציאה גדולה...
מה אתם הייתם בוחרים?
sent from my WJ
אני מתחבר פחות לעיצוב הפנימי של ה c4 במודל הזה.
היא אמינה ונוחה וזולה מאוד- קניה מאוד מוצלחת לדעתי.
308 - הייתי מחפש מ 2010, כמדומני לדגמים הראשונים היו מספר מחלות ילדות.
B4 - לא מכיר, אבל שמעתי דברים טובים :)
מזדה 3 - אתה כנראה יכול לספר לנו, סה״כ רכב לא רע אם כי מעט קטן. יפנית ששקלתי לקנות :)
לעניות דעתי הכל תלוי בק"מ, וכמה זמן אתה מתכוון להחזיק ברכב.
אם הק"מ לא גדול, הולך על הסובארו בלי לחשוב פעמיים. החזקתי רכב כזה כמה שנים. אמין, מרווח ונוח. רק הדלק...
אם המכירה שלו באופק הנראה, אז הולך על המאזדה.
C4 אחת המשפחתיות היותר מומלצות.
בטוחה מאוד, אמינה, נוחה מאוד, מפנקת וזולה מאוד, יחסית לשנתון הגבוה.
יש לה מוניטין רע ובעיית סחירות ושמירת ערך קשה - רק כי היא צרפתיה... ומה לעשות, העדר סוגד לטויוטה ושאר פחיות יפניות עם "מוניטין אמינות" מוצק ונשמה של טוסטר-אובן וגם זה בסדר גמור וממש לא נורא - כי אם תבחר בכל זאת לתת צ'אנס ל-C4, תקבל מכונית מסוף 2009 עם ק"מ חמש-ספרתי לא גבוה במחיר של גרוטויוטה זקנה ממנה בשלוש-ארבע שנים עם ק"מ משולש או מרובע ממנה, ושגם כשהייתה חדשה לא נסעה ולא התנהגה כמו C4 משומשת. צלילת הערך הגדולה של ה-C4 כבר מאחוריה, אתה תקנה אותה בזול, תהנה ממנה, בסוף גם תמכור אותה בזול. זה ייקח קצת יותר זמן אבל היא תימכר - לכל סיר יש מכסה ולכל תחת יש כסא וגם ל-C4 יימצא הקונה.
דרור - אתה מצייר פה תמונה מאד אופטימית אך לא ממש נאמנה למציאות.
קודם כל מה זה "יקח קצת יותר זמן"? כשאתה מחליט להחליף את האוטו (ותכף ניגע בסיבה הבלתי נמנעת להחלטה הזאת) אתה רוצה שהוא ילך תוך שבוע. "קצת יותר" זה אולי חודש. עם C4 אפשר להיתקע בכיף גם חצי שנה, במיוחד היום כשהמוני ישראל מעדיפים ללכת למגרשים או לקחת "חדש מהניילונים" ב-55k.
שנית, מכוניות צרפתיות בישראל אינן מזדקנות בכבוד. אפשר להתווכח על הקביעה הזאת עד שיצא עשן, לטעון שאם רק תתחזק אותן היטב אז הכל יהיה נפלא וכו', אבל המציאות היא שהמכוניות האלה מעל גיל מסויים הן הימור. אני חי את התחום המוטורי לא מהיום, היו לי מכוניות מכל מיני סוגים ועד היום אני רואה מה קורה אצל אנשים שמנסים לעשות "עסקה חכמה" עם פז'ו או סיטרואן משומשת. פה ושם יש הצלחות, אבל ברוב המקרים התסריט הוא קבוע: בהתחלה הכל נפלא, מאובזר וכיף, ואז אחרי שנה-שנתיים (במקרה הטוב) מתחילות לצוץ תקלות מטומטמות בחשמל או במכניקה שכל אחת מהן מוציאה את הבעלים בנזק של אלפי שקלים. אז בפעם הראשונה אתה אומר לעצמך סבבה, קניתי בזול, אבל אחרי הפעם השניה או השלישית מתחילים לראות מגמה ופתאום ה"גרוטויטה" כלשונך נראית כמו אופציה לא כ"כ רעה. ואז אתה רוצה למכור את האוטו, אבל זה לוקח "קצת יותר זמן" שבמהלכו התקלות לא מפסיקות. וזה לא מצב שנעים להימצא בו, כלכלית או פסיכולוגית.
זה אולי נראה כאילו אני מציג פה איזה חזון אפוקליפטי וקיצוני, אבל בשביל רבים מבעלי הצרפתיות זו פשוט המציאות, כולל אלו שמקפידים על אחזקה לפי השעון במוסכים מורשים. בעלות על צרפתית משומשת בישראל היא חווייה שלא מתאימה לכל אחד. אם יש לך זמן, סבלנות ורצון להחזיק רשימה של פירוקיות ומוסכים מיוחדים ואתה מוכן נפשית להשבתה לא מתוכננת פה ושם - זה יכול לעבוד, תוכל באמת לקנות בזול ולהנות מכל מה שיש למכוניות האלה להציע. אבל אם אתה ישראלי טיפוסי עם עבודה ומשפחה שזקוק לכלי רכב אמין ופשוט להתנייד בו, אין לך מה לחפש אצל הצרפתים. הסיכון פשוט גבוה מדי.
ונקודה לסיכום: כשהאלטרנטיבה היא B4/מאזדה 6 קצת יותר ישנה - בחייאת. יש פה התלבטות בכלל?
דריש - שאפו. תיארת ברמת דיוק גבוהה גם את החוויה שלי עם צרפתיות משומשות. 309 ואחר כך 306. אה כן וגדלתי עם אבא עקשן שבמשך שנים התעקש על רנו. ראש המנוע הראשון והיחיד שהשמדתי - בחיי שזמן התגובה מהרגע שהנורה נדלקה ועד שהיה מאוחר מדי היה כלום! - היה של רנו טוינגו. מאז אני מפריד - ג'יפים בשביל הנשמה, משהו יפאני בתור תחבורה.
אז כן הן תמיד היו זולות ועם אופי וכיפיות לנהיגה. אבל חרא של מכונות.
דריש, היטבת לתאר את חוויותי בעבר עם פג'ו וסיטרואן (דווקא בתקופה שכל שקל היה חשוב לי, לעולם לא אשכח להם:() אצלי בעבר הרחוק ובמשפחה המורחבת בעבר הקרוב. למרות שרנו - הדיזל המודרניות - מגלות שינוי התנהגותי.
ה - B4 לא כזאת שתיינית כמו שמתארים אותה, זה הכל תלוי בנהג. אני מצליח להוציא ממנה 1/10, נוסע רגוע, ומחוץ לעיר משתמש בקרוז קונטרול.
גם אני התלבטתי לפני שקניתי ולשם השוואה בדקתי את צריכת הדלק של מאזדה 3 וטויוטה קורולה, ולפי הדלקנים אצלי בחברה הן עושות (על נהגי ליסינג)
1/9, אז ההפרש בשבילי הוא לא היה נורא גם עם הסיפורים על 1/8.
מה שכן, שלי סוף שנת 2007 שזה הדגם עם ה - 150 כ"ס, במהלך אותה שנה שינו מ - 165 כ"ס ל - 150 כ"ס (שנויי ניהול מנוע וכדומה) אולי זה מה שגורם לשינוי לטובה בצריכה.
תשאיר את ההרפתקאות עם הצרפתיות המתבגרות לאחרים.
B4 רכב מצויין.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Derish
חננטרוש. יודע למה? כי מי שיקרא את זה לא יבין איך תעשיית רכב בצרפת מתקיימת בכלל. עדיין.
אני ממש לא מנסה לצייר תמונה אופטימית אלא מדבר מהיכרות קרובה עם C4 לאורך כמעט 3 שנים. למעט נתיך שרוף שבוע לאחר הרכישה שהוחלף במקום ללא תשלום, פשוט אפס תקלות, במכונית שהגיעה מהטרייד-אין של היבואן ונמצאת בשימוש יומיומי ולא זוכה ליחס מפנק במיוחד. רכב מצויין באמת.
ראשית - לנוכח עודף ההיצע בשוק המשומשות, היום, אף משפחתית לא נמכרת תוך שבוע. גם לא יפנית מבוקשת. אתה תתייבש שבועות רבים או שתחתוך חזק (ואני מדבר על חזק) במחיר. C4 היא היום מציאה פרועה. אין לי מילה אחרת להגדיר את זה. המון מכוניות שעלו לכביש בסוף 2009 שמתייבשות במגרש של הטרייד-אין, אתה מקבל אותן עם ק"מ נמוך, אחרי טיפול השבחה ובמצב כמעט חדש לחלוטין, עם אחריות לשנתיים ובמחיר של יפנית זקנה ממנה בשלוש שנים עם ק"מ משולש.
ואני מכיר מקרוב גם יפניות. עזוב שהן פחות נוחות ונוסעות פחות טוב. להגיד לך שאין תקלות פה ושם? יש ויש. בוא נדבר על אותו כסף - אני מכיר מקרוב מזדה 3 2006 ו-2007 והיא די מתפרקת, ועלויות התיקונים במוסך מרקיעות לאלפי שקלים רבים. רישום וריכוז הנתונים בצורה מסודרת יעלה תמונה שלא תסתדר עם מה שאתה כותב. אבל כשאני צריך להחליט אם באותו סכום אני מקבל מכונית בת 6-7 לעומת מכונית בת 10, עם 60K ק"מ או 160K, ולא מדובר כאן בדגם מורכב טכנית ועם רזומה בעייתי כמו C5 אלא במכונית פשוטה מאוד כמו ה-C4 שאין בה שום מלכודות כמו טורבו/גיר כפול מצמדים/רובוטי/רציף או מערכת מתלים ייחודית שדורשת התעסקות ותחזוקה מיוחדת, והיא מלכתחילה מכונית בטוחה יותר (גם עם ENCAP אתה רוצה להתווכח) וטובה יותר מלכתחילה, אז מה הויכוח בכלל.
מדברים על "נסיון" עם מכוניות מלפני 25 שנה כמו 309 ו-306 שמראש נרכשו כגרוטאות לצורך תחבורה בסיסית בסכום ארבע ספרתי?... גם כאן ליפנים אין הרבה מה להשוויץ וגם זה מנסיון אישי אחרי הפעם הראשונה והאחרונה שבה נכנעתי לדעת העדר ורכשתי יפנית פשוטה ופופולרית דאז בעלת "מוניטין אמינות" (דייהטסו מבית טויוטה...) שהגיעה על מנת לשמש ככלי תחבורה בסיסי ליומיום - ודווקא היתה מגדירה מחדש את המושג "חוסר אמינות מוחלט" שלא לדבר על עלויות חלקים... זבל צרוף זה תיאור עדין ל"מכונית" שהיא פח אשפה על גלגלים שאי אפשר היה לסמוך עליה גם בנסיעות קצרות מהבית לעבודה. כמו שאמרתי - פעם ראשונה ואחרונה. לעולם לא עוד.
לעומתה רנו קליאו שהגיעה אחר כך (...ביחד עם בעלת הרכב, שהחזיקה אותה 14 שנה ברציפות) היתה לא פחות מחוויה מתקנת (האוטו, לא הגברת...). ואני לא מדבר על התנהגות ונוחות וכיף ברמות שאף יפנית מאותו דור לא יכולה לחלום עליו אפילו, אלא על אמינות נטו. רכב פשוט, מצוין ואמין.
נסיון של אבא שלי - במקביל, לצד הוולבו 740 שהיתה לו (שום יפנית לא שורדת כמו הרכב הזה), הוא החזיק גם 306 ידנית 1.4 כרכב שני בבית במשך כמה שנים טובות - נרכשה כגרוטאה בגרוש ורבע והיא נסעה ונסעה ללא הפסקה, מעל 100K נוספים על הקו זכרון יעקב-קרית שמונה הלוך ושוב כל שבוע ולעתים פעמיים בשבוע, במשך כמה שנים טובות - אחי ואחותי הוציאו לאוטו הזה את הנשמה. שום תקלה מעבר לטיפולים בזמן וחלפים מתבלים כמו צמיגים, מצבר ונורות פה ושם, עם צריכת דלק ממוצעת של כ-14 ק"מ לליטר. מה היה צריך יותר. כשהגיע הזמן למכור - היא עפה די מהר באותם גרוש ורבע בהם נקנתה.
תבדקו את הרזומה של הדגם, לא את המוצא שלו. כי יש צרפתיות מחורבנות, ויש גם יפניות מחורבנות באותה מידה. ממש כפי שיש יפניות טובות וצרפתיות מצויינות. C4 היא דוגמה טובה למכונית מצויינת שסובלת מדעה קדומה - אבל אם כל ה"מבינים" מדברים נגד כל הצרפתיות, והמחיר שלהן בקנטים, אז דווקא אני רואה כאן הזדמנות לנסוע ברכב חדש יותר, מודרני, בטוח ונוח יותר, במחיר זול משמעותית.
והוא יימכר בסוף. כי כל אוטו נמכר בסוף - תמיד יש גבול תחתון שמעבר לו המחיר כבר לא צונח יותר ומאותו רגע זה רק מצב הרכב שיקבע ודווקא אם המכונית באמת כבר זולה, כך אתה פחות לחוץ למכור אותה מהר - לעומת מכונית שעדיין מחזיקה ערך גבוה, סכום שאי אפשר להתעלם ממנו ושאתה בונה עליו לצורך קניית הרכב הבא - ואז הלחץ לממש את המכונית לכסף גדל משמעותית ועם הלחץ מגיעה גם ההפחתה הכואבת יותר במחיר.
ברלי... נתת גז והתעלמת קצת ממה שכתבתיציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
C4 2008/2009 לעומת b4 2007
כל הרכבים הם יד 2 ועם פחות מ160000 ק"מ
אכן יורדים שנתיים בשנתון , אבל אותו ק"מ ואותה יד...
נ.ב , c4 מופיעות בלוחות חודשים במחירי שחיטה של 50% מהמחירון ...
sent from my WJ
לא תתאכזב מהסובארו.
רכב מדהים.
רק קח בחשבון מעבר לעניין הדלק, את עניין הצמיגים, בגלל ההנעה הכפולה.
כל פעם סט של 4.
סיטרואן-C4 2008 וסובארו-B4 2007 עולות אותו דבר?... מה קרה לשמירת הערך היפנית המפורסמת?....
כי אם כן, באמת אין מה להתלבט. B4 מהשנים האלה היא אחלה.
B4 מהשנים האלה זה יופי של אוטו. אבל צריכת הדלק גבוהה (כשמישהו אומר לך שהוא מצליח להשיג 10 ק"מ לליטר בבמוצע "בנהיגה שפויה" - אל תבנה על ממוצע אמיתי של יותר מ-8-9....) וכשצריך להחליף צמיג לדוגמה - מחליפים סט שלם....כי ככה זה עם AWD. אלה צמיגי חתך נמוך יקרים ובסוף הכל זה כסף. אז קח גם את זה בחשבון.
גם ה-C4 אגב, היא לא סמל החיסכון בדלק, אבל בכל הדגמים יש קרוז-קונטרול ומחשב דרך שמאפשרים לך מעקב רצוף - מחוץ לעיר אפשר לבנות על 14-15 ק"מ לליטר. צריכה משולבת ממוצעת נעה סביב 11-12 ק"מ/ליטר בלי בעיה.
- - - Updated - - -
בלובינסקי-טרייד יש מבחר C4 שכולן עם פחות מ-90K ק"מ ומקבלים השבחה ואחריות לשנתיים.
תמורה מעולה לדעתי.
ה b4 סובל משוק חלש בגלל העניין הדלק, זה משותף לעניות דעתי לכל הקטגוריה. גם לי לקח לא מעט זמן למכור את הסובארו שלי. השוק קשה וזה נכון לכל רכב, קל וחומר לצרפתי..
נושא הצמיגים בהחלט כאוב, אבל לא לשכוח שלא מחליפים כל יומיים.
לי יצא בשלוש וחצי שנים עם הרכב להחליף פעמיים.
לעניין החתך, רענן כתב בעבר שיש אפשרות להחליף מידת צמיג למידה שפויה יותר אם מחליפים את הג'נט.
אם תמצא אקזמפלר סטיישן, בכלל עשית עסקה מעולה.
C4 ב-50% מהמחירון - זה רק מחזק את מה שאני אומר. התמורה לכסף גדולה עוד יותר. אתה קונה ממש בזול ונוסע כמה שנים בלי לחשוב על ירידת ערך שבאחוזים היא אולי גדולה אבל בשקלים - הרבה פחות. בסוף נפטרים מהמציאה בזול בלי שזה יכאב.
שני סטים - 8 צמיגים - בשלוש וחצי שנים? זה לא מעט כסף. כאמור - צמיגי חתך נמוך שמראש יקרים יותר, בהנחה שלא תבחר במשהו סיני זול.
החלפת צמיגים ל"מידה שפויה יותר" זה גם להחליף ג'נטים. שוב כסף וכשיתעורר הצורך אתה תמשיך להחליף אותם בסטים ולא בזוגות.
גם ב-C4 אלה צמיגי חתך 55 לא זולים. אבל כשצריך, אתה לא מוכרח להחליף רביעיה אלא בזוגות.
B4 סטיישן מועדף גם עלי, אבל הן מעטות יחסית. ואל תזלזל בעניין הדלק. זה לא ג'יפ אלא רכב יומיומי ולאורך זמן זה מצטבר להוצאה גדולה.
דווקא אם עניין הדלק משמעותי - כדאי לשקול קורולה. הן תמיד היו חסכוניות יחסית לקטגוריה בכל השנים.
לפות"ש,
שים לב שאף אחד מהמגיבים לא המליץ על המאזדה. בצדק.
הבחירה שלך היא בין ה B4 הגדולה יותר, לבין ה C4 (ואני הייתי מוסיף גם את הפיג'ו, שהיא אחותה וגם די מוצלחת).
לדעתי, אם אתה מוצא אקזמפלר עם פחות מ 100K ק"מ, לך על הצרפתיות. אין הרבה מה לחשוש במחירים האלו, במיוחד אם אתה יכול לקבל אחריות.
אם הק"מ גבוה - בחר בסובארו. הייתה לי בליסינג ב 2006 (150K קמ). לא התלהבתי, אבל היא עשתה את העבודה היטב. האחזקה אכן די יקרה, כפי שצין דרור (צמיגים).
לגבי סחירות - חחח. על מה מדברים פה? אלו מכוניות שמחירן פחות מ 30K ואתה תמכור ב 20K או פחות. הניסיון האישי שלי לא מלמד על יתרון לדגם כזה או אחר. הצרפתיות שהיו אצלנו (305, 406, 607), נמכרו תוך שבוע, אבל אולי היו אלו זמנים אחרים. היפנית של השכן (קורולה רובוטית), לא נמכרת כבר חודשים.
למה לא משהו אמריקאי?
איזה ביואיק, שברולט,.... קרייזלר...
לא קיימות בסכום הזה... ולא , קרוז / אבאו , ויואנט הן לא אמריקאיותציטוט:
נכתב במקור על ידי eysham
sent from my WJ
מבדיקה קצרצרה, לפי יד2 מאליבו 2006 נכנסת. וסביר שבפועל אחרי מיקוח גם 2008 תיכנס
לקורולה הרובוטית היה שם מחורבן, והמחירון שלהן נשחט.ציטוט:
נכתב במקור על ידי klam
ואז פתאום גילו שלמרות שצריך להתרגל לגיר, האוטו חסכוני מאוד ואמין מאוד, והוא הפך למבוקש מאוד.
יכול להיות שהשכן שלך לא ממש מנסה למכור או שיש לאוטו הספציפי בעיה, או שתקע מחיר.
הקורולה הרובוטית 'עפה' די מהר בשוק המשומשות.