29 אחוז גברים מעדיפים שוורמה מבשר כבש בעוד 20 אחוז מעדיפים מעגל.
איפה יש בארץ דוכן שווארמה שמוכר מבשר כבש?
למיטב הבנתי זה הכול עגל עם שומן כבש מלמעלה…
Printable View
לדעתי בשמעוני ביבנה יש
Sent from my M2102J20SG using Tapatalk
הם קוראים לזה כבש אבל לדעתי זה בדיוק מה שכתבת+ בשומן על ובין השכבות
קובץ מצורף 140490
צולם לא על ידי בשבע באשדוד
אני פעם אוכל אצלו ופעם אצל פאשה ממול. האיכות משתנה לפי מי שמגלגל.
בתור אחד שמבין באוכל, זה כבש או עגל מתחזה?
זה שיש לי מצלמה קבוע על שמעוני לא הופך אותי למבין. והדרום דיי יבש מבחינת שווארמה, אבל זה עגל... אם זה כלל עגל, לפחות מה שאני אכלתי.
ולפי החתימה הטרמית ה"כבש" זה בטח הימני.
קובץ מצורף 140491
עצירה אקראית בעיר הפקקים אשדוד, מקום שנקרא "השבע", היה כתוב כבש, טעם של בקר [emoji17]
כן. יקר לעשות שווארמה מכבש.
שמים בקר ומפזרים בו שומן כבש.
מי שקורא לזה כבש הייתי נזהר לאכול אצלו. זה אומר משהו על היושרה.
לדעתי בטורק לחמאגון זה כבש.
אולי אלך לדגום השבוע "למטרות מחקר".
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
כי שווארמה טובה היא מהות האושר.
קובץ מצורף 140494
כמו תומר, גם אני משוכנע שסיח שמבוסס על בעלי כנף זה לא באמת שווארמה. זה יכול להיות טעים, אפשר להסתפק בזה אם ממש רעבים, אבל שווארמה זה לא.
שווארמה אמיתית היא לא רק עניין של השקטת-רעב אלא של הנאה צרופה. שווארמה עגל טובה בהחלט עושה אותי מאושר, לפחות לכמה דקות.
הבעסה כשהפיתה נגמרת היא אחת הקשות - ואז יש כאלה שלא יכולים להתאפק ומחזקים בעוד חצי מנה. אני משתדל להימנע מזה ולא להגזים - מסתפק במנה אחת בפיתה, ובכלל מקפיד להתפנק על זה רק פעם בחודש, כי אחרת הג'יפ לא יסחב בעליות ואני לא אצליח לעבור בדלת.
ראוי לציין שעם כל ההתרפקות על שווארמה טורקית באיסטנבול, ועל גירוס יווני וכו' וכו', בישראל השווארמות הכי יקרות אבל גם הכי טובות, איכותיות ונדיבות By far. במיוחד אצל בני דודינו בגליל ואחינו הדרוזים בכרמל. דגמתי שווארמה בהמון מקומות בטורקיה ויוון ולטעמי רוב השווארמיות הטובות אצלנו שמות את ה"אורגינל" הטורקי והיווני בכיס הקטן.
הגרועה מכולן היא ללא ספק ה"שווארמה" הירדנית - סתם שבבי עוף יבש (לא פרגית, סתם עוף) טובל בקצת מיונז, מגולגל ב"לאפה" שמזכירה טורטיה דקה נטולת טעם. זה זול (דינר עד דינר וחצי), אבל הגודל של זה מזכיר בלינצ'ס ולא שווארמה. צריך לפחות שלוש מנות כדי להתחיל לשבוע מזה. אבל טעם? חפשו במקום אחר. מעבר לגבול.
שווארמת הבית שלי - עימאד בנצרת. הטוב מכולם לדעתי (המקורי ברח' המוסכים. יש גם סניף חדש קצת יותר למעלה, אני שומר אמונים למקור)
גירוס יווני טוב הוא מפרה קטנה עם זנב מסולסל. עסיסי שומני ומושרה ביוגורט. מעדן אמיתי וזול מאד - 1-3 אירו למנה בגודל שמזכיר פיתה אצלנו.
אגב שווארמה עגל עסיסית עטופה בטורטיה אמיתית היא שילוב טוב של הרבה בשר ומעט מאד "לחם" בהשוואה ללאפה ממוצעת שתמיד נתקעים עם הסוף הבצקי שלה.
יצא לי לאכול כזו בכורזין בגבעתיים, הופתעתי מאד מהתוצאה הטעימה, כי גבעתיים פחות מוכרת בתחום הזה.
מצטרף לשבחים על הצפון קו דלית אל כרמל צפון ומזרחה.
Sent from my HD1903 using Tapatalk
מי שאוהב את הטורטיות הדקות זה מה שמכינים בשבע, ההכנה היא גם מול הפרצוף שלך על פלאנצה - פר מנה, אין יותר טרי מזה, נחמד לאוהבי הג'אנר. אני אישית כן אוהב לאפה עבה. מבחינתי התחתית שספוגה בשומן/שמן היא הקינוח.
לגבי מדינות אחרות, זה מאוד תלוי איפה, הכי טעים שלי היה באיזה מדינת חור ועיירת חור ששם היה יותר כבש מעגל, השתמשו בפחמים (אמיתיים לא הקוקוס הדחוס הזה) ולא בגז, השיפוד היה מאונך, הרבה פעמים כשמשתמשים בפחם משום מה זה מאוזן - מה עוזר לי מאוזן שכל השומן מטפטף על מגש שאחר כך עושים לי טובה שמורחים קצת את לאפה במה שטיפטף? כל החוכמה שינזל תוך כדי בישול מלמעלה למטה.
מי שלא מכיר:
https://www.facebook.com/groups/shawarma.israel
אני גיליתי שם מקומות שלא הכרתי בסביבה, כמו הפינה הלבנה ביהוד, לא נספר במונחי הצפון אבל מקום נחמד אם אתה קרוב.
אגב, אני כבר יותר מדי זמן כותב כתבה על הכנת חמוצים כולל גרסאות ביתיות של מה שיש בשאוורמיות, נעלה לאתר כשנסיים... מבחינתי טיב הסלטים הוא 40 אחוז בשקלול של המקום, וזה הרבה.
אם יורדים לפן הטכני של המנה....
1. מאוזן או מאונך? סיח שווארמה אמיתי תמיד יהיה מאונך ולא מאוזן. השומן צריך לנזול מלמעלה עד למטה על הבשר הנצלה ולהעשיר אותו ואת טעמו - ולא להתבזבז בטפטוף כלפי מטה.
2. סיח או פלנצ'ה? שווארמה לא עושים על פלאנצ'ה ולא על מחבת, אלא על סיח במתקן של שווארמה. יכול להיות שמה שיוצא מהפלנצ'ה טעים לכשעצמו, אבל זה לא שווארמה.
3. פיתה או לאפה? כשהייתי חייל בסדיר ושקלתי 15 קילו פחות אבל בו זמנית יכלתי לדחוס פי 2 בארוחה, העדפתי לאפה. נו, כי זה גדול יותר. הייתי בן 20 ושירתתי בגדוד טנקים בשנות ה-80 שבו פשוט לא היה אוכל - והמעט שהיה אשכרה היה זבל שלא ראוי למאכל של כלבים משוטטים - הייתי כל הזמן רעב. פשוטו כמשמעו. יצאתי הביתה פעם בשבועיים וזה פשוט התבקש לרדת על לאפה. יש רק בפיתה?... אוטומטית הזמנתי שתי מנות.
מאז הכל השתנה. רק בפיתה, מנה אחת ודי. הפיתה סופגת את כל העסיס והשומן והטעמים טוב יותר מלאפה ויש לה חלק בלתי נפרד מהכיף. הפיתה צריכה להיות טריה ובשרנית, גמישה ועמידה - לא להיקרע לי ביד כשזכיתי במנה מפוצצת בבשר ברוחב לב.
4. חומוס-צ'יפס-סלט? זה צבעוני ומפתה וזה נחמד, אבל לא בתוך הפיתה. אם צ'יפס אז בצלוחית קטנה בצד. כנ"ל סלטים. בד"כ אני לוקח ממש טיפונת, אם בכלל. חבל לי לבזבז עליהם את המקום בבטן - כי השווארמה היא העיקר כאן. לשמה התכנסנו, היא צריכה לקבל את מרכז הבמה ואת הכבוד שלה. החומוס-צ'יפס-סלט לוקח נפח והטעם של זה מתערבב ומתערב בגסות והכל בא ישירות על חשבון הכמות וההצגה של הבשר. אני לא רוצה רגשות אשמה על שהעגל המסכן קיפח את חייו לשווא - בתוך הפיתה אני רוצה רק בשר. על זה קצת פטרוזיליה, שפריץ קטן של טחינה, שפריץ קטן של עמבה. אם יש גם את השילוש הקדוש - עגבניה, בצל ופלפל ירוק-חריף שרופים - הכי טוב! ואם על הכל גם מפנקים בכמה חתיכות קטנות מהשומן השרוף כמו שאני מקבל אצל עימאד כבר בלי לבקש... זה כבר פשוט מושלם! העונג גדול, מלווה במצמוצי שפתיים ובאנחת שביעות רצון וזה הרגע בו אפשר להתקשר למד"א ולהזמין אמבולנס - ישר לצינתור...
5. מתובל חזק או עדין? עקרונית, החסך הידוע של האשכנזים באוכל שכולל גם טעם, הכתיב לי כל חיי להעדיף אוכל מזרחי עז טעמים ומתובל בנדיבות. אבל בשווארמה, כמו בכלל בבשר - אם הבשר איכותי וטעים, הוא לא זקוק להרבה תיבול. וזה בדיוק אחד הדברים שאני אוהב בסיח העגל העצום אצל עימאד. הטעם הבשרי מככב והתיבול נוכח, אבל בקטנה. עדין ומרומז. לא יותר. בדיוק כמו שצריך.
שווארמה. אוכל הרחוב האולטימטיבי.
וואו. איך בא לי להניע עכשיו את הג'יפ, לעלות לנצרת ולרדת על פיתה-שווארמה. היום. עכשיו.
דרור, אני מודה שלא קראתי כל מילה, אבל מהריפרוף, מסכים במאה אחוז. אני אוכל בצלחת, אבל הדרך הכי נכונה היא פיתה (אפשר גם שתיים) לאפה זה סתם ביזבוז מקום על בצק.
לגבי הכבש, לרוב זה מיקס עגל וכבש, אם אני זוכר נכון באל בבור ביקנעם יש אחוז יחסית גבוה של כבש.
בדונר ביהוד בעבר היה ממש רק כבש, לא הייתי שם כבר המון זמן.
סליחה. לגבר אמיתי יש מספיק מקום גם ללאפה עבה וגם לצלוחית אחת מכל סוג חמוץ שיש למקום להציע.
על אותו משקל שכל פיצה היא פיצה אישית אם אתה מאמין בעצמך מספיק.
שוב סליחה.
מקום יש תמיד, כל עוד האוכל טעים.
גם לדחוף קילו קבב רומני בפחות מעשר דקות אפשר. אם הוא טעים. שאל אותי איך אני יודע
Sent from my HD1903 using Tapatalk
אם אתחזק באמונה כמוך עם הפיתויים האהובים עלי כמו שווארמה ופיצה, אצטרך מנוף שירים אותי הביתה דרך המרפסת.
מספיקים לי ה-100 קילו השגרתיים שלי, וזה גם למה הגבלתי את עונג השווארמה לפעם אחת לחודש.
לעניין חמוצים - חמוצים תוצרת-בית הכי הכי בעולם (חברי הפלג הצפוני מהמפגש בברוש מכירים אותם טוב) יש לי ללא הגבלה כאן בבית: צנצנות של מלפפונים ערביים זעירים ופריכים, חצילים קטנטנים, לפת, פלפלים. לימונים כבושים, זיתים חריפים מטורפים. וכמובן מלא שיני שום לפיצוח על תקן חטיף. השום הזה הוא גם תרופה טבעית רבת עוצמה למניעת מגוון מכאובים ותלאובות וטוענים שהוא גם ויאגרה טבעית... אם מישהי תסכים בכלל להתקרב אליך אחרי שלעסת שן שום או שתיים...
אבל שווארמה? בוא.... זה מעדן מקודש בעיני. זה אירוע. אני נותן לה כבוד מיוחד.
אפשר באמת לחסוך את הקלוריות של הפיתה ולהתענג על הוד-מעלתה בצלחת, אבל אז זה הופך לסתם עוד ארוחה.
ואני מאמין שהשילוב המנצח באוכל רחוב זה הרמוניה בין בשר לפחמימה. מבחינתי בפיתה. לא יספיק? נחזק בעוד חצי מנה.
מה משמין בשווארמה? זה בשר. בשר לא משמין. ושומן. שומן לא משמין (זה לא שמן מזוכך מזיק של טיגון). קצת טחינה - זה כבר בריא ממש, וטיפונת עמבה - זה בכלל פרי. גם ירקות וחמוצים הם רק חיוביים. הדבר היחיד הבעייתי במנת שווארמה הוא הלחם שמכיל אותה.
תאכל שווארמה כמה שאתה רוצה ותימנע מלחם בכל מקום אחר. זה רק בריאות.
(זה אגב מה שאני עושה כבר הרבה זמן. לחם אצלי הוא אך ורק חלק ממנת שווארמה או המבורגר איכותי. נראה לי שזה עובד).
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
There goes Italy
Sent from my HD1903 using Tapatalk
שכחת טוסט וברוסקטה ...