סיפור חסידי לשבת: הניצוץ היהודי, או - ואיפה אלוהים היה בנחל לבן

מנהג ישראל עתיק להקשות בהתרסה האם אלוהים באמת מחבב (עושה "לייק" בלע"ז) את הדוסים, או שרק נדמה להם שהוא הנדל"ן הפרטי שלהם.

מעשה שהיה כך היה, אירע לפני 24 שעות בדיוק.

פרוייקט בניית הג'יפ הגיע אל סיומו בתום שנה בדיוק מהרגע המכונן, בו הונף הדיסק הצורר על הבודי הרקוב ויתר פירוקי הפירוקים שבאו בעקבותיו.
אחרי כ-500 קילומטרים אספלטיים שהציפו כמה באגים, שכבר תוקנו ברובם, הגיע הרגע לטבילת שטח ראשונה.
טיול של היישוב לנחל לבן בואכה ניצנה, חמישי עד שישי בוקר. מתכון מושלם לחניכה - טיול פנסיונרים בני 41 בשלייקס, לא קשה, לא רחוק, לא ארוך. בדיוק מה שצריך.
אמצע הנחל, החבר'ה שלא ממש מכירים את המאטריה הג'יפאית מתגודדים ומבקשים סיור מודרך - מה המתג הזה, ולמה השטרונגול ההוא, ומה יש בארגז ה-105 מ"מ ולמה צריך אבקה לסתימת רדיאטורים. מנסים להתקיל את בעל השמחה בחלפים חסרים, אמצעים לקויים מה לא - ולא מצליחים. בכל זאת עבודה של שנה והכל מסודר ויפה.

חמש דקות אחר כך הגיעה המכה. הטיימינג מושלם ואלוהים מחייך מתחת לשפם.

המנוע משתנק, מאבד כח, מוריד הילוך ועוד אחד, השתעלות קלה וכחכוח בלוע - ודמם.
הריח מוביל אותי אל גיזרת המפלג. מוריד כובע, מוציא חיישן ומגלה... סביבון שבור. מגען המתכת פשוט נשבר והחלק העליון שלו נעדר.
בימים כתיקונם אני גולש בנון שלנטיות מהכנף עם הבעת פנים של "מישהו פה מתרגש כאילו?" ושולף מאי שם סביבון ספייר, ויש גם אחד נוסף אפילו. שלוש דקות חזרה לתנועה והתקרית הפעוטה נאספת לרשימת החוויות החביבות עלי.
אבל היום הוא יום שונה. כי במהלך הפרוייקט החלפתי למפלג מהדגם החדש יותר - והסביבונים כבר אינם רלבנטיים. למען האמת רציתי לקנות שניים חדשים, ולא הספקתי לפני הטיול. גם הישנים אינם איתי כך שלא ניתן להעביר את המגען מאחד לשני.

מה עושים?

סיכת ראש של אחד החבר'ה מגוייסת למשימה. הבחור נפרד זמנית מהכיפה, הסיכה נפרדת מחלק מעצמה.
מגלגלים טיפה אפוקסי ומייצרים מגען בסביבון שלנו.

כמה דקות ייבוש פלוס קפה, והג'יפ - מתניע כמו גדול, ונוסע גם. חלק (כמעט) עד הבית.
הניצוץ היהודי נותן עבודה, והטבילה מוכתרת בהצלחה...

קובץ מצורף 105310

מסקנה:
אם אתה דוס - תחשוב טוב טוב לפני שאתה מוריד את הכיפה.
אם אתה לא דוס - כדאי שיהיה לך חבר אחד כזה*.
אם אתה ראיד - תתגייר.


* לא מספיק להחזיק כיפת הלוויות\בריתות-מילה מקרטון בתא כפפות.

יפה!

מישהו אמר ״לדר-דוס״ ?

אסף.

איזה סיפור יפה גם קצת אמונה בה' לא תזיק שבת שלום חברים :)

לעולם לא אשכח את הרגע המכונן שבו חדרה לתודעתי ההכרה, שיש פה תקלה חמורה שהיתה אמורה להיות קלילה.

אני זוכר את עצמי מביט ימינה בידיעה שנותרו פחות משני קילומטר קלילים לכביש,
מסובב הראש שמאלה לעבר הדיסקו והפאג'רו-קינג המקוריים עד כאב,
מסתכל למטה על רצועות הגרירה שלי במבט מצועף,
ואימה וחשכה גדולה נופלת עלי.
אני זוכר במעומעם שמילמלתי משהו כמו "רק לא זהההההה, רק לא זהההההה..."

בהחלט לא יהיה מופרך לסבור שהמכוניות המוזרות האלו הזריקו בי מוטיבציה ליצירתיות, יותר מאשר סתם היתקעות במדבר הצחיח.
ככל הנראה נמצאה התכלית שאלוהים הועיד להן.

אחלה כתיבה ואחלה סיפור...

מקווה שלא תפסיק להנות ממנה!!


Sent from my iPhone using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

מישהו אמר ״לדר-דוס״ ?
אסף.

---

אפשר לרכוש גם בעליאקספרס - http://www.aliexpress.com/store/prod...046814122.html

קובץ מצורף 105328

ארז גור

בהחלט נשבר פה שיא ליכולת השימוש בלד-דוס.

Sent from Um Melabes

מעלה נשכחות
ג'יפ סיור הלכו הפלטינות.
מזל שבמנות קרב יש טונה והיא נמצאת בפחית.
מייצרים חדש ומצליחים להמשיך הלאה.
תודה על הזכרון.
יוחנן

למה אפוקסי? תשפר את הסיפור. בתמונה רואים בבירור שהסיכה הודבקה בעזרת חלה כשרה שהועלתה גירה על ידי צדיק אמיתי.

חחחחח גתאי גתאי
האיש והאגדה !!


Sent from my LG-H815 using Tapatalk

אולי האיש והעגלה

Sent from my SM-G850F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי erezgur

אפשר לרכוש גם בעליאקספרס - http://www.aliexpress.com/store/prod...046814122.html

קובץ מצורף 105328

ארז גור

---

גדול מהחיים.

אבל המקור עולה על כל חיקוי.

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נמרוד

למה אפוקסי? תשפר את הסיפור. בתמונה רואים בבירור שהסיכה הודבקה בעזרת חלה כשרה שהועלתה גירה על ידי צדיק אמיתי.

---

רציתי לתת לחבר'ה לעכל את המאורע בקצב שלהם, לא של הרבי.
מתוך הערך "אדמו"ר" בוויקיפדיה:
"...מחלקים שיריים ממאכליהם, הנחשבים אצל החסידים כבעלי סגולה".

למי שפיקפק עד היום, הנה עדות נוסעת ומאגזזת לסגולע הטמון בשיירי הרבי.

מי שיזכה אותנו בנוכחותו בהשקה, יזכה לחזות בסביבון-הקמיע משתלשל על חוט צבעוני ממרומי הכלוב החדש - סגולה להתנעה קלה ומהירה וישועה כהרף עין. אני שוקל אפילו לייצר כאלו ולמכור במחיר מיוחד-לחגים-לששון לחברי ג'יפולוג הכופרים, חובה בכל ארגז כלים מקצועי.
האמת, תמיד טענתי שהסופה שלי היא יהודית. איך שהחשמל היה נראה לפני פרוץ הפרוייקט, היה ברור לחלוטין שרק אמונה חזקה ביתברך מסוגלת להתניע את החלקים היותר חומריים-ברזליים שבה כבר 11 שנה.
ואולי כל אלה הם בזכות הייחוס (במלעיל) של שושנה תיבדל"א, הנעוצים אי שם בקרב מקובלי נצרת עילית.