המינוח מתיחס לדרך המעוגנת בתב״ע
Printable View
המינוח מתיחס לדרך המעוגנת בתב״ע
לפי ההגדרה הזו רוב הסמ״ש״ לא תקף.
אני מעוניין לשמוע את אלדד.
אלדד פלד שלום
רציתי לשאול ספציפית לגבי הקטע שבין חוף הבונים לנווה ים.
יש לי נטייה להתנחל בקטע הזה כמה וכמה פעמים בשנה.
המשך:
תמיד נוסע כמה שיותר רחוק מהמים(נראה כמו 100 מטר
אבל אולי זה 85),האם אני עבריין?יש לי סיכוי לקבל שם דו"ח ?
תודה
דרך סטטוטורית הינה דרך מיועדת על פי תכנית סטטוטורית מאושרת תכנית מתאר ארצית מחוזית מקומית או תכנית מפורט דרך סטטוטורית לא בהכרח קיימת בפועל או מתייחסת למאפיינים של דרך הקיימת בפועלציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyr...n_a_050810.pdf
חברה,
תודה על הרצון לסייע אבל לא סתם הפנתי את השאלה לאלדד.
אני לא מבין את הלוגיקה.
מה הקשר בין סמ״ש לחוק החופים?
הכל מתחבר בסוף לבעיה עקבית באכיפה.
אם הסמ"ש ברובו אינו דרך סטטוטורית, אז זה אומר שהאכיפה היא סלקטיבית ולא עניינית/מקצועית.
ומנגד,
זה אומר שאפשר לנסוע "בר-בשטח", על תוואי סטטוטורי שלא בהכרח נפרץ עדיין.
אני חושב, שבשביל לקיים את רוח החוק, הוא לא בהכרח אמור להכיל דרכי עפר קיימות שאינן מתנגשות עם אינטרס שמירת החי בתווך החופי בין קו המים להיכן שמתחילה האדמה עצמה (חול הוא לא אדמה).
החופים בארץ לא כאלו רחבים, ונוצר מצב מעוות שרצועת החוף עצמה בהרבה מקרים צרה מאשר 100 מטר, ופתאום אתה לא יכול להתקרב לחוף, למרות שאתה כלל לא עולה על רצועת החוף.
זה לא רחוק מהגזלנים ששמים מחסום 2 ק"מ מהים, כדי לאלץ אותך לשלם חנייה כי אי-אפשר ללכת ברגל מרחק גדול עם ילדים/שמשיה/צידנית וכו'.
אז כאן, אפשר למדוד 100 מטר (אבל שוב, מהיכן בדיוק?), לחנות על דרך קיימת וללכת ברגל, למרות שבקצה הדרך יש חנייה/רחבת חנייה, גבוה מעל לחוף, במקום ששום צב או סרטן לא מגיע אליו, ואין אף מתרחץ שאפשר לסכן את שלומו.
הרשות במקרה זה, יכולה לגלות גמישות מחשבתית כדי לקיים את המטרות לשמן נוצר החוק, כולל שמירת הטבע, ללא גזירות דרקוניות על הציבור.
מתחיל לקבל את התמונה?
ואם להמשיך את קו הדברים של דורון, נטען פעמים רבות בעבר שלסימון שבילים אין תוקף סטטוטורי.
אסף.
חברים,,
מושגים מתחילים להתבלבל כאן.
על פי פקודת התעבורה :
"דרך" - לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
ומאחר וכל הנושא (הן חוף הים והן בשטח) מתיחס לנסיעה/נהיגה בכלי רכב , אין כל קשר לדרך סטטוטורית .
ולגבי סימון שבילים ,,(: זה כבר סיפור אחר אסף.
יחיעם,
התוספת שלך רק מדגישה את הבעיה.
אלדד, נציג הרשות לעניין, כן מתייחס להגדרה הזו.
מה אתה מסתבך? די ברור למה הוא התייחס - דרך סטטוטורית - כמו כביש החוף, או כבישי גישה ומגרשי חנייה לחופים מוסדרים במקרים מסויימים - שעוברת פחות מ100 מ' מקו החוף, מותרת לנסיעה. למה תמיד צריך להסתבך? בעיני הכוונה של חוק 100 המטר ברורה, ברור לי מתי אני בסדר ומתי אני מפר אותו וצפוי לקנס במידה ואתקל בגורם פיקוח.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
וכמו לכל כלל, יש יוצאים מן הכלל - בוודאי שיש מקומות מסוימים מאד שבהם דרך עפר ברורה שמשמשת כלי רכב מימים ימימה נמצאת פחות מ100 מטר מקו המים, והיא אינה "סטטוטורית" ועל כן בנקודה הזאת יכול להיות מוקד לצרות, אי הבנה - ואם תרצו, גם נבזות מסוימת. ע"ע המקרה של אלרואי בפלמחים. אבל האם הנקודות הסינגולריות, והארועים המסוימים האלו שבוודאי קורים לעתים, הם כל הסיפור, זה כל מהות הרט"ג? אני בטוח שלא, שמדובר על אחוז מכלל הדו"חות שניתנים על חוק 100 המטר, שהוא רק חלק זניח בכל העשייה של הגוף הזה. זו תחושתי - היא אולי שונה מהתחושה של אחרים כאן, ומי שיכול לשפוך אור אולי על המצב בשטח זה אלדד עם נתונים.
בוקר טוב,,
למען הסדר הטוב,
99% ממגרשי החניה הצמודים לחופים בארץ ,, א י נ ם !!!!! מגרשי חניה סטטוטורים.
במרבית המקרים הם הוכשרו על ידי הרשויות המקומיות כ"צורך שעה" ללא תכנון מסודר (בעיקר כל מגרשי העפר).
במקרים אחרים הם הוכשרו על ידי בעלי הקרקע ומשמשים כחניה בתשלום.
וישנם מקרים בהם המגרשים הוכשרו על ידי "פולשים" למינהם ומשמשים כמקור פרנסה (:
לגבי חוק איסור הנהיגה בחופים,,,,זהו חוק טוב וחשוב ! (מוכן להתקפה (: ) וללא כל קשר לצבים ושאר בעלי החיים , אין כל הצדקה לנסיעה על חוף הים ולו רק בהיבט הבטחון האישי של הנופשים בחוף (ולא חשוב איזה חוף). ואל תשמיעו לי את "אנחנו נוהגים בזהירות" כי "אנחנו לא נוהגים בזהירות בחול" !!!
אחת הבעיות המרכזיות הנה הגדרת " חוף ים" :
1. בחוק איסור הנהיגה מוגדר 100 מ' (בחוף פתוח) או כל רוחב החוף (בחוף מוכרז).
2. בחוק שמירת הסביבה החופית מוגדר 300 מ'
3. בחוקי העזר של הרשויות המקומיות מוגדר מקו שפל המים ועד סיום קו חול הים /המצוק! כאשר חייבת להיות מפת מדידה מדוייקת המגדירה את תחום חוף הים. ישנם מקרים שזה 200 מ' וישנם מקרים שזה 30 מ'.
עכשיו שהתבלבלתם,,,טוב!
הפקח העירוני יכול לתת דו"ח בתחום החוף כהגדרתו במפות.
פקח הרשט"ג או המועצה האזורית יכול לתת דו"ח בתחום ה - 100 מ'
פקח אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה יכול לתת דו"ח בתחום ה 300 מ' .
עכשיו גם אני מבולבל (:
למען הגילוי הנאות אני ב"עסק" של אכיפה בתחום החופים למעלה מ - 30 שנה !!
יום טוב
יחיעם,
כל חוק והתכלית שלו.
(אגב, שכחתי להגיד לך שהמטרות שהפנית אותי אליהן, כבר לא שלמות, ממש לא ...)
בכל אופן, לצער כולנו, לאלו שאמורים לאכוף את איסור הנהיגה בחופים אין מספיק כ"א או רצון לעשות זאת. נוח להם שהפקחים חדורי האמונה (ולא בציניות) של רשט"ג יעשו להם את העבודה על-אף שהחוק הזה כלל לא נועד להוות חלק ממרקם החוקים העוסקים בהגנת הטבע או ההגנה על ערכים מוגנים (ובוא נניח בצד את השאלה האם בני אדם האם חיות מוגנות).
לדעתי כל הסיפור של דרכים סטוטוטריות אינו ממין העניין. לא ראיתי (ואלי פספסתי) שדרכים סטוטוריות מוחרגות מתחולת חוק איסור הנהיגה בחופים, כך שההערה של אלדד וגם ההתיייחסות של נמרוד, הם אולי הגיוניות, אבל לא מעוגנות בחוק. אים ספק שיש כאן חוסר (לקונה) רציני, שלא מטופל ככל הנראה משום שזה משרת את האינטרסים של הרשות או של גורמים אחרים. חוסר זה ממשיך ומשתרע גם לעיין גבולותיהם של שמורות טבע, מקור הסמכות (אם בכלל) של הועדה לסימון שבילים, האצלת סמכויות של רשט"ג, היקף סמכויות הפקחים של רשט"ג (מותר או אסור להם לסגור דרכים "מסומנות"), מהי בכלל "דרך מסומנת" ועוד ועוד. מסיבה כלשהי (אולי כי אנחנו לא נמצאים במרכז העולם, למרות שלפעמים נראה לנו שכן?), הנושאים האלו מעולם לא טופלו לעמוק וברצינות - ואולי טוב שכך.
בכל אופן, אפשר לצלול עמוק לתוך המשמעויות המשפטיות של העניין, אבל לא נראה לי שזה המקום לעשות את זה.
נמרוד,
גם אתה לדעתי מסתבך.
הסטטיסטיקה בכלל לא רלבנטית ואני די משוכנע שאף אחד לא מקטלג את הדוחות לקטגוריות.
אני גם מסכים עם יחיעם שטוב שלא יסעו בחוף.
מה שאני לא מקבל בהבנה הוא את הדוחות על דרכים לאורך החופים שלעיתים בגלל אילוץ במרחק פחות ממאה מטר.
דעתו של אלדד מנוגדת לדעתנו...
עמי,,,,זה שלא מצאת ,,אומר משהו על יכולות הניווט שלך (:ציטוט:
נכתב במקור על ידי עמי
ולגבי הועדה לסימון שבילים,,,זהו גוף ללא כל סמכות חוקית,,,,וכמשפטן מכובד,אולי אתה יכול למצוא את הסעיף הרלוונטי בחוק רשות הטבע והגנים המסמיך האצלת סמכויות !!!
אני לא מצאתי (:
ובזה סיימנו את נושא סימון השבילים !!!! (:
נושא סימון השבילים בכלל לא נדון... כי ברור לכולנו, אני חושב, כיצד נראית דרך המסומנת במפה:
קובץ מצורף 76583
אסף.
שלום לכולם,
לנושא שמורות הטבע
אנסה להסביר בקצרה את תהליך ההכרזה של שמורת טבע וסימונה.
יש 4 סטטוסים של שמורת טבע:
1- שמורת טבע מוצעת - אזור שבו הרט"ג מעוניינת ומתכננת שמורת טבע.
2- שמורת טבע מופקדת- שטח שלגביו הופקדה תכנית לשמורת טבע אצל גורם התכנון- בדר"כ ועדה מחוזית לתכנון ובנייה.
3- שמורת טבע מאושרת- אותו השטח רק לאחר אישור התכנית לשמורה על ידי גורם התכנון.
4- שמורת טבע מוכרזת- אותו השטח לאחר חתימתו של שר הפנים על הכרזת השמורה.
בפועל התהליך ארוך ונפרש על פני שנים רבות, הרבה מאוד שמורות כבר מאושרות אך מחכות לשר הפנים שיכריז עליהן.
מדי משנה מכריז השר על מספר שמורות טבע בדרך כלל סביב חגים או מועדים הקשורים לטבע כמו טו בשבט וכו'.
כל תכנית לש"ט מוגשת בשני חלקים- התשריט שהינו המפה וייעודי הקרקע והתקנון.
הרט"ג אינו מחויב לפרסם את גבולות שמורות הטבע כפי שגורמים נוספים המאשרים תכניות על פי חוק התכנון והבנייה אינם מחויבים בכך.
כל אזרח המעוניין לראות את מסמכי התכנית ובהם בין השאר את הגבולות המדויקים רשאי לעשות כן ואף יכול לעשות זאת דרך האינטרנט ללא עלות.
כל מה שצריך לעשות זה לגשת לטבלת השמורות המוכרזות - זו שהופיעה כאן באחת התגובות, להעתיק את מספר התכנית (אחת העמודות בטבלה) להציב ב"גוגל".
בדרך כלל הקישור הראשון שיופיע יהיה לעמוד התכנית באתר ממ"י או משרד הפנים, שם ישנם קישורים מפות התכנית (התשריטים).
הגבולות המופעים בתשריטים הם הגבולות החוקיים והרשמיים של שטחי השמורות המוכרזות- והם קבילים בבית משפט.
לגבי מפות סימון השבילים:
החברה להגנת הטבע היא זו המפיצה את מפות סימון השבילים. לצורך הנוחות בשימוש היום יומי היא מוסיפה את שטחי השמורות למפה. השמורות המופיעות במפה זו הן לא רק אלו ה"מוכרזות" אלא גם יכולות להיות בסטטוס סטטוטורי אחר (למשל מאושרות וכו). על מנת לדעת בוודאות שהשמורה היא מוכרזת יש להסתכל על צורת הכתב במפה. כתב רגיל משמעותו שמורה מוכרזת ואילו כתב נטוי משמעותו בסטטוס אחר (אפשר לראות זאת במקרא של המפות). יש לזכור שהמפות מתעדכנות כל מספר שנים ואילו ההכרזה של שר הפנים יכולה להיות מידית ולכן יש לקחת בחשבון שהמידע לא תמיד יהיה מעודכן.
לגבי אתר המפות הממשלתי: אם אינני טועה באתר זה מופיעות השמורות המוכרזות, רק שתהליך העדכון של האתר הוא די איטי ושמורות רבות לא מעודכנות.
לסיכום- לשימוש יום יומי מפות הסמ"ש המעודכנות ביותר נותנות מענה טוב, במיוחד אם מחמירים ומתייחסים אל כל השטח המסומן במפה כשמורה מוכרזת (הטבע רק ירוויח מזה ולנו תהיה נסיעה של עוד מספר קילומטר מצומצם). מבחינה משפטית רק גבולות המופיעים בתשריטי התכנית קבילים.
בברכה,
ואם אני רוצה לבדוק סטטוס של שמורה מסויימת אבל לא מצליח למצוא אותה בטבלה?
זה אומר בהכרח שהיא לא מוכרזת?
כשאני עושע חיפוש בגוגל לפי שם השמורה אני מוצא רק תכנית (עם מספר) אבל לא מצליח בשום מקום למצוא את הסטטוס שלה.
אוותו שם ומספר לא מופיעים בטבלה המצורפת מלפני מספר עמודים...
NEZERO
אני לא יודע מי אתה ומה ההשכלה המישפטית שלך, לי אין השכלה מישפטית אבל אני משוכנע שאם תספר לשופט שאף אחד לא חייב לעדכן את האזרחים על גבולות שמורות טבע לא תקבל התייחסות רצינית.
ברשימת משרד הפנים אין גבולות, אז אתה באמת מצפה שאזרח ילך לרישום במשרד הפנים ואח"כ יחפש בועדות השונות את הגבולות המדוייקים?
ואם מפת סימון שבילים היא רק מחווה של רצון טוב ואין שום חובה לסמן שם שמורות אז מה המשמעות של המפה?
מה המשמעות של סימני איסור נסיעה ושבילים מסומנים?
אתה באמת חושב ששופט יקבל את הקישקוש הזה (סליחה שאני בוטה אבל התגובה שלך מקוממת)?
כתבתי כבר בתגובה אחרת ואני אכתוב שוב, שלטונות המדינה, והרט"ג בתוכם, צריכים להפנים שתפקידם הוא לתת שירות לאזרח,
התגובה שלך מראה שאף אחד לא הפנים את זה.