קצת דרך ארץ

היום בבוקר החלטנו לארוז את הרכב בספונטניות ולהתנחל במעיין פופולרי למדי בנחל תבור. כרגיל פגשנו שם מכל קצוות הארץ ופגשנו אנשים מקסימים שנהנים מהטבע ברגל באופניים וברכב. אח"כ אפילו הזדמן לנו חצי שעה להיות לבד.

ואז הגיעה קבוצת SBS בטיול מאורגן חוצה ישראל שיצאה היום מתל דן. למיטב הבנתי הקונספט הוא שהכלים שייכים לנהגים והחברה המארגנת מספקת מדריך ושירותי מעטפת.

הקבוצה הייתה די רועשת אבל קטונתי כי בכל זאת זה לא מעיין של אבא שלי.

אבל כשהקבוצה התארגנה לצאת שמתי לב שהם בכלל לא מתכננים לאסוף את הזבל שהשאירו אחריהם, וכשהערתי לאחד מהם על בקבוק בירה שהשאיר מאחור הוא ענה בשאלה "למה? זה מפריע לך?" שהשאירה אותי ללא מענה. אחרי שאספנו חלק מהאשפה בשבילם הם הועילו בטובם לקחת אותה.

אח"כ הגענו לשלב תחילת התנועה: כל הרכבים הוחנו עם הפנים פנימה, כשחלקם חונה בתוך הנחל. התוצאה הייתה מספר רב של רכבים שמנסים לסוב על עקבותיהם בו זמנית בשטח קטן מאד תוך שהם מסבים נזק לנחל ויורדים לגמרי מהשביל. אחד מהם אפילו נכנס לשפ"צ די רציני ולא היה חסר הרבה שיתהפך.

אבל עד כאן אפשר לפתור את הסיפור במדריך חובבן, אם כי זה לא באמת תירוץ.

ואז בדרך הביתה שיחזרתי שראיתי את אחד הנהגים שותה שני בקבוקי בירה בטווח של רבע שעה, ואף שמעתי את אחד מחברי הקבוצה מדבר על זה ש"לא מדאיגה כמות האלכוהול כמו זה שזה על בטן ריקה". וכאן זה הופך לרשלנות פושעת! SBS נע בשטח במהירות של 60 קמ"ש ועם נהג אפילו קצת מטושטש, ועם שבילים עמוסים בכל בית ישראל, זהו פשוט מתכון לרצח!

אני מניח שאני מטיף למומרים, אבל בכל זאת יש כאן מובילי קבוצות ומדריכים אז אני מרגיש חובה לעשות משהו:
1. עוזבים חנייה במצב שהשארתם אותה וזה באחריות המדריך!
2. מחנים שיירה עם פנים ליציאה או לפחות עם מחשבה על היציאה מהחנייה
3. לא יורדים משבילים לשום צורך
4. לא שותים ונוהגים! בתור מדריך לא הייתי לוקח אחריות על התנהגות כזו

ואולי דבר נוסף: איך שהקבוצה נראית משליך ישירות על המדריך והחברה המארגנת ובעיני הם האחראים הבלעדיים לכן בעיניי קריטי לתדרך נהגים על כללי התנהגות ולאכוף אותם. אולי זה קצת גנון אבל זה עלול לפגוע למדריך בפרנסה (ספציפית במקרה הזה אני יודע באיזו חברה לא אבחר לארגן לי טיול)

חג שמח

Sent from my SM-T810 using Tapatalk

ואם אתה לא כותב מי החברה אז מה עשית?

סלילה על הבוטות, אבל אתה כותב לשכמותך, שכנראה אוספים זבל ומנסים להתנהג בדרך ארץ, כי מי שמתנהג כמו שתיארת, לא ממש מעניין אותו מה אתה כותב.

את החברה המארגנת,שתקבל חשיפה שלילית, זה מאד יעניין, ואולי בפעם הבאה,יקפידו/יחנכו אנשים כאלו.

כל זה, אם תרשום את שם החברה, אחרת לא עשית כלום.

קודם כל - נאה דרשת, ואכן כך לא מתנהגים.

ומשזה נאמר, מנקודת המבט של המדריך השכיר שרק רוצה להעביר עוד יום עבודה - מה אתה חושב שיש בידו לעשות עם קבוצה שחבריה שותים, לא מצייתים להוראות, לא מכבדים איש, לא מכבדים את הטבע, ובאופן כללי הם לקוחות בעיתיים- לקוחות של בעל הבית, והבעיה שלו...?

אסף.

פשוט בושה.

משתדל שלא להכליל-
אבל תחושת הבטן שסוג מסויים שנוהג ללכת לטיול שכזה עם כלים שכאלו ומשלם על טיול מאורגן מרגיש שקנה את העולם.

זה מגעיל, דוחה, ולטעמי אסור לקבל התנהגות כזו.

לדעתי למדריך, עם כל ההבנה, יש אחריות.
ולחברה שהוציאה את הטיול יש אחריות- לפחות לנסות למנוע. להביא שקיות. וכן שהמדריך יאסוף כולם יאספו.

דורון ברור לי שרוב גולשי ג'יפולוג הם לא כאלה ועל כן ציינתי שאני מטיף למומרים. המקרה פשוט הרתיח אותי.

ברור לי המצב הבעייתי שאסף מתאר בו חברי הקבוצה הם בעצם הלקוחות. אבל במקרה הזה לא ראיתי אפילו בדל נסיון של המדריך לשפר את המצב. ניסיתי לשים את עצמי בנעליו ואני די בטוח שפשוט הייתי אוסף אחריהם בתקווה שיבינו את הרמז בשלב מסוים. אולי עם מעט תכנון וכריזמה גם הייתי מצליח להמנע מלחנות רכבים בבלגן ועל הנחל. אבל בנושא השתייה יכול להיות שזו טובת החברה המארגנת לעצור את הטיול כי פוטנציאל הנזק במקרה תאונה הוא עצום.

עצוב שיש כאלה אנשים שמלכלכים וגם בים ויש עוד מקומות
וששמעתי על האדם הזה ששתה שני פחיות בירה זה גרוע מאוד

המדריך ללא ספק צריך היה לקחת אחריות. אלא אם הוא רואה רק את כיסו ואז זה עצוב שבעתיים.

בוא ונציג לרגע עוד כמה צדדים.
כולל את הצד של המדריך.
גילוי נאות: אני מדריך ב"אתר השטח הישראלי" ולעתים מוביל גם קבוצות של SBS.


ראשית - לכתוב "חברה" ולא לציין את שמה, הופך את כל חברות הטיולים וחברות ההפקה שמספקות שירותי הדרכת/הובלת טיולים לקבוצות מטיילים - לחשודות. זה כמו לכתוב "תת-אלוף מואשם בהטרדה מינית" או "ח"כ בכיר נחשד במעשי שחיתות חמורים" ולא לפרסם את השמות בגלל צו איסור פרסום מטופש כזה או אחר - מה שהופך את כל תתי-האלופים/חברי הכנסת האחרים לחשודים מיידיים ולמטרה לדיבורים, רינונים ולחשושים. אם יש צו איסור פרסום, אז אל תפרסמו בכלל שום דבר עד שמותר לומר את השם מפורש. גם כאן - אם אתה יודע מי החברה שאותו מדריך עובד בה? תכתוב ואל תחשוש. שיהיה למי לבוא בטענה וממי לבקש הסבר או הבהרה, בלי להחשיד את כל היתר.


שנית - ואני עומד לעשות כאן הכללה וייתכן שיהיו כאלה שייעלבו - אז סליחה מראש כי זה לא אישי. אבל כל מי שלא חווה עבודה מול קהל בעלי ה- SBS הספורטיביים, שלא יקפוץ בראש. זה אכן קהל "מיוחד" ולא קל. קהל שמח. רעשני. אוהב מוסיקה בקולי קולות. אוהב לתת בגז. הרבה מאוד צעירים חמי דם ומוצפי אדרנלין.
הבעיה איתם היא שרובם לא באים לטייל אלא להתחרע - תרבות השטח שלהם הפוכה בתכלית מזו שלנו ומתאפיינת ב"חתימה גבוהה" - רעש, בלגן, סילוני אבק, לכלוך. כשהם נוסעים עם מדריך - הוא צריך להפגין הרבה מאוד סבלנות, אורך רוח ויכולת להשתלט על העניינים. כמובן שאין לו שום אפשרות למנוע מהם לבצע דריפטים ולהעיף סילוני אבק וחצץ בכל פנייה, אבל הוא כן צריך להיות מצוייד בשקיות לאיסוף אשפה, להשתדל לעשות את ההפסקות במקומות שבהם יש פחי אשפה מסודרים ולדאוג לאסוף את הטינופת שהקבוצה שלו משאירה. כשאני מוביל קבוצה כזו אני מצטייד בשקיות ובין עוד כמה וכמה דרישות מאוד ברורות, אני גם דורש מהם שבהפסקה יניחו את הפסולת ליד הכלי שלי - ואני כבר אמצא מה לעשות עם זה. בואו נאמר שזה עובד, וכלום לא נשאר בשטח.




סיפור שתיית האלכוהול זה עניין אחר - וכאן אני קצת מתפלא על ההיתממות והצביעות.
בארה"ב מקובל לאסור הכנסת משקאות אלכוהוליים (כולל בירה תמימה לגמרי) למסלולי השטח בכל מיני מפגשים המוניים.
זה רעיון נהדר שעובד מצויין - בארה"ב. היכן שהאנשים מנומסים ומכבדים חוקים, מכבדים כללים, מכבדים את הטבע ובעיקר מכבדים זה את זה.

כאן זה ישראל, מזרח תיכון. המנטליות אחרת. מושפעת מזו של השכנים ובני הדודים. כל אחד עושה מה שבא לו, קשה לאכוף כאן כללים מעבר לדרישה מפורשת בתחילת הטיול שמי ששותה אלכוהול - שלא ינהג. אבל נניח שעכשיו אתה המדריך ולמרות שביקשת, מישהו מהקבוצה שותה לך בירה מול העיניים, מה תעשה איתו עכשיו? תזרוק אותו מהטיול באמצע המדבר?... זה משהו שצריך להתמודד איתו ברוח טובה. בדיפלומטיה.

יותר מזה, כל מפגש שמתארגן כאן בג'יפולוג, עם קהל טוב, איכותי וממושמע לכל הדעות, מתאפיין בשתיה מרובה של בירה ויין ולפעמים גם כמה משקאות חזקים יותר בלשון המעטה, בד"כ יותר מכוס/בקבוק בירה אחד או שניים, הרבה יותר, וזה בעדינות. מידיעה אישית. בואו לא ניתמם.

כמה מבינינו אכן מגיעים למפגש כזה ונשארים לישון בשטח רק כי שתו?... מעטים אם לא בודדים - וגם זה בד"כ רק אלה שהרכב שלהם מאפשר לישון בתוכו. כל היתר מחכים קצת שהאלכוהול "יירד", בד"כ לא יותר מדי כי כבר ממש מאוחר, ואז נוהגים הביתה - לא רק שתויים קלות אלא גם עייפים. וזה כבר שילוב נפיץ...
אני לא אומר שזה תקין - גם לי יצא לנהוג כך פעם או פעמיים וזה מנוגד לחוק וכמובן מסוכן.... אני כן אומר שגמלים שמצביעים על דבשתו של גמל אחר, נוטים לא לראות את דבשתם שלהם.

מה שאתה אומר דרור הוא שצריך לקבל את המצב כמו שהוא ולהרים ידיים.

צר לי, אני לא מסכים.

דיפלומטי, כן.
תכנית גיבוי, כן.
לקבל את זה שהלקוחות שלך יחרבנו לכולם את החיים - לא.
וגם מהסיבה שבסוף הסירחון דבק בחברת הטיולים, אפילו שהם לא קשורים לאופי הלקוחות שלהם.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

בוא ונציג לרגע עוד כמה צדדים.
כולל את הצד של המדריך.
גילוי נאות: אני מדריך ב"אתר השטח הישראלי" ולעתים מוביל גם קבוצות של SBS.


ראשית - לכתוב "חברה" ולא לציין את שמה, הופך את כל חברות הטיולים וחברות ההפקה שמספקות שירותי הדרכת/הובלת טיולים לקבוצות מטיילים - לחשודות. זה כמו לכתוב "תת-אלוף מואשם בהטרדה מינית" או "ח"כ בכיר נחשד במעשי שחיתות חמורים" ולא לפרסם את השמות בגלל צו איסור פרסום מטופש כזה או אחר - מה שהופך את כל תתי-האלופים/חברי הכנסת האחרים לחשודים מיידיים ולמטרה לדיבורים, רינונים ולחשושים. אם יש צו איסור פרסום, אז אל תפרסמו בכלל שום דבר עד שמותר לומר את השם מפורש. גם כאן - אם אתה יודע מי החברה שאותו מדריך עובד בה? תכתוב ואל תחשוש. שיהיה למי לבוא בטענה וממי לבקש הסבר או הבהרה, בלי להחשיד את כל היתר.


שנית - ואני עומד לעשות כאן הכללה וייתכן שיהיו כאלה שייעלבו - אז סליחה מראש כי זה לא אישי. אבל כל מי שלא חווה עבודה מול קהל בעלי ה- SBS הספורטיביים, שלא יקפוץ בראש. זה אכן קהל "מיוחד" ולא קל. קהל שמח. רעשני. אוהב מוסיקה בקולי קולות. אוהב לתת בגז. הרבה מאוד צעירים חמי דם ומוצפי אדרנלין.
הבעיה איתם היא שרובם לא באים לטייל אלא להתחרע - תרבות השטח שלהם הפוכה בתכלית מזו שלנו ומתאפיינת ב"חתימה גבוהה" - רעש, בלגן, סילוני אבק, לכלוך. כשהם נוסעים עם מדריך - הוא צריך להפגין הרבה מאוד סבלנות, אורך רוח ויכולת להשתלט על העניינים. כמובן שאין לו שום אפשרות למנוע מהם לבצע דריפטים ולהעיף סילוני אבק וחצץ בכל פנייה, אבל הוא כן צריך להיות מצוייד בשקיות לאיסוף אשפה, להשתדל לעשות את ההפסקות במקומות שבהם יש פחי אשפה מסודרים ולדאוג לאסוף את הטינופת שהקבוצה שלו משאירה. כשאני מוביל קבוצה כזו אני מצטייד בשקיות ובין עוד כמה וכמה דרישות מאוד ברורות, אני גם דורש מהם שבהפסקה יניחו את הפסולת ליד הכלי שלי - ואני כבר אמצא מה לעשות עם זה. בואו נאמר שזה עובד, וכלום לא נשאר בשטח.




סיפור שתיית האלכוהול זה עניין אחר - וכאן אני קצת מתפלא על ההיתממות והצביעות.
בארה"ב מקובל לאסור הכנסת משקאות אלכוהוליים (כולל בירה תמימה לגמרי) למסלולי השטח בכל מיני מפגשים המוניים.
זה רעיון נהדר שעובד מצויין - בארה"ב. היכן שהאנשים מנומסים ומכבדים חוקים, מכבדים כללים, מכבדים את הטבע ובעיקר מכבדים זה את זה.

כאן זה ישראל, מזרח תיכון. המנטליות אחרת. מושפעת מזו של השכנים ובני הדודים. כל אחד עושה מה שבא לו, קשה לאכוף כאן כללים מעבר לדרישה מפורשת בתחילת הטיול שמי ששותה אלכוהול - שלא ינהג. אבל נניח שעכשיו אתה המדריך ולמרות שביקשת, מישהו מהקבוצה שותה לך בירה מול העיניים, מה תעשה איתו עכשיו? תזרוק אותו מהטיול באמצע המדבר?... זה משהו שצריך להתמודד איתו ברוח טובה. בדיפלומטיה.

יותר מזה, כל מפגש שמתארגן כאן בג'יפולוג, עם קהל טוב, איכותי וממושמע לכל הדעות, מתאפיין בשתיה מרובה של בירה ויין ולפעמים גם כמה משקאות חזקים יותר בלשון המעטה, בד"כ יותר מכוס/בקבוק בירה אחד או שניים, הרבה יותר, וזה בעדינות. מידיעה אישית. בואו לא ניתמם.

כמה מבינינו אכן מגיעים למפגש כזה ונשארים לישון בשטח רק כי שתו?... מעטים אם לא בודדים - וגם זה בד"כ רק אלה שהרכב שלהם מאפשר לישון בתוכו. כל היתר מחכים קצת שהאלכוהול "יירד", בד"כ לא יותר מדי כי כבר ממש מאוחר, ואז נוהגים הביתה - לא רק שתויים קלות אלא גם עייפים. וזה כבר שילוב נפיץ...
אני לא אומר שזה תקין - גם לי יצא לנהוג כך פעם או פעמיים וזה מנוגד לחוק וכמובן מסוכן.... אני כן אומר שגמלים שמצביעים על דבשתו של גמל אחר, נוטים לא לראות את דבשתם שלהם.

---

למיטב ידיעתי לחברה קוראים "דרך ארץ" באופן אירוני משהו.

לגבי סוג הקהל בטיולי SBS - כמו שאמרתי קטונתי זה לא שטח פרטי של אף אחד מאיתנו. אבל עובדה דרור שאתה כן הצלחת למצוא דרכים להדריך טיולים כאלה בלי להשאיר שובל של זבל אחריך.

ולגבי השתייה - כן גם אני אוהב בקבוק בירה עם הארוחה במיוחד כשמטיילים. אבל מכאן ועד אוירת השתייה שהייתה שם יש דרך ארוכה ומסוכנת מאד, מה גם שהמהירות המקסימלית שלי בשטח היא 20 קמ"ש, לא 60 כמו הכלים האלה. בסוף כשמישהו ידרס, החברה המארגנת תהיה הראשונה לקבל תביעה אז בתור מדריך הייתי אוכף את זה בנוקשות.

אין דבר כזה "סירחון".
לא ייתכן שכל מי ששונה מאיתנו או מתנהג שלא לטעמנו יוגדר כ"מסריח". גם אנחנו נראים לעתים לא טוב בעיני אחרים.
ערסים זו בעיה קשה של מדינת ישראל, של מערכות החינוך, אכיפת החוק והמשפט שלה. זה רוב העם שלנו. עובדה. זה אותו חלק בעם שגם מכתיר את ראש הממשלה הזה בכל פעם מחדש.
אתה לא יכול להילחם בזה ולא לכבות את זה. אז לפחות תנסה לחיות עם זה או ליד זה, איך שתרצה - ולנסות לשפר ולשנות במסגרת היכולות שלך והתחומים שבאחריותך. מי שלא מתאים לו - שילך למקום אחר.

ובמקרה שלנו - הקבוצה לכלכה? שהמדריך יאסוף. אני לא צוחק.
גם אני אוסף. ברוח טובה. והזמן שזה לוקח הוא על חשבון זמן הטיול שלהם. אני מבהיר להם במפורש בתדריך בתחילת הטיול.
אלה הלקוחות ובטיול של 5 שעות אי אפשר לחנך אותם או לשנות אותם. תפקידי להוביל אותם בבטחה, לדאוג לכללי בטיחות מינימליים, לתת להם חוויית טיול מהנה ולוודא שלא לכלכו או הגזימו בהשתוללות בכל מה שקשור לשמירת טבע ולבטיחות. אני לא אבא שלהם ולא המחנך שלהם ולא יושב איתם בכלי שלהם ומוודא שהם נוהגים בו כבני אדם ולא כמו חיות. אבל בוא ונאמר שמדריך טוב יידע לגרום להם להתנהג כיאות והכל בחיוך, בטוב, ובלי לגרוע להם מההנאה. עד היום הצליח לי. או שסתם היה לי מזל.


בירות: מעבר לבקשה מפורשת בתדריך שלפני היציאה לדרך - אתה מוביל קבוצה גדולה כשאתה בעצמך נוהג בכלי דומה ובמהירות גבוהה. אין לך שום דרך להבטיח שאף אחד לא ישתה בקבוק בירה ולא ישליך אותו מהכלי. פשוט לא.
ושוב אני קורא לצדקנים להפסיק להיתמם. בכמה קבוצות ג'יפאים שאתה מכיר, אתה יכול להישבע שאף אחד לא שתה בקבוק בירה תו"כ נהיגה?..... שאף אחד לא השליך פחית או בדל סיגריה?...

מהירות מקסימלית 60 קמ"ש?... היית מת.
אולי מהירות ממוצעת....
לא פעם ראיתי פיקים של 100 ו-120 קמ"ש כשהקבוצה נושפת לי בעורף.... לאורך דקות ברציפות. כמובן במסלולים שמאפשרים את זה כמו בכמה צירים באיזור צאלים/ביר הדאג'.
זה מחדד את עניין השתייה.

אנשים שלוגמים בהפסקת הצהרים בקבוק בירה אחד זה משהו נפוץ. גם בינינו. ואתה יודע שההשפעה של זה די מינורית אם בכלל.
אם מישהו שתה 3-4 בקבוקים ברציפות זה כבר סיפור אחר. אישית, מעולם לא ראיתי/נכחתי ב"אווירת שתייה" כמו שאתה מתאר.

אם זה כך, זה באמת חמור.

כבר הייתה לי פעם קבוצת SBS שלטעמי היתה לא טובה, בלשון המעטה.
לא שתו, אבל כן לכלכו וכן השתוללו.
לא היו ממושמעים - וזה עלה להם בנזקים הרגילים (פנצ'רים, רצועות שנקרעו, עיקומי חלקי מתלה/מוטות היגוי - אלה דברים שהם מתפעלים ומתקנים בעצמם במהירות מדהימה ובמקצועיות ראויה לציון) ובהתהפכות אחת ללא נפגעים או נזק משמעותי.
עם חבר'ה כאלה כל מה שעניין אותי זה שייגמר - ושיהיה מהר וללא פגע.
נגמר בשלום ואפילו נהנו.

אבל לא כולם כאלה. יש גם קבוצות נהדרות עם פחות "חתימה". כאמור - מזל.

סרחון=להשאיר טינופת בשטח ואו לנהוג בדרך לא מכבדת את הסובבים.
אם רוצים לתת דוחים בשטח ב200 ולהפליץ, שיהיה להם לבריאות. אבל לחסום שבילים או להשאיר ערימות זבל, פה הבעיה. זה הכל. והמדריך אחראי ויכול גם לקבוע את קצב הטיול והאם הוא יהיה מעניין או משעמם וכן הלאה.

מיציתי.

מסכים לגמרי.

איסוף הלכלוך וגם קצב הנסיעה - זה תלוי לחלוטין במדריך.
כשאתה מוביל כלים כאלה אתה לא תזחל כמו סבתא. פשוט לא. אלא כשעוברים ליד מטיילים אחרים, ואז זה מודגש בכל תדריך שלפני יציאה לדרך.

ושוב - נכון שלא קל להתעסק עם הקהל הזה. מי שלא מתאים לו, שלא ידריך קבוצות כאלה.
אבל אני טוען שאפשר ואפילו לא קשה מדי ללכת בין הטיפות ולמצוא שביל זהב שכולם יצאו ממנו מרוצים.

לצערי הרב, הרבה מאוד מבעלי הטרקטורונים הספורטיבים עברו ל SBS, הכלי אולי שונה האנשים לא....