מישהו במקרה צילם את הכנסיה והאמפיתיאטרון לפני שכוסו? אודה
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
Printable View
מישהו במקרה צילם את הכנסיה והאמפיתיאטרון לפני שכוסו? אודה
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
בעונות שנת 79 - 80 במאה הקודמת נחפר הצד המזרחי של חלוצה, אז נחפרו (וכוסו) התיאטרון והכנסייה המזרחית. אני מניח שאתה מכוון לזו המזרחית.
קבל את הכי טובות שיש, כולל תכניות מדו"ח החפירה: (בכל זאת, לפני היות הצילום הדיגיטלי)
קובץ מצורף 108466קובץ מצורף 108467קובץ מצורף 108468קובץ מצורף 108469קובץ מצורף 108470
תודה
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
מעניין!
היכן יש עוד מידע בנושא?
יש ספרים של אברהם נגב. קשה להשיגם, בעיקר בהוצאת האוניברסיטה העברית. כל הכנסיות חשופות למעט אלה של חלוצה.
יש רק חוסר בהירות לגבי האתר בניצנה בו יש, כנראה, גם כנסיה מזרחית, ועליה אברהם נגב לא מדבר.
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
למה כוסו בעצם?
חלוצה כוסתה כדי למנוע נזקים. כך אומרים. אבל רחובות בנגב גלויה ודי חפה מנזקים.
גם ניצנה גלויה ללא שמירה ומצבה טוב.
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
גם ברוחייבה היה כיסוי לא קטן של ממצאים.
הכנסייה החשופה נפגעה לא מעט בשנים האחרונות.
נגנבו משטחי שיש, כותרות וחוליות עמודים ודברים נוספים.
הקריפטה שפעם הייתה פתוחה וניתן היה לרדת לקומת המרתף כוסתה ונחסמה בגלל זה.
גם באתרים אחרים באזור, חרבת רוגם, וסעדון כוסו ממצאים אחרי חפירה.
הקריפטה פתוחה
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
אז אולי לאחרונה נפתחה, לפני מס' חודשים, ולאורך מס' שנים היא נחסמה.
אם היא נפתחה, אני לא אתפלא אם זו תוצאה של גנבי עתיקות.
הקריפטה שאני מדבר אליה אפשרה ירידה וכניסה לחדר התת-קרקעי מתחת לחלל הכנסייה, בחלקה הדרומי.
אני מדבר על הכנסיה הצפונית. משני צדי הבמה יש כרגע חפירות. מהחדר הדרומי אין כניסה, מהחדר הצפוני יש כניסה די נוחה לקריפטה.
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
אתה מכיר את איך שהאתר נראה לפני 20 שנה?
בשנים האחרונות האתר עבר התעללות רבתית, ונראה הרבה פחות יפה מפעם.
היינו בסיור ממצה ב חורבות רחובות שבנגב ב 2012 (התמונות חלק ממצגת שהכנתי לחבורה שלנו)
תמונת הכנסייה- שימו לב ל 3 האפסיסים ששרדו וכן לבסיסי העמודים- אני זוכר שירדנו גם לקריפטה שהייתה גלויה (ממוקמת בכניסה לכנסיה).
קובץ מצורף 108513
קובץ מצורף 108512
שנה קודם (2011) הייתי בחורבת סעדון ועוד כמה אתרים באזור - בטיול "פרטי" . ב
טיול שערכנו ב2012 הקולמבריום ושאר הממצאים כוסו !
בתמונה הקולמבריום ב 2011
קובץ מצורף 108514
קובץ מצורף 108515
תראו איך השתנתה איכות המצלמות בסמרטפונים מאז ועד היום.
דו"חות חפירהציטוט:
נכתב במקור על ידי erezgur
יקירי,ציטוט:
נכתב במקור על ידי katsirz
התיאטרון והכנסייה, כמו גם מקצת מן הבתים החפורים בחלוצה כוסו מיד אחרי שנחפרו כדי למנוע שוד וונדליזם.
רחובות כמעט ולא נחפרה, כך גם סעדון. הכנסיות ברוחייבה (הצפונית והמרכזית) כמו גם בית האורווה במרכז האתר הם דוגמה מצוינת לצערי להרס מתמשך של אתר חשוף ששוכן בדד בשדה, ללא השגחה או שמירה - ושיני הזמן והאדם מכלים אותו לאיטו. היה עדיף לכסות גם אותם.
בסעדון, המעט שנחפר - כוסה מיד (הקולומבריום הבנוי). כך גם יישמר עד שאולי ימצא התקציב לשימור ותחזוקת האתרים הללו.
לגבי ניצנה, צחוק הגורל הוא שכבר נציגי הצבא הגרמני שהתלוו לתורכים במלחמה העולמית הראשונה - כבר ציינו בדו"חותיהם לשלילה את העובדה שרוב המבנים במרכז המנהלי התורכי בעוג'א אל חפיר נבנו ע"י שדידה שיטתית ויסודית של אבנים מהאתר הארכאולוגי ע"י העוסמנים. ההרס בניצנה הוא כה עמוק שלגבי חלקים שלמים באתר אין כל עדות לגביהם או אפשרות הבנה של מהותם, תפקידם ומבנם במרחב.
לצערנו, גם אחרי הקמת המדינה וחקיקת חוק העתיקות, הניסיון מראה שאתר ללא השגחה - נהרס. (ואפילו השגחה לפעמים לא מונעת וונדליזם, ע"ע העיר עבדת).
חלק מהמבנים באתרים אלו, מצאו חיים חדשים בבתים בעיר העתיקה של באר-שבע.
גם בשנים האחרונות ממש נערכה חפירה בחלוצה במסגרת פרויקט ביו ארכאולוגי שנועד לבחון את עלייתה ונפילתה של החברה הביזנטית בנגב, בראשותו של פרופ. בר עוז מאוניברסיטת חיפה (בדומה לחפירה בשבטה משנה שעברה). במסגרת הממצאים העיקריים נמצאו לראשונה זרעיי גפן מפוחמים המעידים לראשונה באופן בלתי אמצעי על יצור היין ואולי נתן יהיה לקבוע את זנו.