בונים מכונית מרוץ

שלום לכולם

אני יודע שאתר זה נועד בעיקר לרכבי שטח אבל יש לי הרגשה שענין זה יוכל לענין מספר אנשים.

אני סטודנט שנה אחרונה להנדסת מכונות באונ' בן גוריון ופרויקט הגמר שלי ושל עוד 13 איש זה לבנות מכונית מרוץ אשר תשתתף בתחרות בינלאומית בחו"ל.

הפרויקט כבר התחיל לפני שנה עם סטודנטים אחרים ואני כבר אז התחלתי להתענין.

הרכב מוגבל ל 600 סמק (יש לנו R600) והרכב ייבחן בבחינות סטטיות ודינמיות כגון תאוצה וסיבולת כמו גם רמת הנדסה.

מבחינת תאוריה תכנונית אני חושב שאנחנו בסדר אבל מבחינת הבניה עצמה אנחנו זקוקים לעצות,חוץ משלושה חברה עם ניסיון בבניית רכבים רובם חסרי ניסיון מעשי.

יש לנו אתר אינטרנט w3.bgu.ac.il/sae-carב- GALLERY יש תמונות וככל שנתקדם אעדכן את האתר אשמח במיוחד לקבל תגובות הערות הצעות וכמובן אשמח לענות כל שאלות.

כרגע השלדה מפלדה אבל יש אפשרות טובה שנבנה אותה מסגסוגת מגנזיום שנקבל תמורת פרסום.

מגניב לאללה! אני מכיר את פורמולה SAE, הלוואי שכשאני למדתי הייתי מודע לזה, למרות שלמען האמת גם אם הייתי מכיר לא הייתי עושה עם זה כלום... אני מאלו שניסו לממש בשנתיים האחרונות אופטימיזציה של מקסימום ציונים/מינימום השקעה, ברמות קיצוניות (ההשפעה שלי אז, ועד היום בתור מהנדס, היא "The man who was too lazy to fail" של היינליין).

בכל מקרה, אתם ברוכים הבאים בפורום הזה למרות שזה לא רכב שטח, ואני אצור איתך קשר גם בהודעה פרטית, אולי אני יכול לעזור בקטנה...

הכתובת הנכונה של האתר:
http://w3.bgu.ac.il/Sae-Car

שלום נמרוד

תודה רבה על התגובה המהירה וכמובן על תוכנה,בשמחה אצור איתך קשר בהקדם.

רציתי לכתוב משהו כללי בכלל על בניית רכב,ממה שקראתי עד כה באתר רוב החברה שמתחילים לבנות רכב מההתחלה לא עושים זאת בסדר הנכונה,כמובן עפ"י הבנתי.

במקום להתחיל את התכנון מהשלדה כלפי מטה צריך להתחיל מהקרקע כלפי מעלה,למה אני מתכוון:

1.בחירת צמיגים וג'אנטים מתאימים למטרת הרכב.
1א.בחירת wheel base and track width
2.בחירת או בניית מה שאני קורא upright או אולי knuckle(מה שמחזיק את הנבה והספינדל ומתחבר אל ה-a-arms הכוונה כאן לגדלים גאומטריים בינתיים ולא לחישובי חוזק.
3.תכנון גאומטרית המתלים ומכאן לגזור את נקודות החיבור אל השלדה.
4.ביצוע מספר איטרציות לגבי מיקום תיבת ההגה והבולמים בד"כ במחשב ובדגם עד להגעה לתצורה מניחה את הדעת.
5.תכנון ארגונומי של סביבת הנהג ומחשבה על גודל המנוע ורכיבים נוספים.
6.סביב נקודות המוזכרות למעלה ניתן כעת לבנות את השלדה.

חשיבות גדולה בבנית שלדה קשיחה כדי שלא תשמש בתור קפיץ חמישי ותזרוק את כל עבודת תכנון המתלים לפח.
יכול להיות שהשמטתי משהו אבל זה הרעיון.

כאשר אני ראיתי את המודעה על בניית הרכב באונ',הייתי מוכן לוותר על קורסים ולדחות את התואר לצורך הענין,מבחינתי זה התגשמות חלום והפרויקט הזה בתוך מוחי כמעט כל היום כל יום,כבר כמעט שנתיים.(נהנה מכל רגע)

חג שמח

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Omer

1.בחירת צמיגים וג'אנטים מתאימים למטרת הרכב.
1א.בחירת wheel base and track width
2.בחירת או בניית מה שאני קורא upright או אולי knuckle(מה שמחזיק את הנבה והספינדל ומתחבר אל ה-a-arms הכוונה כאן לגדלים גאומטריים בינתיים ולא לחישובי חוזק.
3.תכנון גאומטרית המתלים ומכאן לגזור את נקודות החיבור אל השלדה.
4.ביצוע מספר איטרציות לגבי מיקום תיבת ההגה והבולמים בד"כ במחשב ובדגם עד להגעה לתצורה מניחה את הדעת.
5.תכנון ארגונומי של סביבת הנהג ומחשבה על גודל המנוע ורכיבים נוספים.
6.סביב נקודות המוזכרות למעלה ניתן כעת לבנות את השלדה.

---

כל מילה פלדה. בדיוק, אבל בדיוק הסדר הנכון, למעט נושא שהתעלמת ממנו, אולי בגלל שבFSAE שאתם בונים הוא מוכתב - תא הנהג.

בסוליד וורקס יש לי כמה וכמה התחלות בנייה ברמות שונות. הגלגלים תמיד ראשונים , מידת רוחב מקום שני (מוכתבת לי על ידי תקנונים), בסיס גלגלים לא קריטי (אלא אם מוכתב גם במקרה שלכם) והוא בעצם פרמטר שמשתנה אחרי זה במהלך האיטרציות. אני כן זורק פנימה כבר בשלב הזה כסאות עם מרחב מחייה מספק ובלוק כללי של מנוע/גיר כשמדובר בטנדר, וגיר בבאגי. בכלים שאני מתכנן, באגיז' וטראגיז', המתלים הם הרבה יותר דומיננטיים בתכנון מאשר אצלכם - הם פיזית הרבה יותר גדולים ביחס לכל האוטו. התכנון שלהם מושפע ומשפיע גם על מיקום מכלולי ההנעה ותא הנוסעים, בעיקר בתצורה של טנדר עם מנוע קדמי/מרכזי. אחד היתרונות של תצורת באגי (שזה בגדול תצורת פורמולה...) הוא אי התלות היחסית של המתלים בתא הנוסעים ובמכלולי ההינע מבחינה תכנונית. הרבה יותר קל, וזה מסוג הדברים שלא רואים עד שלא מנסים. מה שהורג אותי זה שהגיר הכי זול שבא בחשבון עולה 7000$ - שם... :cry:

זו הבאגי בשלב יחסית מתקדם, יש מתלים, יש מסרק הגה, שהוא עוד רכיב קריטי ויקר בכלים עם מהלך מתלה גדול מאד, ושלדה שלפחות החלק הקדמי שלה די מתקדם והוא לא סתם מוקאפ אלא באמת התמודדות גם עם חוזק ויצוריות:
http://www.jeepolog.com/ext_images/solid_b7_pic2.jpg

כאן יש טנדר-טראגי, שההתמודדות הראשונה בו היא מתלה קדמי שצריך לחיות בשלום עם מנוע V8 (בדגם הזה במקרה השקעתי הרבה מאד עבודה בupright, לא רק גיאומטריה אלא חוזק ויצוריות. הוא די מוצא חן בעיני ואני גונב אותו גם לתכנון המקביל של הבאגי. זה מה שיפה בעבודה על מחשב - אף פעם לא יורדת לטמיון).
http://www.jeepolog.com/ext_images/solid_t5_pic1.jpg

הרכב נראה מצוין.
כמה שאלות:
1.באיזו תוכנה אתה משתמש לתכנון המתלים?שנה שעברה החברה תכננו בעזרת מה שנקרא string computer אשר מחשב roll center ותכונות אחרות בשיטה הגאומטרית והפחות מדויקת,אנל לא אהבתי את השיטה הזו וניסיתי לכתוב תוכנה שתבצע את זה בשבילי ב-matlab
אבל אז גיליתי את adams/car תוכנה דינמית חזקה מאוד המאפשרת מידול מתלים מסוגים שונים.
כאשר אני רואה מתלה אחורי זרוע עוקבת טהורה/חצי טהורה,מבחינתי זה קצת עצלנות,אבל כנראה שזו פשרה טובה כאשר נוסעים בשטח,על מסלול המירוצים זה לא עובד.

2.כן אורך מתלים גדול מאוד יכול להקשות על תכנון מנגנון ההיגוי (bump steer).איך אתה פותר בעיה זו?

3.בתמונה השניה אני רואה שמיסבי הקצה שלך מכוונים כך שהציר מקביל לקרקע ואני מתחבט בשאלה מה ההבדל בין צורה זו לבין שימת הציר מאונך לקרקע?

4.מה זה באגיז' וטראגיז'?

יש לי עוד כמה שאלות אבל לאט לאט.

עומר- להסבר כללי על מה זה מה- אתה מוזמן לקרוא את שלושת הפרקים הראשונים של יומן הבאגי שתכננו- http://www.jeepolog.com/j6feaures_toc.htm

לגבי תכנון המתלים- לצערנו (או לשמחתנו, תלוי את מי שואלים) אין פתרון אחד למתלה. הADAMS מאוד עוזר להבין איך הרכב מתנהג בעקבות כל שינוי במתלה, אבל אם יש לך אפליקציה שהיא מעין SOLVER שנותן פתרון למתלה לפי פרמטרים מסויימים- אתה עלול לאבד תכונות אחרות. אני יכול לתת בתור דוגמה את היחס בין אורך הזרוע העליונה לאורך הזרוע התחתונה במתלה קדמי של שתי זרועות A. במתלים שאני מתכנן, היחס הוא בין 50 ל70 אחוז. למה? כי ככה גם מקבלים שינוי במרכז הגלגול (עם הגלגול) שמתאים לרכב, וגם אפשר להמנע (יחסית) מבאמפ-סטיר. מה שכתבתי עכשיו- לא שווה הרבה כשלעצמו, כי הפתרון המדוייק תלוי בעוד מליון דברים, חלקם איזוטריים כמו המימדים הפיזיים של מסרק ההגה שאפשר לקנות בסכום שיש לך לצורך הזה. מהסיבה הזו- אין מה לעשות- ולכל רכב צריך לחשב ולמצוא את המתלה שעושה הכי פחות פשרות, והפשרות הן כמה שיותר בדברים בהם אני מוכן להתפשר. ככה שבשורה התחתונה- חישוב בשיטה הגיאומטרית (ידנית, בד"כ- כי אף תוכנה לא יודעת לשים לב לכל מיני פרמטרים מוזרים שיש לך מסביב למתלה. ב"ידנית" אני מתכוון, כמובן לעבודה על תיב"ם- אני ונמרוד משתמשים בSW- שם אפשר בקלות לשנות פרמטרים ולקבל תוצאות) - הוא יותר ישים, ואת הפתרון הכללי, אפשר למדל ולבדוק באדמס. (למי שיש לו כסף לקנות את התכנה המאוד יקרה הזו).

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Omer

הרכב נראה מצוין.
כמה שאלות:
1.באיזו תוכנה אתה משתמש לתכנון המתלים?שנה שעברה החברה תכננו בעזרת מה שנקרא string computer אשר מחשב roll center ותכונות אחרות בשיטה הגאומטרית והפחות מדויקת,אנל לא אהבתי את השיטה הזו וניסיתי לכתוב תוכנה שתבצע את זה בשבילי ב-matlab
אבל אז גיליתי את adams/car תוכנה דינמית חזקה מאוד המאפשרת מידול מתלים מסוגים שונים.

---

אסף ענה בגדול, עבודה ידנית. כל מה שאפשר לעשות עם string computer אמיתי, מעץ וחוטים (לזה אתה מתכוון, לא?) אפשר לעשות בסוליד בקלות ובדיוק. אני שם את הדגש על יעול הבנייה, הכל פרמטרי, כל חלק אצלי בנוי מסקיצות בסיסיות שרק אותן צריך לשנות כדי לנסות איטרציות שונות. אגב, הבעייה היא גם שלא ברור בכלל מה נכון בתכנון של רכב שטח, כל הספרות המקצועית מדברת על רכב כביש ככה שיש לך לפחות נקודות יחוס, לגבי רכב שטח - כלום, נאדה. אין לנו בכלל את המטרות שיש לכם.

ציטוט:

---

כאשר אני רואה מתלה אחורי זרוע עוקבת טהורה/חצי טהורה,מבחינתי זה קצת עצלנות,אבל כנראה שזו פשרה טובה כאשר נוסעים בשטח,על מסלול המירוצים זה לא עובד

---

בתפיסה שלי את מקצוע ההנדסה, "מינימום המצאה" זה אחד העקרונות . אני מסתכל על מה קיים קודם כל, ומנסה להבין מה עומד מאחורי זה. ברכב שטח מהיר שתי תצורות מתלה אחורי שולטות - סרן חי, זה מה שיש בתמונה השנייה שצירפתי למרות שהסרן בלתי נראה, וזרוע עוקבת חלקית. מתלה זרוע A כפולה אמיתי קיים אבל נדיר מאד ברכב אמריקאי, וקיים כמובן ברכבי 4X4 היפאנים והארופאים אבל אלו אופרה אחרת עם מהלכי מתלה וצמיגים הרבה יותר קטנים.

למיטב הבנתי, הסיבות שמשתמשים בזרוע עוקבת חלקית הם:

א. היסטורית... מה לעשות, ההשפעה של ד"ר פורשה עצומה עד היום.

ב. עניינית - פשוט מאד, חזק מאד, מתחבר לשלדה בציר אחד בחלק קדמי יחסית שלה, מה שהופך את כל החלק האחורי של השלדה לפחות נושא בעומד, עם היתרונות של המשקל. ברכב פורומולה, לא כמו שלכם אבל בגרסאות היותר מתקדמות, המתלה בכלל מחובר לגיר והמנוע והגיר הם חלקים נושאי עומס, זה כנראה לא יעבוד לעולם ברכב שטח שנוחת מקפיצות.

ברכב שטח ההתנהגות בסיבובים היא לא הדבר הכי חשוב, הride - תנועה אנכית - שדורש מהלך מתלה ענק ונקודות חיבור מאד חזקות לשלדה מקבל חשיבות גדולה מאד על חשבון הhandling.

ציטוט:

---

2.כן אורך מתלים גדול מאוד יכול להקשות על תכנון מנגנון ההיגוי (bump steer).איך אתה פותר בעיה זו?

---

זו אחת הבעיות הראשיות במתלה הקדמי. הפתרון המקובל הוא מסרק הגה מיוחד שמיוצר על חברה בשם Howe שבנוי ככה שהוא צר מאד, מבחינת מיקום הצירים של המוטות המקשרים. בתרגיל התכנוני שלי, אני משתמש במסרק הזה (במציאות הוא עולה >1500$) ממזערים באמפ-סטיר על ידי מיקום נכון של המסרק, המוטות החיבור שלהם לupright וכולי על פי הכללים המוכרים מהספרות, והכיוון הסופי בניסוי וטעייה בסוליד. בכל מקרה זה נשאר לשלב יחסית מאוחר של סגירת המתלה, כשהפרמטרים הם מיקום סופי של המסרק, אורך המוטות המקשרים, ונקודות החיבור בupright.

ציטוט:

---

3.בתמונה השניה אני רואה שמיסבי הקצה שלך מכוונים כך שהציר מקביל לקרקע ואני מתחבט בשאלה מה ההבדל בין צורה זו לבין שימת הציר מאונך לקרקע?

---

אני גם מאד מתחבט בשאלה הזאת. מיסב קצה אמור לקחת כוח בכיוון רדיאלי לציר של הכדור, הכוח המקסימלי שהוא לוקח אקסיאלית קטן יותר - בקטלוגים זה מופיע, משהו כמו חצי בדרך כלל. אז אתה רוצה למקם את המיסב בכיוון שבו הכוחות גדולים יותר. מה הכיוון הזה? וואלה, לא יודע מה יותר חזק, כוחות אנכיים או אופקיים.
ברכב שטח מהיר זה הרבה יותר קריטי, כי צריך תנועה זוויתית גדולה למתלים. אם אני שם אותם כשציר החיבור בכיוון נסיעת הרכב, אני מקבך טווח תנועה בלתי מוגבל מעלה מטה, אבל כוחות אופקיים בלימה/תאוצה רוצים לתלוש את הכדור מתוך הבית שלו. מה שאתם עשיתם:
http://w3.bgu.ac.il/Sae%2DCar/2006.a.1.jpg

http://w3.bgu.ac.il/Sae%2DCar/2006.a2.jpg
בארבע נקודות החיבור לשלדה, הגיוני, כי טווח התנועה הזוויתית מספיק מבחינתכם (ברכב שטח - לאו דווקא) מבחינת כיוון הכוחות, זה כנראה נכון, בכל מקרה במכוניות פורמולה זה באמת ככה בדרך כלל ממה שאני ראיתי. בupright האחורי כנ"ל, ולדעתי גם אתם צודקים. השאלה היא מה בupright הקדמי? אם שמים אותם כשהציר אנכי, יש לך כמה היגוי שאתה רוצה, אם הציר אופקי ההיגוי מוגבל. אני רואה שאתם ערבבתם, התחתון אנכי והעליון אופקי, למה? אתם הגבלתם את טווח ההיגוי בלי לקבל משהו בתמורה, אני חושב. ברכב שטח טווח התנועה האנכי מאד חשוב, ושתי השיטות קיימות. ממה שאני מתנסה, אם הציר אופקי, אני מסכים מראש על טווח היגוי מוגבל, ומקבל טווח תנועה אנכי בלתי מופרע שמקל מאד את תכנון המתלים. אם אני שם את הציר אנכי, התכנון מורכב הרבה יותר, בשביל להוציא מקסימום תנועה אנכית של המתלה בלי הפרעות אני חייב לתכנן את הupright מאד בדקדקנות. ברוב הטרופי-טראקס, שזה הכלים היקרים והמקצועיים ביותר, הצירים אנכיים, והuprights הם יצירות מורכבות למדי, בעוד שהחיבורים לשלדה הם דווקא עם צירים אופקיים, שלא לדבר על זה שהרבה פעמים, גם בכלים שנבנו ללא שום מגבלות כספיות, משתמשים בכלל בבוקסות לחיבור הזרוע התחתונה לשלדה, ומיסבי קצה רק בעליונה, מן הסתם בשביל לשמור על יכולת כוונון.

ציטוט:

---

4. מה זה באגיז' וטראגיז'?

---

באגי - מתלה אחורי נפרד, ציריות, טראנסאקסל כמו במכונית פורומולה. מנוע לפני או אחרי הגיר. טראגי truggy=truck+buggy) - סרן אחורי חי ומתלה ארבע חיבורי.

שלום אסף
ברורה לי לחלוטין העובדה שמתכנן המתלים בוחר את הפשרה המתאימה למטרת הרכב.

מכיוון שזוהי המכונית הראשונה שאני מתכנן אני כרגע מתרכז בשלושה גורמים תכנוניים שעפ"י הבנתי המשפיעים ביותר למכונית מרוץ והם:
1.מיקום מרכז הגלגול ותנועתו במרחב עקב גלגול ותנועה אנכית של המתלים.
2.זוית קאמבר ושינויה.
3.מעיכת הצמיג.

כמובן שיש עוד מספר גורמים,אינני מעונין להתפזר אלא להבין דבר אחר דבר.

באדמס לדוגמא אני מבצע סימולצית גלגול ארבע מעלות לכל צד ומקבל גרפים של עשרות פרמטרים בהם השלושה שחשובים לי,אני מסוגל לאחר מכן לשנות את הנקודות ולבצע סימולציה נוספת בתוך מספר שניות.

ממה שהבנתי לשיטה הגאומטרית בה אתם משתמשים יש מספר חסרונות אבל אתם אלה שבניתם רכבים שאני מניח נוסעים מצוין ואני בינתיים לא יכול לגבות את מה שאני אומר.

הייתי שמח לשמוע כיצד אתם ממדלים את הדגם בסוליד ועל איזה גורמים אתם מסתכלים בעיקר במהלך התכנון שלכם

נמרוד שלום

ציטוט:

---

אני רואה שאתם ערבבתם, התחתון אנכי והעליון אופקי, למה?

---

זה רק נראה כך מפני שלא סיימתי את הassembly,כולם אנכיים.

רציתי להגיד כל הכבוד על האתר,יש פה אחלה אנשים עם נסיון אישי שמוכנים תרום מזמנם ולשתף אחרים וזה אחלה.

מתי יגיע פרק 4 של היומן?
היומן כתוב בצורה עניינית וטובה שעושה המון סדר בראש.

ציטוט:

---

באדמס לדוגמא אני מבצע סימולצית גלגול ארבע מעלות לכל צד ומקבל גרפים של עשרות פרמטרים בהם השלושה שחשובים לי,אני מסוגל לאחר מכן לשנות את הנקודות ולבצע סימולציה נוספת בתוך מספר שניות.

ממה שהבנתי לשיטה הגאומטרית בה אתם משתמשים יש מספר חסרונות אבל אתם אלה שבניתם רכבים שאני מניח נוסעים מצוין ואני בינתיים לא יכול לגבות את מה שאני אומר.

הייתי שמח לשמוע כיצד אתם ממדלים את הדגם בסוליד ועל איזה גורמים אתם מסתכלים בעיקר במהלך התכנון שלכם

---

נכון- אדמס זה מעולה... אבל יקר מדי בשבילי.
כיוון שהמודל שלך כבר בסוליד- תתחיל להזיז אותו. ההרכבה הראשונה (ונמרוד ירחיב על זה יותר ממני) היא הרכבת צירים- שממקמת במרחב את כל החלקים. לחלקים עצמם יש צירים שגם הם נראים בהרכבה. אם אתה נותן את התנאים הנכונים בהרכבה, אתה יכול לתת לחלקים לזוז- לתת למתלים לעבוד. תסתכל על הרכב מלפנים, ותראה את מקום החיבור של קווי הציר שהכנסת לתוך החלקים של הזרועות- ותוכל לראות בדיוק היכן הם מתחברים, ומה השינוי עם עבודת המתלה. אחרי זה- לשחק בפרמטרים לוקח מעט מאוד זמן (נכון, באדמס זה יותר מהר), ושוב לתת למתלה לעבוד..
שינוי הקאמבר בא על חשבון תזוזה מוגזמת במרכז הגלגול. אז מה יותר חשוב? בנוסף, אל תשכח להרוג את המדען ולהיות מהנדס... אין פתרון מושלם.

הפרמטרים החשובים משתנים מרכב לרכב. ברכב עם מתלה נפרד אחורי, אני לא יכול לשלוט בSQUAT- אז אני לא מנסה. אבל ברכב עם סרן- אני רוצה בין 80% ל100% אנטי-SQUAT (ברכב מירוץ)- הנה פרמטר חשוב מאוד. בתצורות מתלים מסויימות אני לא יכול לשלוט בDIVE- באחרות כן. בזרוע עוקבת טהורה אין שינוי קאמבר. וכו' וכו'. הפרמטרים משתנים עם סוג הרכב ועם הדרישות ממנו (רכב עבירות שונה מרכב מירוץ בדרישות)- ולכן אי אפשר לדעת מראש מה יהיו הפרמטרים החשובים.

אסף.

ציטוט:

---

ממה שהבנתי לשיטה הגאומטרית בה אתם משתמשים יש מספר חסרונות אבל אתם אלה שבניתם רכבים שאני מניח נוסעים מצוין ואני בינתיים לא יכול לגבות את מה שאני אומר.

---

זה רק נראה ככה, אני לא בניתי שום רכב... אני לומד, קורא ומתכנן כמוך, רק יותר זמן ועושה את זה בתור תחביב בלי לחץ של ציונים :lol: מכל בחינה אמיתית זה נסיון ששווה לא הרבה פחות מבנייה בפועל, זו גם תגיע עם הזמן והאמצעים. אני יודע כי יש לי נסיון בפיתוח של דברים אחרים, ואת רוב הדברים לומדים בלי בלי קשר לייצור של אבי טיפוס פיזיים. אבטיפוס פשוט מכניס עוד בעיות שלא חשבת עליהם בכלל. לאסף יש גם נסיון מעשי.

לרמת האנליזות שאתה מדבר עליהם, אנחנו עוד לא הגענו. התכנון שלך הרבה יותר סגור משלנו, יש לך מפרט בסיסי של FSAE, יש שטאנצים לבניית מכונית פורמולה ויש המון, המון ידע. קראתי את רוב מה שיש לאמאזון להציע בתחום של מכוניות מרוץ, אבל על רכב שטח מהיר אין ידע תיאורטי משמעותי, בכל אופן אני לא מצאתי עד היום. אז קודם כל אנחנו מנסים להבין בכלל מי נגד מי, מתוך הידע הגולמי שקיים - מה קיים ומה מנצח מרוצים, ולמה.

ציטוט:

---

אבל על רכב שטח מהיר אין ידע תיאורטי משמעותי, בכל אופן אני לא מצאתי עד היום. אז קודם כל אנחנו מנסים להבין בכלל מי נגד מי, מתוך הידע הגולמי שקיים - מה קיים ומה מנצח מרוצים, ולמה

---

..ואז אנחנו נכתוב את הספר..

אסף.

אנחנו מנסים לבנות רכב כביש שיסע מהר ובכך אנחנו בעצם מבטלים הרבה גורמים לא ידועים שקיימים ברכב שטח. ביחוד בתחום של עבודת המתלים. אבל אין לנו ממש מרום לטעויות בגלל תקציב קטן וגם אנחנו אמורים לתת הסבר הנדסי לכל הבחירות שאנחנו מבצעים (חקירת הצוות הבונה זה חלק מהניקוד בתחרות). חוץ מזה הרכב יהיה בנוי רובו ממגנזיום שזה חומר שאין לנו ממש נסיון איתו. ברור שיותר קל לבנות רכב שמטרתו אחת כמו בSAE. הבעיה היא המגבלות הרבות שיש לנו לפי תקנון התחרות.

הי שחר, ברוך השב, נעלמת להרבה זמן... :lol:

כן, לימודים ותירוצים כאלה.... אבל בגלל הפרויקט הזה סוף סוף יהיה לי יותר זמן להתעסק בזה שוב. רק חבל שזו לא תחרות בשטח......

אתם יכולים לספר יותר על הנושא של בניית הרכב ממגנזיום?

באיזה סגסוגות אתם משתמשים, ומה התכונות שלהם?
האם הוא מגיע בכלל בצורות סטנדרטיות (צינורות, פרופילים...)? בדרך כלל משתמשים בו ביציקות?
איך אתם הולכים להשתמש בו? איך מרתכים? איך הוא בשיבוב?
לאיזה חלקים אתם תשתמשו במגנזיום - אני מנחש שuprights וכאלו, לא? או שגם זרועות מתלים ושלדה?

כמעט כל השלדה תהייה עשוייה ממגנזיום. פרט לקשת ההתהפכות, וגם חלקים נלווי אחרים כמו גנטים וUPRIGHT אחוריים, תיבת הגה..
את השלדה נייצר מפרופילים של מגנזיום ואת שאר החלקים בעיבוד שבבי. ריתוך ועיבוד שבבי של מגנזיום הם כמעט כמו אלומיניום (ארגון) פרט למספר כללי זהירות שנדרשים בגלל אופי החומר.
רוב חומרי הגלם לא מתאימים בתכונות וכנראה שיידרש עוד טיפול תרמי אחרי השיבוב. את החומרים והחסות אנחנו מקבלים ממפעלי מגנזיום ים המלח (DSM) ואת ייצור השלדה והפרופילים יבצעו מפעל אלובין.

שלום חברים, מה שלומכם??
האם מוכרת לכם האימרה שהיתה מאד חביבה על אימי המנוחה - מרוב
עצים לא רואים את היער??
ודי לחכימא ברמיזה..... :twisted:

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי הצפרדע

מרוב
עצים לא רואים את היער??
ודי לחכימא ברמיזה..... :twisted:

---

כלומר????

בחיאת שחר. בשביל זה כתבתי די לחכימא ברמיזה.
אתה כנראה לא בקטגוריה של חכימא... :P :twisted: :lol:

כנראה שלא