לא להלחץ משני החורים.
בהרבה מאד מכוניות יש חורים ב-2 או 4 פינות של אף המים, שתפקידם להוציא את המים כדי שהמרזב לא יירקב בקלות.
ייתכן שהחורים במקור. אולי גדלו קצת, אבל הגיוני שבמקור, או מהחברה שהסבה לקמפר.
Printable View
לא להלחץ משני החורים.
בהרבה מאד מכוניות יש חורים ב-2 או 4 פינות של אף המים, שתפקידם להוציא את המים כדי שהמרזב לא יירקב בקלות.
ייתכן שהחורים במקור. אולי גדלו קצת, אבל הגיוני שבמקור, או מהחברה שהסבה לקמפר.
החורים המקוריים בתחתית המרזב, והם קיימים ונקיים. החורים הללו בדיוק מליהם - כנראה מהצטברות של ג'יפה. אני חושב שאני לא אתקן אותם, אלא רק אפתח את כל החלודה ואצבע יפה.
אסף.
אסף מההההההה קורה יש חדש או שגם לך חם נורא ולא בא לך לעבוד על הרכב או שלא נשאר מה לעשות ( מחק את המיותר) ?
עידו
גם וגם וגם...
וגם אין זמן.... עבודה, חוצה ישראל, חו"ל, מילואים, מבחן ליונדאי... לפחות בקיץ אין תחרויות. אבל חם.
עבדתי קצת על חשמל חוף השבוע, ואני מתכוון לגמור את הפחחות השטחית לבד בשבועות הקרובים ולסגור סופית את החשמל והמים. מבחינתי זה מה שחסר כדי לעשות השקה.
המנוע מרגיש כאילו קצת יצא מכיוון, צריך לבדוק מה קורה.
אסף.
כיוון שהקמפר חונה ליד הבית בשבועות האחרונים, אני יכול לעבוד עליו קצת מדי פעם. בינתיים אני גומר לתפור את החשמל, גם ה 220 וגם ה 12, ובין ובין נוסעים קצת. עניין הפחחות והצבע נדחה לחורף, כשהפחחים והצבעים חוזרים מחופשות הקיץ שלהם.
יש לי בעיה - המנוע מזייף מדי פעם. אני בטוח לחלוטין שזו בעיית הצתה, כי זה בא והולך תוך כדי נסיעה, והסימפטומים זהים למה שהיה כשמכסה המפלג לא היה מהודק טוב.
אבל השבוע הפתיעו אותי ממש... ניסיתי להרשם בתור מנוי לכבישש, ולמחרת קיבלתי מהם SMS שאי אפשר לרשום את הרכב ולהתקשר אליהם. אז התקשרתי.
"מה הבעיה?" חקרתי. "הרכב שלך עגלה" היא ענתה. ככה, בפרצוף, בלי שום ריכוך? האמת, טיפה נעלבתי. "נכון שהמנוע טיפה מזייף, אבל לקרוא לו עגלה זה טיפה מוגזם, לא? "... "אדוני", מזמן לא קראו לי ככה, "זה מה שנמסר לנו ממשרד הרישוי.". מה? משרד הרישוי יודעים שהמנוע מזייף? "לא, אבל הם מסרו שמדובר בעגלה". אני לא מצליח להבין, גם היא לא, סוגרים ואז האחראית מתקשרת. ושוב אומרת לי "מדובר בעגלה". זה כבר מתחיל לעצבן אותי.
אז מה עושים? "אתה צריך למלא טופס גורר-נגרר" היא אומרת. טופס גורר נגרר? מה זה? "זה טופס שצריך למלא כשגוררים עגלה בכבישש". פתאום הבנתי. ממשרד הרישוי, משום מה, שלחו להם שהקמפר הוא למעשה... נגרר. "תבדקי שוב" אני מבקש. "אין מה לבדוק, זה מה שמסרו לנו". "תבדקי שוב", מתעקש. היא עושה לי טובה בשביל להוריד אותי ממנה. "באמת, עכשיו רשום לי רכב פרטי. מוזר.". באמת מוזר. ובשניה העניין נסגר.
אסף.
אסף מעולה גרמת לי לצחוק , פשוט מעולה ,אתה ממש נגרר :D:D:D
עידו
אני מדמיין אותך מסביר לה בסבלנות שזה שהאוטו קצת מזייף לא הופך אותו לעגלה.....
ענק. בטח התגלגלו לידיהם התמונות של הקמפר נגרר על ידי הסופה שלי מהחניון התת קרקעי החשוך שבו הוא היה קבור בערך 30 שנה.
נסענו לקמפינג ליד נוה ים בסוף השבוע. בדרך שוב המנוע גימגם, ועצרנו לעצירת סרוויס... ומצאתי מה היה כל הזמן הזה ממש מתחת לאף...
אם מישהו עם ג'יפ 4 ליטר היה מספר לי את הסימפטומים של מה שאני חווה, ככל הנראה הייתי אומר לו לבדוק את הקונקטורים של המזרקים, אחרי 10-15 שנה הם מאבדים את הקפיציות והגמישות של החוטים והמנוע מגמגם. אבל לא חשבתי שקונקטורים בני יותר מ30 שנה גם יסבלו מאותה הזדקנות..?? בקיצור- צילינדר מספר 3 לא קיבל דלק לפרקים, וזה מה שגרם לגימגומים. עיקמתי קצת את הפינים עד שאני אשפץ את כל הריתמה. אני בטוח ששאר הקונקטורים באותו מצב, ואכן מאוחר יותר בדרך שוב הרגשתי חוסר כוח, אבל לא משמעותי. זה גם גורם לטמפרטורה להיות גבוהה ממה שאני רגיל לראות, ונשאלת השאלה - כמה חם זה חם מדי? מתי שמן מנוע רותח? מתי מתחילה קוויטציה?
בכל מקרה, בחוף עצמו ג'יפים, הרכבים עם הנעה לחצי מהגלגלים נשארו רחוק מדי, בחניה. אבל הקמפר צריך להיות על החוף. מבחינה גנטית - הנעה אחורית, מנוע אחורי, מתלים שמיועדים למדבר ולחוף - הוא מתאים... אז הורדתי אוויר ויאללה. עד לג'יפים (כמובן אחרי שמדדתי בצעדים כפולים מרחק של 100 מטר). שקיעה קטנה אחרי שכבר הגעתי למקום וניסיתי לתמרן יותר מדי. שמוליק כמובן שמח לזנק ולרתום את הקמפר לטרופר, לחילוץ קטן שהפך לסיבוב ניצחון סביב המחנה... למחרת יצאתי בלי בעיה, אחרי שירד עוד קצת אוויר. מייד עם היציאה מהשטח הקומפרסור הוותיק גוייס, עם פרקטיקה הזכורה לי היטב מימי הג'יפאות הפעילה, והופכת בעזרת בקבוק מהצידנית, בערך בגלגל השלישי, את הקומפרסור מקירור אוויר לקירור מים.
עוד עצירת סרוויס אחת, הפעם בשביל גרניק ושואב אבק, והביתה.
תמונות? דביל, לא צילמתי. אבל מישהו אחר עשה וידאו של הטיול בחוף. בקרוב על מסך זה...
אסף.
צרות חשמל , מה הסנדלר הולך יחף :p
אני מכיר אחד פה מוכר ציוד לצמות חשמל עם אתה רוצה פרטים בה.פ ;)
יפה לחלץ טרופר עם הקמפר , ממש מלך הגבעה :D
סרט נחמד .
נ.ב
עם אתה לא משתמש במצלמה אני מוכן לקבל אותה , תודה .
עידו
קצת מתוצאות המחקר לגבי טמפרטורת השמן - ככל הנראה המקסימום המותר לאורך זמן הוא 121 מעלות, זה לפי ספרות של אופנועים מקוררי אוויר. לשמן סינטטי מותר הרבה יותר, אבל זה לא רלוונטי. אני לא יודע בוודאות מה זה אומר לגבי המנועים שלנו. מה שכן, כשישבתי על 120 קבוע במשך לא מעט זמן, הנורת לחץ שמן נדלקה בסרק (וכבתה מייד עם עליית הסל"ד, אפילו בטיפונת)
חזרה לצמת המזרקים - לפני כמה חודשים קניתי צמה נוספת שתהיה לי ספייר כשאני אחליט להחליף את הצמה הקיימת (שידעתי שהיא לא במצב מזהיר, לאחר שעברה התעללויות על ידי מיטב החשמלאים בפתח תקווה של שנות ה80 ).
במקרה גם מצאתי בארץ מלאי נדיר של קונקטורים למזרקים (ההוא מהתגובה של עידו חיפש במחסן) - קניתי 10 קונקטורים ואת כל המלאי של הקונטקטים (המגעים הקפיציים שבתוך הקונקטורים) - 40 במספר. זה בדיוק מספר הקונטקטים שיש בצמה, אז הלכתי על בטוח. צירפתי תמונה של המגעים עצמם, שתראו איך הם בנויים - מן שפתיים קפיציות אחת מול השניה, ועם הזמן, והחום, הם מאבדות את הקפיציות ומפסיקות להיות לחוצות זו מול זו, והמגע לא טוב. חוץ מזה הפלסטיק עצמו (למעשה PVC עם 13 אחוזי זכוכית) מתחיל להיסדק ולהישבר, עד שהבית לא מחזיק את המגעים במקום, ושוב מגע לא טוב.
אז פרסתי את הצמה, הפשטתי אותה, החלפתי את ארבעת הפלסטיקים של מחברי המזרקים, החלפתי את הפלסטיק של ה"מנוע צעדים" (שהוא לא כזה, אבל תרשו לי לקרוא לו ככה כי את השם הזה כולם מכירים). בדקתי את רוב החוטים ומצאתי שאין מה להחליף אותם. כל המגעים במצב הרבה יותר טוב מבצמה המקורית שלי, למעשה כולם גמישים ו"חיים" ונראים ומרגישים טוב, והייתי צריך להחליף רק שני קונטקטים (כצפוי - של מזרק מספר 3, הצילינדר שעובד הכי חם... שניהם לא היו מספיק קפיציים).
אחרי זה, למרות שאני לא אוהב שרשוריים, לא רציתי להשתמש בשרינקים בגלל שאז אי אפשר לתקן בעתיד - אז ארזתי הכל בשרשוריים.
היום החלפתי תוך כמה דקות עבודה, ראש בראש, את הצמה החדשה במקום הישנה... והמנוע הניע בנגיעה. בלי שיהוקים ובלי פיספוסים. נראה שהכל עובד..
אסף.
אני ישית ממש לא אוהב צינור שרשורי ואני מעדיף צינור השחלה (לא שרינק ) ובקצוות שלו שרינק ,יש אפילו כאלה לחום גבוהה .
עידו
מה רע בשרשורי? מגן הכי טוב על הצמה מפני חום ושפשופים. כדי להאריך את חייו, מומלץ ללפף את כל אורך השרשורים באיזולירבנד.
איזה שמן אתה שם במנוע?
ערן צינור שרשורי יכול לגרום ברכבים הרבה צרות של קילוף הבידוד מחוטי החשמל בצמה ולקצרים עם לא נותנים לה מספיק חופש , מעבר לכך שהוא לא אטום לשמנים לכלוך וכו' וזה גם פוגע בחוטים , בקיצור לא איכות , ישנו שרשורי עם "ריצ'רצ'" אבל יקר מאוד וקשה מאוד לפתוח אותו לתיקונים , לעומת זאת צינור השחלה קל לתיקון קל ליצר"צמתים" ועם שרינק בקצוות לא נכנס שום לכלוך .
תסתכל ברוב הרכבים ולא תמצא צינור שרשורי ,אלה צינורות השחלה .
אבל כל אחד והאסכולה שלו .
עידו
דווקא בהמון רכבים יש שרשורי. אני כל יום פותח מכסי מנוע של רכבים שונים לחלוטין, ורואה. אני גם רואה את האפקטיביות של כל סוג של צמה ובידוד לאורך השנים. אין ספק ששרוול רך הוא עמיד יותר, אבל שרשורי מגן ולא מזיק כלל לחשמל שבתוכו, כי הוא לא לוחץ עליו אם הוא במידה הנכונה. ברור שהוא לא אטום, וטוב שכך. דמיין לעצמך שבמשך השנים, שרוולים למיניהם לעולם לא יהיו אטומים, ואתה לא רוצה שמים או שמן יציפו את פנים הצמה למשך זמן ממושך ויגרמו לצרות שאתה אפילו לא תבין מאיפה הם. לעומת זאת, אם יחדור לשרשורי נוזל כלשהו, הוא גם יצא. השרשורי לא נועד לבודד, מנוזלים, אלא להגן פיזית על הצמה בשפשופים, וגם מחום. ואם מחזקים אותו בסרט בידוד, אז הוא גם לא מתפורר אחרי כמה שנים.
אז מה היה לנו...
אחרי הפרק החם, החלטה - לא יוצאים לאף נסיעה של יותר מ 10 דקות בלי לפתור קודם את הבעיה.
והדבר הראשון שעשיתי הוא להחזיר את המצב לקדמותו - להחזיר למקומה את החצאית הקטנה שמתחת לפגוש, ולהוריד את הפחיות האחרונות שהוספתי מתחת לצינורות מרימי השסתומים, ולמעשה מנתבות בצורה מסויימת את זרימת האוויר החם אחרי שהוא קירר את הצילינדרים.
ואז נסענו לדרום (חכו לסוף, זה דווקא מעניין)
השורה התחתונה היא שהמצב הרבה יותר טוב. אבל עדיין במאמץ ממושך במהירות גבוהה (נגיד, בעליה של עוקף באר-שבע מדרום לצפון כשהטמפרטורה בחוץ 32 מעלות) הטמפרטורה שהמחוון מראה עולה ל118 מעלות. מה שכן הקירור הרבה יותר יעיל עכשיו, ובנסיעה של 60 מי"ש או קצת פחות, אני כל הזמן באזור ה 110 עד 113 מעלות, גם כשבחוץ 32. ברגע שהשמש שקעה וטמפרטורת הסביבה ירדה, מייד טמפרטורת השמן במחוון ירדה למתחת ל 110.
מה שבטוח, נסיעה ממושכת במהירות גבוהה ובטמפרטורת סביבה של יותר מ30 מעלות מחממת את השמן.
השגתי את המתאם להרכבת מצנן שמן, ויש לי מצנן קטן. השלב הבא יהיה צנרת, וקצת מסגרות, ואני מקווה שזה יהיה זה.
ועכשיו עזבו את העניינים הטכניים בצד. סופ"ש שעבר היה באחה רביבים, סוף שבוע של מירוץ הקפות מדברי. יש מאהל במדבר, אז במקום לטוס עם המשפחתומטית בשבת בבוקר כדי לסקר את המירוץ, נסענו בשישי, אני ושני זאטוטים (אחד שלי, השניה לא) למדבר.
הגענו באור אחרון, נכנסנו בשביל שליד נחל הבשור, ונסענו עד המחנה. בטלפון, טל כיוון אותי להגיע מסביב, אני מתחיל להקיף את המחנה, בשביל חול רך, שעושה לפולקסווגן רעש של ריחוף שקט (קשה להסביר, אבל בגלל שהמנוע למטה, זה בולע כמעט את כל הרעש), וכך גלשנו לחניה שנשמרה לנו, לליל מחנאות כהלכתו.
קצת אחרי 5 בבוקר יום שבת, רעש מנועי האופנועים המתחממים לקראת הזינוק מעיר אותנו. הילדים יושבים ב"פנטהאוז", חלונות פתוחים, ומביטים בסיבוב הראשון של המסלול, מתברר שהמקום ששמרו לנו, הוא נקודת התצפית הכי טובה על המירוץ. וכך הם נשארו כל היום בקמפר, משחקים וצופים במירוץ שמתרחש שני מטר מהם, כשאני מסתובב בשטח, וחוזר כדי לגלות שהם לא ממש צריכים אותי כשהקמפר משמש להם בית.
דבר מעניין שכבר למדנו, אבל הפעם היה ממש בולט - זרימת האוויר בתוך הקמפר כאשר הגג והחלונות פתוחים, והוילונות סגורים - דבר פנטסטי. בתוך הקמפר - היה אחד מהמקומות הנעימים במחנה.
אסף.
אסף , היה כייף לראות אתכם בשטח הכינוס. כל הכבוד על הקמפר המדוגם .
להתראות בקרוב !!!
הרבה זמן לא כתבתי, אז הגיע הזמן...
לקחתי את הקמפר לביקורת חורף במוסך (רכב אספנות חייב ביקורת חורף), ושם גילינו שכדאי להחליף את הרפידות הקדמיות אבל גם שמתי לב שהגומיות של שניים מארבעת הבולג'וינטים קרועות, והשתיים האחרות בדרך. אני חייב להחליף אותן בהקדם, החלפת בולג'וינטים זה סיפור מהתחת, אני לא רוצה להגיע לשם.
בין לבין אני קצת מזניח את השיפוץ ומתרכז במעט הזמן שיש לי עם הקמפר בלהשתמש בו. לפני כמה שבועות, ביום ראשון חם במיוחד, נסעתי איתו שוב לצאלים, לשבוע מילואים שהיה כולו בתוך צאלים. אני כמובן ישנתי בקמפר, וזה היה שווה את הנסיעה הלוך שהיתה מאוד קשה - עשיתי טעות ונסעתי מכביש 6 במהירויות של כביש 6 - כלומר 60 מי"ש פחות או יותר ביום עם טמפרטורת סביבה של בערך 32 מעלות. התוצאה הבלתי נמנעת היתה התחממות, ב120 בשעון עצרתי לחמש דקות ונתתי למנוע לקרר את עצמו. שיהיה ברור, גם בטמפרטורה הזו ההתחחמות לא מוחלטת - ורת לחץ השמן נדלקת רק בסרק, ומספיק ללטף את הדוושה של המצערת כדי שהיא תכבה. מערכת הקירור עובדת מצויין - תוך 5 דקות הטמפרטורה של השמן ירדה ל100 בערך, זה קר מאוד, והמשכתי בנסיעה.
אבל משהו עדיין לא נראה לי, מצנן שמן נוסף, כמו שכבר הבטחתי, בדרך.
הנסיעה חזרה היתה מצויינת, גם היתה בלילה וגם לא במהירות גבוהה כל הזמן, הטמפרטורה היתה באזור ה105 עד 110 כל הזמן, גם ב55-60 בכביש המהיר.
המסקנה שלי היא לא לנסוע כשטמפרטורת הסביבה גבוהה מ30 מעלות, לפחות עד שנתקין מצנן שמן נוסף.
ומתישהו איזה שמוק נתן דחיפה לגלגל ספייר שעל האף, ועכשיו יש שם (שוב) חיוך מכוער. זהו. הגלגל לא חוזר לשם עד שתהיה בניה חזקה מפלדה.
זהו, יש לי סיבות טובות לא לעשות עוד טיול עד שיהיה יום עבודה מלא על הקמפר, מה עוד שעל פי לוח השנה אני כבר חייב להחליף שוב שמן מנוע ופילטר, אז אני כבר אעשה הכל יחד, כשיגיעו החלקים מחו"ל.
אסף.
הקמפר מתלונן שהוא סובל מהזנחה לאחרונה, והוא כנראה צודק כי מאז הבדיקת חורף לא הזזתי אותו ולא נגעתי בו. גם עומס של עבודה בסופי שבוע על כתבות לאתר, וגם עוד רכב לכאורה שקורא לי להצלה - זה כאילו נולד לו אחד קטן (במשקל 10 טון, שיהיה בריא הקטן) והוא גוזל את כל הזמן הפנוי של ההורים... (אל תשאלו, אני לא אענה בינתיים). אבל זאת עונת טיולים, ואתמול הפשלתי שרוולים והשקעתי את כל היום, ועם הרבה מרץ, בקמפר.
יש ימים כאלו שהכל הולך חלק, ואפילו יותר טוב מזה. ימים באמת יעילים ובעלי תפוקה ממשית- זה היה יום כזה. התחלתי בטיפול שגרתי - החלפת שמן מנוע, בדיקות מסביב, והחלפת הרפידות של הדיסקים הקדמיים. תכננתי גם להחליף את הגומיות של הבולג'וינטים, אבל ראיתי שזה לא ילך בקלות והסתפקתי בהשפרצת WD40 שיעזור לי לפתוח אותם בפעם הבאה.
השגתי לפני כמה זמן מתאם "סנדויץ'" ששמים מתחת לפילטר שמן וממנו מוציאים צינורות למצנן חיצוני. אבל עוד אין לי מצנן מתאים וגם צינורות לא קניתי. אז החלטתי כרגע לא להתעסק עם זה, ומתישהו לקנות מצנן ואז לסדר אותו. אתמול, חיפשתי משהו בערמת החלקים, והרמתי מכסה של איזה ארגז, ובתוכו, יחד עם חלקים שקיבלתי מעומר (הכלב, אם מישהו רואה אותו שימסור לו ד"ש) לפני כמה שנים לפרוייקט אחר ולא השתמשתי בהם, אני קולט מצנן שמן מאלומיניום של יונדאי, בדיוק בגודל שצריך, נראה מתאים בול. וואלה. אבל אין לי צינורות. חיפוש קצר במחסן, והנה צינור גומי מחוזק, בקוטר פנימי 10 מ"מ, ממש מה שצריך, ובדיוק באורך שצריך. טוב, אין תירוצים. לעבודה.
קודם כל ריקון השמן הישן, הסרת הפילטר, ובהזדמנות זו פתיחת שסתום פריקת הלחץ של מערכת השמן. מי שלא מכיר - מדובר בראש כמו של בורג שטוח, אבל גדול מאוד, והחריץ ברוחב של 2-3 מילימטרים בערך. לVW יש כלי יעודי, לי אין. אבל יש לי מברג גדול שלפני שבוע איבד חלק ניכר מהחוד שלו, כאשר שימש לקצר בין מגעים להתנעה של משאית זו או אחרת (אמרתי לא לשאול, נכון? ). קצת עבודה על האבן, וגם לי יש כלי יעודי לפתיחת השסתום. למי שמייצר כזה כלי שימו לב - השימוש במברג קנה רבוע אינו מקרי, כך אפשר לתפוס אותו ולסובב בעזרת מפתח פתוח, אחרת קשה מאוד לשחרר את ההברגה, או לסגור אותה אחר כך עם מספיק כוח.
השסתום עצמו (הבוכנית) היה קצת מלוכלך, אבל הקפיץ חזק ובאורך נכון (גם השוויתי אותו לקפיץ ממנוע אחר, שכבר נחלש והיה קצר יותר). ניקיתי והחזרתי.
עם הרכבת הפילטר הרכבתי את ה"סנדויץ'", את הצינור הרכבתי עליו מראש, עדיין בלי לחתוך אותו ל2, כדי להשחיל אותו למקומו. על הפילטר מרכיבים "הארכה" לצינור שמתחבר לבית הפילטר המקורי, באורך של המתאם, ומהדקים את הפילטר למקומו על המתאם כרגיל. זה מנמיך את הפילטר בעובי של המתאם.
את המצנן הרכבתי מתחת לכנף שמאל (מאחורי הגלגל), מקום לא אופטימלי מבחינת לכלוך המגיע מהגלגל, אבל טוב מאוד מבחינת זרימת אוויר. אם זה יעבוד, הוא יקבל מיגון מפני אבנים ונצטרך להרכיב מגיני בוץ מאחורי הגלגלים.
אחרי ההחלפה וניקוי פורק הלחץ, התנעה (רועשת), ואחרי 5 שניות בערך נפסק הרעש של מרימי השסתומים (ההידראוליים), והמנוע עובד חלק ושקט, יותר חלק ויותר שקט ממה שהיה עם השמן הישן. לחץ שמן 3.8 באר. זה טוב, לא? אני מקווה שהחלפת השמן לבדה הביאה לשיפור.
במהלך החלפת הרפידות הקדמיות צבעתי את הגלגלים הקדמיים. נכון שגם לכם הפריע בעין שהגלגלים לא היו באותו צבע?
בצהריים בא לבקר אותי דן מתל-יצחק עם הטרנספורטר שלו, סיפור בפני עצמו. בכל מקרה הוא הראה לי את המתקן שיש לו על ה"אף" בשביל הגלגל ספייר, ונתן לי מוטיבציה לעשות משהו שהייתי צריך לעשות מזמן. לוח פלדה, לא הרבה עבודה עם החבר 9 אינצ', כיפוף אחד, קצת קידוחים, התקנת נסיון. נשאר להכין פלטת קונטרה ועוד חיבור לפגוש, ליישר, להחליק, לנקות ולצבוע.. אז זה לא חתוך בלייזר ולא מכופף על המילימטר. אז מה? במילא לא רואים את זה.
מצנן ומסנן
קובץ מצורף 36869קובץ מצורף 36870קובץ מצורף 36871
קובץ מצורף 36873קובץ מצורף 36874
קובץ מצורף 36875קובץ מצורף 36872קובץ מצורף 36876קובץ מצורף 36877
חיזוק למתקן גלגל ופורק לחץ
קובץ מצורף 36878קובץ מצורף 36879קובץ מצורף 36880קובץ מצורף 36881קובץ מצורף 36882
אסף.
תתחדש על היונימוג...
ביקשת לא לשאול- לא שאלנו.
טוב, אז גם אל תנחשו (וזה לא)
בקיצור... בינתיים לא מדברים על זה.
אסף.
כבר אפשר לגלות...ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
M813A1 למי שזה ממש משנה לו, היה של כוחות נאטו ו"ננטש" בארץ. בתמונות - יוצא לדרך, תמונה על רקע רומנטי, וב"בית בכפר".
אבל זו סטיה מהנושא (וסטיה באופן כללי, כך אומרים לי)
אסף.
חולני.
ואפילו אין לדבר הזה קבוצות תמיכה.
ו... תתחדש!
חולני זה מחמאה, מה אסף מתגעגע לימים בש.נ 24 : )
לפעמים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי yoav21
אסף.
יום שישי, בוקר. הגעתי לחצר, התכנית היא להחליף את הגומיות של הבולג'וינטים בעזרת החולץ החדש שקניתי, להרכיב את המתקן של הגלגל שהצבע שלו כבר התייבש, ולצאת דרומה למירוץ הרייד שמתרחש בסוף השבוע הזה. פתחתי את הדלת הצדדית וגיליתי שנכנסו מים מתישהו, לא משהו נורא, אבל מים. אומרים שהחיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו עושים תכניות. אז עכשיו התכנית השתנתה ודבר ראשון אני מחליף את הגומיה של הדלת הזזה. לשם כך צריך לפרק את הגלגלות של הדלת - כמובן לא את שתיהן יחד, אז קודם התחתונה, להעביר את הגומי ולהרכיב אותה חזרה, ואז את העליונה. הגומי נראה באיכות מצויינת, הפרופיל מתאים בול והאורכים של ארבעת הסגמנטים מדוייקים. צריך לשים לב שלכל חלק של הדלת יש פרופיל שונה של אטם.
שלושה צדדים - ימין למעלה ולמטה - חשופים וההרכבה היא כמה דקות. אבל הצד שמתחבא מאחורי הדלת כשהיא פתוחה דורש עבודת פרך עם האצבעות, כיוון שאי אפשר להכניס שם אף כלי. זה לוקח זמן אבל בסוף הכל מורכב.
קצת התאמות, דיסקיות, אומים, ספייסרים, ואני מרכיב גם את המתקן החדש של הגלגל ספר. אני מקווה שזה יפתור את בעיית החיוכים הלא רצוניים שיש לחזית של הקמפר כל פעם שמישהו קצת כבד נשען על הגלגל.
עכשיו נטפל בבולג'וינטים? מה זה? גשם? אז ניסע ככה. היי דרומה.
עוברים בעיר הגדולה, לאסוף שני ילדים ותיירת, ועכשיו באמת היי דרומה.
כבר בין ערביים, ואני לא מרחם על הקמפר העמוס. מהירות 60~65 כל הדרך, והוא אפילו לא חושב על להתחמם, בקושי מגיע לטמפרטורת עבודה. אבל לא חוכמה, זה ערב, וחורף.
מגיעים לעיר האוהלים של הראלי כבר בחושך. ברנש חביב מצביע לי על מעבר שלפנינו, חול די עמוק וטיפוס על גדה "אם זה לא ג'יפ אתה לא תצליח". תודה על האזהרה, ראשון, גז, ואפילו שזה לא ג'יפ אנחנו עוברים בלי להתאמץ. שמרו לנו חניה במרחק 5 מטר מהזינוק, על יד הכניסה לפיטס.
נקניקיות לילדים, דברים אחרים לגדולים, יותר שתיה ממה שרצוי לשתות ערב לפני מירוץ, יש מישהו ששותה שוקו כדי לאזן את הוויסקי (סטיה), והולכים לישון. הבנים במיטה למעלה, הבנות במיטה למטה.
שבת, 6 בבוקר, האופנועים האלה עושים הרבה רעש. פותחים וילון וצופים מהקומה השניה באופנועים מזנקים.
ארוחת בוקר, התארגנות, השולחן נפתח, והילדים יכולים לצייר ולשחק. הם לא רוצים לצאת.
אני והתיירת מקבלים בהשאלה RZR ונוסעים לצלם את המירוץ. היא אומרת שהיא לא האמינה שהקמפר ייקח אותנו עד למדבר.
הילדים בינתיים משחקים ומציירים בקמפר, אם הם יצטרכו משהו הם מכירים מספיק מבוגרים במחנה, הם יסתדרו. וחוץ מזה פלסטרים יש להם.
המירוץ נגמר ואנחנו חוזרים, אומרים תודה ומשאירים את ה RZR לבעליו החוקיים, הילדים עם ערימה ענקית של ציורים.
צהריים. טכס סיום, תמונות של פודיומים, וחזרה למרכז. אני מחליט להתעלל בו קצת, לראות מה עם הטמפרטורה. 65 ומעלה כמעט כל הדרך. הטמפרטורה סביב 100~ 105. זה קר. בעוקף באר-שבע אני יוצא לעקיפה ברביעי ממהירות 50 מי"ש, גז ברצפה. זה יחמם אותו. בהחלט. עד סף העליה אנחנו על קצת יותר מ 60, והטמפרטורה עולה עולה עד כמעט 120, ומייד יורדת חזרה. משם עד תל אביב 65~70 מי"ש, והטמפרטורה לא עוברת את ה 110. אני חושב שהעניין של המצנן שמן עובד.
שבת, אור אחרון. אני מחנה את הקמפר ומחבר אותו למטען. עבד קשה ועשה עבודה טובה, מגיע לו לנוח.
אסף.
נשמע פנטסטי.
אגב אסף, כבר אמרו לך שאתה חולה?
הי אסף,
פוסט מעניין ביותר, כיף לקרוא ועושה חשק.
מצאתי רכב דומה לשלך, חשבתי אולי יעניין אותך לקרוא קצת על אחרים: http://www.vwvagabonds.com/jova.html
KEEP ON GOING
תגיד, בסוף התהליך, תעלה תמונה ראויה גם לפה ?
http://forums.vwvortex.com/showthrea...-Babes!/page25