מי?
מה?
מתי?
למה?
כמה?
בין הפותרים נכונה יוגרלו 200 שקלים
קובץ מצורף 106007
Printable View
מי?
מה?
מתי?
למה?
כמה?
בין הפותרים נכונה יוגרלו 200 שקלים
קובץ מצורף 106007
אומר רק שאלטרמן המתנוסס על השטר החדש, שירת בחטיבה שמונה במבצע יואב.
Sent from Um Melabes
חזית קברו של האלוף יצחק שדה "הזקן" בגבעת ברנר?
יצאתם צדיקים! כבוד!
מה עם ההיסטריה?
באתר הארץ
http://www.haaretz.co.il/.premium-1.1990836ציטוט:
סיפורה של הידידות בין נתן אלתרמן ליצחק שדה
המשורר הבוהמיין ומפקח הפלמ"ח היו לכאורה שני אנשים שונים זה מזה, אולם בין השניים התקיימה רעות מופלאה, שנמשכה שנים רבות
הסיפור ה"מצחיק" של חטיבה 8 שעליה פיקד ה"זקן" במלחמת השחרור...בגדוד המשורין היתה פלוגה אנגלוסקסית דוברת אנגלית ופלוגה שנייה דוברת רוסית אבל לא היה חייל אחד שידע גם רוסית וגם אנגלית. לכן היו מתרגמים ליידיש ואז לרוסית או אנגלית. מעניין היה לראות את נוהל הקרב הגדודי במבצע יואב :).
ההיסטריה של יצחק שדה לגבי הסלב המשרת אצלו?ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
האגדה מספרת שכאשר יצחק שדה גילה שאלתרמן משרת אצלו, הוא שלח אותו הביתה מפחד שיקרה משהו למשורר הנערץ.
"אתם תביאו את הכבש ואני אביא את אלתרמן" .
http://www.tlvstreets.com/%D7%99%D7%...D7%94-1-1.html
תודה על החידה ו האיזכור (הקבר של יצחקשדה)
במקרה הייתי אתמול בסיור בסליק של יגור (ותודה לנצה) ושם המדריך המקומי ציטט את נתן אלתרמן ו"הקשר" שלו לשבת השחורה .
"רעם נכרי הרעים/ ודיביזיה שישית דהרה/ ובין יתר חגי העברים/ התייצבה השבת השחורה./ היא עמדה על שדות ונתיב/ ולרגליה יישוב - כמו גור/ ובתיל חוצות תל-אביב, / וקרועים שערי יגור" - כתב נתן אלתרמן ב"טור השביעי".
עוד על אירוע טראומטי זה בתולדות המדינה שבדרך למי שמעוניין
http://www.kibbutz.org.il/itonut/200...22_shehora.htm
נעמיד ברשותך דברים על דיוקם:ציטוט:
נכתב במקור על ידי אומי5
שדה לא "גילה" כי אלתרמן משרת "אצלו", שדה ידע היטב כי אלתרמן משרת והיכן הוא משרת - הוא הציב אותו שם....
בתאריך 24 ביוני 1948 פורסם "דף הוראות וסיכומים" - מטעם מרכז הגיוס של משרד הביטחון, בו נקבע כי צו גיוס חדש חל על כל הגברים שנולדו בשנים 1907 - 1911. אלתרמן, יליד 1910, אז בגיל 37 שנים, מיהר להתייצב בלשכת הגיוס בת"א. שם הוצע לו להתגייס למחת"ר - "מחלקת תרבות" - ולשמש כקצין תרבות.
אלתרמן לא העלה על דעתו להתגייס שלא למערך הלוחם. הרבה קודם מצפונו ייסר אותו על כך שאינו משרת בפועל שירות קרבי. אפילו העולים החדשים הצעירים, ללא הכשרה צבאית מינימלית - נשלחים אל הקרבות - והוא - בן הארץ - איננו נמצא בשדה הקרב.. על כן הפעיל לחץ בלתי מתון, במיוחד דרך ידידו הטוב, שדה, כדי להצטרף ליחידה קרבית.
מאמציו נשאו פרי.
אלתרמן התגייס לצה"ל ב - 29 לאוגוסט 1948 בתל ליטווינסקי (תל השומר) והוצב בחטיבה 8, בהוראת ידידו שדה. (שדה היה מח"ט 8 באותה עת). הוא נשלח לגד' 88, גדוד ראשון מסוגו של מרגמות "3. שדה ניסה באופן זה להיענות לבקשת ידידו: לשרת אמנם שירות קרבי - אך בה בעת ביקש גם לגונן עליו מתוך מחשבה כי בכך שמקום שירותו הוא בצוות מרגמה 81 מ"מ - ולא בכוח מסתער - ימצא הרחק די והותר מקו החזית המסוכן...
הגדוד ביצע סוג של "אימון הקמה" ובסיומו קיבל אלתרמן נתן, מ.א. 122609, דרגת טוראי ראשון ומקצוע צבאי: מגיש תחמושת לרגמים. בשפתנו: "רגם 3".
בתחילת אוקטובר יצא גד' 88 במסגרת חט' 8 למבצע "יואב". מח' המרגמות שבה שירת אלתרמן הוצבה באזור הכפר עיראק אל - מנשייה (קרית גת של היום) והחלה להתחפר בקרקע. לכל מרגמה היה צריך לחפור בור שעמקו כשני מטר כדי להציב בו את המרגמה. החיילים חפרו שעות בחום הכבד ונלחמו בקרקע הקשה במשך הערב, הלילה ולמחרת היום. אלתרמן חפר והשתתף במאמץ המחלקתי ככל חבריו. ידיו, ידי סופר ומשורר - היו פצועות ומדממות - והעור בהן התקלף, אך הוא נשא כאביו באומץ עד שמפקדו הבחין בייסוריו ועזר לו לשטוף את ידיו ולחטא את הפצעים. עד הערב הושלמו העמדות והמחלקה הייתה ערוכה לקרב.
גדודי הטנקים של חט' 8: גד' 89 וגד' 82 הוצבו בקו הראשון, לפני גד' 88 - ומשימתם: להסתער מצפון ולכבוש את הכפר מידי הצבא המצרי. גד' 88 פצח בסיוע ישיר: המרגמות ירו אש ללא הפסקה - חיפוי ארטילרי שטווח אל מרכז מתחם האויב. אלתרמן שימש כאמור "רגם 3": הוא הוציא במשך כל הקרב, לאורך שעות ארוכות, פגז אחרי פגז - והגיש אותו לרגמים. הוא ביצע תפקידו ללא דופי.
התקפת גדודי הטנקים נכשלה, הם נתקלו באש חזקה ונאלצו לסגת.
מנגד, ירו המצרים אש נ"ס (נגד סוללה) אל המרגמות של גד' 88 ומספר פגזים נפלו במרחק כמה מטרים מעמדות מח' המרגמות - ללא נזק. המתח והפחד אחזו בכל. גם באלתרמן.
בסוף הקרב היה שדה כועס, מתוסכל ועצבני. הקרב נכשל, וגם המחשבה כי ידידו הטוב, המשורר הנערץ, אותו אהב ואליו חש תחושת אחריות אישית (הרי הוא הציב אותו שם) - נמצא באזור מטווח ועלול להיפגע - לא נתנה לו מנוח.
הוא ביקש לקרוא לאלתרמן להתייצב בקרון המפקד (לשדה היה קרון מפקד מדוגם - אבל זה כבר סיפור אחר...)
אלתרמן התייצב בפני מפקדו בפנים נפולות, עייף ומותש, אותות יום הקרב הקשה ניכרו על פניו. שדה הודיע לו כי החליט להחזירו הביתה.
הוא אמר לאלתרמן בזו הלשון: "יום אחד נסעת, לילה אחד חפרת, יום אחד לחמת - 36 שעות רצופות. על ידך היו אנשים צעירים מאד. אתה, בגילך ובמצב בריאותך, לא תחזיק מעמד". אלתרמן לא השתכנע וביקש בכל מאודו לחזור לגדוד.
לא נותרה לשדה ברירה והוא העביר פקודה רשמית למפקדת חט' 8 - וזו פקדה על טוראי ראשון אלתרמן לאסוף את ציודו ולחזור לת"א.
בתאריך 31 לאוקטובר התייצב טר"ש אלתרמן בתל ליטווינסקי שם סיים את שירותו בחט' 8.
לאחר חודשיים הוצב במחת"ר - אבל שוחרר סופית מצה"ל במרץ 1949.
האגדה מספרת כי השיר הנפלא "ליל חניה" נכתב בעקבות הארוע הקרבי הזה של אלתרמן.
בכבוד
PW
תענוג.
תודה.