זה מה שהעיד יואב, לא אני.
אני רק תימצתתי למשפט מוכר...
Printable View
זה מה שהעיד יואב, לא אני.
אני רק תימצתתי למשפט מוכר...
[QUOTE=יואב;529173]יעקב,
לי יש את הנסיון שלי. לארז יש נסיון דומה, יש עוד אנשים עם נסיון דומה.
היה הפוסט המיתולוגי "נפטרתי מהנבלה".
כולנו נפלנו על לימונים. הרכב פצצה. זה רק לימונים.כמו שארז כתב - פרדס. מה רע בפרדס לימונים? הניסיון שלך ושל ארז מייצג רק את הניסיון של שניכם כלומר אלו שהחזיקו את הרכב תקופה קצרה ולא ידעו כיצד לתחזקו שאחרת קשה לי להסביר מדוע ניסיוני מציג תמונה שונה לחלוטין. ואני מדבר על 8 שנים ו 270000 ק"מ. היות ואין בכוונתי למכור את הרכב בשנים הקרובות אין לי גם שום אינטרס לייפות או לעוות את המציאות ולהיפך, מבחינתי מחירים נמוכים של LR זה רק יתרון. אנקדוטה מעניינת, בחודשים האחרונים בחנתי את אוכלוסיית ה LC 80 , גיליתי נבלות שכמעט בכולן הוחלף המנוע, הגיר, הטרנספר, הסרנים ומה לא....וברוב המקרים יותר מפעם אחת. בנוגע ל 100 עם ה IFS ומערכת המתלים שעולה ויורדת עצמונית , אם הוא כל כך מתאים לך אז מדוע אתה מעמיד אותו למכירה ?:)
מה זה בכלל קשור, אם הוא מוכר או לא?
הסופה התאימה לי יופי ומאוד נהניתי ממנה ואהבתי אותה ומכרתי אותה, בגלל שלא היה נוח עם שתי דלתות והגמדים..
הבחור רוצה רכב קטן יותר, מה זה אומר על ה-100? שום דבר.
מה אתה מתחיל להעלות טיעונים לא רלוונטיים, כמו כמה אחרים פה?
כמעט ולא גולש כאן כבר, בטח שלא מגיב, אבל חייב להוסיף את נקודת המבט שלי.
7 שנים עם דיסקברי 97 EDC.
הוחלף לפני בערך 3 שנים ב דיסקברי 2004 TD5.
שניהם נקנו מיד ראשונה, ק"מ נמוך, ללא היסטוריית שטח אינטנסיבית.
ננהגים במתינות, מעט מאוד שטח. רכב של אישתי. מטופלים היטב בלי קיצורי דרך.
אמינות לא מושלמת אבל בהחלט סבירה מאוד. למיטב זכרוני ה 97 נתקע פעם אחת על רדיאטור חימום פנימי דולף. ה 2004 עדיין לא...
אני נוהג על שתי אלפות (GTV+166) ומבחינתי יש המון קוי דמיון בין המותגים, האמוציות שהם מעוררים לטוב ולרע, הסטיגמות, האמינות שאינה מושלמת אבל טובה בהרבה מהתדמית.
מנגד יש לא מעטים שאכלו קש, ובכמויות מהמותג הזה. לי זה לא קרה. לפחות עדיין (כבר 10 שנים).
שי
שוב פעם ושוב אמינות הדיסקברי...
כל כך הרבה אמוציות וכל כך הרבה ביטים מבוזבזים )-:
משום מה בעלים של דיסקו (או של כל רכב אחר) חיבים להגן על שלהם ולהפוך אותם למותג על..
האמת - גם טויוטה גם דיסקו גם גרנד וגם טורג כולם מתקלקלים!
השאלה היחידה באיזו תדירות או בלשון יותר הנדסת MTBF
אז טויוטה מתקלקלת בתדירות יותר נמוכה, מצד שני החלקים שווים זהב.
דיסקו מתקלקל יותר, אבל הרבה יותר זול לתקן...
היה לי פעם דיסקו (3 שנים) סך הכל די אמין
תקלות קטנות (וכן כפתור נופל זו תקלה קטנה) יש מדי פעם.
אבל סך הכול אפשר לחיות איתו בכבוד אם לא שואפים לשלמות (הכול עובד כל הזמן ללא חריקות או פשרות).
מבחינת נוחות ו"אופי" יש הרבה ולמי שזה מתאים בהחלט שווה.
למעט אמירות כלליות עדיין לא הבנתי אלו בעיות קריטיות ישנן בדיסקו 2.
ואללה איזה שרשור...:)
אני כמתבונן מהצד מבין בדיוק מה שמוני כתב -
לא שיש ברכב הנדון תקלות קריטיות שאין ברכב אחר, אלא שהפיזור הסטטיסטי שלהן על ציר הזמן גבוה יחסית לכלי רכב מתחרים. זה הכל. ואין שום סתירה בין זה שלעמית וליאור, החוויה מהדיסקו מצויינת ולארז ויואב חוויה שלילית וריבוי תקלות. כל אחד נופל על הסטטיסטיקה עם המזל שלו.
הדיון הוא בעצם על אחוז הלימונים. אבל כל עוד הצדדים מתבצרים בעמדות קיצוניות - מצד אחד טוענים שאחוז הלימונים אפסי, מצד שני - "פרדס לימונים" אז זה יכול להמשיך לנצח.
בואו נניח ש"אחוז הלימונים" הוא 5% בטויוטה, 6% בניסאן, 8% בג'יפ, ו10% בלנדרובר - אז שני הצדדים צודקים. זה אומר שהסיכוי שלך לאכול לימון עם לנדרובר הוא כפול מאשר עם טויוטה - וזה משהו שמורגש על ידי השוק - ומצד שני, עדיין רוב רובם של בעלי הלנדרובר נופלים על תפוז ולא על לימון.
נוסיף לזה שלהחומציות יכולה להתפתח גם עם השנים, ומסתבר שהיא מושפעת גם מתחזוקה אחרי שפרי ההדר עזב את הפרדס...
או בקיצור - אם טויוטה מייצרים תפוזים אחידים בגודל ובטעם, עם חיי מדף ארוכים, ועם אחוז קטן של לימונים, אז לנדרובר מייצרים אתרוגים! עם אחוז גדול יותר של לימונים... ואם לא משמרים את האתרוג כמו שראוי לו, הוא הופך לחושחש...
כל החוכמה היא לקחת את הלימון, לסחוט אותו, לגרד ממנו את הקליפה ולהוסיף, על זה להוסיף קצת סוכר, קצת נענע, קצת קרח כתוש, ולהפוך אותו ללימונדה מדהימה.
זה פחות או יותר מה שקורה עם הסופות.
אהבתי את הפוסט הזה, שאפו על הכתיבה :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
וואי וואי לאן הגענו :rolleyes:
אני חושב שקיבלתי את התמונה פחות או יותר.
נראה לי שלעת עתה אשאר עוד קצת עם הצירוקי ואז נראה. כרגע לא מתאים לי להסתכן בלימונים...
תודה,
סער
טוב שלא פתחת שירשור על אמינות סיקס או סופה :-))ציטוט:
נכתב במקור על ידי Saar
יופי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Saar
הפחדתם אותו. כל הכבוד.
עכשיו תוכלו לנוח קצת...
ממש חוכמה, לקחת משהו שאין בו... כלום, מלבד מנוע (שגדול על הגוף בכמה מספרים), שני סרנים וטרנספר ולעשות ממנו... טוב. לא יוגע מה אתה עושה ממנו - מה שיש זה לגמרי מספיק. מקסימום מחליפים קפיצים בולמים נעילה.... נשארים עם ספסל וברזנט מעל הראש - וזה המקרה הטוב.... מסכנים בעלי הגג הסגור..ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
פעם היינו קוראים לרכב כזה "פחנוע" - משהו בסיסי לחלוטין עם מנוע שנוסע.
אני בכלל לא מבין איך אפשר להשוות את הסופה ל-SUV - היא אפילו יותר פרימיטיבית מהקונטסה שהיתה לי (אחרי הגילבוע...).
זה כמו CJ עם מנוע הזרקה - בסיסי, ספרטני ועובר בכל מקום... משהו כמו רכב עבירות לתחרות עם מזגן.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
תוסיף הרבה יותר יציב וצפוי על הכביש מ-CJ וגם הרבה-הרבה יותר אמין.... אבל לא נפתח פה עוד חזית. אבל בוא ונאמר שקלעת בול - זו בדיוק הכוונה.
אבל היי - זה בדיוק מה שרצינו, לא ככה?
ואני לא משווה - אבל לסופות ולכל סוגי הלנדרוברים יש משהו משותף מאוד ברור - שניהם יוצאים מקולקלים מהמפעל - "אמינים אך לא חפים מתקלות". ומאותו רגע, אם ייצא מזה לימון או לימונדה - זה תלוי רק בבעלים.
דרור התחלנו ... עכשיו שחררת את הפקק , השדים יוצאים ( בעלי הסיקס ) .... מי אמר שהסיקס פחות אמין מסופה , אז כן יש לך מנוע יותר חזק אבל גם יותר אלקטרוניקה/חישנים שמתקלקלת ... ראה לנדררובר דיסקברי 2 ;-))ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אוי כמה שזה נכון...ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
כנראה שהשפעת המנדט הבריטי לא פגה כ"כ מהר ואפילו שיכללנו אותו - לוקחים אוטו אמריקאי אמין ובסיסי ומצליחים לקלקל אותו... חדש מהמפעל...
אילן.
מה אתה קופץ?
ברור שזה נכון, מה שדרור כתב - או שאתה אוהב לשחק עם ידית הילוכי האופניים המאולתרת, כדי שלא יכבה בעליונת קטנה או לחפש את החור במצוף של הקרבורטור, כשה-CJ מגמגם ונחנק או להתפלל שהפיתול (גמישות עאלק..) של השילדה לא תסתיים בקמט סופני/שבר ושחיזוק תיבת ההגה יחזיק ושהגשם יפסק כי אי אפשר לנהוג בכביש, כשהטיפות כל הזמן נכנסות לעיניים והמזגן.... בעצם, איזה מזגן?
אתה אל תתחיל...:)
החלק הכי אמין בו זה הגלגלים - אומרים תודה, שהאויר לא יוצא מהם, כשה-CJ מושבת למשך שנים...
אפרופו אמינות.
יותר מאוחר אני אעלה דוגמה של רכב שטח אגדי - ג'יפ גראנד צ'ירוקי... 2014...
ג'ו כבר צחק עלי... לי בא לבכות...
ציטוט:
נכתב במקור על ידי IlanG
אנ יאמרתי. אחר שני סיקסים ושתי סופות בהפרשי זמן קטנים ביניהם, יש לי תובנות מאוד ברורות.
וזה לא גורע מילימטר מאהבתי ל-CJ ומהעובדה שאני מעדיף CJ בן שלושים על לנדרובר בן שלוש.
טוב נסלח לך הפעם ....ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
נשאלת שאלה שהתחבטתי בה לא מעט : איזה ג'יפ יכול להכנס לשטח יום יום עם שמונה אנשים בדרך כלל תיירים ששילמו לא מעט כסף , לנסוע סולו ללא אפשרות גיבוי את מסלולי הנגב הרחוקים , דרך הבשמים , הר כרכום הר הנגב ומכתש רמון , לסחוב על הגג ציוד לינה ומזון , לחזור הביתה ולמחרת לצאת לעוד יום מפרך בשטח .
רכב שטח שיוצא לעבודה המתוארת מעלה כל יום שבילה את חייו בתחילה כרכב משטרה וכיום שש שנים אחרי , עם 500000 ק'מ קשים על השעון , הוא לא פחות ממדהים .
היו תקלות במהלך השנים , אך איכשהוא הוא ממשיך במצב צליעה הביתה ומבחינת הטיול , לרוב למטיילים לא היה מושג שמשהו קרה . הפעם היחידה שיצא בגרירה היה בשל תקלה בקודן המטופש .
במהלך השנים הוחלפו לא מעט חלקים ברכב ותמיד יש משהו בדרך שמחכה להחלפה , אז צריך להפריד בין המושג "אמינות" שמושג על ידי תחזוקה מונעת ושוטפת ברמה גבוהה מאד לבין המושג "אמינות" כלומר אפס תקלות .
תקלות הן חלק מאחזקת הרכב ואין רכב שטח שלא מחורר את הכיס .
אז נכון שבטיולי מדבר אנו לא הולכים ומחפשים צרות ולמרות שהפעילות שלנו בנגב כבר שנים לא עליתי את מעלה רמון/זיק/מחמל וכדומה אבל בשטח אני כמעט כל יום וגם אם מסלולי הטיולים הם לא קשים , עדיין נראה לי שבמצטבר הג'יפים שלנו עובדים הרבה יותר קשה מרוב הג'יפים בארץ .
בקיצור אם עייפתי אתכם במחמאות שחילקתי לדיפנדר , נסו לחשוב על תחליף ואל תספרו לי על הטויוטה 75 כי מנסיון של חברים הוא גם מתקלקל ,אולי קצת פחות .
הרבה פעמים התקלה היא השבתה כי אין יותר מדי חלקי חילוף ואם יש הם מאד יקרים .
נ.ב לפני הדיפנדר היו לי סופות דיזל ובנזין וגם סי.ג'יי 6 , 8 , הדיפנדר עדיף בכל פרמטר של עבודה תכלס . הנאה ותחושה עדיפים ללא ספק בג'יפ סופה וסי.ג'יי .
בקיצור , אם הייתי מחפש היום רכב לחיים ארוכים בשטח ולא לשימוש מסחרי בעבודה בטיולים הייתי בוחר בדיסקברי 1997 יפה ומטופל ונשאר איתו למאה השנה הקרובות , מכוניות כאלה לא ייצרו יותר בעתיד ובמחירים של 25000 ש'ח אתה מקבל מניה בטוחה שרק תעלה את ערכה עם השנים.
נמרוד,
פשש..
גם אינג׳יניר, וגם סופר לעת מצוא..
אימא שלך בוודאי גאה.