שבוע במדבר. לבד. כדי להרגיע ולהירגע

"עת השתחררתי, הרופאים המליצו לי על ביקור חודשי בנמל התעופה".
מאיר אריאל, אללה ירחמו, היה נרגע ממטוס גדול שממריא דרך דמעה שקופה (וגם מאיזה צינגלה טוב, סיפור אחר כנראה). אני, מה שמרגיע אותי זה רק מדבר.

ובשביל להירגע באמת, להוריד טורים, אני צריך להתנחל כמה ימים במדבר. לבד. בטן גב. להתמסטל מהנוף ומהאויר.
הרעיון לא ממש מקורי, אני מודה, למרות שהוא מתבשל אצלי כבר לא מעט זמן. אבל לאחרונה נודע לי שגם סופר אחד שאני חושב שהוא ענק, עושה את זה מדי פעם. אם זה טוב לו, זה כנראה טוב גם לי.

בג'יפ יש מספיק מקום לכל מה שאני צריך: ערימת קרשים למדורה קטנה, אוהל, מזרונים, מצעים, כרית ושמיכת פוך ענקית, צידנית עם קרח יבש ומספיק בירות וקצת אוכל יבש (אני לא אוכל הרבה, ומתכוון לבשל), בקבוק ויסקי אחד או שניים, שלושה ג'ריקנים של 20 ליטר שישמרו עלי נקי ועוד כמה שמיניות מים בשביל שבין כוסות הויסקי אני לא אהיה צמא, ערימה של ספרים, מחצלת 4.5 על 4.5, כורסא מתקפלת וכמובן ציליה ענקית למתוח מעל להכל כדי שזה יהיה מושלם (מה שאומר שליד/מתחת לאחד מעצי שיטה הקלאסיים זה בהחלט נחמד, אבל לא ממש חובה).
שאלת השאלות היא איפה לעשות את זה - ודווקא בגלל שהג'יפ הזה כבר לקח אותי לכל פינה בנגב הזה, קצת קשה לי ולו להחליט. כי הפעם זה לא בדיוק טיול, אלא משהו אחר. לג'יפ כמעט ואין תפקיד כאן, חוץ מלהגיע לשם, לעמוד בשקט כמה ימים תחת הציליה ולהחזיר אותי הביתה כשאני ארגיש שזהו, מיציתי.

מכירים מין מקום מופלא שכזה?...
- שההוד וההדר של המדבר יהיה בו במיטבם ולא יימאס לי לראות אותם שוב ושוב 3-4 ימים ברציפות
- לא מוכה רוחות
- לא קרוב מדי לכביש, אבל גם לא רחוק מדי ממנו (לא רוצה לראות ולשמוע שום סוג של תנועה מהכביש, מצד שני תמיד טוב לדעת שהוא לא רחוק ושאפשר לעשות גיחה מהירה ולהצטייד מחדש בדברים שצריך)
- לא קרוב מדי לצירים המטויילים הראשיים (כי ממש לא בא לי על השיירות של הג'יפים שיציקו לי עם האבק והרעש והשאלות שלהם)
- לא מורכב מדי להגעה מבחינת העבירות - כי הפעם אני ממש-ממש לא מחפש את זה - ואני בכל זאת מתכנן לנסוע לבד.

מי שיש לו רעיונות מוזמן לשתף.

לבד לבד או לבד עם מישהי/הו? לא קצת מסוכן לבד לבד?

עוד לא סגור על זה. התכנון הראשוני הוא לבד לבד.
מסוכן? גם לחצות את הכביש כאן זה מסוכן. אבא שלי הלך בגיל 70 את שביל ישראל לבד, ולא קרה לו שום דבר רע.
אני מאמין שהדבר הכי מסוכן מבחינתי יהיה הנסיעה בכביש עד לשם. אחרי שכבר הגעתי - להשתדל לא להתחרפן מהשקט, ואחר כך - לחזור על כביש הביתה.

רעיונות כאלו לא כותבים באינטרנט...
אני יודע לאן אני הייתי נוסע מדי פעם לנפוש...

נדבר.

אסף.

אני הייתי ממליץ לשנות "קצת" את המתכונת.
כן להתנחל במדבר , אבל לא כל הזמן באותו מקום אלא לדלג כל יום למקום אחר. 24 שעות בכל זולה.

רעיון אחד כבר יש לי....
כמובן , המשך בפרטי....
אייל.

דרור יקירי, אני מגשים את זה מדי שנה, זו כבר מסורת אצלי, [בשנתיים האחרונות פשוט לא יצא לי] הצורך להיות רובינזון קרוזו מפעם בי כל העת. אני לא נעול דווקא על הדרום ,גם בצפון אפשר להתבודד ואתה יודע את זה לא פחות טוב ממני. תמיד יש את אותה ההתלבטות- איפה לעשות את זה? אני יוצא לכיוון כללי, לא משהו מוגדר ספציפית. מסייר,מטייל,מתרשם. חושיי כבר מנחים אותי היכן אתקע יתד. גם השנה אני אצא לבד,באביב, הפעם מתוכנן,לשמורת הנחלים הגדולים.
עריכה: הדבר היחידי שאני חושש ממנו וזה משבית קצת מהשלווה- שהנבלה לא תאכזב, צא לדרך

למה לא כותבים באינטרנט?... אני לא מתכוון לשתף בכל הפרטים.
בינתיים זה הכל ברמת הרעיונות, ואחר כך אני כבר אבחר. מתי זה יהיה ואיפה - זה כבר יישאר אצלי בלבד... מקסימום תקראו על זה אחר כך, בסיפור שיעלה כאן.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zviki

עריכה: הדבר היחידי שאני חושש ממנו וזה משבית קצת מהשלווה- שהנבלה לא תאכזב, צא לדרך

---

"נבלה" תקרא ל...נבלה שלך.
הנבלה שלי, במיטב המסורת של הנבלה הקודמת שהיתה לי, לא אמורה לאכזב. מין הסתם היא גם לא הולכת לעבוד קשה, ובכל זאת...
בגלל זה אני לא אצא סתם ככה. אני אכין אותה היטב לימי הסטלבט הללו. כל עוד אפשר לנסוע בה, לפני שהדלק יעלה 20 שקלים לליטר ואז היא הולכת להקפאה במחסן.
והאמת? הרעיון של זולה חדשה בכל יום קורץ לי.

חאן שחרות,זולה זולה, מקום מופלא כבקשתך, אבל לא תהיה לבד בערב, אז תלון עם הגמלים. ואיזה סלט ירקות ערבי קצוץ דק דק הם מכינים על הבוקר, ממ'מיה

אתה צריך לששנות מיקום כל יום או יומיים- זו דעתי לפחות
אתה צריך וחייב לברוח מצירים ראשיים, בעיקר בסופש
כשתחליט שאתה נוסע בוא קח מקרר 50 ליטר, עזוב אותך מקרח יבש :)

לך על זה, זו חוייה מסוג אחר.
לי עדין אין את ה"אומץ" לנסוע לבד שבוע שלם אבל כבר יצא לי ל 3 ימים


יוני

מומלץ, יוני. מומלץ. לוקח בערך 3 ימים להיכנס לקצב ולראש.

אסף.

שלום לך פאקיר.
רעיון מצויין.
אתה לא חייב להרחיק עד הנחלים הגדולים ,אתה יכול להתחיל באזור מצפה רמון ,ימינה לכוון הר חריף,אבל עוד לפני זה להכנס באחד הנחלים הפחות מטויילים.
ולצאת בצד השני לכוון עזוז.
לדעתי תמצא שם מרגוע לנפש. קרוב ,אבל רחוק ,ללא בעיה מיוחדת של שטחי אש,חוץ מבאזים על הראש ..[גם וגם].
ואם בכל זאת ,אז אני מכיר שרינק אחד ,,אתה יודע כזה שמלפפים על משטחים..
בכל זאת קח עמך את אחד הדיסקים שלו [מומלץ ,שירי חג מועד ונופל..]מלך.כן גם אתה!

אני יכול לחשוב על כמה וכמה מקומות אידיאלים גם בצפון וגם בדרום.
בצפון יותר בעיתי להיות לבד בגלל שהוא הרבה יותר צפוף, אבל בכל זאת יש כמה מקומות.
לדוגמה כמה חורים מוחבאים היטב בכרמל.
או כמה חורים ברמת הגולן (בריכת הקצינים ביום חול היא די מבודדת, אבל צפה לאיזה מבקר פעם ביום לפחות.
בגליל העליון יש כמה איזורים לא רעים.
אבל בכל המקומות הללו אל תצפה שלא תשמע איזה מכונית מרוחקת פה ושם..

בדרום הרבה פחות צפוף ולכן יש הרבה יותר מקומות כאלו.
לאורך המצוק במדבר יהודה יש עשרות אם לא מאות מקומות התבודדות (ואני לא ממש הראשון עם הרעיון הזה (-: )
מקום מאוד נחמד הוא המצפה מעל עין גדי. מאוד קרוב לצלבזציה, ועם זאת מאוד מרוחק.
נמשיך דרומה..
מקום אהוב עלי הנחש הצמא (אבל יש מצב שפתאום יקיפו אותך קבוצת גיפים נלהבת שעלתה את זיק)
על המצוק, ליד מצפה רמון. גם קרוב לצלבזציה ועם זאת גם רחוק ממנה, עם המון נוף.
לכל אורך נחל נקרות בואך למואה יש עשרות מקומות להתבודדות, פחות נוף אבל הרבה יותר אווירה.
הר כיפה וסביבותיו גם יכול לספק מקומות התבודדות נאים.
בנחל עשוש יש כמה קניונים מאוד נחמדים להתבודדות.
ולבסוף באיזור אילת יש גם כמה מקומות (אם כי אני לא מניח שתגיע עד לשם כדי להתבודד).

המלצה שלי, מדבר יהודה, נוף מטמטם ורחוק מהבלי החיים.
ועם זאת לא מאוד מרוחק מהצלבזציה (20 קילומטר נסיעה, או 3 קילומטר הליכה בירידה)

התבודדות נעימה (-:

דרור שני דברים:
1. בדוק שוב את פרשנות השיר שציטטת בפתיחה. אני חושש שתופתע... רמז- לשיר קוראים טרמינל לומינלט. יודע מה זה לומינלט? (מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה... אח"כ יותר קל הלחץ על העין הטופה...). תפעיל את הדמיון.
2. בגדול, אני בדעה של אסף לגבי פרסום מקומות כאלו. למרות זאת זרקו לך כאן לא מעט רעיונות לאזורים. לדעתי, פתח מפה וחפש אזור שהוא לא שמורה והוא לא שטח אש, עדיין יש כמה כאלו. סע לשם מבלי לתכנן (גם ככה יש לך הכל על הרכב) ותתחיל לשוטט. כנס עם הרכב לתוך כל מיני ערוצים שלא נראה שהם מובילים לאנשהו. בסוף אתה תמצא את המקום שיעשה לך את זה. חבל לתכנן מראש- אתה מוריד מהחוויה! (כמובן אל תישן בתוך ערוץ כזה אם יש חשש לשטפונות!)
בשנים האחרונות זו הדרך הכמעט יחידה שאני מטייל.

התצפית ממעלה נח.
הוד והדר יופי המדבר
שקט ושלווה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יונתןמצפה

דרור שני דברים:
בדוק שוב את פרשנות השיר שציטטת בפתיחה. אני חושש שתופתע... רמז- לשיר קוראים טרמינל לומינלט. יודע מה זה לומינלט? (מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה... אח"כ יותר קל הלחץ על העין הטופה...). תפעיל את הדמיון.

---

אולי באמת לומינלט זה מה שירגיע את דרור ועדיף שיעשה את זה במקום מרוחק במדבר :)

דרור אני הייתי הולך לכיוון של הכניסה לערבה...

בחוצה ישראל ישנו באיזה מקום, תשמע רק לראות את הזריחה שם גרם לי לחייך ב5 וחצי בבוקר..

זה תמונות מהשקיעה שם: (צלמת איריס עיני)

http://a1.sphotos.ak.fbcdn.net/hphot...35823515_n.jpg

http://a6.sphotos.ak.fbcdn.net/hphot...47255223_n.jpg

חניון הלילה בנחל צבירה
חניון הר משא (מתחת לחרבת קצרה)
שניהם חניונים בקצה שביל ללא מוצא, מה שמקטין את הסיכוי לשיירות ג'יפים מעלות אבק, ואם לא בסופ"ש - לא נראה לי שיהיו לך שותפים.
בכל בחירה שתבחר - מקווה שתהנה, ותשתף אחרי - כי גם אני מנדנד בבית שזה מה שאני צריך....

בחניון בצבירה בעונה הזו אתה עשוי למצוא את עצמך מוקף במאות תלמידים של בתי ספר שעושים את מסלול מזרח הרמון מהמכתש לספיר. לא מומלץ...
נחל נמיה יכול להתאים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יונתןמצפה

בחניון בצבירה בעונה הזו אתה עשוי למצוא את עצמך מוקף במאות תלמידים של בתי ספר שעושים את מסלול מזרח הרמון מהמכתש לספיר. לא מומלץ...
נחל נמיה יכול להתאים.

---

למדתי - תודה
זיו

מוני,
חלק מהאתרים שהצעת נמצאים בשטחי אש, ומהרועשים יותר הקיימים.

האתרים שנמצאים בשטח אש (מיעוט) אפשר לתאם מול הצבא.
סך הכול לא מרבים להתאמן בהם.
לרועשים אני מבין שאתה מתכוון לצפונים, וכאן אין מה לעשות.
הצפון הרבה יותר צפוף.
עם זאת אתה טיפה סוטה מהשביל הראשי, או נוסע בשבילי טיול לא פופולרים, ופתאום הרבה יותר שקט.
יש לי כמה דוגמאות, אבל אני מעדיף שישארו שקטות (-:
הכלל הזה עוד יותר נכון לדרומיים, ולא, לא צריך לרדת מהשבלים כדי למצוא מקום שקט.

בכלל ההמלצה שלי, היא ללכת בדרכי המאסטר השמשוני בכבודו ובעצמו.
תופסים פינה, נחים יום יומים. מגיעה קבוצה, יופי יש עם מי לדבר וממי לשנרר.
לא מתאים, הופה לגיפ ונוסעים לאן שהגלגלים לוקחים.
דרור חלק מההנאה זה פשוט לזרוק את המפות וה GPS ולנוע עם השביל.
אסור אסור להתחיל לנווט, הכול לפי הזכרון !
ואם הלכת לאיבוד ?? יופי הגעת לאן שרצית להגיע ((-:
אני מאמין שיש לך מספיק ניסיון וידע לא להגיע לשטחי אש גם ללא עזרת מפות...

יצא לי להיות לבד בלילה במדבר בשביל צילום.
אני חייב לציין שהחוויה של להיות לבד בלילה, גרמה לי להזדקן בכמה שנים על כל לילה, כמה שהייתי מוכן, לא הצלחתי להדוף את הפחד שהלך ונבנה במשך הלילה עד עלות השחר...

פחד ממה?
בדואים?

הלכת לישון או שישבת ער עם עצמך כל הלילה לכבוד הצילומים, והחושך שיגע אותך?

ואם אתה ישן עם בת זוגך במדבר אתה רגוע יותר?

ואם אתם שניים-שלושה ג'יפים, ואין לכם נשק, אתה רגוע יותר?

אני נוטה להאמין שאלה מבין הבדואים שמשוטטים בלילות כדי לגנוב, עושים את זה במקומות בהם הסיכוי למצוא משהו הוא הגדול והטוב ביותר - להבנתי המקומות הללו הם חניוני הלילה המוכרים, ואני מקווה שאני לא טועה. כדי לשפר את תחושת הבטחון מין הסתם אצטרך להתארגן על נשק כלשהו שיהיה צמוד אלי כל הזמן. גם זו לא בעיה.

אני או כל אחד אחר שמבקש להתנחל באיזה מקום, גם אם מתייעץ כאן, מין הסתם לא מודיע בפורום ביום שהוא יוצא, ובטח לא לאן. אני נוטה לכיוון של התנחלות מדי יום בזולה חדשה, אבל דווקא לא מחפש לנסוע עשרות קילומטרים בין זולה לזולה. אם אמצא זולה שתעשה ל יאת זה, אישאר בה עוד יום או יומיים. הקטע כאן זו הרביצה במקום, ולא הנהיגה/נסיעה.

לא הבנת אותי נכון או שלא הסברתי את עצמי נכון... :)

לא פחדתי ממישהו שיבוא, כי בודאות ידעתי שאף אחד לא יגיע, מה גם שבחושך מוחלט ובשקט מוחלט הייתי רואה/שומע כל אחד ממרחק של קילומטר...
לא היתה לי שום סיבה לפחד במקומות שהייתי בהם בודאות.
כל עוד שהיה אור הייתי גיבור, איך שהאור הסתלק לו התחילו החששות שהלכו והתעצמו.
אפרופו נשק, לי יש נשק וזה נוסך הרגשת בטחון מסוימת גם בטיולים סטנדרטים.

זה עניין של הרגשה, פחד פנימי שהולך ומתגבר, משהו פסיכולוגי, יכול להיות שזה רק אצלי...

אבל פחד מפני מה?
סתם ככה?

למרות שכבר יצא לי הרבה מאוד פעמים לטייל לבד, כולל בעומק הדרום הרחוק וכולל גם תקיעה אחת רצינית (בגלל שהתפתיתי לשחק בעבירויות, נגרם שבר במכלול חשוב שעקרונית אמור להשבית את האוטו, בהברקה של רגע אילתרתי תיקון ויצאתי החוצה לכביש, ואחר כך גם נהגתי ככה הביתה, אבל זה באמת היה הרבה יותר מזל משכל, ורק מכוניות בסגנון של אלה שלנו מסוגלות לשרוד תעלולים כאלה) בדרך כלל זה היה חד יומי. רק פעם אחת הקמתי אוהל בחורשה שצמודה לתחנת הדלק במצפה רמון והלכתי לישון עד הבוקר פשוט כי הייתי עייף ברמה כזו שלא היה לי כוח לנהוג. אבל לישון שם זה ממש לא נקרא להיות לבד. לכן אני צריך לדעת בפני מה אני עומד.

בזמנו חיים רכס כתב כאן הרבה מאוד על ההתנהלות בטיולים לבד. אז היו כאן רבים שהיו בטוחים שהוא מגזים ומה שהוא כתב שיעשע אותם - אבל כששהייה של כמה ימים לבד בשטח עולה על הפרק - מסתבר שזה חומר כתוב שהוא פרי נסיון של הרבה שנים שערכו לא יסולא בפז. לפחות חלק מהתובנות שלו אני מתכוון ליישם ולאמץ, לא כולל לצבוע את הג'יפ בשחור מט...

"יש לו דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב"
דרור דרך משונה יש לך להיכנס לפוליטיקה לא יותר פשוט ליפתוח דף בפייסבוק:p;)

אתן לך מקום מדהים רק תבדוק שזה לא נופל באיזה שטח אש , בנחל עקרב , עשינו שם חניון לילה באחד ימי הכיפור עם בינדר,
מוגן רוח,שזה מאוד חשוב. שטח חלקו חולי שזה תענוג, כלב מת לא פגשנו שם

היי, דרור
בזמנו עשיתי כמה גיחות כאלה עם דורית והדיפנדר, בגישה של "בוא נתגלגל ונמצא עץ יפה". בילינו יומיים באיזה ערוצון היוצא מנחל אמציהו (תתפלא לשמוע, אבל לא עוברים שם בכלל באמצע השבוע, ובכל מקרה אתה לא מתמקם בקרבת השביל) , אחר כך ירדנו דרומה לאיזור נקרות, ממש לא יודע איפה היינו. יצאנו לקנות מוצרים ולעשות כביסה במצפה רמון, מדליק. העיקר למצוא משהו שאינו שמורה, ולא שטח אש. הייתי מחפש מקום עם קליטה, ומכבה את הסלולארי.

דרור ערב טוב,,,
ישנם מספר מקומות שעונים בדיוק על מה שאתה מחפש,,,,חלקם בשטחי אש,,,וחלקם "נושקים" לשטחים האלו. בלי מטיילים,,בלי בדואים,,

מניסיון אישי (אולי בעיה אישית) לשבת במקום אחד לעיתים "מעצבן". ולכן בפעם האחרונה שעשיתי דבר דומה,,הסתובבתי ברחבי הדרום ממקום למקום מרבית הזמן חניתי בכל מיני "חורים" וגם שדילגתי ממקום למקום זה הייה בהילוך ראשון בלי גז,,,,ככה במעין חלום.