שמעתי תאוריה מעניינת
בעלי דם B ו AB מגיבים לחיסון ולמחלה קשה יותר
Printable View
שמעתי תאוריה מעניינת
בעלי דם B ו AB מגיבים לחיסון ולמחלה קשה יותר
שמעת ממי? ממנהל מחלקת קורונה או מהפרלמנט בפיצוציה?
לא בר סמכא בתחום אבל נראה שלא דייקתי בסוג הדם אבל לפי האתר הזה יש משהו
https://www.hematology.org/newsroom/...e-and-covid-19
אישתי בראשון רק כאב בזרוע
בשני צמרמורות וחולשה כללית
בכורתי בראשון רק כאב בזרוע
בשני סוג של שפעת קלה ליומיים
אצלי רק כאבים בזרוע בשני החיסונים
Sent from my SM-A530F using Tapatalk
מעניין שלא חקרו אם אלו שלא חוו תופעות בחיסון הם אסימפטומטים במיקרה של הידבקות, ואלו שהיו להם תופעות אולי היו חוטפים יותר חזק במקרה של מחלה. עניין של התמודדות הגוף עם הוירוס.
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
אני ואשתי O ו A פלוס ושני החיסונים עברו קל.
אם ישתפו פה עוד אנשים ארז יוכל להוסיף את זה לסטטיסטיקה של המעלות
אני אעדכן.... ולא כדי לבאס.... חצי יום אחרי החיסון השני ונדמה לי שחוץ מדימום ואגינלי יש לי את כל תופעות הלוואי.... לא יודע אם זה טוב או רע... אבל שפעת כזו מזמן לא חוויתי.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
גם אצלי היה כך.
תופעה מוכרת ונפוצה אצל מתחסנים רגישים ואינטליגנטיים.:cool:
מה סוג הדם שלכם?
בועז, בנושא סוג הדם וקורונה - נעשו ונעשים הרבה מחקרים. יש תוצאות סותרות ונראה שאין עדיין קשר מובהק.
בחרתי בשבילך מטא-אנליזה ("מחקר של מחקרים") שלדעתי רלוונטית במקרה זה:
https://pmj.bmj.com/content/early/20...dj-2020-139248
לא נמצא קשר מובהק בין סוג דם למחלת הקורונה (עדיין).
ולגבי קשר בין סוג דם לחיסון - לא נמצא במחקרים של פייזר ומודרנה. אם ימצא כזה קשר הוא יפורסם בשבועות הקרובים על ידי קופות החולים הישראליות, מן הסתם.
אני A+.
בסוף המחקר הם כותבים שלא נמצא קשר מובהק בין קבוצת A/AB לקבוצות B/O בעצמת התסמינים, וגם בתמותה.
מה שנשאר לבדוק זה את הקשר לאינטליגנציה.......:)
ע״פ סטטיסטיקה בדוקה מי שנולד בתריסר החודשים הראשונים של השנה לא חסין להדבקות בקורונה באופן מובהק ביותר לעומת מי שלא.
זה לעומת מי שלא נולד
Sent from my iPhone using Tapatalk
המספרים של יעילות החיסון הם 99% ומעלה.
מי שלמד סטטיסטיקה או עשה מחקרי FDA מכיר את זה שה FDA מבקש רמת סמך של פחות מ 5% או 95% מובהקות סטטיסטית. אומר שגודל המדגם יתן יעילות של 95%, בגלל שלעשות מדגם שיתן 99% זה לא נותן כלום ולא משתלם כלכלית.
לכן כאשר פרסמו הנתונים פייזר ומודרנה אמרו שהחיסון יעיל בכ- 95% ולא 99%. היום שיש כבר מיליונים שמחוסנים ניתן לראות נתוני אמת לא סטטיסטיקה חוזה עתיד ואז רואים יעילות של 99% ומעלה.
אין מילים לתאר את מי שלא מתחסן - חוסר אחריות, אגואיסטיות, רצון למות? הלוואי והייתי מסוגל להבין אנשים כאלה, אהיה בוטה - לא חושב שלאנשים האלה יש מספיק אינלגנציה להבין מה טוב להם, ליקרים להם ולסביבה שלהם.
איך נאמר בעבר - נותנים לך תיקח....
אני מאמין שכיום רוב מי שלא מתחסן נמנע בגלל הפחד מתופעות לוואי ולא בגלל ספקנות לגבי היעילות.
חבל שלא מתעסקים יותר בהיסטוריה של ניסויים בחיסונים דומים, עדיין חלק גדול מהאנשים בטוח שהמציאו הכל בשנתיים האחרונות.
Sent from my SM-N950F using Tapatalk
בדיוק הנקודה שאין היגיון, תופעות הלוואי הן כלום לעומת להיות חולה. זה לא נתפס צורת המחשבה זו.
צודק לגבי ההיסטוריה, לך תספר לגב' כהן מחדרה שחיסונים קיימים כבר כמה? 150 שנים?
עד כה מצאתי כמה סוגים של נמנעי חיסון.
הראשון - לא יודעים מה יש בזה... מה זה עושה.... לא טבעי.... עושים עלינו ניסויים וכן הלאה. פחות מוזנים מכזבים והרבה יותר מספקנות טבעית ובריאה... שלא מוכנה לקבל תשובות הגיוניות.
השני - קורבנות שטיפת מוח של גורמים דתיים. אין לי מושג מה האינטרס שלהם שאנשים מהקהילה שלהם ימותו - אבל זה ממש מאורגן בקבוצות וואטסאפ שכל מטרתן הפצת כזבים.
השלישי - רוסים. זה לא שהם לא רוצים להתחסן. הם פשוט שטופי מוח של התקשורת ברוסית שמפמפמת שהחיסונים המערביים לא שווים כלום ויש להם תופעות לוואי איומות ורק הספוטניק הרוסי נבדק כמו שצריך.
והרביעי - אלו ש'מתנהגים בזהירות', צעירים שלא רואים סיבה להתחסן, מחכים שהגל יעבור.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
קבל עוד סוג
על החיסון לקורונה ואחריות חברתית
מאת: שאקטי מאי
המאמר הזה לא נכתב מתוך רצון לשכנע אף אחד להתחסן או לא להתחסן, הוא גם אינו מציע שום אמת מוחלטת בעניין החיסונים. מבחינתי כל אדם בוגר צריך לחקור את הנושא ולדעת לעצמו מה נכון לו.
אני מעוניינת להביא עוד זווית לנושא החם שעולה בהקשר לחיסון הקורונה – הערבות ההדדית וטובת הכלל, או בקיצור – אחריות חברתית.
ישנה טענה שאנשים שבוחרים לא להתחסן מסכנים את בריאותם של אלו הסובלים ממחלות רקע, או שמערכת החיסון שלהם חלשה, ובמילים אחרות, אלו שלא מתחסנים מסכנים את בריאות הציבור.
אם מדברים על אחריות חברתית, שהרעיון העומד מאחורי המושג הזה הוא שכל פרט בחברה לוקח אחריות על עצמו לטובת החברה, אז חשוב לדעת שהרבה מאלו שלא מתחסנים הם כאלה שבצורה עקיפה או ישירה כבר שנים כן לוקחים אחריות על עצמם לטובת החברה.
הקורונה אינה מחלה קטלנית לרוב האנשים, כמו המגפה השחורה, או השפעת הספרדית. כל האנשים שנפטרו מהמחלה הם אנשים שמערכת החיסון שלהם בצורה זאת או אחרת הייתה חלשה ועל כן היא לא התמודדה עם נגיף הקורונה.
רוב האנשים שלא חלו למרות שנחשפו לחולים מאומתים, או שחלו והבריאו, הם אנשים שמערכת החיסון שלהם התמודדה עם הוירוס וגברה עליו, כיוון שזהו תפקידה של מערכת החיסון, להגן על הגוף מפני פגעים.
מערכת החיסון היא כמו צבא שמגן על המולדת. צבא תשוש, רעב וירוד מבחינה פיזית ונפשית, לא יוכל לעשות זאת ביעילות. כך גם מערכת החיסון, כשהיא תשושה, או ממוטטת עקב הזנחה של שנים, היא לא תוכל למלא את תפקידה בהגנה על הגוף.
באופן היפותטי, אפשר לומר שמערכת החיסון הקולקטיבית של האנושות בזמן המודרני, עקב אורח החיים האינטנסיבי שרובנו חיים, היא חלשה מאוד. לכן רוב בני האדם זקוקים לאין סוף תרופות ופרוצדורות רפואיות שימלאו את תפקידה של מערכת החיסון הממוטטת.
מבחינתי המשמעות של אחריות חברתית היא לשמור על אורח חיים בריא כדי לא ליפול למעמסה על החברה מבחינה רפואית.
אז אם מדברים על אחריות חברתית עולה השאלה: האם אדם שהעישון הכבד שלו במשך שנים גורם לו להיות נטל על מערכת הבריאות עקב מחלות שהעישון גורם כמו אמפיזמה (נפחת הריאות), התקפי לב, סרטן ריאות והחלשת מערכת החיסון באופן כללי, האם אדם כזה כן מגלה אחריות חברתית?
האם אדם שמרבה בשתיית אלכוהול וגורם נזק קשה לכבד שלו, שמצריך בהמשך חייו טיפולים רפואיים, כולל מימון תרופות ללחץ דם גבוה, ניתוחים והשתלות כבד הוא אדם שמגלה אחריות חברתית או שהוא בעצם עול על החברה?
האם אנשים שלא ישנים מספיק מכל סיבה שהיא, מה שבאופן ישיר מחליש את מערכת החיסון שאחראית על תחזוקת כל המערכות בגוף, הם אנשים שמגלים אחריות חברתית?
האם אנשים שאוכלים לא בריא, או שאוכלים יתר על המידה, התנהלות שגורמת לתחלואה כל כך רבה ודורשת התייחסות רפואית, הם אנשים שמגלים אחריות חברתית?
האם אנשים שמביאים ילדים לעולם מבלי שיש להם את היכולת לגדל את אותם ילדים נפלאים ולתמוך בהם פיזית, כלכלית, אנרגטית ונפשית, ועל כן הם חיים שנים רבות תחת לחץ נפשי ופיזי שגורם להם לסימפטומים רבים פיזיים ונפשיים, האם הם מגלים אחריות חברתית?
האם הורים שקשה להם להשתלט על צריכת דברי הסוכר האובססיבית של ילדיהם, שחלקם גם יפתחו סוכרת עקב האכילה המופרזת של סוכר במשך השנים ויזדקקו לטיפולים תומכים ממערכת הבריאות, האם הם הורים שמגלים אחריות חברתית?
האם אנשים שלא עושים פעילות פיזית כדי לחזק את הגוף שלהם ועל כן סובלים מאין-ספור סימפטומים הקשורים לכאבי גב, בעיות צוואר, בעיות ברכיים או כתפיים, שמצריכים טיפולים ולא פעם פרוצדורות רפואיות, הם אנשים שמגלים אחריות חברתית?
אפשר לומר שמערכת הבריאות עמוסה עד קריסה במטופלים שהזניחו את בריאותם במשך שנים, והם תופסים את מערכת הבריאות כדבר המובן מאליו, ומצפים שתטפל במחלות ובנזקים הבריאותיים שנגרמו להם כתוצאה מהזנחה.
לעומת זאת, אנשים שמחליטים לא להתחסן כי הם סומכים על מערכת החיסון החזקה שלהם שתתמודד עם הוירוס, הם במקרים רבים אנשים שמקפידים לא להגיע למצב של עייפות כרונית, אנשים שאוכלים בריא, אנשים שמתרגלים טכניקות שונות כדי לחזק את הגוף, אנשים שעושים בחירות מתוך מודעות כדי לא להיכנס ללחץ ההישרדותי הקולקטיבי שהחברה טובעת בו. האם אפשר לומר שאלו אנשים חסרי אחריות חברתית?
לרוב, אלו האנשים שיעמיסו על המערכת הרפואית פחות מכל האחרים, כי הם לא מזניחים את הבריאות שלהם.
אורח החיים שאני בחרתי בו אינו צריך להיות מודל לאף אחד,
אבל אשמח לתת פה דוגמה מחיי רק לשם ההמחשה.
אני בת 58, גיל שהוא ללא ספק בעייתי מבחינת תחלואה וסימפטומים בריאותיים כי זהו גיל שבו קצב ההזדקנות של הגוף מואץ ועל כן גם דורש הרבה יותר תחזוקה.
אני אוכלת במודעוּת, נותנת חשיבות רבה לנושא השינה כי זה המפתח למערכת חיסון חזקה ואני מתרגלת יוגה. בחרתי לא להביא ילדים לעולם כדי לא ליצור עומס של פרנסה ודאגה שלרוב מגיע עם גידול ילדים. ולרוב כשאני חולה אני מטפלת בעצמי לא דרך מערכת הבריאות אלה בטיפולים אלטרנטיביים.
שוב, קטונתי מלנפנף בחיי כדוגמה לחיים האולטימטיביים, אבל כן אציין שחוץ מבדיקות דם שנתיות שאני עורכת בקופת החולים, באופן כללי אני לא משתמשת במערכת הבריאות ומקווה שזה מפנה את המקום לטיפול באנשים שאכן זקוקים לעזרה מהמערכת ומצוותי הרפואה המותשים. בנוסף, אני דואגת לפרנס את עצמי כדי שלא אהיה לעול חברתי גם במובן הכלכלי.
במידה שאבחר לא להתחסן, האם אפשר יהיה לומר שאין בי שום אחריות חברתית?
ועוד אוסיף בקריצה, די ברור שאי אפשר עדיין לדעת אם תהיה לחיסון השלכה בריאותית על גוף האדם בעתיד. ונניח שכן תהיה לחיסון השפעה בריאותית על מיליוני המתחסנים בעולם, כמו שקורה עם ההמצאה הנפלאה והחשובה של האנטיביוטיקה, שעקב השימוש העיוור בה לכל דבר גורמת בדיעבד לנזקים לבריאות האדם.
האם לא יהיה נפלא אם תהיה קבוצה של בני אנוש ששרדו את וירוס הקורונה בעזרת מערכת החיסון שלהם בלבד? זה כשלעצמו יכול לחזק את גזע האדם. על פי נתוני התחלואה הכלליים נראה שרוב האנושות תיכחד ברגע שנפסיק לקחת את כל התרופות שפיתחנו, שתפסו את תפקידה של מערכת החיסון.
כמו שציינתי בתחילת המאמר, יש הרבה מאוד דרכים לתפוס את המציאות ועל כן רציתי להראות שבוויכוח בעד ונגד החיסונים, לנושא האחריות החברתית יש יותר מצד אחד.
כמה בלבולי מוח עטופים יפה במילים גבוהות.
וכשהגברת הלא ניכבדת הזאת תחתוף מחלה אמיתית (לא שאני מאחל לה) היא תרוץ כמו טטלה למערכת הבריאות מלאת האנטיביוטיקה ושאר התחלואים שהיא מקשקשת עליהם, אחרי שהיא תיגמור עם היוגי/גורו/מיץ סרפדים טבעוני שלא יעשו כמובן כלום ,היא תתחנן לרופאים אמיתיים, לאנטיביוטיקה, רדיולוגיה ושאר הקללות של המגזר הזה.
מה גם שהקשקשת הזאת עובדת כל עוד כולם כמעט סביבה מתחסנים, כי אם לא, היא וכולנו היינו סובלים מכל מיני מחלות שכבר שכחנו מזמן.
מאוד רומנטי להתגעגע לחיים הפשוטים של פעם, בלי תרופות, בלי רופאים... רק ששוכחים שהתוחלת חיים היתה אז 30-40 שנה, כך שהגברת הזאת חייה כבר כפול ממה שהיא היתה אמורה לחיות בצורה 'טבעית'
ארנון
דעה נחמדה.
התחברתי בעיקר לקטע שבו אין לה ילדים... (ובבקשה, אם מישהו מצטט את מה שבועז קישר, אין צורך בהכל, התחלה וסוף יספיקו. גלו אחריות חברתית).