Printable View
מצטער..היו כמה בלת"מים.
אז ככה.
לאחר עיון חוזר בפרטים של צווי איסור פרסום כאלה ואחרים, כנראה שלא תשמעו סיפורים ... כאלה ואחרים.
אולי בהמשך, אחרי שאחשוב איך לנסח אותם טיפל'ה אחרת.
מלבד זאת, בעקבות כמה נזיפות/עיצות של חברים פה (גם בפרטי) וכמה חברים שם (שקוראים את הדברים) ... מיותר.
משהו כמו לשרוק נגד הרוח - אולי עושה לך הרגשה טובה, שאתה שורק, אבל אף אחד אחר לא ממש שומע את השריקה...
ממשיכים עם אמריקה..
רק עכשיו ראיתי את התגובות האחרונות...ציטוט:
נכתב במקור על ידי tzagi
דווקא שמתי עין על ברונקו...
לא אחד ספציפי.. בכלל..
ונחזור לענייני אמריקה.
אפשר להעלות פה סרטונים, בלי צורך לעלותם קודם לרשת (לא רוצה שדברים שלי יסתובבו, מטעמי, ביוטיוב וכאלה..)?
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
Fix Or Repair Daily?
מעניין מאיפה תביא ברונקו שאינו חלוד ורקוב?
לפחות לכרכרות יש יתרון בתחום הזה, לא בגלל החומרים ה"אכותיים" שמהם הרכיבו אותם אלא תודות לנזילות שמן שמצפות את השלדה בשכבה מגינה
גאונים האנגלים האלה, פשוט גאונים. הם המציאו את המשפט: Its not a design flaw, its a feature
???ציטוט:
נכתב במקור על ידי tzagi
הם נראים לי טוב יותר מהבלייזרים - במיוחד 93-96.
אם רק הייתי יכול לשים מנוע SB ולהחליף את הסרן הקדמי... מושלם..
יש פה כמה כאלה יפים מאוד. באמת שמורים. בלי חלודה ובלי נזילות..
אבל חשבתי לקנות מהאיזור שלך, בלי המלח..
טוב טוב,
רק תקנה משהו גדול בסדר גודל נורמלי ככה יהיה לך איפה לישון כשיזרקו אותך מהבית.
ברונקו משנות ה90......עדיף ברית מילה בלי הרדמה.
גם אני בבית בשנה האחרונה, שולח את הילדים בבוקר וצריך לתת דין וחשבון רק בערב, לא מבין מה הבעיה והוא גם סיפר שאשתו בכלל במזרח הרחוק.
אבל להבדיל - לי אין גאראג׳ צמוד ואת הכל ובזול. מרוב שעמום אני ניגש עוד מעט לטסט, לבד !!!!
ניר,
תשתול עצים ואז אולי תהיה לך שלכת.
ואם תצית את הבית (אולי) יבוא מכבי (לוחמי) אש
זה היה קל ... רק פסים זוהרים ... מרוב תמיהה אפילו שילמתי עליהם במקום להוציא מהתא כפפות את הזוג שקניתי לפני 5 שנים. אז אם מישהו רוצה זוהרים בהנחה - 5₪ והם שלו !
מחר ניקח גם את הרכב של האישה, שם צריך ללטש את הפנסים , עוד חצי יום . לא צריך שלכת , אפשר לחזור לתחביבים ישנים שאינם דורשים מוסך, כמו למשל מועדון קליעה / עמותת הרובאים/ IPSC / IDPA . אמריקה ! אם אני הייתי נוחת שם, הדבר הראשון שהייתי עושה זה להוציא class 3 . אולי בונה איזה אופנוע - זה יותר קל (משקל) ותופס פחות מקום.
100k דולר
ואתה יכול להיות שכן של ברנרד.
http://www.calcalist.co.il/local/art...647658,00.html
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14...db451a969e.jpg
בנתיים רק דיבורים.
הייתי צריך לקחת בלייזר ישן (עם הגג שאפשר להוריד) וקורבט של חבר, לשפץ אבל ההוא... אי אפשר לסמוך על מילה שלו.. ברח לו לדרום אמריקה.
הרכבים (אלה ועוד איזה 6) סתם שוכבים ונרקבים...
חוץ מזה, ניר.
אתה יודע מה זה לעבוד בחוץ או אפילו במוסך הצמוד בקור שיש פה... כל מכה קטנה באמצע... מזהכואבת..
ואני מתקמצן לקנות תנור נורמלי לגראג'ים..
וחוץ מזה 2.
אני... אף פעם לא משעמם לי (בניגוד למה שחושבים פה... :rolleyes:). תמיד יש לי מה לעשות - והמחשב/ג'יפולוג, זה בין לבין..
הנה, למשל אתמול לא היה גשם(היום יש) והכנתי את החצר לחורף (אני אצלי ועדר מקסיקאים אצל השכנים)... יש פה בעיות שלא נתקלתי בהם מעולם בארץ... יש איזוב בדשא... הירוק הזה שפעם (כשהיו מים) היה גדל על שפת המפלים בצפון... הזבל הזה מתפשט בין הדשא וחונק הכל...
ממש יוצא משליטה. נראה לי שבאביב (יש פה עונות... כמו בסיפורים) נצטרך להחליף את כל הדשא.
והשלכת... זה לא צחוק.
כשקנינו את הבית (נשתדל להעלות היום -יש גשם ואי אפשר לעבוד בחוץ), הבעליםצחק ושאל אם יש לי LEAF BLOWER טוב... קטעים איתו... אז לא הבנתי שזו לא בדיחה ושהוא צוחק כשימחה לאיד/הקלה...
אני אומר לכם - אי אפשר להעביר את התחושה והגודל האסון של השלכת הזו...
ביער, שמעבר לגדר, איפה שלא אוספים את השלכת... מפחיד ללכת. אתה יכול לשקוע עד המתניים.. ממש כמו חולות טובעניים בג'ונגלים..
ושתבינו, יש פה גשם ופעם 4- מעלות ולמחרת 17 מעלות... היער מעלה אדים.
השלכת למטה נרקבת (אין פועל בעברית לקומפוסט - זה כמו נרקב, חם כזה אבל בלי ריח) וחמה.. כל ענף או עץ שנופל (ונופלים פה הרבה), תוך כמה חודשים, לא נשאר ממנו הרבה.. רק קליפה. אתה נוגע במה שנראה לך גזע ו..פוף, זה מתפורר.
ויש לי גם את האמבטיה לשפץ...
ולבדוק מה הרעש בדפרנציאל האחורי של הפורד - רמי כעס עלי שנתתי למוסך להחליף מייסבים קדמיים... התקמצנתי על 150$, שעולה פה PRESS.
ו-SHMBO רוצה שאתלה "אורות"... אם מישהו יסביר לי איך להעלות פה סרטונים, אני אראה לכם במה מדובר - מ ד ה י ם .. מדהים מה שהאמריקאים האלה עושים... בקיצור, אני מנסה להתחמק מזה בטיעון שיהודים לא מקשטים לחג המולד (הם כן, דרך אגב.. אבל על זה בפוסט ההוא..)
ניר.
יאללה - קפוץ לפה. יש מה לעשות..
לפני שנתיים הייתי באיזור שלך ולפני שנה אצל ג׳ו והשנה אשתי רוצה לחגוג ברמצווה לבן שלה עם טיול ומשחק NBA של קליוולנד , אם אני אצטרף אליהם עם הבת המשותפת אז בשנה הבאה אהיה חייב גם לילדים שלי הלא משותפים שיגיעו לאותו גיל ... מסובך , בעיקר יקר , כבר אפשר היה להקים עסק עם ה 100k שזה עולה ( אילו הייתה לי אזרחות פולנית) , אבל אני לא שולל. אם קליוולנד משחקים באיזור שלכם בסביבות פסח - אז תרתיח מים.
ד״א שחר, חברת גינון שמעסיקה מהגרים מקסיקנים ללא אשרות זה תופס ? כי זה המקסימום שאני יכול להעלות בדעתי כרגע :cool:
לפי מה שכתוב כבר לא צריך אזרחות כפולה רק תבוא להשקיע בארה"ב.
וזה רק עניין של זמן שאובמה ידלל את אחוז צאצאי המיפלאוור באוכלוסיה בכמה מליוני היספנים.
הם כבר לא יצטרכו אשרות.
שחר, הם כבר מדוללים. הבעייה שהוא רוצה לתת להם זכות בחירה (יענו אזרחות)...
וכן.
גם חברה כזו הולכת, ניר.
במערב זה הרבה יותר גרוע (הם יותר קרובים ל"מקור הרעה") אבל גם פה רוב העובדים בחברות האלה הם "קטנים" כאלה (אשכרה... קטנים פיזית) ולא כ"כ מדברים אנגלית... אני מתאר לעצמי שהם לא נולדו בוורהיס..
הבעייה שיש פה כ"כ הרבה גננים... המון - נראה לי שזה העסק הכי נפוץ בסוברביה... מעניין אם יש מקום לעוד..
נשמע שיש מספיק שלכת לכולם...
סיפור (כרגיל) שבא להמחיש עוד כמה הבדלים בין ישראל לבין ארה"ב...
בקריאה ראשונית אולי יראה לכם שזה דווקא מראה כמה טוב פה אבל תחשבו שנייה – דברים שבאים בקלות, קשה להעריך באמת..
אצלנו, בארץ, אתה עובד קשה עבור כל דבר ולכן גם לומד להעריך את ההישג – ולזה אין מחיר... תחושה של הישגיות זה חשוב ומשמעותי להערכה של המקום בו אתה חי...
פה זה יותר מידי קל – אין הערכה למה שמשיגים..
ולסיפור..
מספר חודשים לפני שעברנו לפה, הגענו, SHMBO ואני, ל"חלוץ"/מל"מ – להריח את השטח ולמצוא מקום לגור.
הסתובבנו באיזור עם סוכנת תיווך בתים ו.. לא מצאנו שום דבר ראוי להשכיר.
ממש לפני שחזרנו, הציעה SHMBO לסוכנת, שבמקום לחפש בתים להשכרה, שתציע לאיזה בעלים שלא מצליח למכור את הבית, להשכיר לנו אותו – רעיון אדיר שהפיל את הסוכנת מהרגליים ותוך יום חזרה עם המציאה – הבית ששכרנו.
בית ענק של-1/3 ממנו לא היה לנו שימוש (ואכן כמה חדרים נשארו ללא שימוש) אבל עם יתרון אחד מופגן (מלבד העובדה שהיה היחיד שמצאנו) – יחידת דיור נפרדת ל... מחיתניסטע.
בקיצור, גרנו שם שנה והיה אחלה.
לקראת סיום תקופת השכירות בעל הבית (גרוש שאישתו רצה את מנת הדם שלה.. סליחה, את חלקה ברכוש המשותף) התנצל שהוא חייב למכור ולא יוכל להאריך את השכירות.
שוב החל חיפוש אחר נכס להשכרה ומשום שהגמדים התאקלמו כ"כ טוב, במיוחד הגמד בתיכון הציבורי, לא רצינו לעבור לאיזור שיחייב להעביר אותו לתיכון אחר – נקבע לפי כתובת המגורים.
כמובן שלא מצאנו ואז נפלה ההחלטה לקנות בית.
עכשיו כמה דברים (בסיסיים) שצריך לדעת.
- באיזור הספציפי שבו אנחנו גרים, בגלל החינוך הטוב, המיסים (יענו ארנונה) גבוהים מאוד ולמי שאין לו ילדים, ממש לא שווה לגור פה, שהרי הוא לא ממש נהנה מהארנונה הגבוהה שהוא משלם.
- הבתים פה "נמדדים"/מדורגים לפי מספר חדרי השינה ומספר חדרי האמבטיה/שירותים, בהתייחס לשטח הכולל = יש בתים עם 3 חדרי שינה אבל יש עוד 3 חדרים שהם לא חדרי שינה (סלון, חדר משפחה, חדר עבודה וכו') ויש חוקים מה יכול להחשב חדר שינה (גודל מינימאלי, גודל חלון (חייב לפחות אחד), ארון קיר(חובה) ולפי זה אתה משלם את הארנונה.
- כל הבתים עשויים הנייר = עץ וגבס.
- הבתים מאוד זולים, יחסית למה שרגילים בארץ.
- לאחר (לאחר!!!) החתימה על החוזה, בתוך כשבוע, אפשר לבטל את העיסקה, מכל סיבה שהיא.
- לאחר אותו שבוע, הקונה יכול לבטל את העיסקה בטוענות שווא שונות.
- תשלומי המשכנתא מוכרים במס(מקבלים זיכויי) – תשלומי שכ"ד, לא.
- שיפוצים לא מוכרים במס ולא יקבלו "תוספת ערך" כשלוקחים משכנתא = לא תקבל עוד כסף לשיפוץ כלבבך.
- הכי חשוב, המשכנתא (כמו כל דבר פה) נקבעת לפי דירוג האשראי שלך ולא לפי כמה אתה מרוויח וכמה כסף יש לך בבנק.
- כל הנתונים על הבתים פה הם "מידע גלוי" – עד לרמת המחיר ששולם והמשכנתא ומה מצב מוסר התשלומים שלך...
אחרי שלוקחים בחשבון את כל הנתונים האלה, מחליטים כמה מזומן יש (לשים מקדמה – אם אתה אמריקאי עם אשראי טוב, אתה בכלל לא צריך מזומן על מנת לקנות בית.. לפחות עד לפני המפולת.. גם עכשיו המשכנתא יכולה בקלות להגיע עד ל-97% מערך הבית) וסוכנות התיווך עושה לך סקר שוק למשכנתא ואתה יודע כמה, פחות או יותר יש לך להשקיע (בכלל, סוכנות התיווך פה עושה הכל.. הכל – כולל השגת משכנתא, הכנת החוזה, חתימה על החוזה, מו"מ עם המוכר ורישום "בטאבו"... הכל!), אתה מתחיל לחפש בתים מתאימים.
ראיתי למעלה מארבעים בתים במשך חודשיים ו... אף אחד לא מצא חן בעיני.
הזמן החל להוות גורם ואפילו נאלצנו להאריך את השכירות בחודש.
בסופו של דבר מצאנו בית, חביב מאוד, קצת קטן, על שפת נחל שמוביל לאגם (לא הגענו להסכמה וגם היה קצת קטן, אז ויתרנו) ואח"כ עוד אחד (יותר טוב) – חותמים על חוזה ו..אז מתחיל "שוק"..
בקיצור.. אני, שהשוק היחיד שאני מכיר בו הוא השוק של רמלה, לא מסכים לקחת חלק בזה (רצית מחיר – קיבלת.. מה אתה מתחיל להתמקח, יא בן...).
ויתרנו ואז מצאה לנו הסוכנת (אחלה בחורה) בית של בעל סוכנות תיווך, שעדיין לא יצא לשוק. ויני-וידי-ויצ'י (טוב כמעט.. לא היתה מלחמה) – קנינו.
בית על "שפת היער", בשכונה נחמדה ביותר (חברים גרים שם), מעמד בינוני לגמרי (אין בתים מפוארים וענקיים כמו השכור) שעלה קצת פחות מחצי ערך הדירה בגבעתיים (בניין משנות החמישים).
בשלוש מאות ושלושים אלף דולר קנינו בית פרטי, קצת יותר מכפול מהדירה בגבעתיים, בערך 70מ"ר מרתף (לא נכלל בשטח הבית), חנייה כפולה מקורה וסגורה (הסטנדרט פה), חצר בגודל של כדונם וחצי, בריכה מחוממת ו... יער של עשרות קמ"ר כחצר אחורית...
הבאנו קצת כסף מהבית (משום שעדיין לא היה לנו דירוג אשראי) וסך כל תשלומי המשכנתא (הארנונה כלולה במשכנתא) יצאו פחות מתשלומי שכ"ד.
הזויי!!!
כמובן שמיד עם העברת הבעלות (הכל מוסדר ע"י סוכנות התיווך- אתה בא לחתום ו.. יש לך בית) התחלתי בהריסת הנכס, משום ש-SHMBO רצתה לשפץ ולשנות.
ופה מתחיל הסיפור..
לא, לא סיפור השיפוץ.
סיפור על האמריקאים האמיתיים, מעמד הפועלים, שלא פוגשים כל יום ובטח לא "מתקשרים" איתם ולא מבינים כמה קשה להם ואחרי שאתה פוגש אותם, האימרות האלה של "המעמד הבינוני יתגבר" מקבלות משמעות שונה לגמרי.
ו... כן. גם צצה לה הגזענות שהזכרתי קודם וגם אנטישמיות..
ורק כדי שלא תהיו במתח – השיפוץ הסתיים בתוספת של שני חדרי שינה (סה"כ 6 + מקלחת מלאה (סה"כ 3.5), כולל דירה במרתף.יש מקום לכל האורחים), כינוס שני חדרים לאחד=מטבח פתוח (סה"כ החדרים בבית 11.. מלאים) וגראג' אחד (ענק.. לשתי מכוניות גדולות) שאין בו מקום למכוניות, בגלל כל הכלים שקניתי ומבולגנים שם (גם בגלל ההגבהה של האקספדישן, הוא לא עובר בדלת של בגראג'..).
בלינק אפשר לראות את הבית לפני השיפוץ (הקלי ההוא, זה הבעלים - איש נחמד מאוד) – כולל טפטים פאטטיים ועוד כל מיני שמאלץ.
אבל העניין הוא שזה בית ענק, במושגים ישראלים, עם חצר ענקית, באיזור מצויין ו... עולה פחות מדירה פצפונת באיזה חור בגבעתיים – עכשיו, תארו לכם כמה עולה פה דירה רגילה בגודל נורמלי... למות..
יש להם פה איזשהו קיבעון בקשר לחדר השינה של ההורים יענו ה-MASTER BEDROOM. הוא חייב להיות ענק (ענק!!) ועם אמבטיה ענקית וארונות ענקיים, כאילו אתה גר שם ולא יוצא. יש להם גם חדר אוכל פורמלי (שעומד ללא שימוש אלא לארוחות רשמיות... חג ההודייה וכאלה – ביטלנו אותו וגם החדרים והמרתף לא נראים כך) וסלון וחדר משפחה וחדר אירוח וחדר חארטה ולא יודע מה עוד...
הפסנתר נשאר – בגלל זה התחיל הגמד ללמוד פסנתר.. כישרוני הגמד הזה, כבר אמרתי?
יש לו מורה רוסייה (ישראלית לשעבר) שרצתה לרצוח אותנו בגלל שלא אפשרנו לכישרון הזה ללמוד פסנתר בגיל צעיר.. "איזה ביזבוז של שנים – איך עשיתם כזה דבר?"
בכלל, הכל הולך לו, לגמד, יותר מידי בקלות. לפעמים אני נותן לו עונשים, סתם כך, שיהיה לו קצת קשה... גם על זה הוא מתגבר בחיוך כזה... "נותן לי להינות"... כבר יותר גבוה ממני(184), הגמד הזה... אם היה גדל ברמלה עוד היה מרביץ לי... מזל שהוא בסך הכל נעבעך מגבעתיים..
נחזור לבית.
ושתבינו... זה מעמד בינוני , לא יותר... לרגע כמעט התפתינו לקנות בית גדול, בשכונה הצמודה... ממש צמודה. בתוספת של פחות מ-K100$ אתה מקבל ארמון... ממש. גדול פי שניים ויותר ומפואר (כל המכשירים – מכונת כביסה, מייבש, מדיח.. הכל- מגיעים עם הבית).. אבל אחרי השנה בבית השכור, הבנו שאין מה לעשות עם בית כזה גדול...
עכשיו עוד כמה מילים על השיפוץ, או יותר נכון, על כל מיני דברים שגילינו, בעקבות/בגלל השיפוץ.
בגבעתיים יש לנו דירת גג, בבניין שנבנה בשנות החמישים – ארבע משפחות, שתי קומות.
כמה שנים לאחר הקניית הדירה החליטו שבעלי דירות גג יוכלו להרחיב את החדר על הגג מ-23מ"ר ל-45מ"ר.
נפלה החלטה על הרחבה ופנינו לאדריכלית והגשנו תוכניות להרחבה המותרת.
בגלל הצורה המיוחדת של החדר הקיים, ההרחבה הצריכה הריסת חלק גדול ממנו ובנייה מחדש.
טורטרנו הלוך ושוב ובסופו של דבר, אחרי 22 חודשים(!!!) והמון כסף, ניתן האישור (אחרי ½ שנה של ויקוח על מס השבח – רצו יותר ממאתיים אלף ₪...לא נורמלים).
אממה... מאז הגשת הבקשה בפעם הראשונה ועד קבלת האישור היתה קפיצה אדירה במחירי חומרי הבנייה ועלות הוספת החדר עלתה הרבה יותר משוויו (מאות אלפי שקלים!!) – הרעיון נגנז..
זמן קצר אח"כ, עלה עניין הרי לוקיישן.
מיד לאחר ההחלטה על קניית הבית הספציפי, ומתוך נסיון מר ורצון לחסוך בזמן, בקשנו מהבעלים כל מסמך ותוכנית שיש לו על הבית, על מנת שוכל לתכנן את השיפוץ/שינויי ולהגיש לאישור.
התברר שהבחור (הבעלים המקורי והראשון) הוא פדאנט לא נורמלי ותעד את בניית הבית שלו עוד מאז שהשטח היה יער – ובתיעוד אני מדבר על צילום כל פיפס בהתקדמות ורישום של מה רואים בתצלום וכמובן הצילומים בערך מכל היטל קיים – עזר מאוד.. מאוד!!
הנה שני לינקים שמתארים את הבית - באתר ZILLOW, שימו לב לכל הנתונים שמספקים על הבית - כנסו גם לבתים מסביב ותראו - ככה קונים/מוכרים פה בתים..., כאמור, הבית, מבפנים כבר לא נראה כך... במיוחד הקומה התחתונה (מטבח וכו') והמרתף..
https://www.youtube.com/watch?v=LgljLfJGJvA
http://www.zillow.com/homedetails/14...52889631_zpid/
וזה הבית השכור, הראשון.
http://www.realtor.com/realestateand...637?source=web
תסתכלו פה את השינויי במחיר של הבית, עד שבסוף מכר אותו, יותר משנה אחרי שעזבנו ואחרי שהשקיע כמה עשרות אלפים בשיפוץ...
http://www.zillow.com/homedetails/1-...38311847_zpid/
לא שווה להתגרש...
החלטנו (החליטה) מה השינוי הרצוי, וערכנו שירטוט סכמתי של מה רוצים לעשות והגשנו, ביחד עם התוכניות המקוריות של הבית, למחלקת הבינויי של העירייה לאישור..
האישור הגיע אחרי שלושה (3!!!) ימים, תוך התנצלות שלקח כ"כ הרבה זמן, בגלל שאחד המהנדסים היה בחופש...
כאילו... אתה חושב שעובדים עליך. אתה מסתכל מסביב, לאתר מצלמות ואת יאיר שילון ומנסה להריח אם יש סיגר באיזור...
נאדה – לא צחוק ולא עובדים עליך...
אפרופו מס שבח.
גם פה יש דבר כזה. אם אתה משביח את הנכס (מוסיף חדרי שינה, אמבטיות וכו'), הערך עולה והחישוב המס משתנה ו.. אתה צריך לשלם.
שוב, התכוננו למלחמה ואז הפקידה הסבירה מה בדיוק צריך לעשות ולכתוב ולהגיש, על מנת למזער את שווי ההשבחה למס...
הסתכלנו עליה כעל משוגעת ושאלנו אם היא לא תסתבך שהיא ככה מייעצת לנו... היא הוציא מסמך רשמי שמבהיר כל מה שהסבירה לנו...קוקיות האמריקאים האלה. לא מבינים בכלל מה התפקיד שלהם... לא מבינים שהם שם בשביל להקשות ולא לעזור... קוקיות לגמרי.
משפצים.
הורסים קירות, מזיזים ומגדילים דלתות ופותחים חלונות וסוגרים קירות וחשמל ומים וביוב וגז ומה שאתם רוצים.
לכל סעיף כזה של השיפוץ, יש מפקח שלו ואתה חושב... נו, עכשיו יכניסו לנו. כל פעם צריך לבוא המפקח ולערוך ביקורת ולחתום על אישור ורק אז אתה יכול להמשיך... עכשיו נצטרך לחכות לכל מפקח, שיועיל בטובו להגיע ו... הנה פה נאכל אותה בבירוקרטיה..
מתקשרים לעירייה ואומרים שהחשמל מוכן לאינספקשן... הבחורה הנחמדה שואלת אם אנחנו לא רוצים להכין הכל ולגמור עם זה בבת אחת...
חושבת שנפלה על מפגרים, כאילו שאנחנו לא מכירים את כל הטריקים האלה, לסחוב אותנו בהלוך ושוב ולהתיש אותנו...
אבל אנחנו חדשים ואמרנו "יאללה. נזרום איתה. שתרגיש נוח, אכלנו אותה ממילא אז לפחות לא נריב"..
הסכמנו לחכות שגם הביוב והקונסטרקשן והגז יהיו מוכנים..
קבענו, טנטטיבית, לביקורת של כל המהנדסים/מפקחים ביום שישי והמרצנו את השיפוצניקים לדד-ליין הזה.
ביום שישי מתכוננים למלחמה...
בשעה שמונה וחצי מתייצב השיפוצניק התורן (בובי – איטלקי גדול ושמן ושונא... את כולם בערך. כשמדברים איתו, גם מבינים למה.. עצוב).
בשעה תשע מגיע המפקח הראשון (חשמל) ועובר על כל מה שצריך. כששומע שאני מישראל (בובי הלשין) מתחילים לקשקש על "המצב" ומתברר שהוא מאוד מעריך שאנחנו גרים שם, במדבר...
בשעה תשע וחצי הוא כבר יוצא מהבית, אחרי שבדק הכל וחתם ונתן אישור, וביציאה אומר שלום למפקח הקונסטרקשן, שבדיוק הגיע.
ההוא בודק הכל (אסור לשים את לוחות הגבס לפני שהוא בודק את השלד, ששינינו) ומגלה שחסרה תמיכה לאחת הקורות התומכות – אמרתי לעצמי שאכלנו אותה... אבל אז הוא אומר שהוא לא רוצה לעכב את העבודה ושנשלח לו צילום של התמיכה שעשינו, שיוכל להכניס לתיק ו.. זהו- חותם ויוצא (אחרי שהוא אומר לי GOOD JOB WITH THE ARABS OVER THERE...).
בשעה עשר גמרנו את כל הביקורות ויש אישור להמשיך בעבודות...
אחרי שבוע וחצי נוספים, הגיעו שוב כל המפקחים, בתוך פרק זמן של שעה, (קונסטרקשן קיבל צילום של בתמיכה) ונתנו טופס 4...
הלם מוחלט!
ההליך חזר בהמשך, בקטנה, הרבה יותר קצר, גם עם החדר שהוספתי (חבר ואני... לבד.. חוץ מהחלון. רציתי לראות איך עושים אז בובי נחלץ לעזרה) וגם עם המרתף – שירות יוצא דופן בעירייה, מפקחי בנייה שאשכרה מגיעים בזמן והכל בנעימות.
עכשיו, שלא תבינו לא נכון..
אם יש משהו קריטי או לא לפי החוקים (למשל אישור לקונטיינר של הפסולת), מיד עוצרים את כל העבודה. אין משחקים. אבל הם לא נותנים לך את ההרגשה שהם באו להזיק או לחפש "אבק על המשקוף העליון של דלת הארון", כמו במסדר המפקד...
והכל מהר ובלי עיכובים ובלי לתזז אותך ו...נותנים לך את ההרגשה ש"הם שם בשבילך"... או במילים אחרות – שירות!!
את המטבח הרכבתי לבד ותליתי את הארונות הרלוונטיים עם חבר – השיפוצניקים היו בהלם... מוחלט.
באו לראות את ה-LAND LORD שמרכיב ותולה לבד מטבח...
שתבינו. האמריקאים האלה בחורים מאוד כישרוניים – באמת.
יש להם תחביבים והם קונים כלי עבודה והגראג' שלהם מדוגם כמו בית מלאכה לכל דבר – כולל מסורים ורתכות ופרסים וליפטים ומה שאתם רק חושבים והם עושים עבודות יפיפיות.
הכל לטובת התחביבים שלהם.
אבל אם מדובר בתיקונים או שיפוצים, אפילו דברים קטנים כמו החלפת הסיפון מתחת לכיור – קוראים לבעל מקצוע/מקצוען.. באמת הזוי.
יש הפרדה מוחלטת בין התחביב לבין תיקונים ותחזוקה.
לכל אחד יש כאן מפוח עלים אבל לטפל ולנקות את החצר קוראים לגנן. המפוח זה רק לניקוי של הרחבה, אחרי שגוזמים את הדשא (עם מכסת בעלת הנעה) ביום שבת... בשביל הכייף – חוץ מזה מגיע גנן לטיפול שוטף כל שבוע!
יש פה כאלה עם מכוניות אספנות - כל סופ"ש שימשי, מוצאים את הבייבי מהגראג' ומנקים ומחליפים שמן ועושים אוברול ויוצאים לנסיעה בשכונה ועושים שלום לכל מי שעובר ברחוב..
אבל האוטו "הרגיל" יטופל רק במוסך – הוא לא תחביב.
מדי פעם עוצרים אותי, לברר על ההגבהה של הבהמה (לא כ"כ נפוץ) ומתחילים לדבר וההוא יש לו רכב כזה ורכב אחר ומה הוא עושה לו (לבד) אבל יש לו גם מוסך משלו לרכב "היומיומי"... להחלפת שמן ו"סיבוב" הגלגלים ו... אני שואל למה הוא לא עושה כבר לבד – מסתכל עלי כאילו ירדתי מהירח "אבל זה לא שייך להובי"...
אז את המטבח הרכבתי לבד ואת החדר הנוסף גם די לבד (טייח אני כבר לא אהיה... ) ובכלל, שיפוץ פה זה משחק ילדים לעומת הסבל והטירטור בארץ.
במהלך השיפוץ, היתה חלוקת תפקידים ברורה ביני לבין SHMBO.
כאן יצחק מי שמכיר אותו אבל אני נשבע.. כך היה – אני הייתי "השוטר הטוב" ו-SHMBO היתה "השוטר הרע".
אני הייתי כל היום עם הפועלים ועבדתי איתם. אחרי כמה ימים, בחרנו אחד מהם, דני, שיהיה "השעיר לעזאזל" ואותו נאשים בכל מה ש-SHMBO תמצא לא טוב וביחד תיכננו מה נגיד ל-SHMBO שלא היתה מרוצה ממהירות ההתקדמות.
כמעט בכל יום היא היתה מגיע "למסדר" (ממש כך, היתה נכנסת לבית וכולם היו מפסקים לעבוד ועומדים וצופים במתח (כולל אני), כשבובי היה עושה לה סיבוב ומסביר מה עשינו ולמה. והיא היתה נותת לו בראש על כל מיני דברים ואז היינו שולחים את דני להתנצל על הטעויות.
בהתחלה הוא, דני, ניסה להתחמק אבל הסברתי לו שבסוף כל יום עבודה, הוא הולך הביתה ואני נשאר עם SHMBO אז הוא יכול מה שנקרא TO TAKE ONE FOR THE GUYS ...
כאמור, אחרי כמה ימים כבר זה היה אנחנו (כולל אני) מול SHMBO.. וכך יכולתי למסור לה מידע פנימי, למה לשים לב (הקיר ההוא חצי אינץ' שמאלה ושם לא שמו מספיק בידוד וכאלה..) ושתיתן להם בראש.
בקיצור, "קניתי" את ליבם של השיפוצניקים (עבדתי איתם כל הזמן), בזה שאני אשכרה עובד ולא סתם עושה "תחביבים"...
ועל זה - העבודה והשיחות עם השיפוצניקים, בפוסט הבא..
האמת היא שאני יכול להבין את מה שאתה מספר על ההפרדה שהם עושים בין תחביב לבין תחזוקה שוטפת. אני חושב שגם אנחנו היינו מעדיפים לתת לבעל מקצוע לעשות עבורנו את העבודות השחורות של תחזוקת הבית והרכב אם היינו סומכים עליו.
אני לא נהנה לבצע טיפול ברכב, אבל אם אני לוקח למוסך יוצא שאני לא חוסך זמן, מגלה לעיתים ששברו / עיקמו או איבדו לי משהו, חושש שאולי רימו אותי ולא עשו מה שאמרו...
בקיצור - כל הדברים שאנחנו כל השנים טוחנים כאן.
ברגע שזה כ״כ מסודר כמו שאתה מתאר ואנשים מכבדים את הזמן של הזולת ויש תודעת שירות כל כך גבוהה, אז זה מתבקש לנהוג ככה. אולי עוד 170 שנה ...
עם כבר העלתה את נושא אינספקטורים של העיריה...הם יכולים להיות נבלות לא קטנות, אבל לא קשה להוריד אותם מהעץ.
סיפור אמיתי,
בזמנו בטקסס ניהלתי קניון, ביום בהיר אחד הוזמנתי לפגישה עם אחד המהנדסים שלהם, ג'ינג'י ידוע לשמצה בשם זאק
אומר לי....אתה רואה את כול הצנרת מכול המזגנים? ( הניקוז נשפך למרזבים ולרחוב וזה ככה כבר משנת 66)
אני צריך שתתקן את הצנרת ולשלוח אותם לביוב.
אמרתי טוב...תן לי לעבוד על זה
קראתי לכמה בעלי מקצוע לבקש הצעת מחיר והזול מהם, שבו חזק.$45.000
אמרתי זה לא יקרה בחיינו.
התקשרתי למהנדס ושאלתי אותו אם אפשר לשלוח את צנרת לתוך הונטות של השרותים, הולך ישירות לביוב...אומר לא, חייב צנרת יחודית.
טוב, הגיע זמן לתכמנות, חשבתי חשבתי והנורה נדלקה!
התקשרתי אליו וסיפרתי לו שהחלטתי ללכת על רעיון ירוק, אני מביא חביות 55 גלון ומחבר את המזגנים לחביות למטרת מיחזור המים לשימוש השקייה של הדשא.
תשובת היתה לו לאחר כמה שניות של שקט...טוב תריץ את הצנרת לונטות.
$500 אחרי זה והתיק ניסגר.
ניר.
זה יותר מעניין השירות. זו ההפרדה.
האמריקאים האלה... כמו ילדים - כל דבר מזכיר להם את הילדות ואת האבא ואת הסבא ואת החוויות.... משועממים פחד.
הבוקר, בתכנית של ABC או NBC התראיין בן סטילר, על הסרט החדש שלו (ועל השערוריה החדשה, שסוני נכנעה לקים... לא פטריק.. ההוא מהצפון יותר). ההוא מספר על הסרט ועל חג המולד המתקרב ואיזו מתנה אישתו של סטילר קונה לו - ופתאום הוא והמראיין מתחילים להחליף חוויות מהילדות ואיזה צעצועים ו... משועממים האמריקאים האלה...
בקיצור, כמו ילדים, הם מאוד אוהבים את הצעצועים שלהם ויש להם הרבה (שווה כתיבה נפרדת) - וזה העניין.
התחביבים והכל כלי העבודה שהם קונים זה הצעצועים שלהם (אתם צריכים לראות מה הולך ב"יום האב" - אשכרה יש פה יום/חג כזה... יענו שיא הקינאה שליום האם.. ילדים - ואיזה פרסומות יש פה "לצעצועים לאבא") ובצעצועים לא משתמשים ל"יומיום".
כמו שאמרת, עבודה (שחורה) זה לבעלי מקצוע - תחביבים זה.. קדוש.
כמו שקדוש להם הסופ"ש (אלא אם אתה עצמאי ואז, אם אין ברירה, אתה עובד בסופ"ש) - סופ"ש זה למשפחה ול"רילקס" ולתחביבים. אין עבודה.
מוציאים את הצעצוע התורן (תלוי במזג האויר) אופנוע, קונברטיבל, ג'יפ/טנדר לבוץ ומנצלים את הסופ"ש.
בבוקר יוצאים לדיינר ומשם ליערות או לסתם סיבוב באופנוע (חבורות) לאיזה שעה שעתיים או סתם סיבוב בשכונה עם האוטו הקלאסי והנוצץ.
מידי פעם הכנסייה או ה"לגיון" (ארגון למען חיילים משוחררים) מארגנים איזה מפגש/תערוכת רכב וכולם באים לראות - בכלל, יש פה תרבות רכב... לקנא, ממש לקנא.
אתה ממש רואה איך אנשים מפנקים את עצמם , בכל מיני צעצועים, בלי בושה ובלי להרגיש לא נוח. אפילו ליד הבתים העניים, תראה איזה ATV וסירה ואיזה רכב ישן בשלבי "פרוייקט".
במרחק של 15 דקות מהבית שלי , מעבר ליער, יש מסלול "דראג" - כל שבוע שנייש שם חגיגה... רק מלראות את משאיות הענק שגוררות טריילרים מדוגמים העיניים יוצאות.
והרעש... צריך להיות כדי להאמין.
ואז את רואה שהאנשים האלה, זה לא איזה קבוצות מקצועיות אלא כל מיני אנשים מהסביבה, שעובדים על המכוניות בסופ"שים ואחרי המרוץ חוזרים הביתה ומחנים את הטריילר בחצר - בטח משכנו את הבית לשם כך... טוב שיש פרופורציות מה חשוב בחיים..
לא, זה לא השירות.
הם עובדים קשה בשביל הכסף ולא מתכוונים לבזבז שנייה מיותרת בעבודה, שהם יכולים לשלם למישהו אחר לעשות - את הזמן הפנוי שלהם הם לא יבזבזו על זה, הוא יותר מידי יקר להם.
כמו שצריך.
ג'ו.
כנראה שאני באמת גר בבועה או גטו, כמו שאמרת.
חבר שלי, שבונה הניינים בברוקלין וחבר אחר שכרגע משפץ בית שקנה הלונג איילנד, גם כן אומרים שהפקחים קשוחים ועובדים לפי הספר אבל אם אתה ישר איתם, הם לגמרי הוגנים ולא מחפשים להזיק.
הם לא נגדך, הם שם רק TO DO THEIR JOB. לא כדי להציק ולא כדי לעכב ולא לעשות לך את החיים קשים..
ברור שמידי פעם יש איזה דביל שעולה לו השתן לראש אבל כעיקרון... אין מה להשוות למה שקורא בארץ...
החבר בלוג איילנד החל לנקות ולהרוס, לפני שהוציא אישור בנייה... למחרת קיבל צו הפסקת בנייה...
הלך לעירייה והסביר מה הסיפור, הסבירו לו את הכללים ואחרי יומיים המשיך בהריסה - אחרי שבועיים, אחרי שהגיש תכנית, קיבל אישור - וזה לא וורהיס, עם עשרים אלף אנשים על העירייה - זה כמה מליונים... שבועיים ויש אישור (היה מקבל גם קודם אם לא היה לו אדריכל דביל).
איזה כיף לפתוח ככה את השבת! תודה על השיתוף.
בית חמוד, למרות שהווידאו המלאכותי עם הקריינות של סטיבן הוקינג עשה לי חררה. :)
אהבתי גם בבית הישן את הקטע עם המיקרוגל התלוי. יצא לי להיתקל בכמה כאלה כשהייתי שם, מאד נח.
תכל'ס, עושה חשק לעבור לשם, ברגע שאמצא כלה עשירה שבבעלות הוריה חברת ביטוח/תרופות או בית חולים.
אפשר להזמין נושאים לסקירות הבאות? למשל: למה אפילו בחורים הכי נידחים יש שלטי חוצות עם פרסומות לעורכי דין? :confused:
כפי שכבר כתבתי פעם. לי לקח שנתיים לקבל היתרי בניה. הוועדה המקומית הייתה יחסית בסדר, שהאחראי על הביוב במועצה הגיע עם רעיונות הזויים. המהנדס של המועצה ידע לשים אותו במקום.
עיקר העיכובים היו של המנהל. וכאשר חלילה ביקשתי חישוב מחדש, לקח להם ארבעה חודשים. החישוב הראשוני שלהם היה שגוי. בשני שגו יותר, אבל לטובתי. כאשר עורכת הדין שלי התקשרה לברר משהו אחר הם נבהלו ורמזו לה שתשחרר...
תמיד מדברים על שוחד ומאכרים. תנו מסלול מהיר קחו כסף על השולחן ותניחו לנו להתקדם. כמה שוות שנתיים עיכוב בכסף?
שכן שלי צחק עלי, תתחיל לבנות הרי אתה יודע שלא יעצרו אותך. אתה בונה לפי התבא. תתקדם במקביל. עד שאתה תעבור לגור אולי הם יספיקו לסיים.
את השלטים שהמועצה מחייבת לתלות לפרסום התנגדויות הוא תלה כשנכנס לגור.... כנראה שאני האדיוט.
שכן אחר בנה אחרי שקיבל את האישור המינימאלי לפי התבא.
ואת התוכנית שינויים הגיש כאשר עבר לגור. חצי חוקי...
גם אני גיליתי שאם לא ממהרים להוציא טופס 4 אז גם לא מקבלים ארנונה... מקזז עלויות מול זמן ההמתנה להיתר. (תרגעו אני משלם)
חשמל ײ זמני ײ מים מחוברים ביוב יש.
אם באלגן אז לשני הכיוונים.
ובכל זאת הייתי מעדיף להיות לפי הספר ולשלם את כל ײ עלויות החישובים ײ והבדיקת תוכניות באופן חוקי על השולחן ולצפות שיתבצעו בזמן.