בשבועות האחרונים הסופה שלי משמיעה רעשי חריקה איומים ונוראים.
הג'יפ נוסע מאוד חלק ונעים כך שלא מדובר במכניקה.
נוסע מצוין בכביש. מוצק, יציב, מהודק, לא מתפזר. מרגיש חתיכה אחת. לא טריוויאלי בג'יפים ישנים.
אבל בכל עליה על מדרכה או הצלבה הוא משמיע כל מיני חריקות וגניחות שאי אפשר להתעלם מהם והכיוון שלי הוא מרכב/שילדה/מתלים.
בהתחלה היה נדמה שזה הגיע מכל מיני כיוונים - כולל פידבקים ברורים מהריצפה מתחת לרגליים שלי. מצאתי ברגי גשר גיר לא מהודקים היטב והגשר עצמו היה במצב לא טוב - חורי ברגים שהתרחבו, סדקים ורקבונות. תוקן.
השילדה נראית תקינה, גשר גיר שלם ומהודק, תושבות הגיר חדשות, כנ"ל כל הברגים של כל דבר שמחובר לשילדה מקצה טמבון קדמי ועד קצה טמבון אחורי - מהודקים היטב. אני כבר לא סומך על אף אחד והשקעתי הרבה מאוד זמן בעבודה עצמית, הרבה ליכלוך, הרבה זיעה ואפילו קצת דם (כי אני לא יכול לעבוד על הג'יפ בלי שהוא ינשוך אותי פה ושם בקטנה. ככה זה אצלנו. כמו כלבלב לא מחונך עד הסוף, הוא עושה את זה תו"כ משחק ומתוך חיבה ואני לא כועס עליו...).
מצאתי בורג שבור בתושבת בודי אחת. האחרים סגורים היטב. יכול להיות שחלקם דבוקים מחלודה, אבל התושבות עצמן שלמות. לא נראה שזה משם. הקפיצים מאוד מתוחזקים - הם עברו גירוז והחלפת אינסרטים אצל הקפיצאי שבנה אותם והם עובדים נהדר, הנסיעה נוחה וגמישה. כל העלים שלמים. הבושינגים נראים שלמים - לא מיובשים ולא קרועים.
חלק מהרעשים והפידבקים נעלמו בעקבות עבודת החיזוקים וההידוקים והחלפת תושבות, ועדיין בזמן הצלבה/עבודה של המתלים בשטח טכני - יש חריקות חזקות מכיוון הקפיצים האחוריים/סרן אחורי והאמת היא שזה כבר מפריע באמת ו"בנק המטרות" שלי הולך ונגמר, מלבד להוריד קפיצים אחוריים מהג'יפ ולבדוק מה קורה שם ועל הדרך להחליף בושינגים/לחזור לבוקסות רגילות מגומי.
על רקע התפקוד הכללי המאוד מרשים של הג'יפ, זה בולט ומפריע ואני כבר די מיואש מזה. עוד רעיונות?
