Printable View
הי
רכשתי מטען מצברים של חברת HELLA בעל 2 מצבי הטענה : איטי / טורבו
ליד האופציה איטי כתוב גם 9 אמפר
ליד האופציה טורבו כתוב גם 17 אמפר
והשאלה
האם מספרים אלו מתארים את מהירות ההטענה לשעה?
אם אני מטעין במצב איטי זה אומר שאני מטעין 9 אמפר לשעה?
או במילים אחרות
אם אני מטעין מצבר של 70 אמפר , האם 70/9 זהו זמן ההטענה שלי בשעות?
אודה לתשובה , זה יעזור לי להירדם :)
כן
ועד כמה שידוע לי ( ואני לא מומחה בכלל ) הטענה איטית יותר טובה.
טוב לטעון מצבר בקצב של עד 10 אחוז מהקיבול שלו.
כלומר, מצבר של 60 אמפר שעה כדאי לטעון בזרם של עד 6 אמפר.
אז איך אלטרנטור מווסת את הטעינה שלו למצבר? הרי ההספק שלו גדול מ10% קיבולת מצבר והצרכנים אינם צורכים את שאר 90% ההספק שלו בנסיעה רגילה (נניח נסיעת יום).
אולי בגלל זה המציאו ווסת טעינה :roll:
בכותרת רשום "שאלת הדיוט". בחשמל אני הדיוט...
וסת הטעינה אחראי על הוולט לא על האמפר.....או שאני טועה?
וסת הטעינה אחראי על המתח שמגיעה לעוגן של האלטרנטור
מתח זה יהיה תמיד יותר נמוך ממתח המצבר .
גובה המתח הוא ביחס למתח המצבר .
למעשה הוסת קורא את מתח המצבר ובהתאם הוא משנה את מתח העוגן .
****
חיבור ישיר של מתח המצבר לעוגן האלטרנטור גורם לאלטרנטור ליצר את את מקסימום התפוקה שלו . ( כך בודקים אלטרנטור ) .
****
איציק
איציק,
מה הכוונה גובה המתח יהיה תמיד ביחס למתח המצבר ?
לא כל המצברים הם של 12 וולט ??
גובה המתח שמגיעה לעוגן הוא ביחס הפוך למתח המצבר .
כל כמה שמתח המצבר יורד כך מתח העוגן עולה .
כל כמה שאתה מעמיס את המצבר כך המתח המצבר יורד ואז וסת הטעינה מזהה מתח נמוך
מה שמעלה את מתח העוגן שמעלה את תפוקת האלטרנטור ....
****
איציק
ומה היה קורה במצב שאין ווסת? האלטרנטור תמיד מטעין עד שהמצבר יתפוצץ? או שכל המים יתאדו ממנו?
כשאין וסת אין טעינה .!!
הוסת הוא זה שמחבר את המתח לעוגן דרך הפחמים .
****
נכון יש תקלה ( מאד נפוצה ) שבא הוסת מאפשר מתח גבוה מהרצוי לעוגן .
וזה מביא לטעינת יתר ... שמכניס את המצבר " לרתיחה " ... שגורם לנזק לרכב ובמיוחד למצבר.
****
זאת הסיבה שאסור באיסור מוחלט !! להפעיל את המנוע כאשר המצבר מנותק .
מנוע עובד ( אלטרנטור מסתובב ) ללא מצבר גורם לאלטרנטור לעבוד ללא שליטה שזה למעשה עבודה במקסימום מתח אפשרי .
הוסת חושב שהמערכת נמצאת בעומס מלא ונותן לאטרנטור אפשרות לטעינה בתפוקה מלאה .
*****
איציק
העוגן בעצם יושב ב"תחת" של האלטרנטור? והוא בעל 2 חוטים ? מינוס ופלוס? .
מה נפוץ איציק? שהווסת מתקלקל ואז יש טעינת יתר ?
עוגן, עד כמה שידוע לי זה האמצע של האלטרנאטור, כלומר איפה שיש את החוטי נחושת המלופפים ומסתובב, להבדיל מהסטאטור שזה איפה שהמגנטים - אבל אני לא בטוח שאני צודק.
מה שמחובר בתחת של האלטרנאטור , לבן כזה שניראה כמו קבל ( או נגד להספקים גבוהים ) זה הווסת, עד כמה שידוע לי ....
אגב, בהמשך להערה של חנן - אני סבור שזה גם תואם לסוללות רגילות ולא רק למצברי רכב.
הוא לא. הוא דואג למתח של 14.5 וולט, ואת קצב הטעינה קובעים הפרש המתח בין מתח המצבר למתח הטעינה וההתנגדות הפנימית של המצבר. כשהמצבר ריק והמתח שלו נמוך, זרם הטעינה יהיה גבוה מהרצוי. זה מה יש.ציטוט:
אז איך אלטרנטור מווסת את הטעינה שלו למצבר? הרי ההספק שלו גדול מ10% קיבולת מצבר והצרכנים אינם צורכים את שאר 90% ההספק שלו בנסיעה רגילה (נניח נסיעת יום).
ווסת המתח לא דואג לזה. אין לו שום דרך לדעת אם 50 האמפר שהוא מוציא מהאלטרנטור יוצאים למערכת ההגברה המופרעת ששמתם ברכב או לטעינת המצבר שרוקנתם בלילה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי גיא
במצב נורמלי המצבר טעון כל הזמן, ולכן אין זרם טעינה חזק למעט זמן קצר לאחר ההתנעה.
המצב שבו מרוקנים מצבר בצורה מלאה או חלקית הוא מצב לא נורמלי, ולא בריא, הן למצבר בגלל זרם הטעינה החזק שהוא מקבל והן לאלטרנטור שלא אוהב לעבוד בתפוקה גבוהה לאורך זמן.
לא שאנחנו לא עושים את זה, כמו בבוקר לאחר הפעלת תאורה בחניון לילה, אבל צריך לדעת שיש לזה מחיר.
אתה טועה,ציטוט:
נכתב במקור על ידי גיא
באלטרנטור אין מגנטים.
בפנים יש אלקטרומגנט בסליל יחיד, זהו השדה המגנטי שיוצר השראה לסלילים החיצוניים.
בחוץ יש 3 סלילים בחיבור משולש או כוכב (בהתאם לדרישות היצרן) המייצרים מתח חילופין רגיל.
מתח המוצא תמיד קבוע למעט מצב תקלה.
זרם המוצא נקבע לפי המתח בקו המצבר. מתח נמוך על המצבר = מתח גבוה על סליל השדה = השראות גבוהה בסלילי היצור = תפוקה גבוהה = זרם מוצא גבוה.
ולשאלת השאלות:
נניח שאני מחבר לגיפ סופה מצבר 70 אמפר שעה כאשר הוא ריק. כעת אני מניע את המנוע ע"י כבלים מרכב אחר, ומנתק מיד את כבלי העזר. אני מעלה את סיבובי המנוע לאזור 2500סל"ד. עכשיו האלטרנטור בתפוקה מלאה של 90A. עברו להם מספר דקות, ואז נשמע בום עמום מתא המנוע. מבט מהיר מגלה שמצבר סדוק. עודף הגזים בתא המעטפת גם לסדק. עודף החום גרם לעודף הגזים. עודף הטעינה גרם לעודף החום....
גיא, זה תסריט הזוי.
דברים מאין אלו קורים בעיקר במוסכים. למה? כי שם יש מטענים של 60-80 אמפר. ושם יש רכבים שעמדו זמן רב ולא הניעו אותם, ושם יש לחץ של זמן, ויש חשמלאי שלא בא לו להתאמץ ולפתוח את הפקקים.
חג שמח.
קיד.
ננסה קצת לפזר ערפל.... (ואולי ניצור חדש)
1. מה שאיציק הסביר זה את דרך הפעולה של הווסת.
2. לפחות בווסטים ישנים, לא אלקטרונים - ווסטים שמבוססים על מעין -ממסרים - כאלו שאני זוכר מפירוק רכבים בגיל 14-15 (הגיל שלי אז ומן הסתם גם של הרכבים המפורקים...)
היה שני סלילים - אחד דק שהיה מנתק את מתח העירור (המתח שגורם ליצירת השדה החשמלי של העוגן בהסבר של קיד) לאלטרנטור כאשר מתח המוצא שלו עלה מעל מתח מסוים (לטובת הדיון 14.4 וולט), וסליל נוסף מחוט עבה שדרכו עבר כל הזרם שהאלטרנטור יצרת סליל זה היה אחראי לניתוק מתח העירור לאלטרנטור כאשר זרם המוצא עלה מעל ערך מסוים.
חנן - פריקת מצבר מתחת ל 11.5 וולט מאוד לא בריאה למצבר, גם בלי קשר לאופן הטעינה לאחר מכן - לא זוכר את ההסבר המדויק אבל זה גורם איך שהוא לבלאי של הלוחות בתאים.
אני באופן אישי התקנתי מגן למצבר שמנתק אותו ברגע שהמתח שלו יורד מתחת ל 11.9 וולט - מענין יהיה לראות כמה זמן המצבר ישרוד אצלי.
צריך לזכור שהאלטרנטור והווסט לא יודעים עם האורות כבוים או דולקים ואם הזרם שמיוצר הולך רק למצבר או לצרכנים אחרים (בדרך כלל רוב הזרם שהאלטרנטור מיצר זורם לא אל המצבר - אלה למערכות הרכב השונות).
ידוע, אבל אם הברירה היא לקצר את חייו של המצבר, או לחנוק את שותפיי לטיול ע"י הנעת הרכב בחניון הלילה, אז שילך המצבר. בכל אופן, לא מדובר במשהו היסטרי, כי המצברים אצלי לא נגמרים מוקדם מדי-הם עוברים שלוש שנים וגם יותר, ואלטרנטור עוד לא נגמר לי כבר יותר משבע שנים. תיאוריה לחוד ומציאות לחוד.ציטוט:
חנן - פריקת מצבר מתחת ל 11.5 וולט מאוד לא בריאה למצבר, גם בלי קשר לאופן הטעינה לאחר מכן - לא זוכר את ההסבר המדויק אבל זה גורם איך שהוא לבלאי של הלוחות בתאים.