מי מזהה ?
קובץ מצורף 108832
Printable View
מי מזהה ?
קובץ מצורף 108832
טרמיטים?
שמת לב שאפשר לראות דמויות של חיות בחלק העליון?
בכלל לא בכיוון.
אבל מה שכן זה מ"מרחב המחיה" שלך- וזה רמז "עבה"
"קן הטרמיטים" בתמונה , הוא למעשה מזרקת מים * שהיתה בחצר המרכזית תל-יוסף הישנה ,מקום משכן הקיבוץ מ 1921-1929 ורק אחר-כך עבר למיקומו הנוכחי ליד עין חרוד.
* וקיבלה את המים מעין ריחן הסמוך
בכלל למי שמתעניין על פרק מרתק זה של ההתישבות בעמק (גדוד העבודה ואילך) יש הרבה חומר ברשת.
מאחר וזה לא ביקור ראשון שלי במקום- לא צילמתי הרבה- אבל כאמור יש הרבה חומר ברשת כולל צילומים של בית הבטחון (נבנה הרבה לאחר נטישת האתר), האנדרטה בראש התל וכולי...
הערות:
אתר הקיבוץ נמצא ליד המזרקה (השפיץ של החץ) ולא ליד חורשת האקליפטוס ושלט ההסבר.
אם אתם באים בקבוצה של רכבים, קחו בחשבון שהמשך הדרך (מהחץ לכיוון כביש בית-שאן /עפולה) לא ברורה בגלל עבודות רכבת העמק ופיתוח חקלאי- צריךהרבה חוש-חש . על מנת לא להתברבר עם זנב של כלים , מציע לחזור לקיבוץ חפציבה
קובץ מצורף 108846
מעניין לעניין באותו עניין-עוד אתר שבקרנו בטיול הנוכחי
מזהים ?
קשת מרשימה
קובץ מצורף 108847
חדרי מגורים ?
קובץ מצורף 108848
אתה גורם לי להתבייש שאני לא מכיר את כל אלו.
מחכה לפתרון אבל בנתיים תודה על ההעשרה
האתר המעניין שחלק ממנו הצגתי הינו המצודה הצלבנית הנמצאת בתוככי הכפר טייבה שבעמק (ליד מושב מולדת). המצודה הנ"ל היוותה למעשה עורף כלכלי חקלאי לוגיסטי למבצר הגדול כוכב הירדן "בלבוואר" ,יחד עוד מספר חוות באזור שהידועה יותר היא תל פולה (מרחביה של היום).
בעקבות התבוסה הצלבנית ע"י צאלח א דין בקרני חיטין ב1187,ננטשה המצודה.
חמולת הזועבייה שהגיעה לא"י באמצע המאה ה-19 מאזור אירביד(במקור היא מצפון עיראק) הקימה קודם את הכפר טייבה סביב שרידי המצודה .לידם הוקמו הישובים נעורה,תמרה,שונם,דחי ונין,ומצפון -כפר מיסר.משם הם עברו לנצרת וזכו להשפעה גדולה. זכורים לטוב הם חבר הכנסת לשעבר והשופט המחוזי לשעבר ממשפחת הזועבייה.הזועבים היו בקשרים טובים עם הישובים היהודים שקמו בעמק חרוד,ואלה שמרו עליהם במלחמת השחרור.
מנגד כפרי רמת יששכר וכן הכפר אינדור(=עין דור) חיבלו בקו הנפט IPC ותקפו את ישובי העמק,וברחו ב-15 במאי מבתיהם,לפי הוראת הצבא העירקי,שרצה לכבוש את האזור.
חבל רק שבת למשפחה מפוארת כזאת,הופכת לאויב מוצהר של ישראל.
טייבה שבעמק (זועבייה) מזוהה עם עופרה של גדעון, .כידוע עופרית בערבית זו שדה רעה (לילית) ולכן ישוב בשם עפרה הפך לא-טייבה.
למרות שזה מתאים לאזור הקרבות של גדעון,ישנם חוקרים שמנסים לזהות את עפרה של גדעון בצפון השומרון.
מאחר וזה לא הביקור הראשון שלי במקום- אביא תמונות ישנות יותר ממצגת שהכנתי לחבורה שלנו.
קובץ מצורף 108864
קובץ מצורף 108865
קובץ מצורף 108866
הנקודה האדומה היא המקום ממנו צילמתי עכשיו הן את הקשת היפה (שבתוך החצר הפנימית) והן את המסגד.
קובץ מצורף 108867
קובץ מצורף 108868
למתעניינים בארכאולוגיה של המקום הנה קישור
http://www.hadashot-esi.org.il/repor...=871&print=all
ופרטים על המסגד (קיבלו אותנו יפה למרות או בגלל הראמאדן)
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/718/996.html
2 תמונות מתוך המסגד
קובץ מצורף 108869
קובץ מצורף 108870
תודה ל מ מאירי וזוהר על הארות/הערות.
תל אל פולה זאת לא עפולה של היום...?
לא בדיוק.
יש בתוך עפולה (רחוב דב ברכאן קרוב לתחנה המרכזית) תל קטן מוקף בסרקופגים ויתכן שאתה מתכוון אליו.
המבצר הצלבני של עפולה שכן באזור החצר הגדולה של מרחביה.
http://www.merchavyard.org.il/main.php?page=zalbanim
מכיר את השרידים ברחוב ברכאן, אני לא מתכוון למצודה אלא לשם -אל פולה, לידיעתי מדובר בעפולה של היום ציטוט מהקישור שנתת:
"יש לציין עוד, שליד הכפר פולה היה כפר קטן נוסף בשם א-פולה, ועליו יושבת היום העיר עפולה (ומכאן שמה). בעפולה היה גם מוצב-חוץ צלבני קטן שנשתמר טוב יותר: עד היום אפשר לראות שם את בסיס החומה הצלבנית בצורת ריבוע גדול, כשחלקו בנוי מסרקופגים הדומים לזה שבמרחביה."
כל האיזור היה כפרים כאשר אחד מהם הוא אל פולה, עפולה של היום, ולא מרחביה למרות שהם באותו תא שטח כמעט.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94
http://histerio.co.il/?p=849
"הוויכוח היה סביב אירוע שהיה בשנת 1910, כן, 1910 ולא 1948 או 1947, עת נקנו ממשפחת סורסוק, משפחה נוצרית יוונית-אורתודוכסית שמוצאה מאיסטנבול ומקום מושבה בביירות. המשפחה החזיקה קרקעות רבות בארץ ישראל, ובהיותה בעלת אזרחות עות'מאנית בשלהי השילטון העות'מאני בארץ ישראל הייתה יכולה לרכוש אדמות כאוות נפשה, היות ורק אזרחים עות'מאנים יכלו לרכוש קרקעות בארץ ישראל העות'מאנית. ברצוני להזכיר גם, שבאותה תקופה "ארץ ישראל" הייתה מונח בעיקר נוצרי ויהודי. מה שהיום אנו מכירים כארץ ישראל הייתה מחולקת לרוחב, למחוזות עות'מאניים שונים. משפחת סורסוק, שראתה בארץ ישראל וברכישת אדמות בה גם נכס דתי, רכשה, כאמור, אדמות רבות, בעיקר 200 אלף דונם בעמק יזרעאל. בשנת 1909 הצליח הפעיל הציוני הידוע, שהאמין בהתיישבות ציונית, יהושע חנקין, לקנות כשלושת אלפים וחמש מאות דונם מאדמות הכפר הערבי אל-פולה- והן עברו לידי הקרן הקיימת לישראל. הכפר היה מיושב בעשרות משפחות של אריסים ערביים, שעיבדו את האדמה. המשפחות האלה נאלצו, כתוצאה מהרכישה, לעזוב את הכפר, ואל-פולה הייתה, למעשה, הכפר הערבי הראשון בארץ ישראל שפונה לטובת יהודים, 37 שנים לפני פרוץ מלחמת העצמאות. בתחילה, סירבו המשפחות לפנות את הכפר והתרחשו תקריות אלימות בין מתיישבים יהודיים לכפריים ערביים. הערבים, בעידודו של מושל תת מחוז נצרת (שתפקידו נקרא קאים-מקאם), שוכרי אל עסאלי, שסירב להעביר את קרקעות הכפר לידי הקרן הקיימת לישראל, עודד את התושבים שכתבו עצומה לסולטאן דאז, שהיה לו, שנתיים לאחר מהפיכת "התורכים הצעירים", תפקיד ייצוגי יחסית באימפריה העות'מאנית. ההתנגשויות האלימות באל-פולה הגיעו אף לדיון בפרלמנט העות'מאני של אז, לגבי סכנות הציונות. לבסוף, הכפר הערבי פונה מיושביו ובשנת 1925 הוקמה העיר היהודית עפולה.
בדברי הימים של התנועה הלאומית הפלסטינית, "תקרית אל פולה", שגם בעולם תקרית זו נודעת בשם זה, היא ציון דרך שידוע לשימצה. בדברי ימי הציונות, ההתיישבות בעפולה היא נקודת מפנה מבורכת.
לכן, הערבים רואים בעפולה את ראשית הנכבה. בשנת 1910, לא בשנת 1948- מדובר, כאמור, במקרה ראשון של כפר ערבי שיושביו נאלצו לפנות אותו לטובת היהודים. הכעס המוסלמי-ערבי על בריטניה היה, שהמנדט הבריטי בארץ ישראל איפשר ליהודים להקים את עפולה על חשבון הכפר הערבי אל-פולה באיזור מרג' אבן עמיר (תמונה שלו לפני ההתיישבות הציונית נמצאת למעלה), שנקרא הוא עמק יזרעאל בעברית. לכן, עפולה מאוד מאוד סמלית לתנועה הלאומית הפלסטינית וגם לציבור המוסלמי בכלל: מדובר באדמה מוסלמית, שנמכרה לנוצרים והועברה ליהודים."
הכוונה שלי בשרשור היתה להזכיר את החוות/מבצרים צלבניים באזור*, אם לא הובנתי נכון , כנראה בי האשם.
* לכן ההתיחסות היא לשרידים באזור חצר מרחביה..
בשולי הדברים עם כל הכבוד, לא "עמוד ענן" ולא "ויקיפדיה" הן אסמכתאות של "כזה ראה וקדש"
העיקר לצאת לטייל ובבניין ירושלים ננוחם.
דוד אף אחד לא אשם חחחחחח
חשבתי שאתה מתייחס להיסטוריה של האיזור.
מכל מלמדי השכלתי.