שאלה בנוגע להתחממות בנסיעה בין עירונית

שלום לכולם. לאחר היעדרות ממושכת מג'יפולוג, נתקלתי בעבודה בדרור "אל תזיינו לי את המוח עכשיו עם עבודה" ברלי - שיעץ לי בחום לשאול כאן - שאלה על התחממות. אז זה הסיפור:

למי שלא מכיר, יש לי קיה ספורטאז'. הרכב רחוק קמעה מלהיות סטנדרטי ואני מחזיק בו עוד מעט 8 שנים. כבר לפני שנים החלטתי לבנות לו מערכת קירור "בוליט פרוף" שכללה מאוורר חשמלי ענק מקדימה שנשלט כמובן עם מתג, תרמוסטט שנפתח יותר נמוך, קולר גיר נפרד עם מאוורר וכיו"ב. חשוב לציין: הרכב מתוחזק לעילא ולעילא. הוא מקבל פאן קלאצ' חדש מדי שנה. הפרסטון מוחלף מדי שנה על הדרך יחד עם התרמוסטט והרדיאטור מצוחצח מבפנים. זה לא שיש כשל במערכת הקירור.

בכל מקרה: לפני כ4 חודשים עשיתי ראש. הראש, חשוב לציין, אינו סטנדרטי. פורטינג, יחס דחיסה וכיו"ב תופינים שנכנסו במזוודה מקוריאה. ומאז התחילה בעיה מעצבנת: הרכב עובד יותר חם בבינעירוני בעליות.
עכשיו: חשוב לציין: אני לא מדבר כאן על עבודה יותר חמה בשעון החום המקורי של הרכב (ששווה לתחת ויודע רק לומר "אחי, קבל: הלך מנוע!! הא הא הא!!! הפתעה!!!!)- אלא בשעון דיגיטלי שמחובר לראש המנוע ומראה לי את הטמפ של הראש (סטייל בעלי דיסקאברי שיודעים לא לסמוך על השעון המקורי).

בעמידה, נסיעה עירונית, או בשטח, אין בעיה. הרכב נוסע, שמח וטוב לב עם 87 מעלות טמפרורת ראש, בדיוק 3 מעלות פחות ממה שקבע היצרן (זה בכוונה, התרמוסטט שלי נפתח ב80 במקום 90). אבל...בבינעירוני מתחילה בעיה. אם אני נוסע נאמר בכביש 6 במהירות קבועה של 100 קמ"ש אז אין שום בעיה - 88 מעלות כמו שעון. אבל.....נאמר שאני עולה בכביש מהיר עליה רצינית, נגיד מים המלח לירושלים - הרכב מטפס עד 97-98 מעלות (בפברואר!! לא בקיץ). הוא יכול אפילו לטפס יותר אבל אני פרנואיד ועוצר בצד לשתות משהו קר ולחכות שהרכב יתקרר. וזה, כמובן, חמור מאוד ברכב שבו 100 מעלות בראש המנוע זה "עצור בצד כי 105 מעלות זה אטם". אגב, מאוד במפתיע, את ערד סדום היא עולה יופי על 90.

חשוב להדגיש: הראש נעשה ללא כל בעיה. אין תקלות. אין בריחות קומפרסיה. אין חסר של נוזל קירור במילימטר. מערכת הקירור- מהפאן קלאץ ועד לפקק הרדיאטור היא ח-ד-ש-ה.

אני מתחיל לתהות: אולי יותר קומפרסיה פירושה יותר חום? האם רדיאטור יותר גדול יפתור את הבעיה? (אם בכלל יש למצוא כזה)

והכי חשוב: למה רק בבין עירוני בעליה?

כל פתרון או עצה יסייעו, כי נמאס לי קצת לעלות משדה בוקר עד באר שבע עם עין אחת על שעון החום.


תודה מראש

ים המלח-ירושלים זו עליה יותר ממושכת ורציפה ולכן מאמץ גדול יותר.
בנוסף, בים המלח-ערד יש לפחות 2 מקטעים של שיפוע מתון מאד, שמאפשרים למנוע להרגע קצת בין קטעי העליות.

לפחות את הגורם הגיאוגרפי אתה יכול להוריד..

באופן רגיל 100 מעלות זה סבאבה. גם 110-115 זה ברמה תקינה. ברכבים רבים הרמה הגבוהה של מאוורר המנוע נכנסת לעבודה רק ב110 מעלות.
128 מעלות ומעלה זה רתיחה.

אבל אני מניח שאתה יודע את זה, ויש לך סיבה טובה לומר ש105 זה אטם ראש ברכב הספציפי הזה?

אני מניח שאתה גם יודע שככל שטמפ' נוזל הקירור עולה, יעילות מערכת הקירור עולה איתה.

אתה מגדיר טמפ' מאוד נמוכה ולכן לא פלא שהיעילות נמוכה, ואתה צריך אמצעים דרסטיים כדי להגיע לטמפ' הרצויה שלך.


אז אולי כדאי להתחיל מההגדרה: למה רק 100 מעלות?

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

אני יותר שואל מאומר, יכול להיות שבמהירות גבוהה האפקט של הקירור שנובע ממהירות הרכב פוגם או נפגם מאיזה שהוא רכיב במערכת שלך?
זה משהו שהתחיל לאחרונה או היה קיים מאז שבצעת את השינויים במנוע?

בכל מקרה, בהצלחה. בעיות קירור זה BITCH, מנסיון :-)

אהלן 😊

המקום להתחיל ולא רק לכבוד הפסח הוא ב- "מה השתנה". כשאתה כותב "עשיתי ראש" - מה זה כולל ? שיפורים חדשים ? ביטול שיפורים קודמים ? משהו שקשור למעברי המים ?

בלי קשר, מי שעוד עובד קשה בעליות של כביש 1 זה הגיר (אוטומטי אם אני זוכר נכון). יש קשר בין הקירור של השניים ?

הוא כתב שיש קולר גיר נפרד עם מאוורר נפרד.

השאלה היא האם בעיית ההתחממות (בהנחה שזו אכן בעיה, לא מבין בזה) נובעת מהמהירות או מהעומס על המנוע. אם אתה זוחל בשטח, טורים גבוהים הרכב עדיין מתחמם?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

באופן רגיל 100 מעלות זה סבאבה. גם 110-115 זה ברמה תקינה. ברכבים רבים הרמה הגבוהה של מאוורר המנוע נכנסת לעבודה רק ב110 מעלות.
128 מעלות ומעלה זה רתיחה.

אבל אני מניח שאתה יודע את זה, ויש לך סיבה טובה לומר ש105 זה אטם ראש ברכב הספציפי הזה?

אני מניח שאתה גם יודע שככל שטמפ' נוזל הקירור עולה, יעילות מערכת הקירור עולה איתה.

אתה מגדיר טמפ' מאוד נמוכה ולכן לא פלא שהיעילות נמוכה, ואתה צריך אמצעים דרסטיים כדי להגיע לטמפ' הרצויה שלך.


אז אולי כדאי להתחיל מההגדרה: למה רק 100 מעלות?

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

---

חשוב לציין שאני מדבר על טמפ של המתכת, לא של נוזל הקירור. הנושא של 105 מעלות כבר נבדק הרבה פעמים. נאמר...110 מעלות זה הגג. בשורה התחתונה- אני מחפש תשובה לשאלה מדוע זה קורה לי רק בעליות בנסיעה מהירה והאם זה פתיר. (רדיאטור יותר יעיל?)

- - - Updated - - -

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי lizard

הוא כתב שיש קולר גיר נפרד עם מאוורר נפרד.

השאלה היא האם בעיית ההתחממות (בהנחה שזו אכן בעיה, לא מבין בזה) נובעת מהמהירות או מהעומס על המנוע. אם אתה זוחל בשטח, טורים גבוהים הרכב עדיין מתחמם?

---

לא. עלתה את זיק בשבוע שעבר בכיף בלי להתחמם בכלל

נראה לי שמשהו במערכת קירור נפגם במהירות גבוהה. או שבאמת השדרוגים שלך גרמו לעוד חום על המערכת. בהצלחה.

יש מצב שהכנפיים של המאוורר הורכבו הפוך ?

לדעתי יש לך בעיה מרגע שאתה מניע את הרכב ולא רק בעליות.
במצב עמידה או זחילה בשטח אין סיבה שהטרמוסטט יפתח , ואם מותקן לך טרמוסטט 80 ואתה על 87 , אז הוא פתוח כמעט לחלוטין.
ברגע שהורדת את הטרמוסטט ב- 10 מעלות אז ההתייחסות שלך צריכה להשתנות ב -10 מעלות . הכי הרבה צריך להיות לך 82 עד 83 .
עשיתי נסיון דומה עם דיפנדר . טרמוסטט 78 במקום 88

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי gp1

לדעתי יש לך בעיה מרגע שאתה מניע את הרכב ולא רק בעליות.
במצב עמידה או זחילה בשטח אין סיבה שהטרמוסטט יפתח , ואם מותקן לך טרמוסטט 80 ואתה על 87 , אז הוא פתוח כמעט לחלוטין.
ברגע שהורדת את הטרמוסטט ב- 10 מעלות אז ההתייחסות שלך צריכה להשתנות ב -10 מעלות . הכי הרבה צריך להיות לך 82 עד 83 .
עשיתי נסיון דומה עם דיפנדר . טרמוסטט 78 במקום 88

---

השאלה היא כיצד ניתן לפתור.

"במצב עמידה או זחילה בשטח אין סיבה שהטרמוסטט יפתח"

אשמח להסבר על המשפט הזה. למה שהטרמוסטט לא יפתח?

פות"ש - העליות האלה, באיזה הילוך ובאיזה סלד אתה עולה אותן?

עליה בהספק באה יחד עם עליה בחום יצרן ההספק=מנוע.
אי אפשר לברוח מזה
כשהמנוע במאמץ -קרי עליה ורגל ימין כבדה ,נדרש גם ייעול בפיזור החום לעומת המקור .

אולי משהו במבנה הכנפיים של המאוורר גורם להאטה של התנועה הסיבובית כשאתה במהירות גבוהה,ותחת עומס?

opl
במצב עמידה הרכב איננו מתאמץ כנ"ל בזחילת שטח (לא נסיעה מהירה) נסיעה ללא מאמץ הרכב לא אמור להגיע לטמפרטורת פתחה ואם כן 2-3 מעלות מעל וזה גם המון . . בנסיעה עירונית הרכב אמור להתחמם יותר מכביש בין עירוני או כביש 6 לדוגמא ( לא עליות סדום ולא עליות אלמוג לירושלים. ברמת העיקרון (ועשיתי את זה עם דיפנדר נסעתי ללא פאן קלצ' 100 - 110 ) בכבישים מהירים אין סיבה להתחממות גם ללא פאן קלאצ'
לדעתי יש לו בעיה ברדיאטור. או שקטן מדי עקב שינויים במנוע או שיש בו סתימה והוא לא יודע.
השאלה האם זה רדיאטור אלומיניום או נחושת ? אחרי נסיעה מאומצת יש לדומם מנוע ולהעביר את כף היד על רשת הרדיאטור כולה , אם יש חלקים קרים, וחלקים חמים , לדעתי יש סתימה . רדיאטור נחושת ניתן להוסיף שורות (להגדיל ע"י איש מקצוע שמזמין מ "בשן") לדעתי רדיאטור אלומיניום עדיף , החלפת החום טובה יותר . בנוסף תבדוק שסביב הרדיאטור והאינטרקולר וביניהם , אין מרווחים שהאוויר עובר שם במקום דרכם .

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי gp1

opl
במצב עמידה הרכב איננו מתאמץ כנ"ל בזחילת שטח (לא נסיעה מהירה) נסיעה ללא מאמץ הרכב לא אמור להגיע לטמפרטורת פתחה ואם כן 2-3 מעלות מעל וזה גם המון . . בנסיעה עירונית הרכב אמור להתחמם יותר מכביש בין עירוני או כביש 6 לדוגמא ( לא עליות סדום ולא עליות אלמוג לירושלים. ברמת העיקרון (ועשיתי את זה עם דיפנדר נסעתי ללא פאן קלצ' 100 - 110 ) בכבישים מהירים אין סיבה להתחממות גם ללא פאן קלאצ'
לדעתי יש לו בעיה ברדיאטור. או שקטן מדי עקב שינויים במנוע או שיש בו סתימה והוא לא יודע.
השאלה האם זה רדיאטור אלומיניום או נחושת ? אחרי נסיעה מאומצת יש לדומם מנוע ולהעביר את כף היד על רשת הרדיאטור כולה , אם יש חלקים קרים, וחלקים חמים , לדעתי יש סתימה . רדיאטור נחושת ניתן להוסיף שורות (להגדיל ע"י איש מקצוע שמזמין מ "בשן") לדעתי רדיאטור אלומיניום עדיף , החלפת החום טובה יותר . בנוסף תבדוק שסביב הרדיאטור והאינטרקולר וביניהם , אין מרווחים שהאוויר עובר שם במקום דרכם .

---

מעולה, תודה לכולם על הסיוע. אתחיל ברדיאטור משודרג.

אני עדיין לא מבין, הרכב בטמפרטורת עבודה, הטרמוסטט סגור? הרכב זוחל לאט, אין סירקולצייה? זה שונה ממה שחשבתי שאני יודע עד היום.

יש סירקולציה אבל חלקית . יש את החור הקטן עם הג'ולה שמעביר מים וגם בטמפרטורה הנכונה מתחילה פתיחה אבל חלקית. .
לפני החלפת רדיאטור הייתי בודק עם היד האם יש קטעים קרים וחמים. כיוון סיבוב של המאוורר והאם הכנפיים נכונות .
בספאלים יש כיוון סיבוב ו כמובן שמבנה הכנפיים בהתאם . וקל מאוד לטעות מפני שחיבור המגעים הפוך משנה את כיוון הסיבוב .יכול להיות שגם שם יש טעות .

לפני שאתה נוגע ברדיאטור .....
תחשוב על זה, עליה בבין עירוני זה המצב ששורף הכי הרבה דלק (ליחידת זמן), או במילים אחרות, חימום הכי גדול - אתה נוסע רצוף, בטורים די גבוהים.
הקולר גיר שהוספת, איך \ איפה הוא מותקן?
בהחלט יש מצב, שבסופו של יום, כל המאווררים והקולרים, פוגעים בחילוף אוויר של הרדיאטור הראשי?
לההתקנה של הקולרים והמאוורים (מרווחים ומיקום) יש שהפעה גדולה על היעילות.

אני הייתי עושה ניסיון להוריד את "המאוורר החשמלי הענק מקדימה", ובודק את ההתנהגות.
בהחלט יש מצב, שלפחות עבור כביש בין עירוני, המאוורר מעביר פחות אוויר מזרימה חופשית. שאתה נוסע ~80 קמ"ש ואין לך שום תוספת, כל הרדיאטור חשוף לזרימת אוויר מסיבית. שאתה מתקין מאוורר, אז:
1- אתה בעצם מכסה חלקים גדולים של הרדיאטור.
2- עם הקולר הנוסף והמאווררים, נוצרת בעיה בזרימת אוויר במהירויות גבוהות.

דרך אגב - פאן-קלאץ' כל שנה? לא נסחפנו? :confused:

ברוכים השבים תומר.

נתחיל מהסוף. הנצילות של מנוע בנזין ממש טוב היא באזור ה25 אחוז. כלומר על כל 25 וואט שהולכים לציר ההילוך הישיר, עוד 75 וואט הולכים על חום. ואת החום הזה צריך לפנות במחליף החום הגדול שמאחורי הגריל, שבעצמו לוקח נוזל קירור שזורם על הבלוק והראש ומפנה מהם קצת חום אבל רק אם הוא נמצא בטמפרטורה הנכונה וזורם במהירות הנכונה.
מתי הרכב הכי מתאמץ? בכביש מהיר במהירות גבוהה, על אחת כמה וכמה בעלייה. במצב הזה המנוע צריך להתגבר על גרר די גדול, שהגבהה מתונה של, נאמר, כמה אינצ׳ים, מעלה באופן משמעותי. במצב הזה המנוע צריך להתגבר גם על התנגדות לגלגול, שגדלה עם צמיגים רחבים יותר,
אם זה לא מספיק, היצרן תכנן משאבת מים שתסחרר נוזל קירור בספיקה מסויימת, ויש מי שמגדיל את קוטר הגלגל מה שגורם למנוע ואיתו למשאבת המים להסתובב לאט יותר באותו מצב.

בקיצור. קילקלת את יצירת המופת הקוריאנית, במקום לקנות לנדקרוזר כמו כולם, ועכשיו אתה מתפלא.

מה עושים? בוא נבדוק קודם כל אם ספיקת הקירור מספיקה.
סע בתנאים שמחממים את האוטו. קח מד טמפרטורה אינפרא אדום, אם אין לך אני אשאיל לך בניגוד להגיון.
תמדוד מה הפרש הטמפרטורה בין הכניסה לרדיאטור ליציאה ממנו. אמור להיות מעלות בודדות, בין 6 ל 10.
אם הנפרש גדול יותר - המשאבה לא מזרימה מספיק מים או שיש הפרעה לזרימה.
אם ההפרש קטן יותר, הרדיאטור לא מספיק.
אני אומר מראש. זו מדידה ראשונית כדי לקבל מושג, ולא משהו מעמיק מעבר לכיוון ראשוני לטיפול בבעיה.

אסף.