עבור הבת ולסגנון רכיבה שתיארת הייתי מחפש ימאהה tw200
מושב נמוך וצמיגי בלון.
תחשוב על אבא של סוזוקי rv50
Sent from my iPhone using Tapatalk
Printable View
עבור הבת ולסגנון רכיבה שתיארת הייתי מחפש ימאהה tw200
מושב נמוך וצמיגי בלון.
תחשוב על אבא של סוזוקי rv50
Sent from my iPhone using Tapatalk
האבא של ה-rv50 זה סוזוקי van van,ציטוט:
נכתב במקור על ידי Asaf-a
הימאהה tw זה הדוד [emoji16]
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
הtw היה האופנוע הראשון שלי.
כל עוד לא נוסעים איתו בבוץ....
הבעיה תהיה למצוא אחד שאינו רקוב, ועוד יותר קשה- צמיגים.
מה אתם רציניים? זה נחמד בשביל לעשות צחוקים בפיט. לא הולך להציע לה את זה.
אני ממש לא בטוח שבשנים הקרובות (באוניברסיטה) יהיה לה תקציב לאופנוע משלה, אבל אם יהיה. אאחל לה אופנוע דו"ש נורמלי, בגובה נורמלי. יהיה קשה בנקודות מסוימות והיא תתגבר.
מבחינת נומך, אין לו תחרות
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני בטח לא מגלה כלום לאף אחד, אבל לדעתי מעולם לא חשבתי על זה בעצמי.
מגיע הערב למקום שבו אני מחליט לחזור על עקבותיי, בשביל בשיפוע צד שיורד ממצודת גלאון, ונזכרתי בטיפ שראיתי בסרטון: להתחיל את הסיבוב לכיוון החלק הגבוה של השביל. ככה יש לך מנוע בשביל לתמרן קדימה, וגרביטציה בשביל הרוורס. קלאס באפס מאמץ.
קצת שפיותקובץ מצורף 144258
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
זה יום המזל שלי.
https://imageshack.com/i/pnCZPyYzj
https://imageshack.com/i/poqPtZ5Ij
ח"ח לסוזוקי על ערכת הכלים. קטנה, מקיפה, ממוקמת טוב, וזמינה.
https://imageshack.com/i/pozlvFWlj
וואו, איזה פוקס!
תהנו, יהיה חם מוות היום
מה עם המחרשה הזו מאחור, אתה מחכה שזה יישבר וייקח איתו עוד דברים?
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
אני בבית. בסה"כ סיבוב של שעתיים ששילב אימון עליות/ירידות ונסיעת שבילים פשוטה. עצירות בצל של עצים, כשרוכבים יש רוח. היה נעים.
המחרשה, לא רואה בעיה איתה. היא עם מספר קטן, ממוקמת הכי גבוה שאפשר, אני לא רואה פגיעות מיוחדת במבנה שלה, בוודאי לא עם סבלים ותיקי צד. בינתיים אני עם תיק צד אחד בלבד, משמאל. נהדר. הימני מחכה לסבלי צד מעלי אקספרס שמתעכבים במשלוח. במצבה הנוכחי היא ממוקמת טוב, המספר מואר, אנכי ולא מזמין שוטרים.
אני גם לא מזמין נפילות עם מה שאני עושה, למרות שהוא נפל כבר פעמיים. אתמול כשנקלעתי לשביל עיזים, והסתבכתי עם עץ נמוך, אז הוא כבה לי ונפל מתחתיי, והיום הוא נפל כשעמד עם הג'ק, על קרקע עם נטייה ימנית, וישבתי עליו לנוח. כן, יצאתי דביל. בכל מקרה, לא נשארו כל סימנים מהנפילות. הוא מוגן באופן סביר. מגן צד למנוע, מגיני ידיות שלמים, ידיות קצרות ומתקפלות ומראות מתקפלות.
הרפתקאה נהדרת, מצולמת וערוכה כדבעי:
https://fb.watch/lO53wlJwsg/?mibextid=Nif5oz
הם עם מחרשות : :rolleyes:
לכרטיס בריץ יש באצבע רגלו השמאלית יותר נסיון וידע ממה שלי ולך יהיה בכל החיים.
זה בדיוק מה שמטעה בכל הסרטונים הללו.
רוכבים בסדר גודל של כריס עושים ניסים ונפלאות וזה נראה כל כך קל לפשוט.
אבל זה ממש לא !
גם כול ה"הדרכות" האינטרנטיות הם פשוט מטעות.
אנשים מצלמים את עצמם עושים כל מני פעלולים,ואפילו מדברים איך הם עושים זאת...
רק מה שהם לא מספרים הוא שהם עושים זאת כבר שנים.
הם לוקחים רק את הצילומים הכי טובים.
ויש הרבה הרבה מה ללמוד לפני שאתה בכלל מנסה לעשות משהו מורכב.
תתחיל מהפשוט ביותר ותתקדם משם.
שליטה טובה בגז ןבמצערת, תנוחת גוף מתאימה לסיטואציה.
ואז להתאמן הרבה על איזון סטטי
זה הבסיס שחיב להיות מושלם לפני שממשיכים הלאה
לא רמזתי לכל השוואה. גם אין לי שום יומרות בכיוון. כאילו, נופים והרפתקאות, בוודאי. לא עבירות קיצונית ולא קפיצות, לא רכיבה מהירה ולא החלקות וכו'.
לגבי ההדרכות ביוטיוב, אני מוצא את חלקן נהדרות ממש, ורק מצטער שהן לא היו זמינות ככה כשהתחלתי לרכב, בתחילת שנות ה90.
עוד משהו שאני מצר עליו, זה שלא עצרתי אז להתאמן על שום דבר. תיקלתי את מה שנתקלתי בו בדרך, ובזה זה נגמר. זה אומר שמגיעים, למשל, לעלייה הדרומית מנחל ערוגות, כל שלושה חברים תופסים את האופנוע התורן ומעלים אותו, ויוצא מזה שבסוף אתה למעלה ולא למדת כלום.
וזה עוד משהו שאני שמח שאני לא עושה, לפחות בשלב הלמידה: לרכוב עם עוד אנשים.
אני רוכב לבד, מחליט לפני היציאה שהיום אני עובד על עליות בנסיעה איטית. מבצע חזרות עד שמתעייף. עוצר בצל לנוח, או יוצא לשביל פתוח להתאוורר, וחוזר לעליה לעוד סיבוב. ביום אחר מחליט שאני עוצר ומנסה להתחיל לרכוב דווקא בנקודות הכי קיצוניות בעלייה. מנסה פעם בהילוך ראשון ואח"כ חוזר ומנסה בהילוך שני. בכללי, אני מתמקד בלרכוב לאט, כי לרכוב יותר מהר אני כבר יודע, וגם, כשטועים במהירות גבוהה, זה כואב יותר.
למדתי מהדרכה ברשת- Bret-Tkacs- את נושא הפרסה שהזכרתי קודם, למדתי rolling mount and dismount, שזה סתם יותר נוח-לא ממש טכניקת רכיבת שטח, תפעול מצמד תוך כדי השעיית הנטייה הטכנית שלי לרחם עליו ולהימנע מהחלקה, ועוד מגוון משמעותי ונרחב של טכניקות ברכיבת אדוונצ'ר.
ואם מישהו הבין מהרשום עד כאן שנושא העליות הסלעיות והמדורדרות מעסיק אותי, הוא צודק, וזה המקום הראשון שאני מוצא מקום לשפר משמעותית אצלי.
כי בסוף המטרה היא לצאת לטיולים משמעותיים יותר במדבר. סתם לרכוב בשטח אני יודע. בחול, בדשדש, מסתדר טוב. אבל אני יודע שעלייה קצת קשה בשטח יכולה לתקוע אותי ממש כשאני לבד, ללא יכולת לצאת מהשטח, אם גם בדרך חזרה יש עלייה. אז בעבר היו חברים שתמכו ודחפו, אבל אני כבר לא בונה על זה, ובכל מקרה זה פחות פאן מלהצליח לעלות עצמאית. זה גם מגביל את מגוון המסלולים שאני מרגיש נוח לצאת אליהם.
לרדת אני תמיד יכול, על או ליד האופנוע, גם כדורגל מפונצ'ר וכו'...
אגב, אני מגלה שההערכה הראשונית שלי לעשרים רכיבות בשנה מתגלה כתלושה מהמציאות לחלוטין. רק השבוע יצאתי לשש רכיבות. מניח שזה יתמתן בהמשך.
bret הוא אחז מהטובים ביותר ברשת.
יש הרבה מה ללמוד ממנו.
אבל הוא לא מלמד טכנירות אינדורו אמתיות.
זה מספיק טוב לאדוונצר אבל דע ש ה dr יכול הרבה יותר מזה.
אם זה הכיוון שלך..
אשר לקלץ אין לך מה לדאוג הוא יכול לעמוד בזה.
מכסימום החלפת קלץ היא סיפור מאוד קטו באופנוע.
גם אני נוסע לרוב לבד.
כשאתה נוסע לבד הכול עם הרבה פחות אבק והרבה יותר חד.
אתה עושה מה שאתה רוצה עם אפס פשרות.
יש בזה סיכון, אבל גם הרבה הנאה.
סוג של תרפיה.
חברים, זה שאתם רוכבים לבד ומלמדים את עצמכם על סמך סרטוני יוטיוב זה נחמד וכיף, אבל לא באמת בר השוואה לרכיבה עם חבר מנוסה או עדיף מדריך.
רכיבה עם מדריך שמתקן אתכם בלייב ומאתגר אתכם לנסות דברים שלא תעזו לבד, תהיה עשרות מונים יותר משמעותית.
כמו כן רוב הסיכויים שאתם מסגלים טעויות, שיהיה קשה שבעתיים לשרש בהמשך.
רכיבת אימון כזו דורשת תיאום ציפיות וכמובן שהארוע הוא לטובת המודרך ב100%.
אבל לא צריך לרחם על החבר/מדריך: גם עבורו זו חוויה כיפית ובוסט לאגו.
ואפילו לסוציופטים מוחלטים (לא רומז חלילה :cool:), המנוחה בצל יותר נעימה כשאפשר לפטפט עם מישהו..
יאללה תחזרו לרכב לבד, חלילה לא מנסה לרפות את ידיכם :D.
מסכים איתך כמעט לגבי הכל.
למעט העניין של הישיבה בצל.
רכיבה לבד היא חוויה עוצמתית. ואת השקט שבעצירות אני לא מעוניין לחלוק עם אף אחד.
אני רכבתי תמיד בחבורה נטו בגלל העניין הבטיחותי, שכבר הסכמנו שלא מזכירים כאן.
נגעת בול בנקודה. אין לי צורך להשוות. בגלל שאני לבד, אין לי צורך להשוות רמת רכיבה, וזה לא ממש משנה לי מה הרמה האבסולוטית, כל עוד כיף לי ואני לא נפצע משמעותית (וזה בדיוק מה שהיה ב33 שנים האחרונות) .ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
אני לא נוסע באבק, או בחום הצהריים, ולא צריך להפסיק או להתחיל רכיבה בשביל אף אחד, ולא לתאם ציפיות. יוצא כשמתאים לי, חוזר כשמתאים, ומנסה מה שמתאים לי. גם פעמיים ביום בעונה הזו. רכבתי המון במשותף, ולמרות שאני לא פוסל לחלוטין, אני לא חוזר לשם מהר כל כך, אם בכלל. קצת לא נעים לסרב לחברים שמבקשים לחזור לרכוב ביחד, או להתעלם באלגנטיות/גסות רוח מהבקשה שעלתה כאן לתאם טיול משותף, אבל אני מתמודד בגבורה :rolleyes: ושומר תוך כדי על התדמית הרעה שטיפחתי לאורך השנים.
אני רואה סרטוני הדרכה מקומיים של כך וכך מסכנים שעומדים באבק ובשמש במעגל בצהרי היום ומחכים לחניך התורן שיסיים תרגול, או שהמדריך יפסיק לדבר/להדגים, ומתמלא רחמים. סבל מזוקק.
לא פוסל הדרכה אישית אחד על אחד, בשעות של טמפ' נעימה. אפילו שוקל ממש בחיוב. לא דואג מאימוץ הרגלים רעים: בכל זאת, אם יש כזה, אז הוא כבר מוטמע יותר מ30 שנה, ולהיפטר ממנו בעוד חודש/חודשיים או בעוד שנה/שנתיים כבר לא ישנה הרבה. בינתיים בכל יום שאני מקדיש לתרגולים אני לומד יותר משנה של טיולים עם חברים.
מסכים לגבי מדריך. הבעיה היא שאין למצוא אחד כזה.
כל ההדרכות שמצאתי היו באזור המרכז, רובם למוטוקורס.
לנסוע 100 קילומטר ומעלה לכל כיוון עם עגלה, לא מתאים לי.
מה גם שמה שמצאתי היה מאוד מאוד בסיסי (לי בכל אופן).
אם יש כאלו בצפון, אשמח אם יאירו את עיני.
לגבי רכיבה עם חבר מנוסה וכו..
כל האנשים שרכבתי איתם והיו יותר מנוסים ממני לא ידעו לתת לי חוו"ד או עצות איך להשתפר.
רובם למדו במשך שנים לבד או מחברים ועכשיו פשוט מצליח להם.
קשה להם מאוד לפרק איך בדיוק צריך לעשות זאת, מה התנוחה איך לשחק עם הקלץ.
יוצא מזה שאני לא לומד מהם דבר, הם פשוט עולים ואני פשוט נופל (כך היה בהתחלה בכל אופן).
באותה מידה אני יכול להסתכל על חברה באינטרנט שעולים דברים מטורפים וללמוד מהם...
זה בלתי אפשרי.
יוצא שהם מתוסכלים שאני לא מצליח, ואני מתוסכל שאני לא מצליח ואף אחד לא יכול לפתור את הבעיה.
אני יכול פשוט להמשיך ולנסות עד שאלמד או אפצע, אבל זה נראה לי דרך לימוד שגויה.
יוצא מזה שלימוד מהאינטרנט בהחלט יכול לעזור. יש כמה חברה מאוד טובים באינטרנט שלמדתי מהם רבות.
לדוגמה IRC tire USA MOTO https://www.youtube.com/@IRCTireUSAMoto
הוא מדריך מעולה שלמדתי ממנו המון. הלוואי שהיתי יכול לקחת שעורים אצל הבחור הזה.
ממנו למדתי שליטה בקלץ ובגז איזון סטטי ודינמי, תנוחת רכיבה, ירידות תלולות ועליות תלולות ועוד ועוד..
אכן חסר לי מאוד משהו שיסתכל או יצלם אותי כדי שאדע היכן אני טועה.
ביקשתי מחברה שרכבתי איתם והם פשוט לא ידעו מה להגיד, אתה נוסע בסדר רק יותר גז...
מעבר לכל זה, זה לא שאני לא אוהב חברה, פשוט רכיבה לבד הרבה יותר אפקטיבית בניקוי הראש מכל השטויות של היום יום.
וזו הסיבה המרכזית (עבורי) לצאת ולרכב.
חנן,
1. הלקח היחידי מסיפור הבורג בצמיג זה ללכת למלא לוטו. פעם ראשוניה שאני שומע על כזה מזל.
2. תשקול לקנות בעלי מגדיל תחתית רגלית (לא זוכר אם הוזכר כאן), כבר הרבה שנים אני לא מוותר על זה - דוגמה מעלי, מוצר: 1005005707141397
לגבי רכיבה טכנית, (שאני מקפיד לא לעשות כבר למעלה מ 20 שנה - כי אני שפן), יש משהו אחד שאני חושב שכדאי לשתף - אולי יש מישהו שלא יודע - הדרך הקלה להימנע משפ"צ כשנתקעים בעלייה:
אם אתה עולה עלייה תלולה, כמו דיונה לדוגמה, ונגמר לך הכוח (ובדר"כ נכבה) לפני סוף העלייה,
אתה מוצא את עצמך בזווית תלולה למעלה, כשדי מפחיד ומסוכן להסתובב.
אני במקרים האלה, בהתחלה, הייתי יורד מהאופנוע ומתפעל מהצד.
עד שלימדו אותי את הטריק הבא: כשהאופנוע מדומם, להטות את הכידון לאחד הצדדים, מה שנוח, קצת רברס - על מנת לא להיות ב 90 מעלות לעלייה, ולהתחיל לסובב את הכידון עד הסוף ימינה ושמאלה.
הגלגל האחורי ישאר במקום, אבל הקדמי ירד בכל סיבוב לכיוון הירידה, כאילו האופנוע הוא מחוג של שעון שהיה מכוון לשעה 12, ומתחיל להסתובב לכיוון שעה 3 או 9, תלוי בכיוון שבחרתם.
כשאתם קרובים לשעה 6, ניתן לרדת בכיוון הירידה ללא שפ"צ.
אם תרמתי למישהו - אחלה.
בברכה,
יוני5
טיפ מעולה. גם ההצעה למרחיב.
הטיפ לחזרה מעלייה שכשלה מופיע באחת ההדרכות של Bret Tkacs.
תודה.